באופן טבעי

איזה דיון מקסים, תום נעורים טרום רשתות חברתיות, והודעות מיידיות

יש כאן את האבלוציה של תקשורת וחברה.

אם את מפחדת כדאי לבדוק מה בו מפחיד אותך ולא להגרר סתם לקשר שיכול להזיק

על ידי המבורגרית* » 05 יולי 2017, 01:42

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בדרך כלל לא מסוג האנשים שיוצאים למסיבות וכזה ולפני שבוע יצאתי עם חברות כי הן שכנעו אותי. אני עולה ליב. ובדרך כלל כשאני הולכת עם חברות שלי ברחוב מתחילים איתן מלא ככה שאני רגילה כבר שבחיים לא יסתכלו עליי. הקיצר איזה מישהו אחד התחיל איתי ממש וכאילו נמרח עליי ממש והראה עיניים ואפילו לקח את המספר טלפון שלי. שבוע אחרי אנחנו מדברים כמעט כל יום בווצאפ שיחות חסרות פואנטה מצחיקות כאלה ואני מרגישה שאני רוצה קצת מעבר אבל נורא מפחדת כי אין לי ידע או ניסיון בזה בכלל .. בקושי לשיחות בווצאפ אני יודעת מה לענות והוא רוצה לדבר בטלפון ואני מפחדת להרוס הכל. כדאי לי להיות כנה ולהגיד לו שאני מפחדת וכאילו לעשות שיחה רציני על מה אנחנו בדיוק ואם באמת הוא רוצה משהו רציני או שזה סתם? או שכדאי לי פשוט לזרום עם זה וזהו?

על ידי אנונימי* » 03 ספטמבר 2015, 07:37

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כדי לך לזרוק לו רמזים שאת מעוניינת
אחר כך אם הוא מרגיש כמוך הוא יעשה את הצעד הראשון

על ידי רוני_י* » 14 אפריל 2015, 14:19

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למשל אני בגן הייתי חברה של מישהו אבל שהגענו לגן אחר שנה אחרי זה הוא כבר עבר לגן חובה והתברר לי שהוא גדול ממני בשנה איך שהוא הייתי איתו בגן חובה מסתבר שאמא שלו רצתה שישאר עוד פעם ואז יעבור לכיתה א ועד כיתה ד אני איתו והשנה הבנתי שאני עדיין אוהבת אותו ועכשיו אנחנו ידידים ממש טובים כול יום אנחנו ניפגשים בפארק ולפעמים אם עוד חברים הוא כול הזמן מדבר איתי ומבקש להיתנדנד איתי לבד אני באה אליו עוד 10 דקות אבל יש בעיה אתמול גיליתי שיש לו חברה מה אפשר לעשות יש סיכוי שהו אוהב אותי פשוט כול הזמן מציאםלו חברות אבל אני מחכה שהוא יציא לי אבל זה לא קורה

על ידי רוני_י* » 14 אפריל 2015, 14:11

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם הוא לא מסכים להצעות החברות שלך אז תפיקי להציע תבלי איתו ותגרמי לו לחשוב אליך בצורה אחרת ותחכי שהוא יציא לך חברות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה מעצבן זאת הפעם השלישית שאני מציעה לו חברות אבל הוא לא מסכים תתנו לי עוד כמה עצות אני לא יכולה ככה יותר

חמודה! אל תנסי לגרום לו להתאהב בך. תנסי ליצור מצבים נעימים אתו, לעשות דברים כיפיים ולראות אם זה יכול להוביל למשהו יותר אינטימי. תשאלי איזה שטות. ככה אשתי עשתה

על ידי לינוי* » 26 פברואר 2015, 16:57

לפני בערך חודש התאהבתי בבחור ממש חתיך ומקובל ועד לפני זה שהתאהבתי בו לא שמתי לב אליו כאילו לא הבחנתי בו . הוא לפעמים מסתכל אליי ואני לא יודעת אם הוא בקטע שלי חברות שלי אומרות שיש לי סיכוי בבקשה תתנו לי עצה. אני לא מאמינה בעצמי אני תמיד אומרת לעצמי שאני מכוערת ולמה שהוא היה חבר שלי וישים עליי.
מה אני עושה כדי לגרום לו להתאהב בי .
ואני מפחדת שיגנבו לי אותו
ואני בת 14

על ידי שם_חסוי* » 11 פברואר 2015, 20:58

שלום לכולם התאהבתי בבחור שלא נראה שמתעניין בי אבל אין לי אומץ להגיד לו שאני *
אוהבת אותו מה אני יעשה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי במי כתב שכתבתי הרגע שככתי לציין שאני והוא בני 10

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני גם לא יודעת אך להתחיל עים ילד מהכיתה שלי שנה שעברה הוא נתן לי מתנה ועכשיו הוא הציע לחברה שלי חברות והיא הסכימה אבל הוא עדיין מיסתכל עליי אז מה לעשות בבקשה תעזרו לי !!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פשוט ליקרוץ לו בפעם הראשונה ולהזמין אותו למסיבות וכלה ואז פשוט ליזרום עם מה שקורה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר, אני "המתלבטת" מלמעלה, ואני אמרתי לבחור את שיש על לבי. יצא מזה רק טוב. אם יסכים- מדהים. לא יסכים, לא נעים אבל אפשר לאט לאט להמשיך הלאה. אסור לנו להיתקע, זו תחושה קשה.
בהצלחה!

על ידי שיר* » 30 נובמבר 2012, 00:03

קראתי הכל מההתחלה ועד הסוף , ותהיתי אם גם עכשיו יהיה פה מישהו/ מישהי שיכול לעזור לי .
מממ.. מישהו שעובד איתי כבר שנתיים וקצת יותר מוצא חן בעיניי מאוד ! מממ... בוא נגיד שבהתחלה לא שמתי לב אליו כלכך , וככל שעבדנו יותר משמרות יחד , העניין גבר וגובר , עכשיו בעקרון אני מרגישה שיש חיבור טוב , קיימת תקשורת טובה ויש כבוד , הוא גם עושה כמה דברים שמחממים את ליבי . אנחנו עוזרים אחד לשני כל הזמן ומדברים ומתייעצים , ואני לא יודעת אם זה בקטע של ידידות טובה מבחינתו או שיש יותר , איך יודעים ומה עושים .. אם בכלל ? עכשיו מה שיותר מלחיץ אותי זה שיש מישהי בעבודה שאני שמה לב ממש שגם מעוניינת בו - מה שגורם אצלי ללחץ מטורף , זה מאיים עליי ! אני ממש מרגישה שאני חייבת להילחם על היחסים ... הצילוווו

על ידי נגה* » 22 אוגוסט 2012, 00:44

מתלבטת אין לך מה להפסיד. פשוט תכתבי לו באופן ישיר.

על ידי מתלבטת* » 21 אוגוסט 2012, 23:05

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האמת שפניתי בעבר לחברה טובה שלו שתשאל אותו. זה היה נשמע מבטיח אבל היא משום מה לא חזרה אליי.
כבר לא יודעת מה הוא יודע. לא רוצה להיות מטרידה.אבל הסיפור שלך העלה חיוך ממש. כיף לשמוע כאלו. תודה

פשוט תפני אליו. אולי הוא בעניין, אולי לא. אך לעולם לא תדעי אם לא תנסי. ואין לך מה להפסיד, אולי תרוויחי ואולי תישארי באותו מצב ותוכלי לעבור הלאה...
לפני בערך 5 שנים ראיתי בנאדם. ישר נדלקתי... יצאתי עם בחורים אך הוא לא יצא לי מהראש. בסוף אזרתי אומץ ויצרתי איתו קשר. "האם אתה מעוניין לצאת איתי?" "כן"
היום אנחנו נשואים באושר עם שתי בנות...

על ידי מתלבטת* » 21 אוגוסט 2012, 02:31

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבחנתי באקטיביות של הפורום ולכן גם אני אשתף-
לפני שנתיים בערך פגשתי בבחור במסגרת פרויקט תקופתי. בשיחה של אולי 7 דק' גג הרגשתי שהוא מה שתמיד רציתי בבחור. (יש לציין שאז הייתי בת 21)
התראינו שוב לאחר חודשיים בערך למשך שבוע . הוא היה על תקן מדריך ואני על תקן משתלמת. הוא מצא חן בעיני מאוד מאוד וממש ניסיתי להראות עניין,
לא הייתי ישירה אבל כנראה שכ"כ האמנתי שזה מתאים שהייתי משוכנעת שהוא גם שם לב לכך. חשבתי לעצמי שאין סיכוי שאני גומרת את השבוע הזה והוא לא פונה אליי.
השבוע נגמר ולאחריו חיכיתי לאיזו עצם. לשווא. שלחתי לו מייל ,שוב לא ישיר אבל כזה שיגרום לנו לשוחח. ובאמת שוחחנו על נושא שהיה בגדר הסחה מבחינתי אך שוב, הוא כנראה לא בעניין.
עברו שנתיים מאז, יצאתי עם בחורים אבל איכשהו המחשבות תמיד חוזרות לרגש העז שהרגשתי כלפיו. אני יודעת שגם הוא יוצא פה ושם ויש לנו מלא חברים משותפים ולמעשה אנחנו חברים בפייסבוק.(עוד מאז)
מחשבה אחת אומרת: אולי אם סוף סוף תפני אליו ישירות, משהו יתעורר. והמחשבה הנגדית אומרת: כנראה שזו פשוט הידלקות על בחור טוב וזהו. זה לא נועד וצריך להרפות ולהפסיק עם ההשוואות. לא היו לנו שיחות ארוכות יחד
כך שאין לי מדד לכימיה טובה וכו'. מסובך לי.

למה יצורים אחרים? מן הסתם זה הכי קרוב לאהבה שארגיש אי פעם.........

אבל אני חושבת שבתור בן אדם מגיע גם לי להרגיש קצת פרפרים בבטן.
לי נראה שזה יותר לכיוון יצורים אחרים מאשר פרפרים

תודה למגיבות! העניין הרבה יותר מסובך ממה שזה נראה, אצלינו (החרדים) לא נהוג להתגרש בגלל אי משיכה. זו סיבה שולית מידי. וחוץ מזה אם אני מהרגתי את המשפחה שלי, כולם ירכלו עלי בסביבה ואהיה די מנודה ולא מקובלת. כך
שהרסתי לעצמי את החיים. ולכן גירושים לא באים בחשבון. אז אני חושבת שאסתפק בקצת פרפרים פעם בחודש, פשוט כי אין לי ברירה אחרת

על ידי אמא_נמרה* » 06 אוגוסט 2012, 10:23

למה להסתפק בקצת פרפרים פעם בחודש ועוד ממישהו שעבורך הוא לא מושג?

מגיע לך הרבה יותר מזה! מציעה לך לחשוב שוב על כל העניין. בעיקר למצוא לעצמך תשובה מה את באמת רוצה.

<כותבת לך מאד בעדינות>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא מתכוונת להרוס שום משפחה. לא הלכתי עד כדי כך רחוק. אבל אני חושבת שבתור בן אדם מגיע גם לי להרגיש קצת פרפרים בבטן. והייתי רוצה מאוד לדעת שגם הוא מרגיש כלפי אותו הדבר.

בשביל מה?
בשביל להרוס את המשפחה שלך ,את המשפחה שלו?
למצוא את עצמך מחוץ לקהילה שכל חייך חיית בתוכה?

בעיני ,זה לגיטימי, שתחליטי שאת רוצה להתגרש ולחפש לעצמך חיים חדשים.את בטח יודעת שיש לכך מחיר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני נשואה וחרדית. ולא נמשכתי לבעלי מעולם. הוא אדם מקסים באופי אבל לא הטעם שלי בגברים. לפני כשנתיים התאהבתי בגבר חרדי נשוי ומבוגר ממני ב-12 שנים. אני רואה אותו אחת לחודש. איך אני יכולה למצא חן בעייניו ואיך אפשר לדעת אם אני הטעם שלו?

אני לא מבינה מה הבעיה, את מעוניינת והוא מעונין אז למה לא ללכת על זה?

תתקשרי ותציעי שתפגשו שניכם ותדברו.
תמיד כשאומרים שמפחדים לצאת עם ידיד שלא להרוס את הידידות או החבורה, אני חושבת שמה שאפשר להרוויח ממערכת יחסים גדול יותר ממה שעלולים להפסיד מבחינת הידידות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איזה קטע גם לי קורה אותו דבר אז שיהיה בהצלחה

על ידי צוויליך* » 27 פברואר 2012, 20:26

הי,

תני לקצינה ביחידה המובחרת להגיע הביתה איתך ולעזור לך, יד ביד, להתייחס לאתגר שבלפנות אל הבחור במעשיות - תכליתיות - החלטיות ...
ואם את מעדיפה להשאיר אותה בבסיס, אולי תתקשרי אליו משם? בבחינת, להוסיף את זה לTO DO LIST , לפנות זמן, להתקשר אליו ולספר לו את מה שסיפרת לנו כאן. עם החששות והכל.
תני לקצינה הפרקטית לשלב ידיים עם התיכוניסטית הביישנית... השמיים הם הגבול.

אם בלי עידוד הוא עדיין דבק בך, אולי אחרי הבהרה כזאת הוא לא יחשוש מדחיה/התעלמות?

אם הוא רוצה בך ואת בו, האללו! זה לא קורה כל יום, מה?

http://t2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9 ... nwX0NSAxRe

צוויל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפוסט הזה ממש בהמשכים ...
אצלי הסיפור קצת יותר מסובך ממה שקצת קראתי פה ואני אשמח אם למישהו תהיה עצה טובה לתת לי

כיום אני בשנות ה-20 המוקדמות לחיי - לא היה לי קשר רציני אף פעם, כמה דייטים פה ושם אבל אף פעם זה לא היה משו רציני. אף פעם לא הייתה לי בעיה של מחזרים, פשוט לא מצאתי את האחד.
הבחור בן גילי, אני מכירה אותו מילדות, למעשה למדנו יחד. כשהייתי קטנה תמיד הייתי הביישנית, לאו דווקא מבחינה רומנטית, אלא ממש ביישנות, התקשורת שלי עם הבחור הייתה דרך חברה. לא משו ישיר איתו.
כשהגעתי לתיכון, התחלתי לפתח רגשות כלפי הבחור. למרות שלמדנו בבית ספר שונים, האינטראקציה תמיד הייתה כי אנחנו מאותה עיר, שמרנו תמיד על קשר, לא ישיר, עקיף, תמיד דרך אנשים. ביסודי עד כיתה י' האינטראקציה הייתה דרך חברה והחל מכיתה י' האינטראקציה השתנתה, נוספו ל"חבורה" טווחי גילאים שונים (חלקם גדולים ממני) ביניהם אחי. הקשר העקיף דרך חברה התחלף בקשר עקיף דרך אחי. הפעמים שהיינו מתראים, זה בסופי שבוע כשכל החבר'ה מהבית נפגשים (כך גם עד היום). אז איך בעצם הכל התחיל??? הרגשות שהתחילו בתיכון דעכו כי לא חשבתי שיש לי סיכוי איתו (הוא רווק מבוקש) וגם פחדתי לצאת עם ידיד שלי (תמיד יש את החששות האלה מה יקרה אם לא יצליח ואיך שהחבורה תתפרק). לפני 3 שנים בערך (קצת פחות), יצאנו כל החבר'ה, גם הבחור היה כמובן. באותו ערב הוא הבהיר במפורש שהוא מעוניין בי, הבעיה היא שאני קפאתי ולא ידעתי איך להגיב. מאז אותו ערב, קיבלתי ממנו הרבה מאוד מסרים, גם היום, הוא מחפש את קרבתי ולא פעם תפסתי אותו בוהה בי, תמיד מגן עליי, מנסה להתחבב על ההורים שלי (פעם הוא זרק לי על זה מילה). ברור שיש פה משו. רק שאף פעם לא הגבתי וקידמתי את היחסים שלנו בגלל שזה תמיד קרה ליד אחי וחברים מהבית. אנחנו לא שומרים על קשר טלפוני, עדיין הקשר הוא עקיף ברובו. אבל כל פעם כשנפגשים, המבטים שלנו מתחלפים ויש משיכה חזקה. כיום אני מעוניינת בו, אבל לא יודעת מה לעשות עם זה. כמו שאפשר להבין, זה התבשל כבר הרבה זמן - אני מכירה את הבחור, יודעת איך הוא מגיב לכל דבר, את המשפחה שלו, את העבר שלו.
קצת על עצמי - עד סוף התיכון הייתי ביישנית מבחינת חבר'ה. בצבא, עברתי תהליך התפתחותי, אני קצינה ביחידה מובחרת, כבר לא הביישנית של פעם - תמיד יש סביבי אנשים, אבל כשזה מגיע למעגל הסגור של הבית, אני חוזרת לדפוסי התנהגות של פעם, לא ביישנית ברמות של אז אבל כשזה מגיע לאינטראקציה עם הבחור, כשיש את הרצון להגיע לפסים רומנטיים - אני נהיית פסיבית ולא אקטיבית.
צריכה עצה מה לעשות...אני פוחדת שבסוף יהיה מאוחר מידי והוא יתייאש/תהיה לו מישהי.

על ידי נינה* » 03 יולי 2011, 10:38

הרגע שלפני
מקסים, איזה כיף לקרוא סיפור כזה על הבוקר

על ידי אגם* » 03 יולי 2011, 08:18

תודה לשתיכן
הרגע שלפני תודה על הסיפור הנחמד מקווה שימשיך להיות נעים.
אכתוב פה אם וכאשר תהיה התפתחות...

על ידי הרגע_שלפני* » 01 יולי 2011, 19:50

תודה לך על התגובה. נשמע שגם לך יש סיפור נחמד, אשמח לשמוע אם בא לך לכתוב

הפעם הראשונה שפגשתי אותו היתה בטיול בבניאס עם חברים. היה לי אז חבר אחר שגם היה בטיול. נפגשנו עוד כמה פעמים דרך החבר'ה האלה.
חצי שנה אחרי אותו טיול נפרדתי מהחבר ההוא והייתי עצובה מאד.
הבחור ניחם אותי בלי לנסות להתחיל איתי וגיליתי אדם רגיש ומצחיק עם לב טוב.
נהיינו ידידים קרובים. עשינו המון דברים יחד כידידים והיינו מדברים הרבה. התחלתי כבר לצאת עם כלמיני בנים והייתי מספרת לו עליהם. הוא כל הזמן אמר לי להפסיק לצוד גברים ולחכות בשקט שיתחילו איתי

אחרי כמה חודשים הבנתי שהוא הבנאדם שהכי משמח אותי בעולם, שאני מחכה לפגוש אותו ותמיד רוצה לדבר איתו. לצערי הוא לא הבין רמזים עבים.

לא היתה ברירה אלא לקחת את העניינים לידיים ולעשות מעשה!
סופ"ש אחד היה עוד טיול בצפון עם החבורה, וכשחזרנו העירה התקשרתי אליו בשעות הערב המאוחרות - "בוא נעשה סיבוב בחוץ". "מה אני כלב??". "נו בוא".
הלכנו הרבה עד שהיה לי סוף סוף אומץ, אפילו ראינו חזירי בר איזה כיף.
התיישבנו בגן האקולוגי ואז אמרתי לו שאני רוצה להיות ביחד, הוא מאד הופתע והתרגש. בקיצור אנחנו יחד כבר די הרבה זמן. איזה כיף לי שהחבר הכי טוב שלי הוא גם אהובי.

על ידי מציעה* » 01 יולי 2011, 18:21

אם זה זה, אז זה זה, אם זה לא זה , אז זה לא זה

לא הייתי שולחת לו הודעה שוב, מה פתאום, זאת הטרדה.. אם היה מעוניין היה יוצר קשר . אם יהיה מעוניין ייצור קשר. בהצלחה

על ידי אגם* » 01 יולי 2011, 14:35

תודה לך על התגובה. נשמע שגם לך יש סיפור נחמד, אשמח לשמוע אם בא לך לכתוב

קצת קשה עם כל הרכבות הרים שהולכות לי בלב. אני יודעת שאני יוצרת אותם... אני זוכרת תקופה לפני שבה לא היה לי צורך בבן זוג, פשוט הייתי נוכחת בהווה והיה פשוט כייף לחיות ברגע הזה עם מלא חוויות מענינות.
שגעתי את עצמי בימים האחרונים עם לבדוק הודעות במייל, בפלאפון. הרגשתי שאין לי מנוחה... אבל שוב הרי אני יוצרת כאן את כל הגלים האלו. נחזור למרכז שלי... עם תפילה שקטה לחיות מתוך אהבה בכל תחום בחיי.

על ידי הרגע_שלפני* » 01 יולי 2011, 13:07

לדעתי אין טעם לשלוח לו הודעה נוספת, אם הוא היה מעונין הוא היה עונה.
גם לא צריך לקחת ללב, יכול להיות שלמרות שהפרופיל שלו פתוח הוא כרגע בשלבי דייטים ראשונים עם מישהי ועדין לא סגר אותו, לכן אולי זה לא מתאים לו כרגע לענות, בגללו ולא בגללך.
בהצלחה.

החבר שלי היה ידיד טוב שלי לפני, ואני התחלתי איתו. לדעת שאני הבאתי את האושר הזה על עצמי ולא סתם נקלעתי אליו במקרה זו הרגשה נפלאה.

על ידי אגם* » 30 יוני 2011, 23:40

תודה על הסיפור, נותנת אור! היה נעים לקרוא.
. אני כבר בת 30 ולא היתה לי מערכת יחסים כבר המון שנים!
אתמול הסתכלתי לראשונה על אתר ההכרויות באינטרנט שהמליצו לי עליו. כל הזמן חברים ממליצים לי להרשם לאתר. לא הייתה לי בכלל התכוונות להצטרף עד... שראיתי בחור חמוד אחד שכתב דברים לעניין .
אז.. החלטתי אשכרה לשלם ולהרשם לאתר. עשיתי פרופיל משלי עם תמונות חמודות והכל. ושלחתי לו הודעה- שהוא נראה נחמד ואת הטלפון שלי אם בא לו להפגש
אנחנו גרים באותה העיר. בקצור עברו יומיים והוא לא הגיב ורק ראיתי שהוא קרא את ההודעה והסתכל על הפרופיל שלי.
שאלת היום: האם אפשר לשלוח לו עוד הודעה בעוד כמה ימים?
לא רוצה להטריד, אבל הוא נראה ממש חמוד!
וכל שאר הבחורים ששלחו לי הודעה לא נראים לי בנתיים.

על ידי נותנת_אור* » 06 יוני 2011, 20:10

טוב, אז עברו 6 שנים מאז שכתבו פה לאחרונה, אבל אני חושבת שלא הרבה השתנה.
אולי בעצם, רק נכנסה המדיה הדיגיטלית חזק יותר לסצנת ההיכרות.
רציתי לספר שלפני כמה שבועות גם אני התחלתי עם מישהו דרך הפייסבוק. אני בד"כ ממש לא הבחורה היוזמת, אני אפילו נבוכה נורא אם אני חושבת שמישהו מסתכל עליי.
הבחור הזה נתן לי ולחברה טרמפ מהנגב לעיר שלי. הטרמפ לא היה אמור להיות כזה מושלם, פשוט הכביש שבו היה אמור לנסוע נסגר, וקרה שזה אילץ אותו להגיע לעיר שלי, בפוקס. זה היה משמח מאוד והאריך את הנסיעה!
העברנו נסיעה נעימה ביחד- אנרגיות טובות, בעלי חיים, כמה שיחות קטנות והרבה סקרנות....
היינו אמורים להיפגש באותו ערב באיזו הופעה שהייתה. חברה שלי הבריזה לי והחלטתי לא ללכת לבד. נורא כעסתי על עצמי ש"פספסתי". כמה ימים אחרי הפספוס (או מיד באותו לילה? כבר שכחתי!) חלמתי עליו חלום מטורף. חלמתי שהוא הבחור שלי, שאני חייבת ליצור איתו קשר. זה משהו שמעולם עוד לא קרה לי אז לקחתי את זה די ברצינות... ראיתי בחלום ממש סצנות שלנו יחד, וראיתי מעין הוראות מלמעלה לא לפחד להגיד לו שאני רוצה אותו, ולא להקשיב למה שאומרים לי אחרים (ואכן אח"כ, היועצים האמיתיים שלי בחיים טענו שזה מוזר מדי ליצור איתו קשר)
אז עשיתי עבודת תחקיר קטנה בפייסבוק ואיתרתי אותו תוך כמה רגעים, כנגד כל הסיכויים (שזה גם היה הזוי בפני עצמו, לא ידעתי עליו כלום מלבד שם פרטי. תוך כדי התחקיר הקצרצר גיליתי עוד פרטים עליו שהיו הזויים מדי וחיזקו אותי, שאכן אני צריכה ליצור עמו קשר). לקחו לי שלושה ימים לאזור אומץ ולעשות את זה, אבל אני כל כך שמחה שעשיתי את זה. כתבתי לו בפשטות שהיה לי כיף איתו ושאני אשמח להיפגש איתו אם זה היה הדדי. מלאת ציפיות נכנסתי כמה פעמים ביום בתקווה שבחור החלומות שלי (תרתי משמע) יענה בהתלהבות מסוימת (או בקריאה שאני משוגעת וזה לא הטיפוס שלו).
והבחור? לא ענה לי בכלל! בהתחלה חשבתי שהפחדתי אותו שמצאתי אותו בפייסבוק, או שהייתי ממש לא בכיוון.
אח"כ מהר מאוד נעלמה לה הפדיחה, חשבתי לעצמי שאני ממש גאה בעצמי שלא שתקתי ושוב פעם בחרתי בדרך הפסיבית.
עברו ימים ושבועות והבחור לא ענה ושכחתי ממנו כליל. כבר הספקתי להיתקל בבחורים אחרים (ולא פחות מלהיבים / שרוטים / מסתובבים בלי תחתונים

).
פתאום אחרי חודשיים נכנסתי לאינבוקס וגיליתי ממנו הודעה! הוא ענה בחביבות שהוא בקושי נכנס לפייסשטות (נפלא. עכשיו אני עוד יותר רוצה אותו) והוא מתנצל שלקח לו כל כך הרבה זמן להגיב... הוא אמר שגם לו היה כיף באותו ערב, אך הוא תפוס אז זה כבר לא רלוונטי

איחלנו הצלחה הדדית וחתמנו בחיוך

וידעתי, שלמרות שזה לא נגמר כמו שרציתי, עשיתי את הדבר הנכון. אני לא מעריכה את עצמי פחות בשל זה שאמרתי והכרזתי מה אני רוצה.
אני חושבת שזו היתה אבן דרך מבחינתי, זה מוביל אותי למקום שלי, אני מרגישה כיום מכווננת יותר מתמיד כלפי מה שאני רוצה ולא מתביישת יותר להיות קצת יותר אקטיבית.
והמרגיעון: בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה. ההתנהגות הזו מתלבשת לי בול עם הילדות שלי, הספונטניות המטורפת וה"אני יודעת מה אני רוצה!!" הזו שהייתה לי.

מאז ומתמיד התחלתי עם בחורים שמצאו חן בעיני, ואני לא רואה בזה שום בעיה!
יש הרבה מאוד גברים שהם ביישנים מדי, והם "מתים" שמישהי תתחיל איתם כדי לחסוך להם את הבלגן הזה! למעשה, רוב הבחורים שמוצאים חן בעיני הם ביישנים כאלה, מהסוג שלעולם לא יתחיל עם בחורה.
בנוגע ל"איך": הכי פשוט - ומניסיון, גם הכי יעיל - לגשת לבחור ולהגיד לו "אתה מוצא חן בעיני". אני יודעת שזה גם נורא קשה... הנה עיצה קטנה, שתשמע אולי מגוחכת אבל היא יעילה מאוד: לפני שאת ניגשת להתחיל עם מישהי, תריצי בראש שלך שוב ושוב את הסצינה שבה את אומרת לו את המשפט הזה. אחרי מספיק פעמים, זה יהיה קל הרבה יותר.
בהצלחה לכל המתחילות!

טעות-הכרנו (המחשבה עליו מבלבלת..

על ידי עלה* » 14 יוני 2005, 02:04

עוד שאלה דיי דומה לכל אלה שמעלי, אבל עם סיבוך קצת אחר- הוא קרוב משפחה שלי, ככה שהקראנו ליד הסבתות.

ליזום קשר? אם כן, איך אפשר בצורה שלא תקלקל יחסים (כל הדודות ....עניין מסובך)

תודה

יש מישהו שעובד במכולת והוא ניסה להתחיל איתי אבל אני לא יודעת מה להגיד מה לעשות ואני רוצה לנסות להיות בקשר איתו מה לעשות?

על ידי אתי* » 07 יוני 2005, 21:07

טוב אז ככה גם לי יש מישהו שאני אוהבת אותו ולא מפסיקה להוציא אותו מהראש אני חושבת שהוא גם אוהב אותי אבל אני לא בטוחה ליפעמים אני חושבת שהוא לא סם עליי הוא לא מיתייחס אליי אבל הוא תמיד חולק איתי דברים מספר לי ואני לו אז אליי הוא מחשיב אותי בתור ידידה טובה שלו(?)
אני לא יודעת מה לעשות כדי ליהיות חברה שלו הוא נורא נורא ביישן .
אני לא אבל בחיים לא היה לי אהבה כזאת ולא היה לי חבר ולכן אני לא יודעת איך להתחיל איתו או לירמוז לו
אני לא מימי הבניים אבל אני חושבת שהוא זה שצריך להציע לי ואני אוליי רק לירמוז לא בקטנה !!!!!!!!!!!!!
כבר אמרתי שאני לא יודעת איך אז פליז פליז בבקשה מיכם תעזרו לי אם כדאי או לא ואיך?????????...
תודה לכולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לכולם
אני לא יודעת מה לעשות אני חושבת עליו כל הזמן
והוא אחד שנחמד לכולם. הוא תמיד דיבר אליי יפה ואחרי שהוא נפרד מחברה שלו שבמקרה היא גם חברה שלי נפגשנו סתם כדי לדבר
ומאז הוא לא יוצא לי מהראש אנחנו מדברים מידי יום דרך המחשב, אבל אני מרגישה שאני רוצה יותר מזה ואני לא יודעת מה הוא מרגיש כלפיי ועם הוא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותו. חשבתי לומר לו שאני חושבת עליו הרבה ולראות לאן זה מוביל ואני לא יודעת האם כדי לעשות את זה או כדי לחכות עוד קצת
מה אתם מציעים לי לעשות, אשמח מאוד אם תעייצו לי בקשר אליו ומה כדי לומר לו או אולי גם לא כדי
תודה לכם

לפלונית אלמונית מה20.2.2004 בת כמה את?...אם תגידי לי מה הגיל יכול להיות שתהיה לי דרך לעזור לך....

....ואיך, למען השם?...פעם אחת עשיתי את זה אחרי התךבטויות של חודשים- פשוט התקשרתי למישהו שמצא חן בעיניי ואמרתי לו שהתקשרתי להתחיל אתו. אמנם הוא לא היה פנוי אבל היה מאוד מוחמא מזה וממש שמח ואמר לי שאני כלת-עולם וכל זה, והכי חשוב???? אני הייתי מאוד גאה בעצמי שעשיתי את זה, פעם אחת בחיים לפחות!!!!...
והנה הגיעה השניה ואני משקשקת... ):

יש איזה מישהו שממש, אבל ממש עושה לי את זה. יש בעיה אחת - הוא עובד אצלי, כלומר אני הייתי המנהלת שלו, והוא מתכוון להמשיך גם בשנה הבאה בעידודי (באופן מפתיע). זה לא חברת היי-טק או משהו כבד כזה ויש המון קשר אישי וסך הכל זו עבודה מאוד חלקית שלו, אבל בכל זאת... די ברור לי שאני מוצאת חן בעיניו בצורה זו או אחרת ודי ברור לי שהוא מעריך אותי, ויצא לנו לדבר כמה פעמים (הוא אפילו שאל אותי אם יש לי בן זוג, בהקשר שהתאים לזה) אבל אני לא יודעת אם זה מוסרי...כי אם הוא לא ירצה, אולי הוא יתפדח להמשיך לעבוד אתי בשנה הבאה, ואז גם הפסדתי בחור מקסים לעבוד איתו והוא הפסיד מקום עבודה שאהב!...
מה עושים???

הרי ראייה הופכית, שאהבה היא הדבר הכי טוב שיש ורק החוסר שלה מכאיב, היא לא מציאותית.
את אומרת הרי כאילו זו אקסיומה מובנת מאליה, אז זהו, שלא.
אבל כאן כנראה יסתיים הדיון שלנו כי הגענו חזרה לתחילתו וכל אחת נשארה בשלה

על ידי אילה_א* » 26 דצמבר 2004, 23:23

להעביר את הדיון הזה לדף אחר
מה פתאום זה שאני פעם אחת בחיי לא יודעת את התשובה זה אומר שצריך להרחיק אותי מהכיתה ?
תמשיכו נא אני לומדת

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 26 דצמבר 2004, 16:28

אה!
אני בכלל לא משמיצה את האהבה!
אם את מתווכחת עם ההצהרה אהבה זה כואב ברמה של להפריך את זה שאהבה היא רעה, אז לא לזה התכוון המשורר.
אני חושבת שלקחת את זה רחוק מאוד.
נדיר שאנשים אומרים אהבה זה חרא ומתכוונים לזה בכל מובן המשמעות.
פשוט יש רגעים שאתה מכיר בזה שאהבה זה לא רק לבבות ופרפרים וביטחון וכיף אלא מעבר. ובעיניי זה חשוב להיות מפוכח.
הרי ראייה הופכית, שאהבה היא הדבר הכי טוב שיש ורק החוסר שלה מכאיב, היא לא מציאותית.
אהבה יכולה להיות גם כואבת וגם לא, גם טובה וגם לא. גם כשהיא חסרה וגם כשהיא נמצאת.
זה מה שניסיתי לומר.
אני חסידה גדולה של אהבה.
תחי האהבה!

ונדמה לי שאנחנו צריכות להעביר את הדיון הזה לדף אחר. זה דף פרטי פה>

שוב, גם בדוגמה שנתת,
הכאב הוא מחוסר
הנתק מהמשפחה זה החוסר במקרה הזה. זה מה שכואב.

אולי אם ננסח את זה אחרת,
אהבה זה דבר נפלא נעים וטוב
לפעמים ההשלכות שלה כואבות...

אני למשל, יש לי רפרטואר עשיר של אהבות בלתי אפשריות שהביאו כאב רב לחיי
אבל אני לא אשמיץ בגלל זה את האהבה.
הכאב הוא מהבעיתיות שלי שלא מאפשרת לי להיות במקום של יש אהבה
אלא מביאה אותי למקומות של אין
רק"מנגד תראי..."
אז הכי קל להגיד - love sucks
אבל זו ראיה רדודה, שעוזרת אולי להרגיש חוסר אחריות על המצב
אבל גם ממשיכה את התפיסה, שתמשיך ליצור מצבים כאלה.

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 25 דצמבר 2004, 16:43

אה.
עדיין לא מסכימה.
יש פשרות באהבה שהם בכלל לא כייפיות. למשל בדוגמא קיצונית, נישואי תערובת שמחייבים את בני הזוג לנתק קשר מהוריהם. אז אולי האהבה היא כייפית, אבל היא מלווה בהרבה הרבה כאב, שכבר אי אפשר להפריד את האחד מהשני (האהבה מהכאב). זו פשרה ממש לא בכיף גם אם היא בשם האהבה.
בעיניי זה יותר מורכב.
אבל לפעמים פשוט לא מסכימים.

פשרות מתוך אהבה זה כיף. כמו שנתינה מתוך אהבה זה כיף.
להתמסר...

וכאב של אהבה, שנופלת על שניים שההתאמה מהם ואילך?
אז שוב, הכאב הוא בכך שאי ההתאמה לא מאפשרת לאהבה להתממש...
? I rest my case

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 23 דצמבר 2004, 19:57

<לונדר מבקשת לתקן את המוניטין הגרוע שיצא לאהבה>

מצחיקולה.
למרות שלא מסכימה שכל כאב באהבה נובע מחוסר
ומה על כאבים שש פשרות באהבה גם כשהיא קיימת?
וכאב של אהבה, שנופלת על שניים שההתאמה מהם ואילך?
ויש עוד.

אהבה זה תענוג
הכאב הוא בחוסר שלה.

<לונדר מבקשת לתקן את המוניטין הגרוע שיצא לאהבה>

גם אצלי...

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 19 דצמבר 2004, 02:30

אווף. אהבה זה אכן כואב, לעאזאזל!
לפחות אצלי.

מה? ממש פרטים?

האמת שזה הרומן הכי איטי שחוויתי בחיים שלי....
אני עד היום לא ממש בטוחה מה הוא רוצה ממני.
אני לא יודעת אם הוא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותו, אם הוא אוהב אותי או יאהב אותי, אולי הוא סתם רוצה משהו מזדמן...

רוב העניינים קורים רק פעם בשבוע בימי שני כשאנחנו נפגשים וגם אז רוב הערב אנחנו עסוקים בלרקוד.
הקשר שלנו "מאותגר תקשורתית" גם בשיחות הטלפון הבודדות שקיימנו, לא ממש דיברנו הרבה, יותר בסגנון של, נתראה או לא נתראה.

זו הסיבה שאתם קצת במתח בין דיווח לדיווח, כי לא קורה כלום.
אז אני מחכה שיהיו התפתחויות ממשיות ורק אז מדווחת.....

על ידי אילה_א* » 17 דצמבר 2004, 19:36

בנתיים לא נהיה כלום
אמא של הילד החליטה שלפסיכולוג היא תיקח אותו [ואני אשמור על האחות שלו ]
למרות שהתוכנית נמקורית הייתה שבוע היא שבוע אני .
וגם משהו מעניין אחר אין בשטח .
חוץ מסקס עם האקס אבל זה לדף אחר .

ביום שני, התנשקתי איתו סוף סוף, היה מדהים.
סליחה מותק, את מייסרת אותנו במתח אם יקרה או לא יקרה ((-:)
ופתאום כשקורה, פוף...
לא מגיע לנו לשמוע איך קרה?
הה?
ככה יפה?

ואילה, מה נהיה עם הפסיכולוג?

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 15 דצמבר 2004, 10:41

אה. תודה.

אבל אני חושבת שהבעיה היא שאי אפשר לדעת מה הכוונות... לא?

על ידי ענ_בל* » 14 דצמבר 2004, 22:56

זה באמת מה שהתכוונתי.

אני חושבת שמה שהיא התכוונה זה שאם אני יודעת מה הכוונות שלו (רציני / לא רציני), אז אני יכולה להחליט אם זה מתאים לי או לא.

אז נפגשנו, והוא הזמין אותי לצאת איתו בסילבסטר.
אין מאושרת ממני...

איזה כיף להיות בת 16 (אבל פחות טיפשה)...

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 14 דצמבר 2004, 15:31

ענבל,
אם את מודעת לבחירות שהוא עושה, את יכולה גם לבחור את הבחירות שלך.

לא הבנתי. אפשר להסביר?

על ידי ענ_בל* » 12 דצמבר 2004, 23:45

זה נשמע שהוא כן בעניין ולא בעניין גם יחד.
מתאים לך?
אם את מודעת לבחירות שהוא עושה, את יכולה גם לבחור את הבחירות שלך.
אף אחד לא מסובב אותך באמת על האצבע הקטנה שלו תחליטי מה עושה לך טוב.

אז, אזרתי אומץ והתקשרתי, זה היה כבר יום חמישי 8:30 בערב ותכננתי לצאת לערב סלסה (אנחנו רוקדים ביחד סלסה, ככה הכרנו, וככה אנחנו נפגשים כל שבוע ביום שני).
הוא אמר הוא חשב ללכת לישון אבל בגלל שאני הולכת אז הוא יבוא גם.
כמובן שהייתי מאושרת....
הגעתי למקום וחיכיתי לו, וחיכיתי לו, וחיכיתי לו.
רקדתי קצת עם בחורים אחרים....
אבל כל הזמן עם העיניים לכיוון הדלת....
בסופו של דבר הבנתי שהוא כבר לא יגיע.
(זה השלב שכולם אומרים: "אוווווו" וגם : "איזה מניאק")

צפיתי לפחות לטלפון למחרת שהוא יגיד שהוא מתנצל, שהוא נרדם או משהו כזה....
אבל לא.

בסופו של דבר הוא התקשר במוצאי שבת, הוא רק שאל איך היה ביום חמישי, אמרתי שהיה נחמד (הוא לא ממש התנצל, אולי הוא לא הבין אותי עד הסוף) ושאל אם אני רוצה לבוא לרקוד באיזה הרקדה באותו הערב.
אז הסברתי לו שאני לא ממש יכולה לצאת בספונטניות כזאת, כי אני צריכה למצוא סידור לצליל.
אז אמרנו שנפגש ביום שני.

אני ממש מתנהגת כמו ילדה בת 16 בלי עמוד שדרה.
איך אני נותנת לבחור חצוף כזה לסובב אותי על האצבע הקטנה שלו, אני ממש כועסת על עצמי.
ויש לי עוד הצעות מכל מיני בחורים ממש נחמדים, אבל אני לא מצליחה לפתח שום דבר עם אף אחד אחר בגללו.

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 11 דצמבר 2004, 12:18

איזה יופי רעות!
נשיקה זו חציית קוים. הידידות נשארת מאחור.
השאלה מה יקרה עכשיו...

אכן מחכה לעדכון.

הסבלנות כנראה משתלמת.
ביום שני, התנשקתי איתו סוף סוף, היה מדהים.
אבל הוא לא התקשר מאז...
אולי אני אתקשר וזהו...
אני אעדכן

any time

על ידי אילה_א* » 28 נובמבר 2004, 14:13

וואי ממש רעיון מעולה חן חן

ברור שכדאי לחכות עוד שבועיים לפחות, להתרשמות נוספת
וכשתפגשו שוב תגידי משהו כמו...
בטח לילדים שלך נורא כיף עם אבא פסיכולוג ילדים.... או משהו בסגנון
ואז לפי התגובה שלו תזרמי עם זה,
נניח הוא יגיד שאין לו, אז תגידי אולי... אה, אתם עוד מחכים...
ואז אם הוא פנוי הוא יגיד אני...

<סתם זורמת לי בהזיות במקום ללכת לישון>

אני עדיין מחכה שהוא יתקשר....
עבר חודש...
לא משהו, הה? נראה לי שהוא כבר לא יתקשר
אז מה, את מוותרת או יוזמת שוב?
אני הייתי מוותרת, אבל זה לא אומר שזה מה שנכון.

על ידי אילה_א* » 27 נובמבר 2004, 15:50

אני לא יודעת איך לברר .יש לך רעיון ?

אני עדיין מחכה שהוא יתקשר....
אולי טעיתי והוא בכלל לא מעוניין.

אילה א
הפסיכולוג בכלל פנוי?
תבררי עליו קצת ...

על ידי אילה_א* » 26 נובמבר 2004, 21:13

טוב אני גם רוצה לשמוע את עצתכם:
יש ילד שאני מטפלתבו לפני כמה ימים לקחתי אותו לפסיכולוג , והפסיכולוג ממש מצא חן בעיני .
יש לי את המספר טלפון שלו אבל אני לא יודעת אם להתקשר.
אני אצטרך לקחת את הילד לשם פעם בשבועיים .
אני לא בטוחה אם להתקשר או לחכות . נגיד לראות אותו עוד פעם ולראות אם יש טעם .
מה דעתכם ?

נו רעות, יש חדש?

נהדר, כל הכבוד!!!
מהאגף הגברי.

התחלתי עם הבחור שאני מאוהבת בו, מהשני כבר שכחתי מזמן.

כמובן שלא חיכיתי למחר וכבר הערב התקשרתי.

אמרנו שנמצא הזדמנות להפגש, הוא אמר שהוא עובד קצת הרבה בזמן האחרון, אז אמרתי לו, שהכדור בידיו, ושהוא יקבע מתי נפגש.
נראה לי שזו התחלה של משהו...

רעות וצליל

טלפון הוא לא סימן. כלומר, כאשר הוא כן מתקשר זה סימן, אך כשהוא לא מתקשר זה לא בהכרח אומר.
יכול להיות שהוא מעוניין אך הוא פשוט מחכה לפגישה הבאה או שזה יתחמם עוד קצת...

על ידי בייגלה* » 27 אוקטובר 2004, 14:10

רעות וצליל עם מי מהם התחלת??

הנה עדכון.

התחלתי איתו...

לקראת סוף הלילה, כשרחבת הריקודים כמעט והתרוקנה, ביקשתי מהתקליטן שיר רומנטי מסויים, והזמנתי אותו לרקוד.
רקדנו צמוד צמוד....
וכשנגמר השיר התקליטן פירגן לנו עוד אחד....

עכשיו אני מחכה שהוא יתקשר, ואם הוא לא יתקשר היום, מחר אני אתקשר!

תאחלו לי בהצלחה.

על ידי בייגלה* » 26 אוקטובר 2004, 20:35

נשמח לשמוע תוצאות...

בייגלה , תודה רבה אין לך מושג כמה עזרת לי!

על ידי בייגלה* » 25 אוקטובר 2004, 19:20

אה עוד דבר - מה ש מר ורטיגו אמר לגבי חברים משותפים או משהו כזה זה אחלה דבר!!! כל דבר שיגרום לאיזה שיחה ביניכם.

על ידי בייגלה* » 25 אוקטובר 2004, 19:15

תכלס אני הראשון שהתקשרתי אליה... אבל משם אני דיי הופתעתי מהכנות שלה לגבי מה שהיא מרגישה כלפי וזה החמיא לי המון!!!!! למשל: בפעם הראשונה שהתקשרתי אליה היא אמרה לי שהיא ניסתה להשיג את הטלפון שלי המון בכל מיני דרכים ולא הצליחה... חוץ מזה היא התקשרה אלי המון (אני יכול לדבר בשם עצמי שקטע כזה של בחורות שמשחקות קשות להשגה וכל מיני כאלה זה לא עובד בכלל!!!!!! זה רק מעצבן ומרגיז!!!!) קצת יותר מאוחר כשהיא רצתה להיפגש היא פשוט אמרה לי בשיא הפשטות שזה מה שהיא רוצה וזהו - בלי מקום לספקות וכל מיני כאלה ואם את שואלת אותי אז זו הדרך. אני עוד יכול להגיד לך שבאותו זמן אני הייתי בכלל מעוניין במישהי אחרת והיא זו שגרמה לי להתעניין בה.

בייגלה, אמרת ש:

החברה האחרונה שלי היא זאת שהתחילה איתי ונתנה לי להבין בדרכים די ברורות שהיא מעוניינת בי.
איך היא התחילה איתך או נתנה לך להבין שהיא מעוניינת בך?

בייגלה תודה.. אני רק מקווה שגם אני יצליח להיפטר מהביישנות שלי כמה שיותר מהר חחח..
ביי בינתיים

מסכימה עם לוונדר לחלוטין.

רעות,
לדעתי, תשימי את ההגדרות בצד. פשוט תהיי שם כשאת איתו
תהני מחברתו ותני לו להנות מחברתך
והדבר הזה שגרם לו להתחיל איתך בהתחלה ימשיך להציק לו...

אם זה זה אז הרי זה לא ייעלם, זה רק יתעמק.
לעומת זאת אם תעשי לו "שיחה" זה כבר יוגדר כבעיה
ומשם הרבה יותר מסובך לזרום באופן טבעי

היי מה נשמע , אין לי עצה בשבילך, רק רחמים.
אני כלכך שמחה שתקופת התיכון כבר מאחורי.
(אני סמייתי תיכון לפני הזמן מרוב ששנאתי את זה)

יאללא, גם אני חד הורית, אפילו עוד לא גרושה.
לפני יומיים התחיל איתי איזה בחור במועדון, וביקש את הטלפון שלי.
הסברתי לו שאני עם ילדה, ועומדת בפני גירושין, והוא אמר שאין לו בעייה עם זה, אז נתתי לו את המספר, הוא אפילו שאל באיזה שעה ביום אני מעדיפה שהוא יתקשר.
עברו יומיים והוא לא התקשר....
לא נורא, במילא אני מאוהבת בבחור אחר.

הבחור שאני מאוהבת בו, הוא בן זוגי לריקוד (לא באופן רשמי), אני פוגשת אותו פעם בשבוע כשאני הולכת לרקוד סלסה, מכל האחרים שרקדתי איתם, איתו אני הכי נהנית.

בהתחלה הוא התחיל איתי, אבל נסוג כשסיפרתי לו שיש לי ילדה.

אני ממש רוצה להתחיל איתו, ולנסות לשכנע אותו שזה לא מפריע שיש לי ילדה, וזה יכול להיות דווקא מעניין, ולהגיד לו שהוא ממש מוצא חן בעיני.
אבל אני מפחדת להפסיד בן זוג ממש טוב לריקוד.

מה לעשות?

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: איך להתחיל אתו