על ידי ניצן_אמ* » 02 מרץ 2008, 07:12
ארוחת הבוקר שלנו תמיד כוללת
רסק ירוק, ואח"כ
או גרנולה נאה תוצרת בית (המתכון הסודי האלילי של
תמי גלילי עם שיפורי הבית) עם תחליב קשיו (חצי דקה בויטמיקס) ופירות חתוכים (תות, אננס, אוכמניות, מנגו, ועוד...)
או מרק מיסו (מאחד מ-4 סוגי מיסו אורגני, 4 סוגי אצות אורגניות, שיטאקה אורגני, ואחד מארבעה סוגי טמפה.)
או פשוט פירות חתוכים מחוזקים בתערובת אגוזים ופירות יבשים.
אני נוטה יותר לכיוון של המיסו, לאישי יש שן-מתוקה ונוטה לפירות יבשים, אופציית הגרנולה היא כשמתחשק פינוק או כשיש פירות מיוחדים שבא להינות מהם.. (כלומר קורית הרבה
) לפעמים אנחנו עושים מרק פלפלים, לפעמים גלידה.
בזמן האחרון עברנו ל"שיטה" קצת אחרת ל"תכנון" הקניות, פשוט כי לעשות קניה של 450 דולר זו לא אסטרטגיה שורדת (אחרי 4 חודשים של שלג ופברואר עם הכי הרבה משקעים בהיסטוריה המתועדת של האיזור, בתוספת אינפלציה ותלות בסחר חוץ, מחירי הפירות והירקות האורגניים במסצ'וסטס הרקיעו אל הרבה מעבר לשחקים ונצפו לאחרונה חגים מסביב לפלוטו.)
אז יש לי דף אחד ובו רשומים המאכלים שאנחנו נוהגים לאכול (סלטים שונים, גרנולה, מרקים נאים, כבושים, קרקרים מיובשים, פירות, גלידה, רסק ירוק, ממרחים, וכו' וכו'...) מתחת לכל אחד כתובים המצרכים הדרושים להכנתו בלי כמויות (כלומר יש כפילויות) וזו הרשימה הקבועה לסופר.
לפני כל יציאה לקניות עוברים על מה יש בבית ולפי זה יודעים מה לא צריך לקנות. הצעד הזעיר הזה שלוקח בדיוק חמש דקות (ואפשר לשתף בו ילדים בכיף, אם להתייחס לרגע לנושאים אחרים בדף) עושה שינוי דרמטי ברכישה ובבזבוז.
חוץ מזה, הטיול בסופר נהיה קבוע ושגרתי ומפסיק להיות חגיגת ליקוט גחמנית.
למשל, יש מעברים שאני אף פעם לא נכנסת אליהם (קמחים שפעם חגגתי עליהם, חטיפים, משקאות קלים, מקרר מוצרי חלב, מקפיא, אוכל מוכן...)
אני חושבת שאת ההבדל בין לגשת עם רשימה ולהתפתות לבין לגשת לפעולה מונוטונית קבועה עם ידיעה מה יש כבר בבית אפשר למצות ב
לא להחליט או להחליט לא.
ארוחת הבוקר שלנו תמיד כוללת [po]רסק ירוק[/po], ואח"כ
או גרנולה נאה תוצרת בית (המתכון הסודי האלילי של [po]תמי גלילי[/po] עם שיפורי הבית) עם תחליב קשיו (חצי דקה בויטמיקס) ופירות חתוכים (תות, אננס, אוכמניות, מנגו, ועוד...)
או מרק מיסו (מאחד מ-4 סוגי מיסו אורגני, 4 סוגי אצות אורגניות, שיטאקה אורגני, ואחד מארבעה סוגי טמפה.)
או פשוט פירות חתוכים מחוזקים בתערובת אגוזים ופירות יבשים.
אני נוטה יותר לכיוון של המיסו, לאישי יש שן-מתוקה ונוטה לפירות יבשים, אופציית הגרנולה היא כשמתחשק פינוק או כשיש פירות מיוחדים שבא להינות מהם.. (כלומר קורית הרבה :-P) לפעמים אנחנו עושים מרק פלפלים, לפעמים גלידה.
בזמן האחרון עברנו ל"שיטה" קצת אחרת ל"תכנון" הקניות, פשוט כי לעשות קניה של 450 דולר זו לא אסטרטגיה שורדת (אחרי 4 חודשים של שלג ופברואר עם הכי הרבה משקעים בהיסטוריה המתועדת של האיזור, בתוספת אינפלציה ותלות בסחר חוץ, מחירי הפירות והירקות האורגניים במסצ'וסטס הרקיעו אל הרבה מעבר לשחקים ונצפו לאחרונה חגים מסביב לפלוטו.)
אז יש לי דף אחד ובו רשומים המאכלים שאנחנו נוהגים לאכול (סלטים שונים, גרנולה, מרקים נאים, כבושים, קרקרים מיובשים, פירות, גלידה, רסק ירוק, ממרחים, וכו' וכו'...) מתחת לכל אחד כתובים המצרכים הדרושים להכנתו בלי כמויות (כלומר יש כפילויות) וזו הרשימה הקבועה לסופר. [b]לפני כל יציאה לקניות עוברים על מה יש בבית[/b] ולפי זה יודעים מה לא צריך לקנות. הצעד הזעיר הזה שלוקח בדיוק חמש דקות (ואפשר לשתף בו ילדים בכיף, אם להתייחס לרגע לנושאים אחרים בדף) עושה שינוי דרמטי ברכישה ובבזבוז.
חוץ מזה, הטיול בסופר נהיה קבוע ושגרתי ומפסיק להיות חגיגת ליקוט גחמנית.
למשל, יש מעברים שאני אף פעם לא נכנסת אליהם (קמחים שפעם חגגתי עליהם, חטיפים, משקאות קלים, מקרר מוצרי חלב, מקפיא, אוכל מוכן...)
אני חושבת שאת ההבדל בין לגשת עם רשימה ולהתפתות לבין לגשת לפעולה מונוטונית קבועה עם ידיעה מה יש כבר בבית אפשר למצות ב [po]לא להחליט או להחליט לא[/po].