סורי, ראיתי רק עכשיו שכתבת. בכלל נכנסתי לכאן לעדכן אותך במשהו מדליק.
אענה לך קודם.
כשהם נרדמים אצלך במנשא-את יכולה להשכיב במיטה והם ימשיכו לישון?
אז קודם כל כן, במיוחד הקטנה שלי עכשיו.
ההפך - היא לא ישנה בכלל טוב במנשא, אם אחרי 20 דקות עדיין לא העברתי אותה היא מתעוררת, מספיק שאני יוצאת איתה החוצה היא מתעוררת.
אם היא במנשא ואני לא זזה ולא נושמת אולי היא תמשיך לישון.
אבל אני זוכרת בפירוש את הגדול שלי - שאיתו זה לא עבד, הוא היה ישן שעות במנשא והרבה פחות טוב במיטה.
בכל מקרה, כדי להצליח להעביר אני בדר"כ מחכה 5 דקות אחרי שהיא עצמה עיניים, אני זוכרת שאצל הגדול שלי 5 דקות לא הספיקו, ורבע שעה עשתה את העבודה.
לפעמים אני מנסה לפני והיא מייד מתעוררת ומבקשת שוב ידיים.
וגם אחרי שהעברתי אותה אני לרוב מחכה כמה דקות ליד המיטה כי לפעמים יש עוד איזו התעוררות כמה דקות אח"כ, שאם אני לידה ומייד טופחת או מנדנדת היא חוזרת לישון.
לפעמים ההעברה לא יצאה לי חלקה והיא כן מתעוררת, או שמשהו מפריע לה (קקי/שיניים/רעב) והיא מתקשה להרדם וגם כשנרדמת לא עוברת ישנה למיטה.
לא תמיד מתאפשר להרדים בדיוק ברגע המתאים, כשיש כמה ילדים
ברור! צריך אולי לנסות לתכנן מראש את הערב כך שתצליחי לפחות בחלק מהפעמים להשכיב בזמן לפחות חלק מהילדים
איך אפשר להרדים את כולם במקביל?
מנסה להיזכר איך הרדמתי את כולם ביחד (אחרי שלב המנשא כאמור, כלומר מגיל שנה וחצי בערך)
כשהיה רק אחד, ישבתי לידו כל ערב.
כשהיו שניים הם עדיין הלכו לישון באותה שעה בערב. אז ישבתי לידם.
כשהשלישי הגיע לגיל הזה, ישבתי לידו וליד השני, ואילו הראשון כבר לא היה צריך אותי, כבר יכל לישון לבד בשעה שהתאימה לו יותר.
כשהיה תינוק והייתי צריכה לשבת ליד מישהו אז הנקתי את התינוק ליד המיטה שלהם, אם הוא נרדם זה היה מעולה, אם לא השארתי אותו לשחק עם אבא וחזרתי להרדים (קצת זמן איכות עם אבא).
אם הוא היה ממש עייף הסברתי להם למה אני צריכה שיחכו לי במיטה לבד. הלכתי להרדים את התינוק וחזרתי אליהם, לפעמים הם כבר נרדמו (זה מה שהכי עזר להם ללמוד לישון לבד)
היו גם פעמים שהלכתי להם בחדר או ליד החדר עם תינוק במנשא.
עכשיו חוץ מהתינוקת אף אחד לא צריך אותי (עוד כמה שנים אף אחד בכלל לא יצטרך אותי, אני תוהה מה זה גורם לי להרגיש), אז אני יכולה להקדיש את עצמי אליה בנחת.
כלל האצבע שלי הוא הגדולים קודמים לתינוקת. היא יכולה להשלים שינה ביום והם לא.
בפועל זה מה שקורה, עם ניסיונות לא מוצלחים לפעמים להוריד אותה אל המיטה כדי להיות עם ידים וגוף באמת פנויים,זה לא עובד כמעט אף פעם,היא מתעוררת
וואוו, זה נשמע קשה!
אני רק יכולה להציע שלא תחליטי שזה ככה וזהו, כי תינוקות משתנים כל יום וכל שבוע. תמיד תנסי שוב.
והנה הסיפור שרציתי לספר לך.
כל ערב אני מניחה את התינוקת שלי במיטה שלה, מחברת אלי את המנשא ולוקחת אותה אלי להרדמה.
בערבים האחרונים היא אשכרה שמה ראש במיטה שלה, אבל מייד התרוממה, אז לקחתי אותה אלי, והיא התחילה לבכות, זה היה ברור שהיא רוצה להישאר במיטה.
הערב היה לי זמן לבדוק מה היא רוצה בעצם.
היא רצתה ללכת לישון לבד במיטה!!! מיוזמתה!!! בגיל כמעט שנה.
מרוב שאני אף פעם לא ניסיתי לשכנע אותה לעשות את זה, והמיטה הייתה מקום חיובי כל כך בשבילה עד עכשיו, ועל כל קריאה שלה היא מייד נשלפה משם, היא בגיל שנה הגיעה בעצמה למסקנה שהיא רוצה לישון שם.
היא הדהימה אותי.
אז במקום שזה ייקח 10 דקות במנשא, זה לקח שעה. ובסוף היא גם בכתה (בהחלט עברנו את השעה הערב), אבל זה היה בדיוק מה שהיא רצתה.
בכל פעם שהיא נעמדה שאלתי אותה אם היא רוצה לעבור למנשא והיא עשתה לי לא נחרץ עם הראש ושמה שוב ראש במיטה (קצת מעליב האמת...
).
מה שמקסים בילדים זה שהם תמיד מצליחים להפתיע אותי, גם אם נראה לי שכבר ראיתי הכל.
סורי, ראיתי רק עכשיו שכתבת. בכלל נכנסתי לכאן לעדכן אותך במשהו מדליק.
אענה לך קודם.
[u]כשהם נרדמים אצלך במנשא-את יכולה להשכיב במיטה והם ימשיכו לישון?[/u]
אז קודם כל כן, במיוחד הקטנה שלי עכשיו.
ההפך - היא לא ישנה בכלל טוב במנשא, אם אחרי 20 דקות עדיין לא העברתי אותה היא מתעוררת, מספיק שאני יוצאת איתה החוצה היא מתעוררת.
אם היא במנשא ואני לא זזה ולא נושמת אולי היא תמשיך לישון.
אבל אני זוכרת בפירוש את הגדול שלי - שאיתו זה לא עבד, הוא היה ישן שעות במנשא והרבה פחות טוב במיטה.
בכל מקרה, כדי להצליח להעביר אני בדר"כ מחכה 5 דקות אחרי שהיא עצמה עיניים, אני זוכרת שאצל הגדול שלי 5 דקות לא הספיקו, ורבע שעה עשתה את העבודה.
לפעמים אני מנסה לפני והיא מייד מתעוררת ומבקשת שוב ידיים.
וגם אחרי שהעברתי אותה אני לרוב מחכה כמה דקות ליד המיטה כי לפעמים יש עוד איזו התעוררות כמה דקות אח"כ, שאם אני לידה ומייד טופחת או מנדנדת היא חוזרת לישון.
לפעמים ההעברה לא יצאה לי חלקה והיא כן מתעוררת, או שמשהו מפריע לה (קקי/שיניים/רעב) והיא מתקשה להרדם וגם כשנרדמת לא עוברת ישנה למיטה.
[u]לא תמיד מתאפשר להרדים בדיוק ברגע המתאים, כשיש כמה ילדים[/u]
ברור! צריך אולי לנסות לתכנן מראש את הערב כך שתצליחי לפחות בחלק מהפעמים להשכיב בזמן לפחות חלק מהילדים :-)
[u]איך אפשר להרדים את כולם במקביל?[/u]
מנסה להיזכר איך הרדמתי את כולם ביחד (אחרי שלב המנשא כאמור, כלומר מגיל שנה וחצי בערך)
כשהיה רק אחד, ישבתי לידו כל ערב.
כשהיו שניים הם עדיין הלכו לישון באותה שעה בערב. אז ישבתי לידם.
כשהשלישי הגיע לגיל הזה, ישבתי לידו וליד השני, ואילו הראשון כבר לא היה צריך אותי, כבר יכל לישון לבד בשעה שהתאימה לו יותר.
כשהיה תינוק והייתי צריכה לשבת ליד מישהו אז הנקתי את התינוק ליד המיטה שלהם, אם הוא נרדם זה היה מעולה, אם לא השארתי אותו לשחק עם אבא וחזרתי להרדים (קצת זמן איכות עם אבא).
אם הוא היה ממש עייף הסברתי להם למה אני צריכה שיחכו לי במיטה לבד. הלכתי להרדים את התינוק וחזרתי אליהם, לפעמים הם כבר נרדמו (זה מה שהכי עזר להם ללמוד לישון לבד)
היו גם פעמים שהלכתי להם בחדר או ליד החדר עם תינוק במנשא.
עכשיו חוץ מהתינוקת אף אחד לא צריך אותי (עוד כמה שנים אף אחד בכלל לא יצטרך אותי, אני תוהה מה זה גורם לי להרגיש), אז אני יכולה להקדיש את עצמי אליה בנחת.
כלל האצבע שלי הוא הגדולים קודמים לתינוקת. היא יכולה להשלים שינה ביום והם לא.
[u]בפועל זה מה שקורה, עם ניסיונות לא מוצלחים לפעמים להוריד אותה אל המיטה כדי להיות עם ידים וגוף באמת פנויים,זה לא עובד כמעט אף פעם,היא מתעוררת[/u]
וואוו, זה נשמע קשה!
אני רק יכולה להציע שלא תחליטי שזה ככה וזהו, כי תינוקות משתנים כל יום וכל שבוע. תמיד תנסי שוב.
והנה הסיפור שרציתי לספר לך.
כל ערב אני מניחה את התינוקת שלי במיטה שלה, מחברת אלי את המנשא ולוקחת אותה אלי להרדמה.
בערבים האחרונים היא אשכרה שמה ראש במיטה שלה, אבל מייד התרוממה, אז לקחתי אותה אלי, והיא התחילה לבכות, זה היה ברור שהיא רוצה להישאר במיטה.
הערב היה לי זמן לבדוק מה היא רוצה בעצם.
היא רצתה ללכת לישון לבד במיטה!!! מיוזמתה!!! בגיל כמעט שנה.
מרוב שאני אף פעם לא ניסיתי לשכנע אותה לעשות את זה, והמיטה הייתה מקום חיובי כל כך בשבילה עד עכשיו, ועל כל קריאה שלה היא מייד נשלפה משם, היא בגיל שנה הגיעה בעצמה למסקנה שהיא רוצה לישון שם.
היא הדהימה אותי.
אז במקום שזה ייקח 10 דקות במנשא, זה לקח שעה. ובסוף היא גם בכתה (בהחלט עברנו את השעה הערב), אבל זה היה בדיוק מה שהיא רצתה.
בכל פעם שהיא נעמדה שאלתי אותה אם היא רוצה לעבור למנשא והיא עשתה לי לא נחרץ עם הראש ושמה שוב ראש במיטה (קצת מעליב האמת...:-P).
מה שמקסים בילדים זה שהם תמיד מצליחים להפתיע אותי, גם אם נראה לי שכבר ראיתי הכל.