על ידי נביאת_החן* » 22 יולי 2008, 14:29
ניצן אמ דייסת קוואר התחילה בהמלצת המטפל הסיני של הקטנה כשרק התחלנו עם מוצקים. זה היה אחד הראשונים יחד עם הירקות המבושלים והתפוחים המרוסקים. באופן כללי היא לא מעריצה גדולה של מעוכים ומעדיפה את הדברים בצורתם, אבל דייסת קוואר היא אהבה מאוד ועד היום, כשאני מוסיפה לה שקדיה וקינמון. לאחרונה גם ניסינו צימוקים, היא בכלל מאוד מאוד אוהבת ענבים, אבל הצימוקים יוצאים כמו שנכנסים... לא זוכרת מה היו הסיבות לדייסת קוואר, אוכל לבדוק אם זה מעניין אותך.
רעות מרחוק אני פעם הייתי מכורה לגבינה צהובה, מהמשובחות שאבא שלי היה קונה בחתיכות שלמות בקילוגרמים. הייתי אוכלת אותה בלי לחם, בשביל לא לשבוע מהלחם, שיהיה יותר מקום לגבנ"צ. אמיץ מצידי כשאני חושבת על זה עכשיו. בקיצור, נאלצתי לעבור תהליך גמילה והיום אני פשוט לא מכניסה גבנ"צ הביתה.
אני נותנת לקטנה מוצרי חלב עיזים או כבשים, ברשתות השיווק יש את ה"יוגומה" - שזה יוגורט כבשים 5% שומן, ללא חומרים משמרים, סמיך, אני נותנת לה או בבקבוק (טיפה מהול עם מים) או עם כפית, להיט מבחינתה. אם אין לך עניינים עם כשרות, אז יש את כל המחלבות הקטנות שעושות גבינות עיזים נהדרות, תלוי באיזור שאת גרה, יש את משק צוריאל (הקופסאות הירוקות) שיש להם גבינת עיזים למריחה 5%, אותה אני מורחת לה על לחם בארוחת בוקר, אחרי שהיא מסיימת עם הירקות, הטחינה והביצה. אלו המועדפים עליה ועליי.
ש י ר י, תודה על השיתוף, גם אצלנו זה המצב פחות או יותר, בסך הכל אני מרגישה שמעצם ההתעסקות עם הנושא, הייתי ביותר תשומת לב, וקיבלתי גם כמה טיפים טובים, וגם שאלתי על לוח זמנים, שיהיה לי איזשהו קנה מידה, וגם כי הקטנה מתחילה לצרוח אם אני מפספסת את שעת האוכל, ואפילו אם זה רק כמה דקות לחמם...
בסך הכל גם סידרתי קצת את הארוחות, שהיו לא קשורות כ"כ לפני כן: ארוחת צהריים היא הייתה אוכלת אחרי השנ"צ, לא בתאבון רב, כי בבוקר, אחרי המלון, בזמן שהדייסת קוואקר מתחממת, ולאחריה, הייתי יושבת לאכול אני, בסביבות 10:30 את הסנדביץ שלי, והיא מרוב אהבתה ללחם הייתה מצטרפת אלי, כך שעל צהריים לא היה מה לדבר. אז הדייסה עברה לארוחת ערב, ובבוקר אנחנו אוכלות יחד ארוחת בוקר (הלחם פשוט מגיע יותר מאוחר בארוחה), כמובן מבלי לוותר על המלון בזמן שאני מכינה את הארוחת בוקר. ופרי בסביבות 10:00 או 10:30.
ארוחת צהריים עברה לשעת צהריים לפני השינה (פשוט אף פעם לא נתפס לי ששעה 12:00 זה צהרי היום...), אחרי השנ"צ זה פירות (אבטיח/נקטרינה/ענבים) או תפוחים מבושלים עם קינמון ובשבע בערך הדייסה, ולפעמים גם מנשנשת איתנו בארוחת ערב (עדיין לא הצלחתי להביא את עצמי למצב לאכול ב-19:00, על אף שיודעת שכדאי, פשוט לא מספיקה גם להכין לנו ארוחת ערב, בדר"כ רק חוזרות מהטיול לו היא מחכה כל היום ובחום הזה מתאפשר רק אחרי 17:00 אם אני אמיצה מאוד או אפילו אחרי 18:00)
עכשיו אני הולכת לדף הבית של
דגנית בר להתעדכן בכמה מתכונים. מאוד רוצה להמעיט עם כמויות הבשר (אפילו שזה הודו או עוף, ולטענתה של חמותי אינם בשר, אלא עוף
), אבל מעולם לא הייתי צמחונית, כך שזה נושא חשוך מבחינתי, ומצרכים כמו עלי מנגולד או דוחן לא עברו אצלי את פתח הבית, אם כי אני מאוד אוהבת מאכלים חדשים.
אנסה, ונראה מה לבעל המרוקאי שלי יהיה להגיד בנושא....
[u][po]ניצן אמ[/po][/u] דייסת קוואר התחילה בהמלצת המטפל הסיני של הקטנה כשרק התחלנו עם מוצקים. זה היה אחד הראשונים יחד עם הירקות המבושלים והתפוחים המרוסקים. באופן כללי היא לא מעריצה גדולה של מעוכים ומעדיפה את הדברים בצורתם, אבל דייסת קוואר היא אהבה מאוד ועד היום, כשאני מוסיפה לה שקדיה וקינמון. לאחרונה גם ניסינו צימוקים, היא בכלל מאוד מאוד אוהבת ענבים, אבל הצימוקים יוצאים כמו שנכנסים... לא זוכרת מה היו הסיבות לדייסת קוואר, אוכל לבדוק אם זה מעניין אותך.
[u][po]רעות מרחוק[/po][/u] אני פעם הייתי מכורה לגבינה צהובה, מהמשובחות שאבא שלי היה קונה בחתיכות שלמות בקילוגרמים. הייתי אוכלת אותה בלי לחם, בשביל לא לשבוע מהלחם, שיהיה יותר מקום לגבנ"צ. אמיץ מצידי כשאני חושבת על זה עכשיו. בקיצור, נאלצתי לעבור תהליך גמילה והיום אני פשוט לא מכניסה גבנ"צ הביתה.
אני נותנת לקטנה מוצרי חלב עיזים או כבשים, ברשתות השיווק יש את ה"יוגומה" - שזה יוגורט כבשים 5% שומן, ללא חומרים משמרים, סמיך, אני נותנת לה או בבקבוק (טיפה מהול עם מים) או עם כפית, להיט מבחינתה. אם אין לך עניינים עם כשרות, אז יש את כל המחלבות הקטנות שעושות גבינות עיזים נהדרות, תלוי באיזור שאת גרה, יש את משק צוריאל (הקופסאות הירוקות) שיש להם גבינת עיזים למריחה 5%, אותה אני מורחת לה על לחם בארוחת בוקר, אחרי שהיא מסיימת עם הירקות, הטחינה והביצה. אלו המועדפים עליה ועליי.
[u][po]ש י ר י[/po],[/u] תודה על השיתוף, גם אצלנו זה המצב פחות או יותר, בסך הכל אני מרגישה שמעצם ההתעסקות עם הנושא, הייתי ביותר תשומת לב, וקיבלתי גם כמה טיפים טובים, וגם שאלתי על לוח זמנים, שיהיה לי איזשהו קנה מידה, וגם כי הקטנה מתחילה לצרוח אם אני מפספסת את שעת האוכל, ואפילו אם זה רק כמה דקות לחמם...
בסך הכל גם סידרתי קצת את הארוחות, שהיו לא קשורות כ"כ לפני כן: ארוחת צהריים היא הייתה אוכלת אחרי השנ"צ, לא בתאבון רב, כי בבוקר, אחרי המלון, בזמן שהדייסת קוואקר מתחממת, ולאחריה, הייתי יושבת לאכול אני, בסביבות 10:30 את הסנדביץ שלי, והיא מרוב אהבתה ללחם הייתה מצטרפת אלי, כך שעל צהריים לא היה מה לדבר. אז הדייסה עברה לארוחת ערב, ובבוקר אנחנו אוכלות יחד ארוחת בוקר (הלחם פשוט מגיע יותר מאוחר בארוחה), כמובן מבלי לוותר על המלון בזמן שאני מכינה את הארוחת בוקר. ופרי בסביבות 10:00 או 10:30.
ארוחת צהריים עברה לשעת צהריים לפני השינה (פשוט אף פעם לא נתפס לי ששעה 12:00 זה צהרי היום...), אחרי השנ"צ זה פירות (אבטיח/נקטרינה/ענבים) או תפוחים מבושלים עם קינמון ובשבע בערך הדייסה, ולפעמים גם מנשנשת איתנו בארוחת ערב (עדיין לא הצלחתי להביא את עצמי למצב לאכול ב-19:00, על אף שיודעת שכדאי, פשוט לא מספיקה גם להכין לנו ארוחת ערב, בדר"כ רק חוזרות מהטיול לו היא מחכה כל היום ובחום הזה מתאפשר רק אחרי 17:00 אם אני אמיצה מאוד או אפילו אחרי 18:00)
עכשיו אני הולכת לדף הבית של [u][po]דגנית בר[/po][/u] להתעדכן בכמה מתכונים. מאוד רוצה להמעיט עם כמויות הבשר (אפילו שזה הודו או עוף, ולטענתה של חמותי אינם בשר, אלא עוף :-) ), אבל מעולם לא הייתי צמחונית, כך שזה נושא חשוך מבחינתי, ומצרכים כמו עלי מנגולד או דוחן לא עברו אצלי את פתח הבית, אם כי אני מאוד אוהבת מאכלים חדשים.
אנסה, ונראה מה לבעל המרוקאי שלי יהיה להגיד בנושא....