על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 21 אפריל 2004, 12:48
סוף סווווווווווווווווווווף!!!!!!
יש מחשב.
ושלא תחשבו, אני מנסה כבר לפחות שעה להיתחבר לאינטרנט ורק עכשיו היצלחתי גם להיתחבר לגם להיכנס לדף הזה.
אוף. אפריקה...
זהו. היה די מדכא ללא הקשר לעולם החיצון. למרות שגאיה אמרה שהיא לא רוצה ששוב אשב מול המחשב כל הזמן...
אני שמחה שחזר. היתגעגעתי לכולם. היתגעגעתי ליכתוב פה, שזה "צל" של לדבר עם מישהו, אבל יותר טוב מכלום.
זהו. הזמן עובר, והביקור בארץ מיתקרב ברגשות מעורבים. מצד אחד אני מאוד מתרגשת ומצפה ליפגוש את כולם, ליהיות במקומות המוכרים והאהובים, לטייל בחופשיות ברחוב, לינסוע באוטו בחלונות פתוחים ועוד ועוד, מצד שני, להיות שוב בלי בית במשך שבועיים וחצי, כשהזיכרון הקשה מליפני שהיגענו לכאן עדיין טרי. אבל אולי הפעם יהיה יותר קל. זה כמו טיול.
עם הרבה דברים כייפים. (כאן אני מנסה לשכנע את עצמי, כמובן...
)
ליפני כן ,אני עדיין צריכה לעשות לגאיה יומולדת בגן. חייבת להודות שהחופש=חינוך ביתי זה פשוט הכי כיף! (כבר אמרתי את זה פעם??...). ממש אין לי חשק לחזור לבקרים המוקדמים והלחוצים, ולבלות בבית ספר\גן שעות. כל כך כיף להיות בבית, לקום בנחת, לישכב עוד קצת במיטה וכולי... מודה שלא הייתי בטוחה איך יהיה לבנות ללא המיסגרות, אבל הן לא היזכירו את זה אפילו פעם אחת עד אתמול, ולא היביעו השתוקקות לחזור לשם. אני חושבת שנחזור , פשוט כי הן צריכות חברה , ולצערי הרב זאת האופציה היחידה פה...
.
אבל מה שכיף הוא שבעוד שבוע חוזרים לגן\בית ספר, וכמה ימים אחר כך אנחנו כבר טסים לארץ...
למי שלא זוכר, אנחנו נוחתים ב4 במאי!!!
חוץ מזה, כלבת הזאב שלנו הימליטה גורים ליפני כמה ימים. זה היה מאוד מרגש כי היינו בטוחים שזה יקח עוד כמה שבועות. היא הימליטה בלילה, ושומר הלילה , ששמע אותה מיבבת ,חשב שהיא רעבה וחשש שתאכל את הגורים שלה, אז הוא דפק לנו על הדלת ב 4 בבוקר
.מזל שבעלי לא יכול היה לישון ושמע אותו. אז הוא יצא החוצה וראה את הגורים המקסימים. 5 גורים.
סוף סווווווווווווווווווווף!!!!!!
יש מחשב.
ושלא תחשבו, אני מנסה כבר לפחות שעה להיתחבר לאינטרנט ורק עכשיו היצלחתי גם להיתחבר לגם להיכנס לדף הזה.
אוף. אפריקה...:-P
זהו. היה די מדכא ללא הקשר לעולם החיצון. למרות שגאיה אמרה שהיא לא רוצה ששוב אשב מול המחשב כל הזמן...
אני שמחה שחזר. היתגעגעתי לכולם. היתגעגעתי ליכתוב פה, שזה "צל" של לדבר עם מישהו, אבל יותר טוב מכלום.
זהו. הזמן עובר, והביקור בארץ מיתקרב ברגשות מעורבים. מצד אחד אני מאוד מתרגשת ומצפה ליפגוש את כולם, ליהיות במקומות המוכרים והאהובים, לטייל בחופשיות ברחוב, לינסוע באוטו בחלונות פתוחים ועוד ועוד, מצד שני, להיות שוב בלי בית במשך שבועיים וחצי, כשהזיכרון הקשה מליפני שהיגענו לכאן עדיין טרי. אבל אולי הפעם יהיה יותר קל. זה כמו טיול.
עם הרבה דברים כייפים. (כאן אני מנסה לשכנע את עצמי, כמובן... :-) )
ליפני כן ,אני עדיין צריכה לעשות לגאיה יומולדת בגן. חייבת להודות שהחופש=חינוך ביתי זה פשוט הכי כיף! (כבר אמרתי את זה פעם??...). ממש אין לי חשק לחזור לבקרים המוקדמים והלחוצים, ולבלות בבית ספר\גן שעות. כל כך כיף להיות בבית, לקום בנחת, לישכב עוד קצת במיטה וכולי... מודה שלא הייתי בטוחה איך יהיה לבנות ללא המיסגרות, אבל הן לא היזכירו את זה אפילו פעם אחת עד אתמול, ולא היביעו השתוקקות לחזור לשם. אני חושבת שנחזור , פשוט כי הן צריכות חברה , ולצערי הרב זאת האופציה היחידה פה...:-( .
אבל מה שכיף הוא שבעוד שבוע חוזרים לגן\בית ספר, וכמה ימים אחר כך אנחנו כבר טסים לארץ...
למי שלא זוכר, אנחנו נוחתים ב4 במאי!!!
חוץ מזה, כלבת הזאב שלנו הימליטה גורים ליפני כמה ימים. זה היה מאוד מרגש כי היינו בטוחים שזה יקח עוד כמה שבועות. היא הימליטה בלילה, ושומר הלילה , ששמע אותה מיבבת ,חשב שהיא רעבה וחשש שתאכל את הגורים שלה, אז הוא דפק לנו על הדלת ב 4 בבוקר :-D .מזל שבעלי לא יכול היה לישון ושמע אותו. אז הוא יצא החוצה וראה את הגורים המקסימים. 5 גורים.