על ידי משה_אלבאום* » 10 יוני 2009, 15:03
בנושא הטיפול של קטרינה וילדים האחרים שאני עובד איתם.
איני מבצע מלבד הטכניקות הבסיסיות של השיטה המפתחות את הרישות הנוירולוגי, שום דבר.
איני משחק עם המטופלים בכדור או במשחקים אחרים, איני מנסה להקל עליהם בגלל שקשה להם לבצע את התרגול, איני משנה את התרגולים בגלל שקשה מלבד פירוק התרגול לגורמים בסיסיים.
כל מה שאני עושה הוא:
מדיטציית אפור.
מוטוריקה גסה, ארבע קפיצות והשילובים בין האינטליגנציות בזמן הקפיצות.
גדילה, התרגיל הסטנדרטי של הגדילה ותיקון היציבה במידת הצורך תוך כדי לימוד הגדילה (עד ל20% מהילדים בלבד) .
כוח רצון, שלשת התרגולים הבסיסיים (רק לכשצריך, עד 20% מהילדים במקרה הטוב)
מוטוריקה עדינה, כל מה שצריך עד שיכולים לתרגל את שתי הידיים בהפרדת מקצבים (כולל עפעוף ונשימה)
מוטוריקה של העיניים
גראפו מוטוריקה עד לרמה של תרגול שתי הידיים בתרגולים שונים בו זמנית.
לימוד ההורים איך לתקשר נכון עם ילדיהם.
למספר נערים וחלק מכל ההורים, לימדתי את תהליך הסליחה והעברתי אותם את כל התהליך.
בתרגולים המוטוריים הילד חוזר בכל מפגש על הטכניקות השונות (מהפגישה הראשונה). ברגע שהילד מסוגל לבצע מדוייק והפנים את הטכניקה, הוא לא צריך עוד לתרגל אותה.
כמובן שבמיקרים מיוחדים (חשובים מאוד אך מעטים (עד כ 10% מהמטופלים), חייבים להפעיל חלקים אחרים של השיטה, עיסוי, עיסוי אל הרגש, תנועה שנה א' ב', חישת אנרגיה, פרופלור, מדיטציית שורשים מדיטציית מוח, מדיטציית רחם, ושאר הטכניקות. חייבים לזכור שאת כל שלל ארגז הכלים חייבים לדעת על בוריו, אך השימוש בו הוא רק על פי המצב המדוייק של המטופל הנקבע באבחון.
רוב הזמן המטופלים שלי עובדים על הבסיס בלבד וזה נותן את המיטב עבור רוב המטופלים.
כיום איני עובד עם מבוגרים (בגלל החוקים בארה"ב). עבור מבוגרים לפעמים חייבים להתחיל מהכנה שיכולה לקחת זמן, כי המבוגרים למרות רצונם הרב, לומדי ומתפתחים לאת בגלל העקבות הרגשיות. ההכנה יכולה לכלול את כל הטכניקות הכתובות תחת מקרים מיוחדים, בעיקר כל מה שקשור אל הרגש. במקביל צריך לעבוד על הטכניקות הבסיסיות.
כמובן שיכולתי לשעשע את עצמי בכל הטכניקות הרבות ובמשחקים שונים המתפתחים עם כל טיפול. יכולתי לגרום לעצמי שיהייה לי הרבה יותר כף לטפל ולהינות מהזמן עם המטופל, אך איני בטוח שזהו הצורך של המטופל, אלה הצורך שלי שיהייה לי מעניין.
אמנם זהו צורך חשוב, אך לא בשביל זה ההורים משלמים.
ולמה היה לי צורך לחזור ולהדגיש את כל מה שאמור להיות ברור מאליו לכל המטפלים בשיטה?
השבוע נפגשתי עם מנהלת של עמותה מאוד מיוחדת הקיימת בישראל, היא ספרה לי שהיא מעוניינת לפגוש אותי, למרות שחלק נכבד מבעלי המקצוע העובדים איתה לא מוכנים לשמוע יותר על שיטת אלבאום, כי השיטה לדבריהם מאוד לא יעילה. זאת לאחר שלאחרונה (שנתיים) ניסו אותה עם מספר מטפלים ולא היו תוצאות טובות וכמו כן לא הצליחו להבין על מה עובדים בשיטה. לאחר שקראה את הכתבה האחרונה, החליטה להגיע אלי על מנת לנסות להבין בעצם מה אנחנו עושים. לאחר שהבינה את הפשטות וההיגיון של השיטה, היא מעוניינת לשלב את העבודה שלנו בתוכם.
לתשומת ליבם של כל מי שאוהב להוסיף טכניקות לטיפול ומשחקים שאין להם ולא כלום לצורך ההתפתחותי של המטופל או לשיטה.
אנא זיכרו, הרוב המוחלט של המטופלים בשיטה (80-90%) אמור לסיים את הטיפולים (סיבות הפנייה) עד לשישה חודשים מיום ההתחלה. זהו כוחה המרכזי של השיטה.
במידה ואינכם רואים את הסיום המתקרב של הטיפול תוך ארבע חודשים, יכול להיות שהטיפול לא בדרך הנכונה.
הכוונה ביכולת הטיפולית המהירה של השיטה היא לרשימה הבאה של קשיים:
ADD- ADHD - דיסלקסיה (כל הפרעות הקריאה והבנת הנקרא), דיסגרפיה (כל הפרעות הכתיבה והציור) דיסקלקוליה (רוב ההפרעות בלימוד החשבון, חלקם הפרעה גנטית הנתנת להבחנה בכף הידי ), רגישויות ייתר, קושי בתפיסה המרחבית, כבדות תנועה (קלמזיות), התפרצויות רגשיוות לא מבוקרות (עד לרמה של התקפי היסטריה), קושי מוטורי, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון ועוד.
בנושא הטיפול של קטרינה וילדים האחרים שאני עובד איתם.
איני מבצע מלבד הטכניקות הבסיסיות של השיטה המפתחות את הרישות הנוירולוגי, שום דבר.
איני משחק עם המטופלים בכדור או במשחקים אחרים, איני מנסה להקל עליהם בגלל שקשה להם לבצע את התרגול, איני משנה את התרגולים בגלל שקשה מלבד פירוק התרגול לגורמים בסיסיים.
כל מה שאני עושה הוא:
מדיטציית אפור.
מוטוריקה גסה, ארבע קפיצות והשילובים בין האינטליגנציות בזמן הקפיצות.
גדילה, התרגיל הסטנדרטי של הגדילה ותיקון היציבה במידת הצורך תוך כדי לימוד הגדילה (עד ל20% מהילדים בלבד) .
כוח רצון, שלשת התרגולים הבסיסיים (רק לכשצריך, עד 20% מהילדים במקרה הטוב)
מוטוריקה עדינה, כל מה שצריך עד שיכולים לתרגל את שתי הידיים בהפרדת מקצבים (כולל עפעוף ונשימה)
מוטוריקה של העיניים
גראפו מוטוריקה עד לרמה של תרגול שתי הידיים בתרגולים שונים בו זמנית.
לימוד ההורים איך לתקשר נכון עם ילדיהם.
למספר נערים וחלק מכל ההורים, לימדתי את תהליך הסליחה והעברתי אותם את כל התהליך.
בתרגולים המוטוריים הילד חוזר בכל מפגש על הטכניקות השונות (מהפגישה הראשונה). ברגע שהילד מסוגל לבצע מדוייק והפנים את הטכניקה, הוא לא צריך עוד לתרגל אותה.
כמובן שבמיקרים מיוחדים (חשובים מאוד אך מעטים (עד כ 10% מהמטופלים), חייבים להפעיל חלקים אחרים של השיטה, עיסוי, עיסוי אל הרגש, תנועה שנה א' ב', חישת אנרגיה, פרופלור, מדיטציית שורשים מדיטציית מוח, מדיטציית רחם, ושאר הטכניקות. חייבים לזכור שאת כל שלל ארגז הכלים חייבים לדעת על בוריו, אך השימוש בו הוא רק על פי המצב המדוייק של המטופל הנקבע באבחון.
רוב הזמן המטופלים שלי עובדים על הבסיס בלבד וזה נותן את המיטב עבור רוב המטופלים.
כיום איני עובד עם מבוגרים (בגלל החוקים בארה"ב). עבור מבוגרים לפעמים חייבים להתחיל מהכנה שיכולה לקחת זמן, כי המבוגרים למרות רצונם הרב, לומדי ומתפתחים לאת בגלל העקבות הרגשיות. ההכנה יכולה לכלול את כל הטכניקות הכתובות תחת מקרים מיוחדים, בעיקר כל מה שקשור אל הרגש. במקביל צריך לעבוד על הטכניקות הבסיסיות.
כמובן שיכולתי לשעשע את עצמי בכל הטכניקות הרבות ובמשחקים שונים המתפתחים עם כל טיפול. יכולתי לגרום לעצמי שיהייה לי הרבה יותר כף לטפל ולהינות מהזמן עם המטופל, אך איני בטוח שזהו הצורך של המטופל, אלה הצורך שלי שיהייה לי מעניין.
אמנם זהו צורך חשוב, אך לא בשביל זה ההורים משלמים.
ולמה היה לי צורך לחזור ולהדגיש את כל מה שאמור להיות ברור מאליו לכל המטפלים בשיטה?
השבוע נפגשתי עם מנהלת של עמותה מאוד מיוחדת הקיימת בישראל, היא ספרה לי שהיא מעוניינת לפגוש אותי, למרות שחלק נכבד מבעלי המקצוע העובדים איתה לא מוכנים לשמוע יותר על שיטת אלבאום, כי השיטה לדבריהם מאוד לא יעילה. זאת לאחר שלאחרונה (שנתיים) ניסו אותה עם מספר מטפלים ולא היו תוצאות טובות וכמו כן לא הצליחו להבין על מה עובדים בשיטה. לאחר שקראה את הכתבה האחרונה, החליטה להגיע אלי על מנת לנסות להבין בעצם מה אנחנו עושים. לאחר שהבינה את הפשטות וההיגיון של השיטה, היא מעוניינת לשלב את העבודה שלנו בתוכם.
לתשומת ליבם של כל מי שאוהב להוסיף טכניקות לטיפול ומשחקים שאין להם ולא כלום לצורך ההתפתחותי של המטופל או לשיטה.
אנא זיכרו, הרוב המוחלט של המטופלים בשיטה (80-90%) אמור לסיים את הטיפולים (סיבות הפנייה) עד לשישה חודשים מיום ההתחלה. זהו כוחה המרכזי של השיטה.
במידה ואינכם רואים את הסיום המתקרב של הטיפול תוך ארבע חודשים, יכול להיות שהטיפול לא בדרך הנכונה.
הכוונה ביכולת הטיפולית המהירה של השיטה היא לרשימה הבאה של קשיים:
ADD- ADHD - דיסלקסיה (כל הפרעות הקריאה והבנת הנקרא), דיסגרפיה (כל הפרעות הכתיבה והציור) דיסקלקוליה (רוב ההפרעות בלימוד החשבון, חלקם הפרעה גנטית הנתנת להבחנה בכף הידי ), רגישויות ייתר, קושי בתפיסה המרחבית, כבדות תנועה (קלמזיות), התפרצויות רגשיוות לא מבוקרות (עד לרמה של התקפי היסטריה), קושי מוטורי, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון ועוד.