עונג רב הוא לי ליקרוא את דף אחר של משה אלבאום. אני תלמידה ותיקה מאוד של משה (הקורס הראשון) ומטפלת בשיטה שנים רבות. ככל שאני עובדת יותר בשיטה, כך אני מגלה בה פנים חדשות שלא ראיתי קודם. תהפוכות החיים הביאו אותי לעיתים למקום של תחושת חולשה, או קושי להיתקדם ולישמור על קו היתפתחות לאורך זמן, אולם איכשהו הצלחתי ליזכור ליבסוף את התנועה והכוח שתמיד החזירו אותי חזרה לציר האמצע. למשה יש משפטים קבועים: תעשי תנועה, תחזרי לתרגילי כוח, חזקי את הגוף... ותמיד זה עובד. גם הימים הקשים ביותר, הלבטים ותחושת ה"אני לא יכולה יותר" מיתגמדים עם עבודת הגוף. תודה לך ידיד יקר

תודה משה,
על חיבור מחודש של המדיטציות לארבעת האינטליגנציות.
מאפשר לי להבין גם ברמה האישית וגם להבין מטופלים שלא מצליחים להתחבר למדיטציות אחרות.

פעם, כשעוד תרגלתי קרטה באינטנסיביות גדולה מאוד, הרגשתי שניתן לקצר את התהליכים להתפתחות שלי ושל התלמידים שלי. באתי לאחד המורים הראשיים ואמרתי לו, "אתה יודע, אם היינו עושים כך וכך, ניתן היה לקצר את הזמן שהתלמיד לומד את הנושאים השונים. אני ממש כועס שלא מלמדים בצורה הזו".
המורה שלי הסתכל עלי, חייך ואמר "אם לא הייתה מתרגל כל כך הרבה ובאינטנסיביות שתרגלת, ובדרך שתרגלת, הייתה מסוגל להבין את מה שאמרת. הייתה מסוגל להגיע לידע המאפשר לחבר את כל הדברים בקלות כזו.

תודה [b]אלישבע[/b] על שיתוף החוויה והידע. חשוב ביותר עבור כל החוששים מהנושא, ובעיקר אלו שצריכים אותו יותר מאחרים. בעלי רגישויות היתר.

אשמח לשתף בתהליך אותו אני עוברת לוויסות רגישות לאור.
הרגישות שלי באה לידי ביטוי בנהיגה - סינוור בלילה, בנהיגה כשהשמש בגובה העיניים (עם משקפי שמש), חללים המוארים באורות נאון.עבודה מול מחשב.
אני מתרגלת זאת בערך כשבועיים. אני מרגישה שינוי מהותי במיוחד בעבודה מול המחשב ובנהיגה בכל סוגי הסינוור. היום נהגתי בדרך פתוחה ומפותלת כשלושת רבעי שעה כשהשמש רב הזמן מולי. לפני הוויסות הייתי נכנסת לחרדה בזמן הנהיגה, הייתי מורידה מהירות, הרפיה ע"י נשימות, אך הייתי חוזרת כשגופי מכווץ כולו והעיניים כואבות שלא נזכיר את התסכול וחוסר האונים. היום הרגשתי מוזר כל כך כשזה לא הפריע לי, מתרגשת גם כשכותבת שורות אלה.
אני חשה שיפור ניכר גם בעבודה מול המחשב, לאחר שעות רצופות העיניים לא מתעייפות. משתמשת בזה כשאני מרגישה שיש צורך.בחללים מוארים עדיין יש לי יותר קושי לווסת. יכול להיות שמירכזתי את העבודה בעיקר לוויסות עוצמות האור. יתכן ומדובר גם ברגישויות נוספות.

אשמח באם נעבור הלאה מענייני המלחמה ומנהיגנו (למרות שאני העליתי את הנושא) , ונחזור לענייני מקצוע והתפתחות.
אולי אם היה חובה לעבור תהליך התפתחותי על מנת להיכנס לכנסת, היה שונה. מצד שני כנראה שלא היו נשארים פוליטיקאים. ומה עם הרופאים, הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים וכל אנשי המקצועות הטיפוליים. למה לא עוברים תהליך התפתחותי מחייב על מנת לקבל את רישיון העבודה שלהם. לתומי חשבתי שעל מנת לטפל באנשים, צריך לעבור את התהליך העמוק ביותר. מסיבה זו פתחתי את קורס המטפלים כפי שהוא. הוא מוביל להתחבר לכל אחת מארבע האינטליגנציות (כמובן במידה ומעבירים אותו נכון ומתאמנים כפי שצריך) ומאפשר להתמודד עם הפנדורות הפרטיות.
הרי לכל אחד יכולה להיות פנדורה שונה ובמקום אחר. אחד בגוף, לאחר ברגש, או בחשיבה או באנרגיה או באינטגרציה. האינטגרציה התקינה בין ככלל החלקים של האדם, היא היחידה המאפשרת את ההתמודדות עם האפשרות לשנות את היחס לעבר שלנו, ולדפוסים הקלוקלים. זוהי הרי האפשרות היחידה הקיימת על מנת להתפתח.
[b]את העבר לא ניתן לשנות, אבל את הגישה הרגשית שלנו אל הזיכרונות כן[/b].
זהו בעצם הבסיס היחידי המאפשר לשנות את דפוסי ההתנהגות הקשים, מבלי שהם יפרצו בדרך אחרת.
אני חולם שיום אחד, על מנת שיהיה אפשרי ללמוד מקצוע טיפולי או מתן שירות, יהיה חובה לעבור תהליך התפתחותי עמוק כתנאי וכחלק מהלימודים.
האבסורד הוא בכך שחושבים למשל שמי שלומד פסיכולוגיה, בגלל שהוא לומד את כל התיאוריות הוא יודע מה התהליך הטיפולי וההתפתחותי בעצמו (מה עם הגוף, והאנרגיה והלגיטימציה הרגשית). או מי שלומד רפואה מבין באמת באינטגרציה שבין החלקים השונים של האדם (ומה עם הרגש, האנרגיה, הלגיטימציה והאינטגרציה ביניהן כבסיס לבריאות). או מי שלמד פסיכיאטריה מבין את ההשלכות של המערכות השונות על נפש האדם (ומה עם הכול כבסיס למחלות נפש). כמה כואב לראות את הבורות וחוסר הרצון להעמיק באמת בתהליך האישי כבסיס. כל מקצוע שומר בקנאות שהלומד לא יהיה חייב להתמודד עם השדים הפרטיים שלו, מלבד הידע שהוא צריך למה שהוגדר כשייך.
אמנם כיום ישנה הבנה פרטית ובגללה אנשי מקצוע שונים מנסים תהליכי התפתחות אישיים בדרכים שונות, אבל כדוקטרינה עדיין רחוקה הדרך.

תודה רבה על קבלת הפנים.
[b]משה[/b] אולי תוכל אתה לענות בנוסף לטליה: איך מסבירים להורה את הטכניקות השונות? עבורי הן ברורות לגמרי, אך כשקראתי את טליה ניסיתי לדמיין את האב מבצע את הטכניקה עם בנו ועלתה בי תחושה לא כל כך נעימה.
האם שניהם מבינים את המשמעות העומדת מאחורי הטכניקה או שעבורם זהו מאבק כוחות ותו לא?
ואם הנער גבר על אביו, זה לא יכול ליצור תחושת חוסר ביטחון באב... אני חזק יותר לכן אני לא יכול לסמוך עליו שיגן עלי כשאצטרך....?
אני לגמרי מביאה את עצמי לכאן ואת התחושות שלי, חלילה לא מותחת ביקורת.

ל ליאת ויפה ברוכות הבאות לפורום.

טליה, דרך טובה מאוד להשתמש באינטליגנציה האנרגטית כמטפלת.
המסקנות שלך כנראה ומובילות את הטיפול בבטחה להצלחה עתידית. נראה שבזמנו זה היה השיקול והסיבה המרכזית מדוע בנינו חדרים אטומים בכל קליניקה. היכולת להפעיל טכניקות התמודדות בין הורים לילדים (או בין הילד למטפל), מהווה חלק ומרכיב מרכזי בהתמודדות של הילד המתקשה למצוא את מקומו. כמו כן זה מרכיב עיקרי בהתחזקותו של האבא או האמא, ובפתיחת האפשרות שהוא/יא יפסיק להתחרות עם בנו. המון עבודה אבל חשובה, נהדרת ומרתקת.
בהצלחה.

שלום לכולם ושבוע טוב.
טליה, נהניתי מאוד לקרוא את התאור האחרון שלך, הייתי מאד שמחה לדעת כיצד האב הרגיש עם ההתנסות?
האם הסברת קודם או לאחר מכן? איך הוא קיבל את הטכניקה בה השתמשתם?

שלום טליה וכולם, מרגש מאד לקרוא. נשמע שמצאת את הדבר הנכון לעשות עם הילד. יהיה מאד מעניין איך יגיב האב בבית ובהמשך למשהו שיכול להיות פגיעה באגו שלו..או האם בגלל הנצחון שלו יוכל המטופל לסבול את אביו יותר? או אולי כל זה יהיה בגדר "חוויה" שתישכח עם הזמן והמציאות תחזור למסלולה הרגיל?
בהחלט דוגמא מצויינת לשימוש באינטילגנציה האנרגטית שלך בכדי להבין מה דרוש למטופל.
בהצלחה!

שלוום לכולם.
חזרתי לא מזמן מחו"ל. ושוב...אתכם.....
בקשר לאינטלגנציה האנרגטית (מתקשר אצלי גם לקצורי דרךבטיפול)
מטופל בן 16 .סרב להכין שעורים וללכת לביהס. מבקר במכון כושר 6 פעמים בשבוע. מאוד חזק גופנית. בעל מתחים רבים והתפרצויות זעם ואלימות.
באיבחון. נתגלו: קשיי קוארורדינציה. חולשה בשרירי העיניים. רגישות טקטילית גבוהה. .רגישות חושית. כמו כן . נתגלו כעסים רבים על האב.( שתלטן . בקורתי.
פוגע מעליב.) הנער, מאוד אינטלגנטי , רגיש ובעל אינטואיציה מפותחת מאוד. קלטתי מיד. שבמידה ולא אשדר לו.( לנער) בצורה שאינה משתמעת לשני פנים,שאני לצידו מול אביו. אין סכוי לשיתוף פעולה בינינו.
(האב. מגיע עם בנו לטיפול .) ניסה פעמיים להתערב בשיחה שהתנהלה ביני ובין בנו..(הנער. זעם והתאפק)בקשתי מהאב לכבד את בנו ולא להתערב בשיחתינו..
במפגש השלישי.חשתי אנרגטית מה היה רוצה וצריך המטופל לבצע בטיפול ( מאבק כוחות בינו לבין אביו).לכן. תרגלתי את: "הנקניקיה במזרון . המטופל בתוך המזרון והאב מעליו. האב,צעיר יחסית. כבן 45. נראה חזק גופנית. יכולתי לחוש בוודאות . שהבן חזק מהאב.
לא ייאמן, איזה מאבק כוחות התנהל ביניהם.. ממש זירת קרב. האב שידר. " לא אתן לך לצאת מכאן" . הבן שידר :"רד ממני".. . לחם בכוחניות רבה שלוותה בכעס רב. כמעט קרע את המזרון.החל להשמיע קולות זעם.... לאחר כ-10 דקות. הוכרע ה"קרב". הבן השתחרר מזרועותיו הלופתות של האב הפילו ארצה ושכב מעליו..
חיוך של אושר רב נסך על פניו.....בקש להמשיך לתרגל זאת בבית 3 פעמים ביום. יום יום.........

הגעתי למסקנה. שכל עוד . לא יובהר ויכובד מעמדו בבית .רמת האנרגיה .( שבאה לידי ביטוי בכעסים רבים . התפרצויות זעם . או, בריחה בצורת שינה.) הרגש והרצון. לא ייאפשרו לו . לשפר יכולותיו . כך, שמבלי לטפל בסימפטום זה מתחילה. התהליך הטיפולי עלול להמשך זמן רב מאוד או להיפסק לאחר זמן קצר.
מקווה . שתוך זמן קצר יחסית . יסתיים הטיפול.

שרי, הגענו לנושא בגלל מה שראיתי, והגבתי אליו.
נראה שבכל מקרה לא מספיק מתעסקים באינטליגנציה האנרגטית. זהו נושא חמקמק, בגלל שהכלי לא מספיק נקי מצד אחד, ובגלל שהפחדנו את הילדים כשעוד יכלו לקלוט, עד לרמה שהפסיקו לקלוט. על כן צריך לעסוק בניקיון הכלי. הניקיון הוא בעצם הפסקת הדפוסים שגרמנו לילדינו ולנו בהיותנו קטנים. הפתחות מחודשת למתנה שאלוהים נתן לנו, היכולת לראות ולהבין מהויות מעבר לחושים הרגילים.
העין הבלתי מזויינת, על מנת להפכה למזויינת היא צריכה לפתח מודעות. זוהי האינטליגנציה האנרגטית בעצמה. המודעות ליכולות האנרגטיות והתקשורת הכוללת שהיא מנחילה ומאפשרת.

איך עוד פעם חזרנו לאינטליגנציה האנרגטית. החומר העוטף, החודר הנוכח בכל, החמקמק לפעמים מתודעתנו החלקית וכל כך מהותי ובלתי נפרד מקיומנו.
אולי זאת ההפרדה המלאכותית שאנו עושים כדי שהחשיבה תוכל לקלוט, מקשה על הבנת הנושא ומבודדת את מה שאי אפשר לבודד.
מנסה לתחום משהו שאין לו גבולות. ולכן בלתי נתפס בעין לא מזויינת. עין פנימית שמחוברת למהות של הכל.
אולי מה שצריך זה לא לנסות לכמת ולמדוד את הנושא אלא להכין ולנקות את הכלי כך שלא יהיו הפרעות בקליטה.

נראה שברגע שנכנסים לתחומה של האינטליגנציה האנרגטית, הרוב שותק. האין זאת עוד הוכחה שהאינטליגנציה האנרגטית הינה אינטליגנציה ולא רק תחושה או תגובה לשימוש בחושים בדרך הרגילה.

כשספרתי באחת ההדרכות למטפל בעל רגישות אנרגטית שניתן להיכנס כמטפל לחלומו של האחר ולעזור לו להמשיך בו ולסיים אותו בדרך הרצויה למטופל, הוא מייד תפס את הכוונה וידע עם הכוונה מינימאלית איך לעשות זאת. הרי המודעות האנרגטית הינה אותה המודעות הקיימת בחלימה העמוקה.
כשהדרכתי את אותו הנושא למטפל ללא אינטליגנציה אנרגטית מפותחת (אך אדם רגיש לכל הדעות), הוא מאוד נבהל מעצם האפשרות לחדור לחלומו של האחר. הוא גם לא הבין מה הכוונה ביכולת להחיות את החלום מחדש במודעות הרגילה. שני הנושאים בלבלו אותו וגרמו לו להיסגר.

זה הבדל אחד מני רבים המראים על אינטליגנציה אנרגטית, לאומת רגישות חושית לשמה.

נושא נוסף הקשור לאינטליגנציה האנרגטית הינו הפחד או חוסר הפחד לאבד את השליטה על גבולות המודעות והתפיסה. אנשים בעלי אינטליגנציה אנרגטית, לרוב מפחדים פחות (בתנאי שאין להם [po]זרת ארוכה[/po]) לשחרר את גבולות התפיסה והמודעות, והעולם שמעבר לחושים הינו חלק אינטגראלי מחיי היומיום שלהם.
לדוגמא: גבולות הראייה אינם גבולות יכולת התפיסה של עיניהם. כשהם עוקבים אחר ציפור במעופה, ברגע שהציפור נעלמה מעיניהם, ניתן להמשיך לחוות במודעות האנרגטית את מעופה. או היכולת לחוות אנרגיה בצורה ישירה או לראותה כחלק מהחומר היומיומי בכל דבר.
כשלמדים את נושא המודעות האחורית, ובאמת מתחברים לנושא והופכים אותו לחלק אינטגראלי של המודעות (אני מקווה שעדיין מלמדים נושא חשוב ורב ערך זה, שהינו הבסיס של החיבור בין האינטליגנציה הגופנית לאנרגטית). מודעותו של עמוד השדרה והמוח האחורי (שהינם בעלי מודעות עצמאית, ככל איבר אחר בגוף) , יכול לטפח את מודעותו של האדם לרמות שלא ניתן בכלל להתחבר אליהן בחושים.
אם מדובר בנושא המודעות של איברים, הרי שהמודעות הזו יכולה להתממש דרך חיבורה של האינטליגנציה האנרגטית לתחושה של החומר באינטליגנציה הגופנית.
זהו עוד ביטוי להשלכות החשובות של האינטגרציה בין האינטליגנציות.

מוכנה לשאת באחריות על [b]אחר[/b] ? ומה אני? לא חלק מהאחר (כל אחר באשר הוא)? מה, אם יצבטו את האחר לא יכאב לי? אה??

[u](הלללללללללללללו)[/u] גם ממני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

סלמטק, מי זה שנתפס?? למה לשאת באחריות על אחר?

ברור שאת יודעת על אינטליגנציה אנרגטית, מבינה אותה מתוכך. הלוואי שכולם היו יודעים את מה שאת יודעת. היה הרבה יותר רגוע בעולם הזה, וכנראה גם הרבה יותר קומוניקטיבי.

אה, הבנתי...........לא אותי תפסת, אבל כן, אני מוכנה לשאת באחריות. תודה.

[u]נראה שתפסתי אותך על חם[/u] - למה אתה מתכוון??
וכן זה בדיוק מה שאני יודעת על אינט' אנרגטית. כבר היו לנו דיונים על זה, לא??

תמר, דרך הגב, נראה שתפסתי אותך על חם, מה את אומרת :-) אני לא תמיד מקטר ללא סיבה ברורה, מה??
שבת שלום.

[b]תמר[/b] אני מתאר לעצמי שרפי רוזן, מאיר יהל, ואחרים, המסוגלים לאבחן אנרגטית את הרמה התאית של הדם (רמת האנרגיה של התא הבודד) והגוף, הם לא כל כך עושים זאת בחושים אלה במודעות מסוימת המתפתחת לאחר שנים רבות (או לא) של הקשבה לאנרגיה ולאפשרויות שבה.
כשמתקשר מתקשר עם הקיים, נראה לי שהחושים הם לא אלו שמאפשרים זאת.
כשאני מסתכל אנרגטית על משהו הנמצא במקום אחר מהמקום בו אני נמצא, איני משתמש בחושים בכלל אלה במודעות אנרגטית שהינה ייחודית לעולם האנרגטי ולתפיסתו הישירה כאנרגיה.
כאשר הספיראלה האנרגטית או ההילה הנמצאת מסביב לגוף, קיימת, היא אינה קיימת בגלל החושים אלה בגלל התפיסה האנרגטית הישירה והמבנה האנרגטי של החומר.
כשהמחשבה שואבת את יכולותיה מתוך ההוויה האנרגטית של היקום, היא מתממשת בגלל האנרגיה הבונה אותה, והמשמשת אותה כבסיס למהות האנרגטית של האינטליגנציה.
כשהמודעות תופסת אנרגיה בצורה ישירה, האם היא עושה זאת באמצעות החושים או באמצעות המודעות האנרגטית שמעבר לחושים הרגילים?? המעבר הוא בסיס האינטליגנציה האנרגטית.
אם התפיסה החושית הייתה הבסיס להבנת ותפיסת האינטליגנציה האנרגטית, סביר להניח שהמון אנשים היו חיים את המהות והמודעות האנרגטית רוב חייהם. העובדות מראות שלא כך המצב.

מה דעתך? זה קרוב למה שאת יודעת??

וואלה, צודק, אכן אינטליגנציה חדשה - חושית....שית ( D-: )
אני מקווה שזו טעות ואולי לא, אין לי מושג. אולי בגלל שקהל היעד מגיע מן האקדמיה מנסים לפשט את המושג - אנרגיה, באמת חבל.
האמת היא שזו לא פעם ראשונה שאני שומעת על ההבנה הזו שאינטליגנציה אנרגטית היא סוג של חידוד חושים, קשה לי לסתור את זה לגמרי בהסבר הגיוני, למרות שאני יודעת בפירוש שמדובר במערכות תפקודיות שונות. חושים...ועל חושים.
התקשורת האנרגטית אינה בהכרח קשורה למערך החושים, בחיאת, למרות שזה הסבר שמסבר את האוזן - אבל הוא ממש לא נכון.
אנסה לעשות סדר אח"כ, אשמח לקרוא עוד דעות (הלללללללללללללו)
שבת שלום @}

[b]תמר[/b], אכן כתבתי שמצאתי במקום כלשהו באתר, נא לעיין ברציונאל השיטה ב::
http://www.elbaum.com/Index.asp?CategoryID=283&ArticleID=235
האם זה מקרי או מגמה?? איני יודע ועל זה הגבתי.

את תמיד מוזמנת לנסות ולסדר את הנושאים, לאחר מכן נראה האם מובנים יותר :-)

[b]אלמונית[/b] משמח לקרא על שינוי דעתך בנידון. בנושא הבלוג, זה קשור לדרך בה האתר בנוי ולא ברצון של הכותבים.

שבת שלום כמובן,

שלום משה, אני האלמונית שטענה למעלה שאין חשיבות לאינטיליגנציה האנרגטית אצל המטופל /ילד.
גרמת לי לשנות את דעתי.
דווקא אני שרואה חוסר אינטילגנציה אנרגטית כנכות ,דווקא כאן חשבתי שאולי אין צורך שהילד ישתמש בה בחדר הטיפולים, ולוא בכדי להקל על העומס שלו דווקא. מכאן זה בא.

שאלה אגבית, מדוע אין עולה הבלוג עם הדף האחרון כראשון ואז כל ההיסטוריה מאחור? היה פשוט יותר?! בברכה,

ובקריאה נוספת, יש משהו מבולבל בהסבר הכתוב.
משה,
מעוניין לעשות סדר?

http://www.elbaum.com/Index.asp?CategoryID=118&ArticleID=56

האינטילגנציה האנרגטית בשום אופן לא ירדה משום רשימה, וגם מלומדת ומתורגלת.

עברתי היום באתר של מכללת אלבאום, ומצאתי במקום מסויים כי האינטליגנציה האנרגטית ירדה מרשימת האינטליגנציות ובמקומה קיים מושג חדש בשם [b]"אינטליגנציה חושית". האין החושים שייכים לאינטליגנציה הגופנית????[/b] איפה מסתתרת אם כן האינטליגנציה האנרגטית ומה מקומה כיום בשיטה המלומדת?? האם האינטגרציה בין האינטליגנציות שמנוהלת בעיקרה או בחלקה החשוב על ידי האינטליגנציה האנרגטית אינה נדרשת עוד לשיטת אלבאום??
מעניין מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

במסגרת החכמה כתוב "הכלל הוא הפרט" מעניין שכאן מופיע.

שלום פלוני.
איני מסכים איתך, גם לא במקרה.

לילדים רבים מדי, הקושי העיקרי שלהם עם העולם ובעיקר עם הוריהם הוא בכך שהם בעלי אינטליגנציה אנרגטית מפותחת או רגילה, ואסור להם לתקשר עם זה בכלל, מפחד של מה יגידו ומה יחשבו. חלק גדול מהם גדל עם תחושת זרות שונות ומוזרות, עם קושי רב להרגיש שייכות, עם תחושה פנימית שהם משוגעים או עומדים להשתגע, גם כשאינם מזכירים זאת ולו ברמז.
מסיבה זו ואחרות, חשוב במיוחד לגרום להם להבין שהנושא הינו נושא אנושי ממדרגה ראשונה, האמור להיות יומיומי ולא נסתר או בתחום המוזרויות, ובעיקר לגרום להם להבין שישנם גם מבוגרים היודעים על מה מדובר ומבינים את הנושא.
במקרה של ילדים עם קושי בקשב או בריכוז, האינטליגנציה האנרגטית יכולה להוות מרכיב עיקרי בקושי.

כנראה שלא מצאת מבוגרים המרגישים כמו הילדים שתיארתי. אני למזלי הרב (ולמזלם) , מצאתי מבוגרים רבים מאוד כאלו. למזלם, הצלחתי לגרום להם להבין שהם בני אדם רגילים ולא מוזרים או נוטים להשתגע. (חלק נכבד מהכותבים בבלוג הזה, רבו נחת מהיכולת הזו שלי ושלהם)
החשיבות של האינטליגנציה האנרגטית למטופל, חשובה הרבה יותר מאשר למטפל. כל התקשורת הבלתי אמצעית עוברת דרכה. כל האינטואיציה הינה חלק ממנה, כל עולם החלימה שייך לאינטליגנציה האנרגטית. במידה ותבדוק את הנשוא לעומק, תמצא שחלק גדול יותר מהחיים שייך למודעות האנרגטית מבלי שמדברים על זה או מיחסים לכך את החשיבות הראויה. וחלק קטן הרבה יותר לשאר המודעויות.
מטפל אינו חייב להיות בעל מודעות אנרגטית גבוהה בעצמו, אך חייב להבין את הנושא ולדעת לכוון את המטופל במידת הצורך גם למטפל אחר המבין את הנושא לעומקו.
עד כמה שתפיסתי וניסיוני משגים, נושא האינטליגנציה האנרגטית, (למרות שבני אדם רבים עקב חוסר הלגיטימציה שלהם לחוות את הנושא חוסמים אותו בדרכים שונות), חשוב הרבה מעבר לכל מה שהאדם שאינו חפץ להתפתח לעומק מרשה לעצמו לדעת או להבין.
הרמה האנושית של האינדיבידואל, נקבעת פעמים רבות על פי הגישה לעולם האנרגטי הקיימת לאותו אדם. גם אם הוא אינו מדבר על כך, הוא יעסוק בנושא בדרכים שונות.
הקליטה הבלתי אמצעית הנדרשת על מנת לחשוב מחוץ לקופסה, שייכת לאינטליגנציה האנרגטית.
כל עולם המדיטציה שייך לאינטליגנציה האנרגטית (בתני שמאפשרים למודעויות השונות לחוות את המדיטציה ברמה האנרגטית תחושתית גופנית ולא משתמשים רק בדמיון המודרך).
בכל פעם שאדם מתחבר ליצירתיותו ומאפשר לעצמו למצוא את החידושים שבתוכו, הוא פועל באמצעות האינטליגנציה האנרגטית.
בכל פעם שהחמלה, האמפטיה, התקשורת העמוקה בין בני אדם ובכלל פועלות, הן פועלות דרך האינטליגנציה האנרגטית.
לוחם, כאשר הוא מקשיב ליריבו ומנסה לדעת את הרגע המדויק בו צריך לנוע, הוא משתמש באינטליגנציה האנרגטית.
אדם, כאשר מקשיב הוא לציוויים של נשמתו המדריכה אותו ללכת בכיוון מסויים, ואינו יכול לוותר על כך. אדם זה עסוק בהקשבה והגבה לאינטליגנציה האנרגטית המדריכה את ישותו ומחברת אותו לטבע המולד שבו.
נראה שאם נחפש לעומק, נשאיר מקומות ספורים שאינם קשורים קשר ישיר לאינטליגנציה הארנגטית.

מה דעתך??

שלום משה,
כאשר מדובר בטיפול בילדים דעתי היא שאין צורך ומשמעות לכך שהם יבינו ויהיו מודעים לאינטיליגנציה האנרטית שלהם . אנו המטפלים חשוב שנפעל ונפעיל את האיניליגנציה האנרגטית שלנו בכדי שנדע טוב יותר להבין ולקרוא את הלך רוחו ומצבו האמיתי של המטופל- ילד.
במחשבה שנייה גם עם מרבית המטופליםהמבוגרים אינני רואה את חשיבות הבנת האינטיליגנציה האנרגטית שלהם כגורם תורם בטיפול.בברכה,

שאלה חשובה נוספת שעלתה לאחרונה, היא האם נושא ארבע האינטליגנציות והאינטגרציה ביניהן כבסיס לכלל תפקוי האדם, מובן ומעובד מספיק.
האם ההשלכות של האינטליגנציות השונות, כל אחת על האחרת ברורה די הצורך, ומטופלת על פי צורכי המטופל והמקצבים השונים שכל אינטליגנציה דורשת (גם מהזווית של סיום הטיפול בכל נושא בנפרד).
למשל, האם ברור מספיק מה הקשר בין אינטליגנציה אנרגטית, שהיא האינטליגנציה המכתיבה את רמתו הסופית של האדם, לבין שאר האינטליגנציות (האם בכלל מובנת האינטליגנציה האנרגטית כאינטליגנציה). האם ברור למשל עד כמה הקוגניציה כאינטליגנציה המובילה את רוב תפקודי האדם, מפחדת או מגבילה את התפיסה של האינטליגנציה האנרגטית במקרים מסויימים. עד כמה החרדה והפחד הזה גורם לחסימות של מערכות תפקוד רבות, ובעיקר לקשיים רגשיים?
או דוגמא אחרת, עד כמה חוסר אינטגרציה באינטליגנציה הגופנית, יכולה להפר את השלווה התפקודית עקב השתלחות האינטליגנציה האנרגטית או מערכת החושים??

משהו שכתבתי בדף של [po]ת מ ר[/po] וגרם לי לחיוך נעים.

כעמוד האש הלפיד הבוער
מוביל ניצוצות חיים אל הלא נודע
מרגיש לא יודע לא ידוע
מנסה לברוח ממאור אורו
ואינו יכול

:-)

ראשית הכתובית שלי אומרת - טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה.

ושוב הועמדה מולי מראה גדולה שמראה לי מאיזה מקום שאלתי את השאלה שלי, ממקום של חוויה אישית לא נכונה לצערי. אני שמחה שיש לי את המקום שבו אני יכולה לקבל תשובות לשאלות שעולות לי על מנת להיות בטוחה שאני בסדר [b]אחרי הכל[/b] עם התובנות שלי כלפי עצמי ובכלל כגישות טיפוליות...

משה, [u]הכלה של הרגשות הנפתחים - המטופל והמטפל צריכים להיות מסוגלים להכיל את מה שעובר על המטופל.[/u]

בזאת ענית לי על השאלה שלי :-) לצערי הגורמים המוסמכים סביבי (מטפל מוסמך של השיטה וצוות המרצים) החליטו בשבילי שאני לא אוכל להתמודד עם עוצמת הרגשות שעלו (אבל הם כבר עלו לא?...) וכנראה בגלל שהם עצמם לא היו מסוגלים להכיל אותי עם החוויה הסובייקטיבית שלי, הוגדרתי כלא כשירה רגשית ונפשית לעבור תהליכים בכיתה... וכל האחריות להתמודדות עם המצב נשארה בידיים שלי. נקודה.

[u]מה לדעתך התפקיד של האינטליגנציה האנרגטית בתהליך ובקשר בין המטפל למטופל? בעיקר בכל אותם הרגעים בהם המטופל מתקשה או עומד להיתקל בנושא קשה, מפחיד או לא ידוע?[/u] קודם ממקום של חוויה אישית, בתחילת הטיפולים של שנה ב' הלכתי לסטאז'רית במרכז ומהר מאד הבנתי שאני משפיעה עליה לא טוב ברמה האנרגטית ושהיא נשאבת לתוך הפחד שלי וממש מזדעזעת מעוצמת הרגשות והבלבול שלי, לכן לא הצלחנו להתקדם לשום מקום ואחרי 5 פגישות הפסקנו להתראות.

לדעתי מטפל בעל יכולות אנרגטיות שלא מובאות למקום של אינטיליגנציה (שליטה כאמור) יכול לפגוע במטופל שלו. מצד אחד בדרך אותה אמור לעשות המטופל. ז"א המטפל ימנע מלהגיע למקומות קשים על מנת לא להרגיש את הקושי בעצמו, או שהוא יאיץ או יאט תהליכים עבור המטופל. ומצד שני היושרה (Integrity) שלו עצמו כמטפל, אם בכלל... לטעמי נתקלתי בדרכי בהמון מטפלים שכאלה, כשמצאתי את עצמי משלמת כסף ונזהרת שלא לפגוע באגו של אף אחד, לא להעמיס, לא להיות דרמטית, לבחור מילים על מנת לא ליצור מצבים מאיימים ויש עוד המון דוגמאות כאלה...

אני חושבת שמטפל השולט באינטיליגנציה האנרגטית שלו יכול להשתמש בה כמצפן טיפולי, הוא יכול להיעזר בידע האנרגטי שלו בבחירת גישות הטיפול ובהבנת מצב המטופל וקצב ההתקדמות שלו. ידע ויכולות ברוכות בתנאי שיהיו בשליטה (איזה יופי אני משתמשת במילה :-) הא?).

תמר, [u]אבל הכלים בשיטה קודם מתקילים עם מנגנוני ההגנה (לא עוקפים אותם בשום אופן...מי שירצה לעקוף אותם הוא המטופל עצמו...ע"י התנגדויות כאלה ואחרות).[/u] אני מסכימה באופן עקרוני עם מה שכתבת על מנגנוני הגנה והתנגדויות של מטופל. יחד עם זאת כוונתי הייתה להתמסרות לתהליך הקשבה לגוף והצפה רגשית בעקבות מה שעלה ולכן קראתי לזה עוקף מנגנוני הגנה. הכוונה היא שגילית שיש עוצמות רגשיות אדירות, כלואות בתוך הגוף ושניתן להתחבר אליהן בדרך שונה מלהתמודד עם מנגנוני הגנה קוגנטיביים. החוויה שלי הייתה חזקה, ברורה ולא ידועה בכלל עד לאותו הרגע בו היא עלתה... הקשבה לאזור מסויים בגוף העלתה חוויות רגשיות מאד חזקות שכל עוד זה היה תלוי בי ובידע שלי את עצמי, הן לא היו שם קודם... ;-)

אז מה למדתי היום עם המון תודה למורי הדרך... להיות במקום שיכול לטפל ולעזור לאנשים אחרים הוא מקום עם [b]הכי הרבה אחריות בעולם[/b] .
תפקיד המטפל לפעמים לתקן את מה שהבית לא סיפק ולכן הוא הכי שבעולם... מטפל שרוצה לעזור לאחרים לעשות סדר בבלאגן, צריך שהבלאגן
שלו יהיה מסודר עוד קודם על מנת שיוכל להראות לאחרים את הדרך מבלי לבלבל אותם עוד יותר או להתערב בתהליך התובנות של המטופלים על
חשבון הקשיים שלו עצמו. ויא כמה שזה נראה רחוק ממני היום :-)

שיהיה לנו שבוע טוב, אורירי במיוחד וקליל,
אמן {@

שאלות קשות את מעלה ה[b]אילנית[/b].
את כותבת -
_לא נוכל לדעת לעולם מה מתחבא שם בפנים ובמידה והמטופל מסור לתהליך הכלים בהם משתמשים אכן
עושים את העבודה ואפילו במהירות. אולי זה מהיר מידי? ישיר מידי? עוקף מנגנוני הגנה שנוצרו בגלל סיבה
מסויימת? ולבסוף פשוטו כמשמעו מזמין את הפחד לבוא לגור קבע בבית... יחד עם הבילבול..._
אני לא ממש מסכימה עם האמירה שלעולם לא נוכל לדעת מה מתחבא שם בפנים, גם את, בהמשך מגיעה למסקנה המתבקשת שזהו הפחד...ואולי לא נוכל לדעת מהם הגורמים לפחד
למרות שהאבחון לרוב נותן לנו מושג די ברור, העבודה בשיטה אכן מפגישה עם הפחד באופן ישיר למדי, אבל הכלים בשיטה קודם מתקילים עם מנגנוני ההגנה (לא עוקפים אותם בשום אופן...מי שירצה לעקוף אותם הוא המטופל עצמו...ע"י התנגדויות כאלה ואחרות).
נדמה לי שאחת ממטרות הטיפול היא לפרק דפוסים ש"גרים קבע בבית" - כאלה שמחרבים את החיים, תוקעים, מתישים, שוחקים וכו' - ולבנות דפוסים חדשים - כאלה שמאפשרים רווחה, צמיחה, התקדמות, התפתחות, שמחה וכו'.
זה לא פשוט.
גם כשיודעים ומבינים את זה בתחילת טיפול, זה לא פשוט להתקל בדפוסים, זה מפחיד, זה מציף, זה מבלבל...וכמובן שבהתחלה בורחים ישר לאותם הדפוסים המוכרים עצמם.
אם אנסה להתמקד בנקודה בה הטכניקות הישירות האלה מתחילות לעבוד...
אולי זו הנקודה בה המטופל, מעבר להבנה, מעבר להחלטה, בתוך ההתחזקות הגופנית וה"בלבלה" הרגשית, לוקח אחריות על התהליך של עצמו...כאילו נופל לו סוף סוף איזה אסימון.
וזה כבר אינדיבידואלי לכל מטופל, לפי הקצב שלו וכו'.

ועוצמת הרכות? - לעניות דעתי יש המון רכות בעוצמה של השיטה שלנו. (-;

ל ה[b]אילנית[/b] ומה לדעתך התפקיד של האינטליגנציה האנרגטית בתהליך ובקשר בין המטפל למטופל? בעיקר בכל אותם הרגעים בהם המטופל מתקשה או עומד להיתקל בנושא קשה, מפחיד או לא ידוע?

ל[b]ה[/b]אילנית*

בחלונית כתוב "מותר לכעוס", מתאים ביותר למה שאני מכוון לכתוב.

[u]כיצד ניתן לדעת שאנחנו לא פוגעים במטופל שהגן על עצמו ברמה הקוגנטיבית מ" לדעת " רגשות כי הם מאיימים כל כך?[/u]

במידה והמטופל מפחד עדיין להרגיש את רגשותיו, סימן הוא שהעבודה על טיפוח אובדן הפחד מהפחד לא נעשתה עדיין או שלא נעשתה מספיק או שלא נעשתה נכון.
ברגע שהמטופל לומד באופן מדורג לאבד את הפחד מהפחד, נושא האיום של הרגשות המודחקים מתחיל לרדת כי זהו בדיוק נושא העבודה. התחזקותו של המטופל מאפשרת לו לעמוד בפרץ. אחרת אין בעצם התחזקות.
כדאי לשים לב שלא נכון להתעסק ברמה הטיפולית עם החומרים שהאדם אינו מוכן להעלות. אני חוזר ומזכיר כי הנושא חייב לעלות בדיון בין המאבחן למטופל העתידי, כחלק מבניית תוכנית העבודה הטיפולית.
נכון שחלק מהמטופלים בגלל חומות ההגנה אינם מסוגלים לזכור בכלל מה נאמר להם באבחון, אבל זה החומר שאיתו אמורים להתחיל את הטיפול.
טיפול מתחיל בבדיקת רמת ההבנה של המטופל לצורכי העבודה שלו, מה הוא רוצה להעלות, מה מפריע לו, מה הוא הבין מהאבחון, למה הוא מסכים מתוך הנאמר לו באבחון ולמה לא ועוד.
במידה וקיים פאר בין מה שהמטופל הבין למה שהמאבחן ראה וקבע, הרי שצריך להגיע להבנות ברורות לפני תחילת הטיפול. רק כך ניתן למנוע אי הבנות שיגרמו למטופל לפגוש דברים שאינו מוכן אליהם או לקצב העבודה עליהם.

הטיפול בשיטה מורכב [b]מאבחון בתחילתו[/b] על מנת לנסות ולמנוע את החרדות הפחדים והקשיים שאת מתארת.
לדעתי מומלץ לשים את הדגש על מה חשוב באמת וזה, [b]מה ההבנות של המטופל והמטפל בנושא "על מה, למה ואיך עובדים" הבנה כזו תלויה לדעתי באבחון[/b] .
מטופל שהמבין לעומק מה עומד לפניו, ומסכים או לפחות מוכן לצאת לדרך, גם אם היא מלאה בחרדות וקשיים, הוא יצליח לעמוד בכך טוב יותר, ותהליך ההתחזקות יתאים למה שהוא צריך להתמודד איתו.
מטופל שאינו מבין לאן מודעות פניו, אינו יכול שלא להעלות חרדות תמידיות. ללכת ללא מודע מפחיד ביותר. ללכת למקום שסגרנו כי לא יכולנו בילדות לעמוד רגשית מולו, מפחיד שבעתיים וכמעת אינו אפשרי ללא הבנה והסכמה מראש.
הידיעה מראש לאן הולכים היא בעצם הכלי ה כמעט יחידי המאפשר ללכת בבטחה מסוימת למעמקים.
במידה ושיטתו הנהדרת של הולצמן לא הייתה קיימת, הייתי מבין למה לא להתעסק באבחון, אבל מהרגע שהוא בנה אותה או בעצם מהרגע שהביא אותה לבגרות, הרי שהיא (וגם גרפולוגיה) יכולים לפתוח את החלון להבנת מול מה עומדים.
במידה ומשתמשים נכון בידע על מנת לבנות את הגישה הטיפולית, הרי שהפחד או החרדה יכולים להיות ברמה מבוקרת יותר ולכן ניתנים למעבר קל יחסית.

ל ה[b]אילנית[/b]
גם אצלי המים השקטים חודרים עמוק. מעניין שבאותו נושא אותה חלונית :-)

אני מניח שישנן דרכים רבות להגיע להסרת החומות. חלקן רכות מעודנות סבלניות וסובלניות מאוד, חלקן מהירות וחודרניות הרבה יותר.
אני משער שלכל אדם הדרך המתאימה לו. הניסיון מראה שרק האבחון המדויק יכול לכוון לסוג וגישה של הדרך בה בוחרים לעבוד עם מטופל בעל צורך ייחודי.
במידה ואת שואלת על הטכניקות הנהוגות בתהליכי למידה של המטפל את דרך הטיפול, ורמת ההקשבה לצורך האינדיווידואלי של הלומד, הרי ששאלתך אינה כל כך במקומה. במידה וקורס היה קורס פרטי לאדם אחד או שניים בלבד, סביר להניח כי הקצב האישי היה במקום של כבוד. כשלומדים גישה בקבוצה, הצורך ללמוד כמות טכניקות על מנת לדעת להפעילם במידת הצורך בעתיד כלשהו, היא הנושא. הקצב יקב על פי צורכי התקדמותה של הקבוצה בלבד.
ברור שלכל מטופל הקצב שלו, והתאמת השיטה בה הטכניקות יופעלו צריכה להיות מחוברת ישירות לצורכי המטופל ולא לגישה כזו או אחרת. החוכמה היא לדעת איך להתאים את הגישה הנכונה לכל מטופל. זה דורש אימון רב בכל אחת מהטכניקות, על כל מיני מטופלים.
אני חוזר ומדגיש כי לא לכל מטופל מתאים מגע כזה או אחר ולא לכל מטופל מתאים מגע בכלל. רק האבחון יכול לקבוע מה מומלץ. גם המלצות האבחון הן נכונות לתחילתו של הטיפול, אך ברגע שהמטופל מתחיל תהליך דינאמי של השתנות, הרי שהמטפל יידרש להתאים את הצרכים הטיפוליים השונים על פי השתנותו של המטופל ולא על פי גישה קבועה מראש. גם כאן מומלץ בחום רב לעבוד אל מול מאבחן מיומן בעבודה עם מבוגרים.
מכאן את יכולה להבין שהידע האבחוני הינו רב חשיבות להבנתו של המטפל את תהליך עבודתו.


את כותבת
[u]כולנו למדנו שעל מנת להיכנס לשריר תפוס יש לעבוד לאט ולא להפעיל כוח היות ונקבל התנגדות מהגוף.[/u]

חשוב לזכור כי לסוגי מטופלים שונים דרכי גישה רגשית ודרכי התמודדות עם כאב ותסכול שונה. גם גישתם לתחושות השריר התפוס שונה. ישנם כאלה שהגישה האיטית והמעודנת טובה להם מאוד וכאלה שהגישה המעמיקה מהתחלה טובה להם מאוד. גם כאן הנושא החושב ביותר הוא לדעת מי המטופל ולא מה הטכניקות הקיימות (אותן צריך להכיר כמובן).

מכיוון שלעבוד רגשית דרך הגוף בתנועה ומגע ישנו דירוג, הרי שמומלץ לנסות ולעקוב אחר כללי העבודה. כך ניתן לחסוך כאבים ומאמצים טיפוליים מיותרים.

[list=1]
[*] טיפוח המודעות השרירית תוך כדי בניית יציבה וגמישות.
[*] טיפוח כוח הרצון.
[*] טיפוח אובדן הפחד מהפחד ולמידה מבוקרת של שחרור רגשות ופגישה עם הזיכרונות.
[*] הכלה של הרגשות הנפתחים - המטופל והמטפל צריכים להיות מסוגלים להכיל את מה שעובר על המטופל.
[*] הבנה של מה שקרה בעבר, כבסיס ליכולתו של המטופל לסלוח בקלות רבה יותר.
[*] תהליך הסליחה - התמודדות עם העבר - עם הזיכרונות שנפתחים בתהליך הסליחה והקושי לסלוח תוך כדי אינטגרציה בין האינטליגנציות ללא הפסקה לאורך כל התהליך.
[*] סגירת התהליך.
[/list]

לכל מטופל (בתני שהוא יכול וצריך להתמודד עם הנושא) ישנו מקצב שונה לחלוטין בתהליך האישי שלו. כל מטופל מתחיל במקום שונה את תהליכו האישי, כל מטופל צריך לגעת באבני הדרך המתאימים לו. החוכמה של המטפל היא לדעת להוביל ברוגע ובבטחה את המטופל בכל אחד מהשלבים, תוך כדי הבנה עמוקה של התיאוריה והמיקום המדויק של התהליך הרגשי גופני קוגניטיבי של המטופל. המשימה קשה ולפעמים בלתי אפשרית כי מיסוך העשן של המטופל רב מימדים וסמיך מעוד.

את הפחד לא הזמנתי הוא פשוט בא לבד...

כשהתעוררו כל הרגשות (רוחות רפאים אם יורשה לי), מאד נבהלתי מהמקום של העוצמה שלהם.
ראיתי כיצד נמנעתי במשך שנים רבות מלהגיע למקום רגשי כלשהו טוב או רע. את האינט' הקוגנטיבית
והגופנית שלי שמרתי ברמה גבוהה מאד, ולעומת זאת את הרגשית הסתרתי ובחרתי לשלוט בה (...), ואת
האנרגטית פשוט לא הבנתי היא סתם הייתה שם כעוד גורם מקשה על ההתמודדות.

וכאן מתעוררת לי שאלה על הדרך בה השיטה מעלה לפני השטח רגשות דרך עבודה עם הגוף...

כולנו למדנו שעל מנת להכנס לשריר תפוס יש לעבוד לאט ולא להפעיל כוח היות ונקבל התנגדות מהגוף.
(כוח מביא כוח מולו), לכן אני שואלת האם תנועה המכוונת להקשבה לגוף, ועיסוי אל הרגש אינן פעולות
כוחניות משהו החושפות את נקודות התורפה הרגשיות שלנו ומעלות אותן לפני השטח? הרי בתחילת הטיפול
לא נוכל לדעת לעולם מה מתחבא שם בפנים ובמידה והמטופל מסור לתהליך הכלים בהם משתמשים אכן
עושים את העבודה ואפילו במהירות. אולי זה מהיר מידי? ישיר מידי? עוקף מנגנוני הגנה שנוצרו בגלל סיבה
מסויימת? ולבסוף פשוטו כמשמעו מזמין את הפחד לבוא לגור קבע בבית... יחד עם הבילבול...

כיצד ניתן לדעת שאנחנו לא פוגעים במטופל שהגן על עצמו ברמה הקוגנטיבית מ" לדעת " רגשות כי הם מאיימים כל כך?

החלונית שלי אומרת ש- מים שקטים חודרים עמוק - ועד עכשיו אני לא כל כך יודעת למה לייחס אותה.
אז נתתי לה להתנוסס לה כך מעל הדברים אותם כתבתי, ואולי היא מבקשת מכולנו לבדוק שוב את הדרך?

מה דעתכם על עצמת הרכות? אתם לא חושבים שהיא דרך אמפטית יותר והרבה פחות אגרסיבית לחיבור אל הרגש?

שתהיה לכולנו שבת רכה ונעימה, קרירה ורגועה...
אמן

הי כולם, כן גם אני נהנית מהחלונית: החיוך ניתן בחינם אך ערכו לא יסולא בפז :-)
בעניין הרעיון שלך [po]ת מ ר[/po] להזמין את הפחד לדיבור צפוף, זה נראה לי רעיון נפלא. ומזכיר לי שלפני זמן מה חזרתי להרגיש כאב בשריר ששנים היה סמן לתחושותיי הפנימיות ורק במהלך הלימודים למדתי להבין אותו. משחזר לכאוב שאלתי את עצמי מה קרה? ובעבודה מדיטטיבית ניסיתי להתרכז בו, להרפות, למלא אותו בנשימתי, להעניק לו תשומת לב כדי שירגע. ובעוד אני מרוכזת ושולחת לו אנרגיות, התחלתי לשאול אותו שאלות: מה מציק לו? האם חזרתי על דפוס שגורם לו את הכאב, מה הוא אומר לי בשפתו ולאט לאט התקיימה בינינו שיחה ארוכה וממוקדת במקום הספציפי ההוא, הרומבואיד השמאלי. העבודה היתה כל כך מהנה, דיברתי עם חלק בגופי, אחד כזה שמכיר אותי מפנים, בעצם עם חלק ממני. בסוף העבודה נרדמתי וכשקמתי ראו זה פלא השריר לא כאב יותר. חשבתי שזה שכנוע עצמי שלי, שכך אני רוצה להאמין, אבל הכאב לא חזר באותו יום וגם לא לאחר מכן, הרגשתי שהכאב קיבל את ההתיחסות שהיה צריך. מאז עשיתי זאת עם עוד אתרים בגופי ויש עוד כאלה שהשיחה מתחילה ולא מתארכת אבל מדי פעם אני מנסה להתחיל אותה מחדש. כל אחד והקצב שלו. מעניין לשוחח עם הפחד שלי.... בהחלט דיבור צפוף!
לילה טוב.

ה[b]אילנית[/b]

כולנו באותו תהליך עצמו - הכי חשוב: קחי ת'זמן שלך. שלך.
והנה החלונית שוב עוזרת לי לנסח..."הפרטים לא חשובים, חשוב הפרט". @}

מה דעתכם על הרעיון של "להזמין את הפחד לדיבור צפוף" ?
לעשות איתו היכרות, לשאול אותו שאלות ולהקשיב לתשובות...
("טכניקה" שעובדת מצויין עם ילדים וגם עם או.סי.די. למיניהם...)

החלונית - מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ...

מי המציא את הרעיון הגאוני הזה מה גם שעד כה, זה פשוט משפט שיכול להתחיל את התגובה שלי מעצמו,
ובצורה פשוטה וממצה כלכך :-)

מקבלת את התיקון בראייה של פעולת השליטה. מאד מסכימה איתך משה שאינטיליגנציה מתפתחת כאשר
האדם יודע לנצל אותה, לווסת אותה ולשלוט (...) בה מאותם מקומות אותם ציינת.

כנראה שבגלל שאני עדין בתהליך לקיחת היכולות שלי והפיכתן לאינטיליגנציות הביא אותי לחשוב על פעולת
השליטה כפעולה קוגנטיבית מאולפת כביכול, היות ואני באה מהמקום של השליטה ה"רעה" הלא מאוזנת
ראיתי את פעולת השליטה כדבר קשה או שלילי...

אני צריכה להוריד את המסננים שדרכם אני רגילה לחוות את העולם, כמו שאמרתי אני וחיישני... ישלי עוד
דרך מעניינת לעשות, תודה גם לך תמר על ההבהרות - מקבלת ומפנימה :-) עדין לא איבדתי את הפחד
מהפחד ותובנות שכאלה עוזרות לי לראות אותי במראה...

תודה {@

[u]הרי לאורך כל הילדות, הילד מנסה לחצות גבולות על מנת לבדוק את עוצמתו ויכולותיו[/u]
אני מסכימה איתך. [po]ת מ ר[/po].בתוספת הצורך של הילד לבדוק גם את עוצמת הוריו ויכולתם.הוא חייב להרגיש שהוריו הם מקור לאהבה.ביטחון.אמון ללא תנאי וללא גבול. הילד זקוק להורים חזקים ויציבים רגישים ומודעים.(לא ממקום של שליטה או פחד)כדי לחוש שניתן לסמוך עליהם בכל מצב ובכל מקום.ברגע שחש נקודת חולשה אצל הוריו בנושאים השרדותיים .יתחיל להפעיל מנגנוני בדיקה ברמות שונות.ברמה האנרגטית ,הילד חש בוודעות אם הצליח לפגוע במקום הרגיש והחלש של ההורה.מצד אחד זה נותן לו כח ועצמה.מצד שני.פחד רב.(מה גרוע בעיניו יותר מחוסר יכולת לסמוך על הוריו.?)
כל פגיעה תעודד אותו להמשיך לבדוק את הנושא ברמות שונות.

ברור, כל מה שנעשה כהורים לא יהיה מספיק טוב/נכון/צודק בעיני ילדינו.
זה מה שנקרא פער דורות.
חשוב להבין מראש. חשוב גם להבין תוך כדי. חשוב לא להתיימר לדעת מה טוב עבורם, כי הידיעה שלנו מקפלת בתוכה את ה"ג'ננות" שלנו, את הפחדים שלנו, את הדפוסים שלנו...שממש אבל ממש לא בהכרח (בלשון המעטה) קשורים ומתאימים להם.
מספיק שהם נאלצים לחיות איתנו, הם לא צריכים לחיות [b]אותנו[/b] . הם צריכים לחיות את עצמם.
וזו הליכה על חבל דק. ההפרדה-חיבור הזה.
האינטליגנציה האנרגטית מאד משמעותית כאן. כי דרכה אפשר לקלוט אם ילד הוא שמח או עצוב. אם הוא במצוקה. אם הוא צריך משהו מאיתנו. האינטליגנציה האנרגטית מאפשרת קליטה ללא "רעשים" פנימיים וללא התערבות חד-צדדית, ואז אפשר לברר ביחד מה ניתן לעשות.
כי מה שקורה לרוב זה שהתנהגות של ילד מקפיצה אצלינו פיוזים לא רלוונטיים, ואז אנחנו ממהרים ללמצוא פתרונות - גבולות - כללים - בלה בלה בלה שלא קשורים להתנהגות של הילד אלא לעצמינו ולמה שההתנהגות שלו מעוררת אצלינו. איזה פיספוס.
[u]הרי לאורך כל הילדות, הילד מנסה לחצות גבולות על מנת לבדוק את עוצמתו ויכולותיו.[/u]
אז כדאי לתת לגיטימציה לבדיקה הכה חשובה שלו, הגבולות צריכים לנוע יחד איתו. לגדול ולהתרחב יחד איתו. ואז הוא יכול לחצות את הגבולות בביטחון ללא צורך [b]לפרוץ[/b] אותם.

איך הגענו לזה בכלל?
אה, שכדאי להקשיב לילדים, מעבר לזה, לזכור שהם המראה שלנו. אם אני רוצה שילדי יהיה מאושר, כדאי שבעצמי אהיה מאושרת.
ואושר הוא כבר נושא לדיון אחר.
לילה טוב @}

[po]ת מ ר[/po]
לא יכול להסכים יותר.
בחלונית מופיע "עוצמה היא לא להשתמש בכוח העומד לרשותך" כל כך נכון. אבל לפעמים צריך, מה לעשות. גם נושא הקניית גבולות וכלים עובר דרך השימוש בעוצמה האישית של ההורה, המחנך. הרי לאורך כל הילדות, הילד מנסה לחצות גבולות על מנת לבדוק את עוצמתו ויכולותיו.
חלק גדול מהפחדים שעליהם צריך לוותר לאחר מכן מגיעים מהתקופה הזו. זוהי הסיבה שכל כך חשוב להבין מראש ולא לתקן אחר כך. גם המבין מראש צריך לתקן המון לאחר מכן.

ה[b]אילנית[/b]

החלונית המדהימה אומרת כעת - "קושי אינו בהכרח סבל"
וזה די ממצה את מה שרציתי להשיב לך לגבי [u]שליטה,ניתוב,וויסות - פעולות מאד אקטיביות ומעייפות הדורשות המון אנרגיה...[/u]
ו...כן,
[u]אל מנת לאבד את הפחד מהפחד צריך לאבד שליטה, לשחרר אותה לא?[/u]
וכשנאבד את הפחד מהפחד...מה אז? הרי גמישות, יעילות, דרכים משוחררות יותר והקשבה/מילוי הצרכים הבסיסיים שלנו - כל אלה הם סוג של בחירות שמתאפשרות כשמרפים מהפחדים...
להרפות מהפחד, זה לא משהו חד פעמי, זה מהותי.
ברור שצריך לעבור דרך איבוד שליטה, וכשנאבד שליטה, מה אז?
או, אז יהיה לנו סוג אחר של שליטה. כי שיחררנו את השליטה המעייפת, השוחקת.
זה בסדר לאמר, לחוש ולדעת שאני שולט בחיים שלי. אני מלך (בעצם...מלכה..), זה לא רק בסדר...זה המצב שנראה לי הכי נכון להתנהל בו.

[u]ותפקידנו לעזור להם לפתח את היכולות האלה ולא ללמד אותם להתנהג עם דגש על המקום ההתנהגותי (איד-סופראגו).[/u] ??
נדמה לי שלא מספיק לעזור לילדים לפתח את היכולות האלה שלהם. ילדים בהחלט צריכים כלים ומיומנויות חברתיות (וונוס-מרס-אגו...), אחרת מה תועלת תצמח להם מהיכולות אם לא ייתנו להם ביטוי בעולם שמחוץ?

בוקר טוב @}

ל [b]האילנית[/b] תודה על השיתוף.
נראה שמה שאת מתארת הוא נושא התחושות הקיימות ברגישויות ייתר, המוחשות כאינטליגנציה אנרגטית אבל הן יכולות להיות לא?
נושא השליטה הקלה בנושא, הוא היחידי כנראה המגדיר את האינטליגנציה האנרגטית כאינטליגנציה. אחרת מדובר ברגישויות שאינן תחת שליטה ובקרה. הרי ההבדל בין יכולת לאינטליגנציה הוא הדרך בה מודעים ומשתמשים ביכולת ברמה המודעת (הווה אומר שליטה). כל זמן שקשה לשלוט בה, כנראה שהיא נמצאת עדיין במסגרת רגישויות ייתר לא מווסתות מספיק, הגורמות לעומס לא קטן על מערכות.
מסיבה זו קבעתי שאינטליגנציה אנרגטית מתחילה ברגע שמתחילים להיות מודעים ומסוגלים לשלוט בתחושות המוחשות, מבינים מה שלי ומה של האחר, ויודעים לעבוד עם התחושות ברמה מודעת ופחות או יותר מדויקת. יכול להיות שקביעתי אינה מדויקת, אבל כך אני רואה את המצב.
למשל אחד הכלים הטובים המאפשרים ללמוד את השליטה באינטליגנציה האנרגטית ברמה מודעת, הוא הפרדת הגוף האנרגטי בזמן תנועה מהגוף הפיזי. המשחק של התנועה בין הגוף האנרגטי לגוף הפיזי, גורם לשני דברים. הבנה שהגוף האנרגטי הוא המניע את הפיזי, הבנה שהגוף האנרגטי הינו גוף העומד בפני עצמו ובעל מודעות תפקודית משלו. ברגע שמבינים את הנושא בזמן תנועה, ניתן די בקלות להתחבר לנושא האינטליגנציה האנרגטית כאינטליגנציה.

בנושא הילדים ומה שצריך לאפשר להם על מנת ללמוד מהם, אני וכנראה לא רק אני, איתך. נראה שרק כך ניתן לשנות באמת את עתיד התקשורת בין בני אדם (ברחתי קצת רחוק?)

שלום לכולם :-) עכשיו אני סופ סופ מבינה מה זאת החלונית חחח...גדול !!!

המון זמן לא ביקרתי כאן והחלונית שלי מראה לי = בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה...
כל כך מדהים וכל כך פשוט ויחד עם זאת מוביל אותי לגמרי לדברים אותם רציתי לומר על אינט' אנרגטית עם גלישה לרגשית.

ההגדרה שלי לאינט' אנרגטית - היא סך כל התקשורת הבלתי אמצעית המגיעה מכל אחד מן החושים וקשורה לטעמי בין
היתר לרגישויות יתר באשר הן.

ראשית אני משוכנעת שאנחנו נולדים עם אינט' אנרגטית מפותחת ביותר בעלת יכולת קליטה ושידור אנרגטיים היות ותינוקות
בני יומם אינם יודעים לתקשר עם הסביבה בשום צורה אחרת (בתגובה לדבריה של [b]דסי[/b] ). ולטעמי משתי סיבות אנחנו מאבדים
את היכולות המולדות האלו שלנו. האחת באמת ממקום של חסימה על מנת לא לחוות כאב של חוסר סיפוק כלשהו ברמות השונות.
והשנייה נראית כאילו אנחנו לומדים ומתחנכים לדרך תקשורת אחת והיא מילולית, כדרך המבוגרים שאינם ערים לתקשורת אנרגטית
על פי רוב. מעין ביצה ותרנגולת - מבוגרים חסומים מחנכים ילדים חסומים - גם אנרגנטית וגם רגשית לצערי... (אל תבכה, אל תכעס,
זה לא יפה להתנהג ככה, אתה ילד רע וכו' אבל זה כבר דיון אחר...)

אם תשאלו אותי מה ניתן לעשות בנידון, פשוט להקשיב לילדים שלנו וללמוד מהם כיצד ניתן להיות נקיים ואמיתיים בלי יותר
מידי חוויות טראומטיות כאלו או אחרות (למעט הלידה בפני עצמה), לילדים יש את היכולת הפשוטה ביותר לראות ולהציג את
הדברים ותפקידנו לעזור להם לפתח את היכולות האלה ולא ללמד אותם להתנהג עם דגש על המקום ההתנהגותי (איד-סופראגו).
כולנו עברנו את אותה סידרת חינוך, מה מותר ומה אסור מה נכון ומה לא, הכל תמיד שחור ולבן והגיע הזמן של כולנו להבין שמותר
ואפילו רצוי לראות ולחוות את כל הצבעים, הריחות, המרקמים, התחושות והכל בסדר והכל כחוויה הוא לגיטימי ומותר ובכך לתת מקום
לבחור מתוך מקום של חוויה.

בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה - כל כך יפה, גדול כבר אמרתי?

אצלי למשל האינט' האנרגטית מאד מושפעת מהסביבה, מעין חיישן אחד גדול לדברים שלא עובדים כמו שצריך... אני יכולה לראות
את מה שלא עובד, ואם נתייחס לעובדה ששום דבר אינו מושלם בעולם אני מאמינה שאתם יכולים להבין שהחיישן שלי עושה שעות נוספות...
אני עדין לומדת להפריד מה שלי ומה לא והאמת זה די קשה היות ושנים חוויתי את הקושי של הסביבה שלי כמשהו שאני אחראית עליו :-)

ל[b]תמר[/b] קשה לי בכל זאת עם המילה שליטה... הייתי רוצה לחשוב שאנחנו מתגמשים ומתייעלים עם השנים ולומדים דרכים משוחררות יותר
וקרובות יותר לאמת הראשונית שלנו, לצרכים הבסיסיים שלנו. הרבה יותר מאשר ממקום של לשלוט ולווסת עוצמות כאלו או אחרות של כל חוויה שהיא.

שליטה,ניתוב,וויסות - פעולות מאד אקטיביות ומעייפות הדורשות המון אנרגיה...
אל מנת לאבד את הפחד מהפחד צריך לאבד שליטה, לשחרר אותה לא?

כל הכבוד.

הפוטנציאל המולד שלי קובע: אינדיבידואליסטית. בעלת צורך רב בתנועה וביטוי באמצעות הגוף.זקוקה למרחב מחייה רב.(פוטנציאל=צורך ).אתמול, הלכתי למכון כושר. קבלתי עיסוי איזה כיף...רקדתי 3 שעות ברצף.
ישנתי בלילה בחוץ על הגג.איזה אויר...מרחב.שקט ושלווה.
התעוררתי הבוקר מוקדם.מלאת אנרגיה.עתה,אני יכולה להמשיך ולהנות מהסובבים אותי......

המשך חוויותי עם בני המשפחה. היום אני חשה, כי, אין תיאום בין האיטליגנציות השונות שלי,המחשבות - טובות.
הרגשות - נפלאים .הכתפיים - מהזה כואבות.בית החזה לחוץ, הנשימה רדודה. ביכולתי לחוש חיוורון בפני. גוון קולי השתנה.אני חשה מרוקנת. יחד עם זאת, כולם נפלאים ומתחשבים. זה עתה, אני נזכרת במשפט ששמעתי רבות מפי משה:
"[b]כאשר חשים עייפות בזמן העשייה - סימן, שפועלים ממקום לא נכון[/b]" אני מתכוונת לאמץ משפט מפתח זה.
להשמע לגוף ולאנרגיה ולפעול בהתאם. |רעיון|

[b]דסי[/b] כשכתבתי לא היה עדיין מה שהוספת כרגע, לכן לא התייחסתי.
אין ספק שההיריון יכול להיות קטליזאטור לסגירה של יכולות רבות ולא רק האנרגטיות. אצלי בגלל סיבות ברורות, האינטליגנציה האנרגטית נסגרה בגיל 7 חודשים, ונפתחה מחדש בגיל עשרים וחמש וחצי, בעקבות תרגול גופני מאומץ, וממשיכה להתפתח בקצב שלה.
אני יודע על רבים שספרו במשך השנים, שהם זוכרים כמוני את הרגע בו הם החליטו להפסיק להשתמש ביכולת בגלל הפחד והכאב שזה גרם.
כשמסתכלים בעיניהם של תינוקות, ניתן לראות את האינטליגנציה האנרגטית במיטבה. יכולתם לקלוט ללא שום מחסומים את המהות של המסתכל בהם, הינה מוחלטת. מהם צריך ללמוד מה צריך להיות תחום התקשורת שלנו.

בחלונית כתוב "החסרונות הם היתרונות" נראה לי שהיתרון של מי שסגר הוא בכך שהוא מצליח לשרוד טוב בחברה בה היה חייב לסגור. לא רואה, לא קיים.
החיסרון הוא בכך שהוא חיי ברמת תקשורת אנושית נמוכה יותר, בתחושת חסרון מתמדת, שומר את החרדה שגרמה לסגירה כזיכרון מוביל, ועל מנת לחזור להפעילה חייב לעבור דרך מה שגרם לו לסגור אותה.
חסרונות רבים, לא??

בהמשך לאותו הנושא, נראה לי שהאדם נבנה על מנת לתפקד ברמה גבוהה בהרבה ממה שהוא מתפקד כיום. נראה שהתהליך האבולוציוני הוא בעצם להגיע אל התודעה הגבוהה שבנו, המסוגלת לתפקד ברמה שונה מאוד ממה שאנחנו כבודדים או כחברה מתפקדים. נראה שבעתיד כלשהו, נוכל לתקשר טלפאתית, כשהאינטליגנציה האנרגטית הינה המובילה ביכולות התקשורת שלנו. במידה ונצליח להגיע לכך, יכולה להיווצר חברה נקייה משקרים, נקייה מתחבולות, אמפטית ועוד כל מיני דברים שלא כל כך ברור כיום. הרי לא ייתכן שישנם יחידי סגולה כאלה בכל העולם, וזו לא תכונה מובילה בגנטיקה שלנו. לא יכול להתפתח דבר שאינו בתוכנה הגנטית.
בחלונית כתוב "הספק מבורך" ואני בהחלט מטיל ספק בדרך שבני האדם ככל חיים בה היום, כמשהו שמייצג את מה או מי שאנחנו אמורים להיות.

ואולי יותר נכון שתינוק בכלל לא נולד אם אינטלגנציות אלא יכולות אותם מפתח לאינטלגנציות וההתפתחות תלויה בצרכים של הישרדות וסביבה ולכן בחברה המערבית יתחיל בגופני ואח"כ חשיבה עם יהיה מותר ימשיך ברגשית אבל את האנרגטית לא יהיה לו אפשרות למימוש ושימוש בסביבתו אלא אם יגדל בבית מאוד רוחני או מיוחד לאומת המזרח שם אני מתארת יש לזה יותר שימוש ולכן גם ימשיכו האנשים לפתח ולא ותרו אל היכולת ויעבירו אותה לרמת אינטלגנציה

למשה סליחה אם היה ב"טון" חוסר אמפטיה יותר הגיעה ממקום שרוב הקשיים ורמת הכאב וכו באים מטעויות בהבנות הבסיסיות של דברים ונראה לי שכולנו כהורים לוקים קצת באגואיסטיות בנושא לא מוציאה את עצמי ואולי היו אלה תשובות לעצמי. לי יצא "כולנו משפחה אחת"
באים האנטלגניה נסגרת בגלל הכאב 1אנו יוצאים מתוך הנחה שכל תינוק נולד עם אינט' אנרגטית מפותחת האם אין כאלו שכבר בהריון סובלים מהכאב וקולטים דברים שהיו מעדיפים לא לקלוט האם כבר אז תיפגע האינטלגנציה 2. איך נוכל להבין את ההנחה שתינוק שהאם רחוקה ממנה דוקא מגדיל את האנרגיה (רגישות יתר אנרגטית ) כדי להשיג אותה והרי בדרך התארגנות כזאת בטח רואה וחווה יותר כאב בידיעה ובראייה

[b]דסי[/b] אני מקווה שאת מבינה את ההבדל בין לשתף את הכאב והתחושה, לבין קינה על הנושא.
בחלונית הטלפאתית כתוב "נוכחותך חשובה לי מדעתך" מה דעתכם על ההתאמה?

איני מסכים לניסיון להבין את הפסקת השימוש באינטליגנציה האנרגטית כתהליך שנבנה בגלל השימוש באינטליגנציה הגופנית. ממה שאני זוכר וממה ששמעתי מרבים, האינטליגנציה האנרגטית נסגרת בגלל הכאב שבידיעה ובראייה. הקושי לסבול את מה שמבינים כשלא כל כך רוצים להבין או לדעת. הקושי לנסות לשים לב לסביבה בגלל הדרך בה הסביבה מתנהגת ומגיבה, כשהתינוק אמור לשים לב לצרכיו בלבד. זוהי לדעתי הסיבה המרכזית בגללה סוגרים את היכולת האנרגטית

יכול להיות ואולי האנטלגנציה האנרגטית - היא ראי המגיעה ע"י המודעות והקליטה בשאר האינטלגנציות ואולי לפעמים תפקידו למלא ולגבות את הליקויים בחלקם. (מתאים לאמירה שלך טליה) ראה תפקוד ליקויי למידה שמפתחים יכולות אחרות לגיבוי פגיעה בשריר ושימוש בשריר אחר לגיבוי התנועה ועוד "ניסיון לשמירת החומר והיכולות.", וזאת אולי הסיבה שהתפתחות בגיל הינקות של האנטלגנציה הגופנית "גוזלת " את האנרגטית .
סה"כ צריל לזכור ש4 האינטלגנציות באות לבנות אדם 1 שלם וזה בעצם החשוב יותר מהפרטים
הקינה על כך שהילדים גדלו והלכו לדרכם יכול להישמע כאן כמעט כאילו ילדנו וגידלנו אותם רק כדי שימשיכו ויהיו כאן לידנו האומנם ואולי יש תכלית קצת יותר עמוקה גלובלית של עולם נבנה צרכים ועוד, קחו לדוגמא את החבדניקים שכבר בגיל הטיפשעשרה הילדים נשלחים לכל קצבי תבל ולא אחד או שתיים ידוע משפחה בכפר חבד של 20 ילדים שאין אף אחד שגר באותה עיר ושבגדול מחסים את כל היבשות על פני כדור הארץ, נסחפתי קצת.

בחלונית מופיע המשפט:"מה שלא רואים מכאן -רואים משם"
שמעתי ממספר אנשים .שאיבדו זמנית את יכולת הראייה הפיסית - על חשבון הראייה החושית.
ברגע,שויתרו על הראייה החושית.התחזקה הראייה הפיסית.

שנשמע רק טובות (())(())(())

[po]ת מ ר[/po] דבר חשוב בנושא הפחד והשליטה בנושא האנרגיה. לכל אחד מאיתנו ניתנה גישה שונה לנושא, ידע בסיסי התחלתי שונה, יכולת להרגיש את רגשותינו או את רמת החשש הבסיסית למה שעובר או יעבור עלינו שונה. כל אחד עבר רקע התפתחותי שונה, כישורים מולדים שונים ועוד.
מסיבה זו כל כך קשה לחלק לאפשר לעצמנו להתקרב לנושא. קורה והסרת המחסומים עוברת דרך חתחתים רבים כל כך שמעדיפים לא להתעסק בנושא.
נכון שלך תמיד היה ברור, רמת האינדיווידואליות שלך, בתוספת לרמת הכישרון הטבעי שבך מאפשרים לך לא לפחד מהנושא ולראות בו חלק שלא ניתן בלעדיו, לך מובן מאליו שרק כך נכון, רק כך ניתן לחשוב על החיים.
לצערנו, בגלל נסיבות חיים הקשות לרוב התינוקות בעולם, עד לגיל שנתיים בערך רובנו סגרו את היכולת הזו ומפחדים לפותחה. לאחר מכן נידרש תהליך התפתחותי על מנת לחזור למי שהיינו בהתחלת חיינו. זה עובר בהורדת החרדה, הפחד והכעס שגרמו לסגירת היכולת בתחילת הדרך. זה החלק המפחיד.
ומה לגבי אלו שמפחדים לאבד שליטה כחלק בסיסי באופיים המולד? איך הם יכולים לחיות בשלום עם העולם האנרגטי ומציאותו המשתנה כל הזמן? הרי לא ניתן לשלוט בו, ניתן רק להיות מודע אליו. עבורם המשימה קשה יותר. נכון שהם יכולים, אבל תהליך ההשתחררות מהצורך בשליטה בכל נושא, מקשה ביותר על אורך התהליך ורמת הפחד שעוברים בו.

בחלונית מופיע "מילים יוצרות מציאות" מעניינת הקונוטציה בהקשר הזה :-)

טליה, תודה
בחלונית מופיע, "כולנו זקוקים לחסד" כנראה שהחסד שאת קבלת הוא ההגעה שלהם :-) שיהיה לך זמן נהדר איתם.

החסד שלי כנראה קשור לתאונות שעברתי. הבוקר קמתי ללא ראייה תקינה, דבר הקורה לי המון מזמן התאונה הראשונה ב 82. הראייה נעלמת לי למספר דקות או להרבה דקות. בזמן הזה אני רואה מטושטש ובערך. ענן כסוף מרצד אל מול עיניי ומכסה חלקים נכבדים משדה הראייה, אני מתקשה לקרא או לתפקד במיקוד ראייה טוב.החסד הוא בזה שלמראת ארבע תאונות, אני מסוגל לתפקד היטב רוב הזמן, נכון שכואב פה ושם, נכון שאיני רואה לפעמים, נכון שחלק מהרמות הגבוהות של תרגילי הקואורדינציה עדיין לא חזר לתפקד כראוי, אבל באופן כללי אני יכול לעשות כמעת כל דבר. זה חסד, זו שמחה, זה מאפשר להישאר אופטימי. זה מאפשר גם ללמוד המון על המוח ותפקודיו ברמה הפעילה. (נא לא לשאול את השאלה למה הבאתי את זה על עצמי כי לא אשיב :-) )
(()) (()) (())

אני.ממש לא אוהבת הגדרות.אך, מאוד מחוברת.לתחושות, רגשות ומנסה תוך כדי להבין את החיבור בינהם.
שלשום, הגיעה ביתי עם בני משפחתה (בעל ו--2 ילדים /נכדים) מארה"ב. לאחר העדרות של :10 חודשים. אנו מאוד
קשורים.מערכות ההגנה שלי פועלות בערך כך:במחשבה-טוב לי שטוב להם (אפילו שהם בה רחוקים) בהרגשה-אני
כל כך מתגעגעת.לפעמים מתוסכלת.מחוסר היכולת להנות מהנכדים כאן ועכשיו.לא רוצה לחוש אנרגטית.לא רוצה להבין.
רוצה לגעת.לנשום.לחוות,להקשיב להיות במקום ובזמן.....אנרטית.אני יכולה לחוש ולדעת מה קורה איתם ממרחקים.
ביום יום אני משתדלת להיות עסוקה ופעילה ולחשוב מה שפחות על געגועים.ואז,נוצרת כעין חומת הגנה המנטרלת אותי מחשבות מיותרות ,געגועים ודאגות שאין בכוחי לפתור ממרחקים....והכל ניראה על פני השטח זורם וחלק. עד ש....החברה מגיעים......
שבוע לפני בואם אני מתחילה לחוש בהיפר עשייה תיכנונים ומחשבות. יום לפני בואם.=פרפורים בבטן. חוסר מנוחה.
קושי לבלוע.(לא מסוגלת לאכול דברים מוצקים) ביום בואם.=מערבולות וקירקורים בבטן.בוכה ללא מעצורים.
ואז...כשנפגשים בשדה התעופה..השמחה וההתרגשות בשיאה.הכאבים נעלמים.אני מרגישה שיש לי יכולת ללעוס
ולאכול ...שלא נדע...איזור הלב פתוח .אני נושמת לרווחה.יכולה להכיל . את כ-ל-ם .בביתי +תוספת של שאר בני
המשפחה .מתפקדת כסופר אנרגטית עד........המשך יבוא.

[-:
טוב,טוב... 'צטערת, נבהלתי, חשבתי שחטפת אמנזיה או משהו...
בחלונית כתוב כעת "מה את רוצה?"
כלום, רק שהכל יהיה פשוט יותר. זה הכל.

שלום גברת מגונדרת :-)
האם יכול להיות שהשאלה אינה מיועדת לך או לאלו שמאוד מובן להם גם ללא הלימודים מהי האינטליגנציה הזו והלימודים רק הוסיפו להם? האם יכול להיות שהשאלה באה על מנת להאיר את אלו שכל כך מובן להם מה הנושא אמור להביע ללא שהתעמקו בו מספיק? ומה בקשר לכל אלו שמפחדים בכלל להגיע לנושא? ומה עם אלו שחושבים כמובן מאליו שמי שמרגיש אנרגיה בידיו יודע מה היא אינטליגנציה אנרגטית?
לשלוט בזה, בכלל מפחיד רבים לחשוב על האפשרות הזו. מייד עולה הקונוטציה של שליטה באחרים ושליטה במחשבות או רגשות או שמישהו יצליח חס וחלילה לשלוט בי. רוב בני האדם אינם יודעים עדיין שלא ניתן לשלוט אנרגטית באחר בכלל. הפחד שמה הדבר אפשרי משתק את הרצון להיכנס לנושא, ומה חבל הדבר.

נכון שלא יזיק לי להתאמן יותר, אבל בנושא האנרגיה אני עדיין מאומן מאוד וממשיך להתאמן ולהתפתח :-)
מעניין שאין בכלל גבול לנושא. נראה כאילו ותמיד ארגיש בנושא הזה תלמיד מתחיל שאינו ידע עדיין דבר.

[u]אבל מהי בעצם המודעות של האינטליגנציה האנרגטית, מה היא כוללת, מה היא מכילה, מה היא מפעילה ברמה המודעת, האם רק את התחושה של האנרגיה בידיים או רמות אחרות לגמרה.[/u]
האינטליגנציה האנרגטית - לדעתי - היא סך כל האינטליגנציות כולן.
כוללת בתוכה את כל האינפורמציה מבפנים ומבחוץ.
היא מפעילה ברמה המודעת את היחס בין האני לבין היקום. גם בתחושה, גם בידיעה, גם בהרגשה וגם ברמת החומר של הגוף.
משה,
האם שכחת לתרגל תנועה אנרגטית??
נא קום מהכיסא המרופד ובצע קאטה, אחר כך תשאל את השאלה הזאת שוב.
<תמר מתפלצת, תחזיקו אותי חזק...>

אני לא מבינה מה הבעיה.
מילת המפתח היא - ש ל י ט ה !
נכון שלמילה הזאת יש אצלינו איזה קונוטציה שלילית, אבל אם נודה באמת, בעצם מה למדנו לעשות כל השנים האלה, אם לא לשלוט ?
וויסות, ניתוב, תיעול מתאפשרים כשיש שליטה בזרם (הגופני-ייצרי-מוטורי, הרגשי, הקוגניטיבי והאנרגטי).
כמובן שזו שליטה שניתן להגיע אליה ע"י מודעות, איבוד הפחד מהפחד וכו'.
דאאאא?!

לאחרונה יוצא לי להתעסק בלהסביר מה הן בעצם האינטליגנציות. ומצאתי שלא כל כך מובן מה הן. מאוד קל לדבר עליהן כאילו והכול מובן, אבל לא כל כך ובן מה הן בעצם כשמנסים לרדת לפרטים.
אינטליגנציה חשיבתית, די קל להבין. כל מה שאנחנו עושים בחשיבה, כגון תכנון, זיכרון אירועים, חשביה רציונאלית ועוד.
אינטליגנציה רגשית קצת יותר קשה להסביר, אבל עדיין במסגרת הנורמה. היכולת להרגיש, [b]לדעת[/b] מה מרגישים, היכולת להביע או לווסת את הרגש לפי בצורך.
אינטליגנציה גופנית, ההסבר מתחיל להיות בעייתי. היכולת של החומר להיות מודע לעצמו ברמת התחושה הגופנית, רמת המודעות הגנטית של החומר בצורך בתהליכים הגופניים, המודעות של החוש לעצמו ולמחשבותיו, המודעות של הגוף ליציבתו והשפעותיה ועוד.
האינטליגנציה האנרגטית מסבכת בכלל את כל הנושא. מסתבר שהסבר של האינטליגנציה האנרגטית אינו כל כך מובן למרות שברור שמדובר ברמה זו או אחרת בחוויית תחושת האנרגיה. כולם משלבים את האינטואיציה כחלק ממנה ואכן כך המצב.אבל מהי בעצם המודעות של האינטליגנציה האנרגטית, מה היא כוללת, מה היא מכילה, מה היא מפעילה ברמה המודעת, האם רק את התחושה של האנרגיה בידיים או רמות אחרות לגמרה. מסתבר שהתשובה לשאלות אלו אינה כל כך ברורה.
מה דעתכם על אינטליגנציה אנרגטית= רמת המודעות לאנרגיה המפעילה את הגוף, היכולת להפעילה ברמה מודעת בתוך ומחוץ לגוף כבסיס המניע את תנועת הגוף ולא כתוצר או משהו אחר, היכולת להזרימה ולעצור אותה (לפתוח ולסגור) לפי הצורך ועוד דברים רבים השייכים לאינטליגנציה (= יכולת הפעלה מודעת) האנרגטית.
אשמח לקרא דעות בנושא.

[sub]דיון שהועבר מהדף [po]אלבאום דף חדש[/po][/sub]

ראו גם: [po]מדור אינטיליגנציות[/po]