אני מעבירה לפה משהוא שכתבתי בדף שלי:
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור:
אחד הנושאים שהעסיקו אותי במהלך ההריון היה הקשר וההתקשרות עם עוברים...
אני רוצה פה קצת לשתף בנושא מכוון שלדעתי הוא חשוב מאד מאד ,
כרגע הנושא מצוי בשולי תודעת הציבור אבל הוא ילך ויקבל דגש עם עליית התודעה .
אני זוכרת שבערך בחודש השישי השתתפתי בכנס של נשים קוראות ללדת.נהנתי מאד מהפגישה, מהסרט שהקרינו על לידות הבית ,אבל דבר אחד לא היה מובן לי: אולם שלם מלא נשים בהריון, אולם שלם מלא עוברים ונשים.
מדברים על הריונות לידות וכו' אבל אף מילה לא אל העובר , אפילו לא אומרים להם שלום וברוכים הבאים לפגישה.
9 חודשים הם איתנו ( לפעמים גם יותר מ9 , לפעמים פחות ), התיקשורת איתם יכולה להתבטא בדרכים רבות : דרך החלימה שלנו, תחושות ורעיונות , דרך מגע (ותנועות עובר), מבחן שרירים, מדיטציה , תקשור או דרך בדיקות רפואיות או תחושות של בני המשפחה וחברים ועוד.
תפיסתי היא כי העובר נמצא עימנו חלק מהזמן וחלק מהזמן הוא נמצא בעולמות אחרים מתרועע עם נשמות קרובות ומקבל הנחייה ותדרוך ממדריכיו לקראת החיים על פני האדמה , חלק מהזמן או חלק מהאנרגיה שלו מופנים לחיים בתוך המשפחה , העובר חווה חלק ממה שקורה לאם ומפתח דעות ואמונות על סביבתו הקרובה .
חלק נתפס בחושים הפיזיים וחלק בחושיים הנוספים.
עוברים מפתחים כישורים במהלך ההריון שלהם וגם מרגישים מגוון רגשות שחלקן גורמים לחסימות באותה צורה שחווה המבוגר.
הדרכים של העובר להעביר מסרים לאמא ולמשפחה מגוונים: העובר משדר את המחשבה, תפיסה אנרגיה שלו לשדה של האם והאם קולטת ולא תמיד יודעת מה שלה ומה של העובר.
זה מאד מעניין כי מצד אחד יש אחדות גבוהה כי העובר פיזית מתפתח בתוך האם וניזון דרכה וחי דרכה .
ומצד שני יש נפרדות כי הרי מדובר בנשמה נוספת שיש לה חיים משלה , נשמה עם דרך , שיעורים תכונות ורגשות...... שנכון כולן מוברטות בשדה של האם והמשפחה ונמצאות על ציר מסויים ובקונטקס מסויים.
מה מרגיש עובר בבטן כשלא בדיוק מתייחסים אליו כאדם בפני עצמו , נשמה עצמאית, כשלו מדברים אליו כשלו פונים אליו ?? אלו אמונות הוא מפתח? האם הוא מקבל את התופעה או מפתח חסימות ??
איך מנסה העובר לפתח קשר עם אמו ?
מהעבודה שלי עם נשים בהריון ועם עוברים ובחוייה שלי כהריונית : אני חושבת שמרבית העוברים רוצים קשר עם האם והסביבה ומאד רוצים יחס והכרה, אבל זה תלוי מאד באופיו של העובר .
לפעמים שאלתי עוברים אם הם רוצים טיפול או להגיד משהוא והתשובה היתה בפרוש לא ! ולפעמים התפתחה תקשורת ענפה ביותר .
העובר יכול לעשות המון דברים כדי לסגנל לאמו : ראשית דרך תנועה: העובר יכול לזוז הרבה מאד , להפסיק לזוז לשנות תנוחות להיות במצגים שונים לקראת לידה ( ובהם עכוז למשל )
אני זוכרת היטב שבהריון השלישי שלי העובר החל לזוז בטרוף באמצע הליליה הרגשתי שמשהו מטריד אותו . שאלתי והתשובה היתה פחדים , בלעתי מימולוס מפרחי באך לפחדים ומיד התנועות פסקו.
בהריון של קשת למדתי בשיעור אקופונטורה על נקודה לטיפול בנשים בהריון.
המורה שלי ציין שמטפלים בנקודה פעמיים במהלך ההריון. כל השיעורים יכולתי לדקור אחרים אך בגלל שהייתי בהריון לא נדקרתי . ושמחתי הינה הזדמנות להדקר 3 נשים ומחט אחת השתתפו בטיפול הרגשתי ויברציה חזקה בדיקור תוך תהיה אם0 זה טוב לעוברית שלי , המורה שלי ציין שמטרת הדיקור הספציפי הזה
לשחרר את העובר מתכונות שליליות שעוברות מהאם ויש לכך ביסוס בכמה תרבויות שונות לחלוטין.
באותו לילה הרגשתי שקשת משתוללת בבטן אבל לגמרי ובטרוף. היא בעטה והרגשתי שהיא כועסת עלי על הדיקור
שבועיים יותר מאוחר מאשה אומרת לי : אילנה העוברית כועסת עליך. תבדקי את הדיקור אני אומרת ומאשה מאשרת .
קשת המליצה לי לעשות התעמלות ולא הקשבתי לה, ומצאה לה דרכים רבות ליצור איתי קשר.
במסעות היא היתה מופיע כדמות זקנה וחכמה אך גם ממורמרת.
מצאתי את עצמי מחזירה חלקי נשמה חאישה זקנה שנמצאת בבטן שלי בתור עוברית.
אני יכולה למלא דפים על התקשורת עם העובר אך כבר נעשה זאת במסודר .
לקראת הלידה הייתי בדילמה : איך אני ממשיכה לעבוד לאחר הלידה, כל הריון ולידה היו אצלי סיפור אחר .
אחרי ההריון הראשון הפסקתי לעבוד לחלוטין, אבל הפעם אחרי לידה רביעית המצב שונה .
שונה לגמרי.
אני עצמאית ומטפלת באנשים רבים, חלקם תקופה ארוכה למדי, העבודה חשובה לי, גם לקיום הפיזי ובעיקרלנשמה.
התייעצתי עם העוברית שלי בעזרת של מאשה . והבונבונית המתחשבת הסכימה שאצא לעבוד אחרי חודשים וגם אמרה כמה שעות מותר לי ביום.
זו היתה הקלה גדולה עבורי , כבר היה לי מה להגיד לאנשים ששאלו מה יהיה לאחר לידה .
בכלל החויה של הלידה אפשרה לי בתור מטפלת דבר נפלא : לשחרר את האנשים לתת להם שמות של מטפלים אחרים , קולגות , לאפשר לאנשים לבחור מחדש אם להמשיך טיפול או להפסיק , אם לחכות לי או לא .חוייה נהדרת.
מבחינתי הילדה שלי התחשבה בנסיבות וגם בכולם והיום אני מרגישה שזה שכר להתחשבות שלי בה וברצונותיה.
תקשורת מעניינת שהיתה לי לקראת הלידה:
באחד הטיפולים האחרונים שעשיתי קרה דבר מדהים .
טיפלתי בתינוקת בת כמה חודשים ( מדהימה!!)
באמצע הטיפול התינוקת מתכופפת קדימה ונשענת על הבטן שלי.
תראי תראי אומרת האם ששמה לב לתנועה הלא שגרתית.
אני לא בדיוק מתייחסת ואז מקבלת בטיפול : חסימה התינוקת אומרת שהיא לא מוכנה לקבל ממני טיפול.
אני שואלת שואלת ובסוף מגלה שהעוברית שלי אמרה לה שאמא שלה ( אני ) צריכה כבר לצאת לחופש.
עד שלא שיכנעתי את התינוקת והסברתי לה שמחר אני יוצאת לחופש היא לא הסכימה להמשיך את הטיפול..