היי איילת,
אני חושבת שה"ניסיון ותעיה ותהיה" זו הדרך של כולם כשנכנסים לחינוך הביתי לראשונה
יש מי שכך גידלו את ילדיהם כל הזמן, ואצלם אולי קל יותר, כי הם פשוט ממשיכים בזרימה שהייתה להם
אבל את, אני ואחרים, שהחלטנו לצאת מהמערכת מסיבה כזו או אחרת, נמצאים בדילמה אחרת
ידענו שנכון להוציא, ידענו ממה אנחנו מתרחקים
אבל... לא בהכרח לאן אנחנו הולכים

גם אני משתדלת להיות קשובה ליהונתן, בלי להזניח דברים חשובים אחרים כמו: את עצמי, פרנסה, טיפול בבית
זה לא פשוט בכלל!!!
מצד אחד, כבתולה עם אופק שור, יש ליהונתן צורך מסוים במסגרות
מצד שני, הוא נשמה חופשיה ומאוד מאוד רגישה ולכן זקוק למסגרת שמסוגלת להכיל אותו ואת הדינמיות של צרכיו.
כשהחלטתי על חינוך ביתי, זה היה בגלל שלא מצאתי משהו מתאים
אם אין מסגרת מתאימה, הבית הוא הדבר המתאים ביותר
ואכן, יהונתן פורח בבית - הוא חוזר לעצמו אט אט: רגוע יותר, בטוח בעצמו, מעיז לנסות
הוא עדיין מתלונן על שיעמום ועדיין מחפש חיזוקים מבחוץ.
הוא רוצה ללמוד, אבל למד מחבריו לדבר על שעורים כעל עול או משהו לא נעים. ובכל זאת, עכשיו כשהמחשב שלו כבר בבית, הוא יושב עם "יש לי סוד" ונהנה לדעת ולהצליח. הוא משחק במשחקי לגו (רכבות, מרוצים) במחשב שלי הוא גולש בהנאה באתר של אלפי
מעבר לזה, אחה"צ עם חברים על האופניים, על הקורקינט או במשחק עם אקשן-מן (מקדונלדס - מזון טבעי

), בונים בלגו, משחקים משחקי קופסא
וטלביזיה, כמובן - אבל בעיקר לבד ובעיקר כשצריך לעשות משהו כמו: לאכול, לסדר, ללכת לישון

אני יכולה לומר בביטחון ש
"קיבלתי את הילד שלי בחזרה"
יש המון התלבטויות, במיוחד במצב בו אני מנסה ללכת ב"שביל הזהב": חינוך ביתי שנהנה מאפשרויות שהמערכת יכולה להציע
פירוט בדף
תמיכה לנאוה