וזה תמיד ככה, זה לא משהו זמני!...
עוד מעט הוא יתחיל לרדת מזה לאיטו. הבן שלי ינק כל שעה לפחות חצי שעה, הוא ממש גר על הציצי (ראי כמה להניק למשל) עד סביבות גיל 4 חדשים, אז פתח רווחים של 2-3 שעות. כשהתחיל לאכול דברים אחרים, גיל 7-8 חדשים, זה ירד באופן טבעי עוד קצת וכעת (בן שנה) הוא יונק 4-5 פעמים ביום ומיליון פעם בלילה.

זכרי תמיד שאם זה מה שהוא רוצה, כנראה שלזה הוא זקוק ואיזה כיף שאת מעניקה לו את זה באהבה!

,תגידו, גם אצלכם התינוקות יונקים מ-ל-א?
הוא יונק מינימום חצי שעה מכל צד! וזה תמיד ככה, זה לא משהו זמני!...

נסיכת השום
יש עוד ענקנקים כמו התינוק שלך, תקראי בראש הדף
מה עושים? הרבה הרבה התעמלות כדי לא להרוס את הגב
ואם נורא כבד לך במנשא לא יקרה כלום מקצת עגלה מדי פעם, כל עוד הוא לא בוכה בפנים
ואפשר לחתל על הרצפה על מזרון דק או אפילו על המיטה המשפחתית, זה רק עניין של התארגנות עם הציוד המתאים ושל זריזות ידיים למניעת שפריצים על המיטה (-;

את הענקנק הפרטי שלי העברתי מהר מאוד למצב רצפה,
וברגע שהוא התחיל סופסוף לזוז (בגיל יחסית מאוחר) הגדילה התמתנה.

עכשיו יש לו אח קטן, שגם לא קטן במיוחד , אבל בהשוואה הוא נראה לי פצפון (-:

התכוונתי ולא יצא לי שהגדילה פשוט נורא מהירה, אז אין כל כך זמן להתרגל לכובד...
הבעייה בעיקר בלילה, כשצריך להחליף חיתול, ובעצם עדיין ישנים, ולגוף אין את הכוחות הרגילים שלו, אז זה נ-ו-ר-א קשה להרים אותו למשטח החתלה (אצלינו המשטח החתלה זאת המיטת תינוק שהצמדנו למיטה שלנו בלי קיר סורגים אחד, ושמנו עליה משטח החתלה מפלסטיק מאיקאה, והמיטה שלו יותר גבוהה מהמיטה המשפחתית...).
אבל גם השאלה שלי היתה חצי בצחוק... מחפשת סולידריות...

מזתומרת בלי שום הכנה מוקדמת הדרגתית?... לא בטוחה שהבנתי

תראי אין לי טיפים. אולי המלצות מנשאים ? רק יכולה להעיד ששרירי הידיים שלי התחזקו רבות ושהגב שלי שורד רק בזכות תרגול אדוק של יוגה. ובכלל, לא הייתי זקוקה לכושר בשביל לשוב לגיזרה חתיכית די מהר אחרי הלידה גם בגלל הסחיבות וגם ההנקה המאוד מרובה.

אבל זה כן הדרגתי, העובר גדל בתוכי ואני גדלתי וסחבתי עוד קילוגרמים, נולד תינוק גדול שגדל וגדל ובעצם היה על הידיים מרגע הלידה ועד היום (אם הוא מסכים להיות על הידיים...איך הזמן רץ...), כך שאיכשהו כן היה "סרגל מאמצים" לא רע.

דקל נור תודה רבה על התשובה המהירה והמרגיעה בהחלט!


העניין עם האוכל הוא שזה בדרך כלל קורה כשהוא עלי בזמן שאני אוכלת, מסתכל על האוכל, מזיל ריר, ובוכה...
אז ככה שיוצא שכמעט בכל פעם שאני אוכלת, הוא יונק בו זמנית...
ויש אולי טיפים איך מתמודדים עם להרים תינוק במשקל כזה עצום בלי שום הכנה מוקדמת הדרגתית?...

נורמלי, נורמלי.
גיל 3 חדשים זה לכל הדעות מוקדם להתחיל עם מוצקים. הזלת ריר אולי קשורה לתחילת שיניים? ואולי הוא בוכה כשאת אוכלת כי הוא רוצה להיות איתך בפעילות ולא נייח. סתם השערות, כך היה אצלנו בגיל הזה (והוא היה יותר מ-8 ק"ג).

הוא רק , אך ורק יונק
בשמת א כתבה לי איפשהו פעם "יש לך תינוק חכם, יונק ושורד, ויש לו אמא טובה שמניקה אותו כמו שהוא רוצה וצריך" (או משהו בסגנון, ואני מודה לה על כך עדיין, הגיוני ומרגיע)

זה נשמע לכם נורמלי תינוק בן 3 חדשים ובמשקל 8 קילו?
כלומר, אני יודעת שזה לא נורמלי, אבל האם זה יכול להצביע על בעייה?
הוא רק , אך ורק יונק.
למרות שבכמה ימים האחרונים הוא מזיל ריר ובוכה בכל פעם שאני אוכלת.
יכול להיות שכדאי לי כבר להתחיל לתת לו פירות וירקות מרוסקים? (זאת בעצם כבר שאלה לדף אחר, אבל אולי זה קשור?...)

תמר, אין לי משהו אינטיליגנטי לומר, רק לספר שאחד מילדי שקל יותר מבנך כשהיה בגילו, והיום הוא במקום טוב באמצע הגרפים.

אם כבר בגיל חודש אפשר לתת עגבניה, בטח שבגיל כזה
יואו! רשלנות רפואית כבר אמרתי???! בת כמה היא, שהעידכון האחרון שלה ברפואה הוא בערך ממתי שאני נולדתי????

זה שאחליף את הרופאה זה בטוח. כמו שאמרתי, אני לא מגיע אליה יותר מידי, בסה"כ פגשנו אותה 3-4 פעמים, רופאים לא תופסים הרבה מקום וחשיבות בחיינו. כשיצא לי שוב להגיע, זה יהיה לרופא אחר.

בשמת, בשבילך: ציינתי כבדרך אגב לפניה שהוא לא כל כך עושה קקי לאחרונה, רק אחת לשבוע-שבועיים. אז היא אמרה להוסיף לו הרבה עגבניות לתפריט. שאלתי בעדינות אם היא לא חושבת שזה קצת חומצי ואלרגני לתינוק, אז היא אמרה "אם כבר בגיל חודש אפשר לתת עגבניה, בטח שבגיל כזה". פעם קודמת היא ציינה שלא כדאי שישב במנשא יותר מ 20 דקות, זה לא טוב לחוליות שלו. עזבי.

ואיך אתם ההורים? כיום ממוצעים. אני הייתי תינוקת גדולה אך לא ענקית D-: והבנזוג היה קטן.

החליפי אותה בכל מקרה. כי אם אין לך תחושה טובה לגביה, כל מה שהיא תגיד יצור אצלך אנטגוניזם
זה לא בריא ללכת לרופא שלא סומכים עליו
לא בטוח שהדרך היחידה לבדוק את עניין בלוטת התריס רק בדקירה. יש סימנים נוספים שמראים שאולי ולכן כדאי לבדוק קודם אותם ורק עם מצטברים מס' דברים אז לבצע בדיקה שדורשת דקירה. הרופא שלנו מאוד לא אוהב לדקור ועושה הרבה מאמץ כדי לחסוך את זה אם אפשר.

תמר,
אם נמאס לך מהרופאה, החליפי אותה בכל מקרה. כי אם אין לך תחושה טובה לגביה, כל מה שהיא תגיד יצור אצלך אנטגוניזם.
לגבי גודלו של תינוקך (המקסים והמתוק שתמיד זורק לי חיוך...) -
קשה לי (ולא יהיה נכון מצידי) לתת לך עצה חד-משמעית.
אתם צריכים להקשיב טוב-טוב לעצמכם, ולהחליט.
אם אין בעיה - אז למה ש"תתבסס" בעיה? רק בגלל שבדקתם? אולי זה רק יבסס את העובדה שאין השמנה מהנקה ואתם תהיו רגועים שההיסטוריה המשפחתית תשאר רק בגדר היסטוריה?
אולי לא נכון לתת משקל כבד (תרתי משמע (-; ) כל כך לבדיקה?

אמרה בגאווה "כן, היא תינוקת רזה
מחריד.
מי יודע אם אין כאן הרעבה מצד האם.

וגם הרופאה הזו אמרה כל מיני דברים כמו דיאטנית (!!) ושגם מהנקה בלבד, שמן זה לא בריא. כאילו מדובר בגבר עם כולסטרול גבוה, ולא תינוק מתפתח.
אוי, אוי. איך להגיד בעדינות?
תחליפי רופאה. ומהר. זאתי לא מקצועית במידה שגובלת ברשלנות פושעת.

אין השמנה מהנקה בלעדית.
כל הכבוד לאמא וליונק המוצלח. תיהני.
אה, ותחליפי רופאה. תראייני את הרופא/ה המיועד/ת בטלפון: "שלום, אני שוקלת אם לעבור לטיפולך. רציתי לברר קודם איזו הכשרה יש לך בהנקה ובתינוקות יונקים". אחרי שיגידו לך מה שיגידו, תרשמי, תגידי, "תודה על המידע" ותבואי לבדוק איתנו איזה ציון הוא/היא קיבלו P-:

פעם, בבדיקה אצל רופאת ילדים היא שאלה (צריך לדמיין פה הבעה של רופאה חמורת סבר) "מה הוא אוכל???", וכשעניתי שהוא יונק: "טוב, אז אין לי מה להגיד לך להוריד מהתפריט" - במין יאוש כזה, ומבט מזועזע.
התגובה שלי הייתה גם "יאוש כזה ומבט מזועזע" - מהרופאה כמובן.

ואיך אתם ההורים?
אתם הורים גדולים? והגובה שלכם?
ואיך הייתם שהייתם תינוקות?

ונכון, אים השמנה מהנקה.
גם תומר שלי היה תמיד נראה גדול מכפי גילו (נולד 3910) וכשהוא התחיל לזחול וללכת הוא רזה קצת. אבל עדיין הוא נראה יותר גדול מילדים בני גילו.

כתבו על זה גם ב-אין השמנת יתר מהנקה בלעדית

יש לך ספק שהתינוק שלי הכי מתוק בעולם?:-)
אמא שלי אומרת שסבתא שלי מבסוטה עכשיו שם למעלה בשמיים, כי "ככה צריך תינוק להיראות". והסבתא השניה קוראת לזה "חיוך מלא ויטמינים".

הוא אכן ילדון מדהים, והתגובות אליו מהסביבה מדהימות, כי הוא תינוק מזמין וחייכן ומגניב, אבל תמיד יש איזו הבעת פליאה/דאגה/זעזוע מהגודל שלו. הכי הורס אותי המשפט השגור "אל תגידי לי שכל זה רק מהנקה"...

פעם ישבתי באיזה חדר הנקה, לידי הניקה מישהי עם תינוקת זערורית שהיתה כפולה מבני בגיל אבל חצי ממנו בגודל, שוחחנו על זה והיא אמרה בגאווה "כן, היא תינוקת רזה ". טוב שלא אמרה "היא תינוקת כוסית". כאילו, יש איזה זעזוע מכמה שהוא שמנמן, המסרים האנורקסיים שאנחנו מפנימים מאוחר יותר בחיים כבר מגיעים גם לגיל הינקות. זה משגע אותי.
וגם הרופאה הזו אמרה כל מיני דברים כמו דיאטנית (!!) ושגם מהנקה בלבד, שמן זה לא בריא. כאילו מדובר בגבר עם כולסטרול גבוה, ולא תינוק מתפתח.
לא ברור, מדאיג, מחליש, מבעס.


מה זה גדול? תני מספרים
זה משנה? נולד 3760, צמח 500 גרם בשבוע עד גיל חודשיים, אז הפסקתי למדוד אותו בטיפ"ח. בשבוע שעבר, גיל 5.5 חודשים, שקל 10.400 ק"ג. וגם הבגדים שטובים לו בגודל (12-18), קצרים באורך...

אחד הבנים שלי נולד 3.680 ובתקופה שרק ינק עלה מהר מאד במשקל, והיה נראה כמו סומו.
היום הוא בן 3 - ומאוזן לחלוטין.
ברגע שהתחיל ללכת, ה"שומנים" ירדו.
חוץ מזה שאין, אין כמו תינוק שמנמן! זה הדבר הכי מתוק בעולם!

אחר כך הבנות רודפות אחרי הגדולים

מה זה גדול? תני מספרים,
עמרי שלי נולד 4.750 בגיל חודשיים שקל כמו שילדים אחרים שוקלים בגיל חצי שנה, בגיל חצי שנה כבר היה קרוב ל10 קילו ובגיל שנתיים כמעט 20
היום הוא בן 3 וחצי ,גובה כמעט מטר ועשרה ,משקל 25 קילו לובש מידה 8 בבגדים ו31 בנעליים, כשהיינו בביה"ס כדי להביא משהו לאחותו הוא השתלב יפה מאוד מבחינת הגודל עם הבנות של כתה א שהסתובבו שם, והוא ילד בריא לחלוטין, פעלתן מאוד אין לו בעיה לרוץ לקפוץ ולהשתולל ,הוא פשוט ענק.

הבן שלי תינוק גדול מאוד. הוא נולד די גדול וגדל בקצב אדיר.
היינו אצל רופאת ילדים לצורך מעקב על משהו אחר אצלו שמצריך מעקב, והיא החליטה שהגדילה שלו לא נורמלית, ויש לבדוק את בלוטת התריס כדי שלא תהיה הפרעה בהתפתחות שלו P-: .
מכיוון שאנחנו בקושי משתמשים בשרותי קופת חולים לא טרחתי להחליף רופאה עד עכשיו, אבל די נמאס לי ממנה. (רשמתי פיסקה שלמה על התנהלותה של הרופאה ומחקתי כי זה לא קשור לדף כרגע).
יצא לי לשוחח עם הורים לתינוקות גדולים או ילדים שהיו תינוקות גדולים במיוחד. גם מתחושותי האישיות אף פעם לא תפסתי את זה כ"בעיה". ידוע לי שכשהוא יתחיל לזחול וללכת הוא יהיה פחות "נפוח", ידוע לי שמהנקה זה לא נחשב "בעית השמנה".

לא בא לי לבצע לו בדיקת דם, לא בא לי שיחפשו לו את הוריד (הרופאה אמרה שגלל שהוא כזה שמנמן גם יהיה קשה למצוא לו וריד והדגימה על ידי לחיצה על זרועו המתוקה, הילדון-בריון הגיב בצווחת ערס של עופי-ממני-מי-את-בכלל...). הדקירה היחידה שקיבל בחייו היתה PKU בגיל יומיים ולא בא לי להכאיב לו לחינם.

ובכל זאת היא הצליחה להחדיר בי חששות. האם זה אכן לא נורמלי ואני מזניחה כאן משהו? יש במשפחתי חוסר איזון של בלוטת התריס. האם ללכת לרופא אחר ולשאול לדעתו? מצד שני, זה רק יבסס את הגודל שלו כ"בעיה". התינוק שלי בריא ופעיל, פשוט אוהב לינוק הרבה. מה הסיפור. למה להפוך משהו חיובי לבעיה ולחפש לה הסבר קליני? למה כל דבר צריך לעבור דרך מעבדות כדי לקבל הסברים?

בקיצור, רציתי לשמוע מניסיון של הורים "גדולים"

על עוברים גדולים ראו הערכת משקל גבוהה וחששות מהלידה

---

ראו גם אין השמנת יתר מהנקה בלעדית, נשיאת פעוטות ותינוקות במשקל כבד

---