על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 27 אפריל 2005, 20:05
את האמצעית ניסיתי לשלוח לגן הרי, וישבתי איתה שם כל הזמן. אחרי כמה חודשים, לאחר החופש הגדול, שאלתי אותה אם היא רוצה לחזור לגן והיא אמרה לא החלטי מאוד. לי נמאס לשבת בגן, ולא נראה לי לקחת בכוח ולהשאיר לבכות, אז עזבתי את זה.
אם היתה החלטה נכונה? בודאי! אני הרי באה מהארץ עם חינוך ביתי, וניסיתי בניירובי את הבית ספר\גן האלה רק ביגלל שיקול חברתי, כי בגלל צורת החיים כאן קשה להכיר ילדים אם לא הולכים למסגרות חינוכיות.
אבל ראיתי שירד גם ממנה לחץ גדול כשלא היתה צריכה לקום מוקדם וללכת לשם.
עכשיו, כשעברנו לטנזניה, חזרנו לחינוך ביתי מלא (שזה הכי כיף
), ורק הולכים לחוגים.
נכון שיותר קשה להכיר ילדים נוספים ויקח יותר זמן עד שימצאו חברות, אבל בעיני המחיר גדול עוד יותר אם הולכים למסגרת חינוכית.
ביתי הגדולה כל הזמן אמרה שמאוד כיף לה בבית הספר, אבל אני ראיתי את המחיר שהיא משלמת בכדי למצוא חן בעיני... כל מי שצריך, והיא היתה חוזרת אחרי שלוש שעות בלבד מותשת ועצבנית. לא היה לה מספיק זמן לחזור לעצמה ולמה שהיא באמת אוהבת, וכבר היגיע שוב יום בית ספר (היתה הולכת שלוש פעמים בשבוע). היא היפסיקה לכתוב ולקרוא בבית, אלא רק מהשיעורים שהיו לה, ולא היגיעה לשחק עם אחותה, כמו שהיא אוהבת וליצור כמו שהיא יודעת ואוהבת.
שורה תחתונה, וזו דעתי האישית בלבד, הכי טוב בבית!!
וכמובן שכל ילד לגופו.
את האמצעית ניסיתי לשלוח לגן הרי, וישבתי איתה שם כל הזמן. אחרי כמה חודשים, לאחר החופש הגדול, שאלתי אותה אם היא רוצה לחזור לגן והיא אמרה לא החלטי מאוד. לי נמאס לשבת בגן, ולא נראה לי לקחת בכוח ולהשאיר לבכות, אז עזבתי את זה.
אם היתה החלטה נכונה? בודאי! אני הרי באה מהארץ עם חינוך ביתי, וניסיתי בניירובי את הבית ספר\גן האלה רק ביגלל שיקול חברתי, כי בגלל צורת החיים כאן קשה להכיר ילדים אם לא הולכים למסגרות חינוכיות.
אבל ראיתי שירד גם ממנה לחץ גדול כשלא היתה צריכה לקום מוקדם וללכת לשם.
עכשיו, כשעברנו לטנזניה, חזרנו לחינוך ביתי מלא (שזה הכי כיף ;-) ), ורק הולכים לחוגים.
נכון שיותר קשה להכיר ילדים נוספים ויקח יותר זמן עד שימצאו חברות, אבל בעיני המחיר גדול עוד יותר אם הולכים למסגרת חינוכית.
ביתי הגדולה כל הזמן אמרה שמאוד כיף לה בבית הספר, אבל אני ראיתי את המחיר שהיא משלמת בכדי למצוא חן בעיני... כל מי שצריך, והיא היתה חוזרת אחרי שלוש שעות בלבד מותשת ועצבנית. לא היה לה מספיק זמן לחזור לעצמה ולמה שהיא באמת אוהבת, וכבר היגיע שוב יום בית ספר (היתה הולכת שלוש פעמים בשבוע). היא היפסיקה לכתוב ולקרוא בבית, אלא רק מהשיעורים שהיו לה, ולא היגיעה לשחק עם אחותה, כמו שהיא אוהבת וליצור כמו שהיא יודעת ואוהבת.
שורה תחתונה, וזו דעתי האישית בלבד, הכי טוב בבית!!
וכמובן שכל ילד לגופו.