על ידי ורד* » 04 אוגוסט 2011, 22:08
שלום חברות, רוצה לשתף בניסיון שלי עם בני השני, בן שנה וחודשיים. עד לפני כ3 שבועות לא היה ישן לילה רצוף ובמהלך היום, גג 30 דקות. עד שהיה שמלאו לו שנה, היה מתעורר כל שעה בלילה וישן עד 20 דקות במשך היום ובכל פעם שהייתי משכיבה אותו לישון, זה היה סיפור של שעה ויותר. הייתי מאותגרת שינה.
הבהרה, בני ינק ועדיין יונק. הוא היה חייכן ואנרגטי במשך היום, ובאופיו הוא בחור רגיש ותלותי.
לדעתי , מדובר בחוסר ביטחון ותלותיות, בי (כלומר בציצי). ניסיתי שיטות, אמרו לי (בעיקר גברים ואמא שלי) "תני לו לבכות וזה יעבור אחרי 3 ימים", לא הייתי מסוגלת, אף על פי שקרה שמרוב שהייתי סחוטה נפשית , פיזית, הייתה פעם שלא ניגשתי . לא מומלץ.
בכל מקרה אמהות טרוטות עיניים , חיזקו ואימצו, ואלו ההמלצות שלי :
א. בין גיל 3 חודשים עד חצי שנה - נסו את שיטת ה"לוחשת".
ב. חצי שנה ומעלה, אם מתעורר בלילה, ואתן חושדות כי הוא רעב - אז תשאבו חלב ותערבבו אותו בבקבוק עם דייסה ותנו לו לפני השינה. לחלופין, האכילו ואתו בדייסה והניקו אחרי כן. עושה פלאים! (מתכון לדייסה: 1 כוס של אורז+דוחן+שיבולת שועל 2.5 כוסות מים, אפשר להמתיק... לבשל עד שנהיה כמעט נוזלי).
ג. לרוב תינוקות נהיים תלותיים, ואף מפתחים חרדת נטישה, במקרים כאלו, אפשר ורצוי להפריד את ההנקה מתהליך השינה. בלי זה לא הייתי יכולה להתקדם עם בני. אפשר להחליף בנדנוד או מה שאני עשיתי, טקס שינה->השכבה במיטה -> ישיבה לצד המיטה עם היד שלי שנשארת בפנים, אני איתו עד שנרדם.
בכה, כן בהתחלה, מאוד. אחר כך בכיו התקצר, נחלש, הפך למתלונן, ועכשיו זאת עובדה בשבילו, לא נרדמים עם הציצי, ונרדמים במיטה.
אותו סיפור כשהיה מתעורר בלילה, לא קיבל ציצי, אלא רק את היד שלי. עכשיו זה נדיר אבל אם הוא מתעורר הוא חוזר לישון לבד.
מקווה שעזרתי למישהי. הכל בגדר המלצה. היו חזקות, התמידו, תשמחו לקום אליהם בלילה.
שלום חברות, רוצה לשתף בניסיון שלי עם בני השני, בן שנה וחודשיים. עד לפני כ3 שבועות לא היה ישן לילה רצוף ובמהלך היום, גג 30 דקות. עד שהיה שמלאו לו שנה, היה מתעורר כל שעה בלילה וישן עד 20 דקות במשך היום ובכל פעם שהייתי משכיבה אותו לישון, זה היה סיפור של שעה ויותר. הייתי מאותגרת שינה.
הבהרה, בני ינק ועדיין יונק. הוא היה חייכן ואנרגטי במשך היום, ובאופיו הוא בחור רגיש ותלותי.
לדעתי , מדובר בחוסר ביטחון ותלותיות, בי (כלומר בציצי). ניסיתי שיטות, אמרו לי (בעיקר גברים ואמא שלי) "תני לו לבכות וזה יעבור אחרי 3 ימים", לא הייתי מסוגלת, אף על פי שקרה שמרוב שהייתי סחוטה נפשית , פיזית, הייתה פעם שלא ניגשתי . לא מומלץ.
בכל מקרה אמהות טרוטות עיניים , חיזקו ואימצו, ואלו ההמלצות שלי :
א. בין גיל 3 חודשים עד חצי שנה - נסו את שיטת ה"לוחשת".
ב. חצי שנה ומעלה, אם מתעורר בלילה, ואתן חושדות כי הוא רעב - אז תשאבו חלב ותערבבו אותו בבקבוק עם דייסה ותנו לו לפני השינה. לחלופין, האכילו ואתו בדייסה והניקו אחרי כן. עושה פלאים! (מתכון לדייסה: 1 כוס של אורז+דוחן+שיבולת שועל 2.5 כוסות מים, אפשר להמתיק... לבשל עד שנהיה כמעט נוזלי).
ג. לרוב תינוקות נהיים תלותיים, ואף מפתחים חרדת נטישה, במקרים כאלו, אפשר ורצוי להפריד את ההנקה מתהליך השינה. בלי זה לא הייתי יכולה להתקדם עם בני. אפשר להחליף בנדנוד או מה שאני עשיתי, טקס שינה->השכבה במיטה -> ישיבה לצד המיטה עם היד שלי שנשארת בפנים, אני איתו עד שנרדם.
בכה, כן בהתחלה, מאוד. אחר כך בכיו התקצר, נחלש, הפך למתלונן, ועכשיו זאת עובדה בשבילו, לא נרדמים עם הציצי, ונרדמים במיטה.
אותו סיפור כשהיה מתעורר בלילה, לא קיבל ציצי, אלא רק את היד שלי. עכשיו זה נדיר אבל אם הוא מתעורר הוא חוזר לישון לבד.
מקווה שעזרתי למישהי. הכל בגדר המלצה. היו חזקות, התמידו, תשמחו לקום אליהם בלילה.