על ידי נועה_ברקת* » 27 מרץ 2005, 07:34
תמול קצת התקמצנתי מפאת העייפות (לילה במדבר ללא שינה) ולמרות שאני עדיין ממליצה מאד על הספר ההוא, אני רוצה להוסיף כמה רעיונות פרקטיים מניסיוני האישי (גם כאחת שכתבה ספר וגם כמוציאה לאור). על התכנים אין לי שום מושג מה כדאי לכתוב (השכנה שאלה אותי אתמול מה לעשות עם דלקת בשד, וראיתי ששכחתי את כל הידע שלי בתחום). אז כמה היבטים אחרים:
תקציב הוצאה לאור יכול להיות נמוך יותר מ80 אלף ש"ח. הוא יכול להגיע לשליש מזה (לא כולל השכר שלך, כמובן: רק גרפיקה, עריכה, הדפסה, שיווק, יח"צ). בד"כ מדפיסים מהדורה של 1000 עותקים או באופטימיות: 2000 עותקים. מכך, את תרוויחי בערך 3-5 ש"ח לספר. כלומר שכרך על עמלך (מלבד שמך הטוב) יכול להגיע במקרה הטוב ל-10,000 ש"ח. לא השכר הכי גבוה לספר שתעבדי עליו עכשיו במשך שנה או יותר. וכמובן, זה בדרך כלל הרבה פחות ומהדורה נמכרת במשך ה-ר-ב-ה זמן. כמובן, שאולי את מבשלת את רב המכר הבא, מי יודע? אבל בכל מקרה השק בארץ הוא לא גדול. בקיצור, לא תתעשרי מזה.
חשוב לדעת מה את רוצה ומצפה מהספר. תגדירי את הציפיות שלך במדוייק ויהיה לך קל יותר. אני למשל בספר "מבטן ומלידה" ציפיתי פשוט שיכירו את שמי... עניינים של כבוד..
בספר של אילנה שמש ללדת בבית שהייתי שותפה גם לתהליך כתיבתו והוצאתי אותו לאור, ציפיתי קודם כל להחזיר את ההוצאה הכספית שלי כמוציאה לאור. ידעתי מראש שהשוק מאד מוגבל וההחלטה היתה ללכת על הפצה מוגבלת רק למעוניינים שרובם יגיעו לספר מיוזמתם. זהו שיקול כלכלי בהוצאה לאור של ספרים מאד מתמחים.
כמובן שהיתה לי גם ציפייה להשפיע על קידום נושא לידות הבית בישראל. ציפייה שהצלחתי להגשים.
בנושא ההנקה חסרים הרבה ספרים. יש מקום על המדף לעוד עשרה ספרים טובים מכל מיני כיווני מחשבה וכל מיני נסיונות חיים. ככל שירבו הספרים הטובים על המדף, כך הנושא יוצף ויקודם. לכן, אל תחשבי יותר מדי מה חסר על המשך כרגע, אין לך את היכולת לכתוב עכשיו את כל מה שחסר. תחשבי בעיקר על מה את יכולה לתת ולתרום מתחום הידע שלך בחיים. מה את יודעת שהיה כדאי שידעו עוד אנשים. מהו הפן המיוחד לך, שאת הכי מחוברת אליו יהיה לך הכי קל ומהנה לכתוב אותו.
לכתיבת ספר יש קצב והתנהלות מאד דומה להריון. בהתחלה זה מתרקם בשקט (את עוד בשלב ההתעברות, של ההודעה שאת מתכוונת להתעבר בעצם), את כותבת ומוחקת ושוב כותבת ומתכננת והרבה הולכת לאיבוד מרוב ים החומר שאת רוצה שיהיה. אז את מתחילה לקצץ, לעצב ולתת צורה לספר. בשלב הזה שיש לך כבר כתב יד את יכולה להתחיל לשלוח להוצאות לאור. אין טעם בכלל להתחיל לפני זה. הוצאות לאור עוסקות בכתבי יד, לא באנשים שרוצים להוציא כתבי יד (אלא אם כן הם דויד גורסמן).
אז מגיע שלב העריכה ולפעמים תצטרכי לערוך הרבה יותר ממה שחשבת. חלקים ירדו, חלקים יתווספו.
ולבסוף מגיע השלב שבו הספר מגיע לגרפיקה ומקבל את צורתו הסופית. ברוב הוצאות הספרים לא תהיה לך ממש שליטה בכך ותצטרכי לקבל את חוות דעתם.
ואז, הספר חוזר מהדפוס, ריחני וחדש ומתחיל את מסעו לחנויות הספרים. היחצנות תעשה הכל כדי להשיג לך כתבה או ראיון או משהו בכלי התקשורת, אבל אחרי זמן קצר של חסד, יגיע המבחן האמיתי: מי ורצה את הספר שלי ומוכן לשלם בעדו? שזה אף פעם לא מבחן לטיב הספר...
טוב, הארכתי...
בהצלחה
תמול קצת התקמצנתי מפאת העייפות (לילה במדבר ללא שינה) ולמרות שאני עדיין ממליצה מאד על הספר ההוא, אני רוצה להוסיף כמה רעיונות פרקטיים מניסיוני האישי (גם כאחת שכתבה ספר וגם כמוציאה לאור). על התכנים אין לי שום מושג מה כדאי לכתוב (השכנה שאלה אותי אתמול מה לעשות עם דלקת בשד, וראיתי ששכחתי את כל הידע שלי בתחום). אז כמה היבטים אחרים:
תקציב הוצאה לאור יכול להיות נמוך יותר מ80 אלף ש"ח. הוא יכול להגיע לשליש מזה (לא כולל השכר שלך, כמובן: רק גרפיקה, עריכה, הדפסה, שיווק, יח"צ). בד"כ מדפיסים מהדורה של 1000 עותקים או באופטימיות: 2000 עותקים. מכך, את תרוויחי בערך 3-5 ש"ח לספר. כלומר שכרך על עמלך (מלבד שמך הטוב) יכול להגיע במקרה הטוב ל-10,000 ש"ח. לא השכר הכי גבוה לספר שתעבדי עליו עכשיו במשך שנה או יותר. וכמובן, זה בדרך כלל הרבה פחות ומהדורה נמכרת במשך ה-ר-ב-ה זמן. כמובן, שאולי את מבשלת את רב המכר הבא, מי יודע? אבל בכל מקרה השק בארץ הוא לא גדול. בקיצור, לא תתעשרי מזה.
חשוב לדעת מה את רוצה ומצפה מהספר. תגדירי את הציפיות שלך במדוייק ויהיה לך קל יותר. אני למשל בספר "מבטן ומלידה" ציפיתי פשוט שיכירו את שמי... עניינים של כבוד..
בספר של אילנה שמש ללדת בבית שהייתי שותפה גם לתהליך כתיבתו והוצאתי אותו לאור, ציפיתי קודם כל להחזיר את ההוצאה הכספית שלי כמוציאה לאור. ידעתי מראש שהשוק מאד מוגבל וההחלטה היתה ללכת על הפצה מוגבלת רק למעוניינים שרובם יגיעו לספר מיוזמתם. זהו שיקול כלכלי בהוצאה לאור של ספרים מאד מתמחים.
כמובן שהיתה לי גם ציפייה להשפיע על קידום נושא לידות הבית בישראל. ציפייה שהצלחתי להגשים.
בנושא ההנקה חסרים הרבה ספרים. יש מקום על המדף לעוד עשרה ספרים טובים מכל מיני כיווני מחשבה וכל מיני נסיונות חיים. ככל שירבו הספרים הטובים על המדף, כך הנושא יוצף ויקודם. לכן, אל תחשבי יותר מדי מה חסר על המשך כרגע, אין לך את היכולת לכתוב עכשיו את כל מה שחסר. תחשבי בעיקר על מה את יכולה לתת ולתרום מתחום הידע שלך בחיים. מה את יודעת שהיה כדאי שידעו עוד אנשים. מהו הפן המיוחד לך, שאת הכי מחוברת אליו יהיה לך הכי קל ומהנה לכתוב אותו.
לכתיבת ספר יש קצב והתנהלות מאד דומה להריון. בהתחלה זה מתרקם בשקט (את עוד בשלב ההתעברות, של ההודעה שאת מתכוונת להתעבר בעצם), את כותבת ומוחקת ושוב כותבת ומתכננת והרבה הולכת לאיבוד מרוב ים החומר שאת רוצה שיהיה. אז את מתחילה לקצץ, לעצב ולתת צורה לספר. בשלב הזה שיש לך כבר כתב יד את יכולה להתחיל לשלוח להוצאות לאור. אין טעם בכלל להתחיל לפני זה. הוצאות לאור עוסקות בכתבי יד, לא באנשים שרוצים להוציא כתבי יד (אלא אם כן הם דויד גורסמן).
אז מגיע שלב העריכה ולפעמים תצטרכי לערוך הרבה יותר ממה שחשבת. חלקים ירדו, חלקים יתווספו.
ולבסוף מגיע השלב שבו הספר מגיע לגרפיקה ומקבל את צורתו הסופית. ברוב הוצאות הספרים לא תהיה לך ממש שליטה בכך ותצטרכי לקבל את חוות דעתם.
ואז, הספר חוזר מהדפוס, ריחני וחדש ומתחיל את מסעו לחנויות הספרים. היחצנות תעשה הכל כדי להשיג לך כתבה או ראיון או משהו בכלי התקשורת, אבל אחרי זמן קצר של חסד, יגיע המבחן האמיתי: מי ורצה את הספר שלי ומוכן לשלם בעדו? שזה אף פעם לא מבחן לטיב הספר...
טוב, הארכתי...
בהצלחה