על ידי הרגע_הזה* » 27 יוני 2007, 01:42
בשמת
_לגבי עקרונות סוציאליים: האמנם בימינו מדובר בזה שכל חקלאי ישראל פשוט לא יגדלו כלום במשך שנה?
ומה יאכלו?
ומה עם העובדים?
האם באמת ישלמו להם שנה שלמה משכורת בשביל לא לעבוד, שנה שלמה?
מי יכול לשלם את זה?_
כתוב "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", ומפרשים זאת על החקלאים שומרי השמיטה. אין דבר קשה יותר לאדם מאשר להפקיר את רכושו המושקע והחביב, רק בגלל ציווי אלוקי.
ההפקרה הזו, זה בדיוק מטרתה. להזכיר לנו שלא אנו בעלי הקרקע, אלא היא ניתנה לנו "לעבדה ולשומרה".
כיום, וכנראה גם בעבר, יש סיוע לחקלאים שומרי שמיטה. יש קרנות מיוחדות שמממנות להם "ישיבות" בהן הם לומדים בשנת שמיטה ומקבלים משכורת מהקהל שתורם.
יש גם את "אוצר בית דין", שזה בעצם מתנהל כך:
לבית דין מותר לקבל לרשותו את הקרקע כי הוא שליח של כל העם. לבית הדין מותר לטפל ביבול את הטיפול המינימלי שדרוש כדי שהצמח יגדל. בתי הדין ממנים את החקלאי כעובד שלהם לצורך כך, והוא מקבל מהם משכורת על הטיפול בגידולים, כשכיר.
את הגידולים לא מוכרים בכסף, אלא מחלקים. מותר לבית הדין לגבות שכר טירחה על הובלת הירקות, הוצאות הפרסום וכד'. בדרך כלל עושים מנוי על אוצר בית הדין, ומקבלים מהפירות. כמובן שרמת הפירות נמוכה מכל שנה כי יש הרבה טיפולי השבחה שאסורים בשמיטה.
וחשוב- פרדס ששיך ל"אוצר בית דין" אינו הפקר!! בשונה מפרדס שלא של אוצר בית הדין שמותר לכל אחד להכנס ולקחת.
בשמת
_לגבי עקרונות סוציאליים: האמנם בימינו מדובר בזה שכל חקלאי ישראל פשוט לא יגדלו כלום במשך שנה?
ומה יאכלו?
ומה עם העובדים?
האם באמת ישלמו להם שנה שלמה משכורת בשביל לא לעבוד, שנה שלמה?
מי יכול לשלם את זה?_
כתוב "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", ומפרשים זאת על החקלאים שומרי השמיטה. אין דבר קשה יותר לאדם מאשר להפקיר את רכושו המושקע והחביב, רק בגלל ציווי אלוקי.
ההפקרה הזו, זה בדיוק מטרתה. להזכיר לנו שלא אנו בעלי הקרקע, אלא היא ניתנה לנו "לעבדה ולשומרה".
כיום, וכנראה גם בעבר, יש סיוע לחקלאים שומרי שמיטה. יש קרנות מיוחדות שמממנות להם "ישיבות" בהן הם לומדים בשנת שמיטה ומקבלים משכורת מהקהל שתורם.
יש גם את "אוצר בית דין", שזה בעצם מתנהל כך:
לבית דין מותר לקבל לרשותו את הקרקע כי הוא שליח של כל העם. לבית הדין מותר לטפל ביבול את הטיפול המינימלי שדרוש כדי שהצמח יגדל. בתי הדין ממנים את החקלאי כעובד שלהם לצורך כך, והוא מקבל מהם משכורת על הטיפול בגידולים, כשכיר.
את הגידולים לא מוכרים בכסף, אלא מחלקים. מותר לבית הדין לגבות שכר טירחה על הובלת הירקות, הוצאות הפרסום וכד'. בדרך כלל עושים מנוי על אוצר בית הדין, ומקבלים מהפירות. כמובן שרמת הפירות נמוכה מכל שנה כי יש הרבה טיפולי השבחה שאסורים בשמיטה.
וחשוב- פרדס ששיך ל"אוצר בית דין" אינו הפקר!! בשונה מפרדס שלא של אוצר בית הדין שמותר לכל אחד להכנס ולקחת.