לדעתי _כדאי לאחד את תוכן הדף הזה עם [po]תמורה עבור עבודה [/po]
[po]ענ בל[/po] עוד מסתובבת כאן? (משום מה לא מצליח לי להיכנס לדף שלה)

אולי אפשר / כדאי לאחד את תוכן הדף הזה עם [po]תמורה עבור עבודה[/po]?

שמחה לראות את הדף הזה כאן ועכשיו.
עברו שלוש שנים מאז שפתחתי אותי וסופסוף יצאתי לדרך. עדיין בצעדים מהוססים אבל יש התחלות טובות.
לפני כחודש פתחתי את ביתי לקהל הרחב. "בית פתוח".
היה נהדר. הגיעו אנשים,מכרתי ...
מה שהיה לי חשוב זה שממש עשיתי את זה.
כל צעד בדרך לשבת הזאת היה מלווה בהמון פחדים.
אני מכירה את עצמי כבן אדם מעשי ביותר וראיתי שכאן, כל פרט בדרך הפחיד אותי עד כדי כך שחשבתי לא לעשות את זה בכלל.

אז בסופושל דבר עברתי את המסוכה הזאת.
היום אני במחשבה לפתוח חוג לילדים ובהמשך חוג למבוגרים בתוך הבית שלי.
בזכות השבת ההיא הבית נראה בית של אמנית . יש המון ציורים על הקירות בכל מקום וזה מרגיש נעים ביותר.
קודם הייתי מינימליסטית. לא תליתי כמעט ציורים שלי. גם זה שינוי לטובה.

אני בדרך להיות מה שאני באמת.
אישה, אמנית, מוכרת בסביבתה, מתפרנסת מהדבר שהיא הכי טובה בו.... לעשות אמנות ולהיות באנטראקציה עם ילדים ואנשים.
אני בן אדם של נתינה לסביבה וזאת הנישה שהכי מתאימה לי.

ומה שעוד חשוב ומתחדד לי יותר בימים אלה, הפרנסה והשפע הכלכלי מגיעים אלי בקלות ובמהירות. אני עושה עבודה שמושכת אותי , שאני חווה אותה כהנאה צרופה . אני מרוויחה כסף רב בזכות הכישורים שלי.


[po]דף בלוג[/po]

תודה [po]נועה בר[/po]
תודה [po]א ברגר[/po]
אני יודעת שגם אתה עוסק באמנות. נראה שהחיים שלך בכללותם הם אמנות אחת גדולה. זה הרושם שעשית עלי.
מכרתי בעבר עבודות שלי. לא הרבה אבל, יפה.
את האמנות שלי עשיתי תמיד ממקום שרחוק מהמחשבה אם זה יפה או לא. אם מישהו ירצה לתלות את זה בסלון הבית שלו. יש לי המון המון עבודות שמתאימות לתצוגה בחלל מוזיאלי או בגלריה אבל לא הייתי מעיזה לתלות אותן בבית שלי. מה שתלוי אצלי זו לא האמנות "הגבוהה" שיצרתי אלא הדברים הנחמדים שעשיתי בין לבין.

אני משערת שאני חוששת ממצב בו אוציא את העבודות למכירה ולא יהיה להן ביקוש מספק.
אולי זה מעכב אותי עדיין?

בהצלחה לך יקרה @}

ווואאוו
נכנסתי לכאן שוב אחרי זמן.
אני בדרך לרכישת דירה שנמצאת בשכונה בה שכרתי עד עכשיו.
עוד לא סגרתי כלום עם מי שגר שם עכשיו, אבל סגרתי בלב ובראש גם את הסכום והכל.
אני ממש שמחה.
אני חוזרת לציורים שלי.
שבת מכירה תתקיים בקרוב.
לא החלטתי עדיין מתי, אבל, עובדה שנכנסתי לדף הזה. מתלבטת אם להוציא הזמנה מודפסת (יש המון אנשים שאוכל להזמין בדרך הזאת).
חושבת שכל דבר שדורש ממני התארגנות מורכבת (אפילו החלטה וביצוע הזמנה מסובכים לי) גורם לי להתרחק מהרעיון.
אבל, אני בדרך כי ממש רוצה לעשות את זה.

[u]נגעת בנקודה רגישה ביותר. עוד משהו שמתבטא בעיקר בזוגיות אצלי אבל בעוד שטחים. יש בי משהו שקשה לו לקבל נתינה . אמרתי משהו כללי ביותר, אני צריכה לבדוק את זה. הנתינה בהקשר של חברים התפתחה אצלי מאוד בשנה האחרונה. אני בטוחה שגם בהקשר הזוגי זה יגיע.[/u]
:-) מישהו דואג לך שם למעלה, ושולח לך את ה'שיעורים' שאת צריכה לעבור עד שיגיע האקט הפורמלי של הפרידה. אולי זה לא במקרה שבחרת להתעסק עכשיו עם מכירת הציורים...
(())

כל הכבוד, עכשיו אולי הגיע גם זמנך ל דף בית אישי
שבוע טוב.

אני מאוד גאה. פעם ראשונה שהצלחתי לעשות פרצוף...

:-)

[u]היכן אני מתחברת לכזה אתר[/u]

http://pic.co.il/
לפני יומיומיים היתה הפניה לצילומים באחד האתרים.

פרח

[u]לקבל: זה לדעת לתת לאחרים לתת לי. בעיני זה קשור לאינטימיות (לא בהקשר מיני): לתת למישהו לתת לי זה אומר לתת לו להתקרב אלי. לא כל כך רלוונטי בהקשר עסקי, אבל כן רלוונטי עבורך כרגע, אם את רוצה למכור את התמונות לחברים ומכרים.[/u]

נגעת בנקודה רגישה ביותר. עוד משהו שמתבטא בעיקר בזוגיות אצלי אבל בעוד שטחים. יש בי משהו שקשה לו לקבל נתינה . אמרתי משהו כללי ביותר, אני צריכה לבדוק את זה. הנתינה בהקשר של חברים התפתחה אצלי מאוד בשנה האחרונה. אני בטוחה שגם בהקשר הזוגי זה יגיע.

התובנות שלך (בכלל) מרגשות אותי בכל פעם מחדש.

תגובות שמעוררות מחשבה והשראה.

יש לי הרבה על מה לחשוב עכשיו.

רק תשובה קצרה לואן גוך..
הצגתי בהמון תערוכות, יש לי בעיה להציג תערוכה מקומית מכל מיני סיבות, אולי בעיקר כי יש כאן חללי תצוגה חובבניים וזה לא מסתדר לי. אני אחשוף בבית את כל מה שיש לי למסור/למכור וזה הכי מתאים לי כרגע.
לגבי אתר באינטרנט, מדליק. יש לי המון מה להראות, גם אומנות דיגיטלית. היכן אני מתחברת לכזה אתר? אשמח לעצתך.

[po]ענ בל[/po]

[list=1]
[*] מה עם תערוכה קודם? אולי שיתוף פעולה עם איזה מתנ"ס באחד הישובים הדרומיים?
[*] אחותי אנחנו באינטרנט. אולי תצלמי בדיגיטלית, תפתחי אתר חינמי איפושהוא ותשתמשי גם ברשת כערוץ (וגם תחלקי איתנו את זיו תמונותייך)
[/list]

<אוזן>

יש גם את הדף [po]תמורה עבור עבודה[/po]

ענבל, אני חושבת ששני הרעיונות נהדרים: גם לשחרר את הציורים אם את מרגישה שהגיע הזמן, וגם לקבל בעבורם כסף.

משהו לגבי לשחרר אותם -
אני רואה בזה משהו סמלי: בכל פעם שאני מסדרת את חדר העבודה שלי ומפנה ממנו עתיקות שצוברות אבק, אני מרגישה שאני מפנה מקום לאנרגיות חדשות וטובות להיכנס, ומאפשרת לעסק שלי לצמוח ולהתחדש. תמיד מגיעים אלי דברים שלא ציפיתי להם. זה מתקשר לי נהדר להתחלה החדשה שלך :-)

משהו לגבי לקבל בעבורם כסף -
הנה שיעור שלמדתי בתחילת דרכי כעצמאית, שאם הייתי לומדת אותו עוד כשכירה, המשכורת שלי אז היתה הרבה יותר גבוהה:
צריך להפריד בין שתי סיטואציות שונות:
ישנה נתינה לשם נתינה - לתת רק בשביל לתת, ולא מתוך ציפייה לקבל תמורה. נתינה כזו באה לידי ביטוי בעיקר במערכות יחסים עם אנשים אחרים, ובה באמת אין מקום להתחשבנות. לא היתה לי בעיה עם סוג כזה של נתינה, ואני מנחשת שגם לך אין :-). וישנה נתינה שהיא בתוך הקשר אחר לגמרי: הקשר של מסחר, ובהקשר הזה לגיטימי להתחשבן. זה בסדר גמור לתת בעבור כסף.

ההפרדה בין שתי הסיטואציות הללו, בין שני ההקשרים הללו עשתה לי סדר בראש.

והדבר הנוסף שלמדתי, אולי היותר חשוב - מול הנתינה ישנה הקבלה, שכוללת בתוכה את היכולת לקבל ואת היכולת לקחת.
ככה אני רואה את זה היום:
[b]לקבל:[/b] זה לדעת לתת לאחרים לתת לי. בעיני זה קשור לאינטימיות (לא בהקשר מיני): לתת למישהו לתת לי זה אומר לתת לו להתקרב אלי. לא כל כך רלוונטי בהקשר עסקי, אבל כן רלוונטי עבורך כרגע, אם את רוצה למכור את התמונות לחברים ומכרים.
[b]לקחת:[/b] זה לדעת לומר 'מגיע לי'. תסתכלי עד כמה את מרשה לעצמך לומר שמגיע לך. ולמה לא לתמחר את העבודות במחירים גבוהים יותר ממחיר עלות החומרים. לא מגיע לך???

{@ {@ {@

חומרים לציור עולים ה-מ-ו-ן כסף.

יש אנשים שאינם מוסרים בעלי חיים, אלא רק מוכרים אותם, גם אם רק עבור תשלום סמלי. ככה הם מבטיחים שמי שמאמץ את בעל החיים רציני יותר בכוונותיו. אז אולי זה יעזור לך גם. מי שמוכן להוציא מכיסו את הכסף ולקנות ציור שלך סימן שמאוד אוהב את הציור וייתן לו בית חם.

איזו החלטה אמיצה!!!
{@{@
אני שמחה שאת עכשיו במקום שיכול לשחרר את החלקים הללו.
מעניין א יך גבשת זאת עכשיו. אולי כחלק משאר הדברים שמשתחררים אצלך.
כמו לקראת פתיחת דף נקי יותר?
אז אני בודאי ארצה להגיע ולו להפרד מכמה שאהבתי....

חוץ מזה עמלת והשקעת בעבודות שלך.נתת את נשמתך.בימים קשים ובימים יפים.
השקעת בחומקים, ברעינות, בזמן, בדיוק, בהתלהבות. חלקן זכו להיות מוצגים בתערוכות.
אני חושבת שמין הראוי שתקבלי כסף על כך. את ראויה לכך והן ראויות לכך.
ממש ממש ראוייה.
והעניין הכספי מאוד מהדהד לי את העניין הכספי עם פרודך.....
מאוד!!
אז ענבלי, זקפי קומה.

אוריה

_כסף זה לא דבר רע. רע לעשות בו שימוש כוחני ועיוור. בעצמו הוא חומר ככל חומר. פוטנציאל. טרום מהות.
ועושר זה בהחלט לא הדבר הכי חשוב בחיים. אבל גם הוא לא הרע בפני עצמו. רק שימוש לא נקי הופך אותו לבעייתי. יש בו אפילו יופי. הוא טומן את האפשרות לנדיבות רחבה.._
מה שכתבת יפיפה בעיני. אף פעם לא עלתה מחשבה כזאת בראשי. אז תודה על המילים שלך כי נראה לי שהן עשויות לפתוח פתח לתובנות חדשות בנושא הזה.

יערת דבש (איזה שם מקסים) כתבת לי דברים נפלאים שמעודדים אותי ממש לבצע את הענין הזה. פשוט, תמיד חשבתי המון מחשבות סביב זה ולא ביצעתי. באופי שלי אני בן אדם ביצועיסט אז אם אני לא עושה משהו זה בגלל איזושהי מכשלה פסיכולוגית. נראה לי שאני מוכנה היום "לפרק" את המכשלה הזאת.

שרון
כשאחליט על שבת ספציפית אפרסם באתר ואת כמובן מוזמנת. (אני חיה בדרום הארץ אז לא בטוח שזה יהיה רלוונטי עבורך... אבל מי יודע?)

אורית, תודה על ההפניה לדף ששלחת לי.

גם לי עלתה המחשבה שאנשים ישלמו אם וכמה שהם רוצים ויכולים.
אני חושבת שנכון לבקש כסף על העבודה שלך, על האומנות שלך. את מביאה לעולם משהו שהוא חד פעמי ואם אנשים רוצים בו, אני חושבת שהם ישמחו לשלם עבורו.
לי היה יותר נוח לדעת שרכשתי משהו ובזאת הענקתי לך בחזרה מהטוב שאת מעניקה לי באפשרות להחזיק משהו משלך.
ויש המון כח באפשרות להפרד מהאינסוף שנאסף. זו מלאכה של ניקיון, מאוד משמחת ומפנה מקום לקראת שנה חדשה.

כסף זה לא דבר רע. רע לעשות בו שימוש כוחני ועיוור. בעצמו הוא חומר ככל חומר. פוטנציאל. טרום מהות.
ועושר זה בהחלט לא הדבר הכי חשוב בחיים. אבל גם הוא לא הרע בפני עצמו. רק שימוש לא נקי הופך אותו לבעייתי. יש בו אפילו יופי. הוא טומן את האפשרות לנדיבות רחבה..
כסף הוא כסף. זה כל מה שהוא. לא יותר, לא פחות, מרכיב אחד בתוך המציאות. הוא לא זהות ולא מאפיין ולא חורץ גורלות ובודאי לא שופט ערכי.
מותר וראוי לך להשתכר מכשרונך בעולם. בעיני זה המקום הכי קרוב ללב. בעדינות, ביושר, באהבת המלאכה ובבחירה שלמה.

ענבל, אולי יענין אותך לקרוא את [po]תמורה עבור עבודה[/po].

רעיון יפה של שרון.

[u]רוצה לפרסם שבשבת מסויימת כל חברי/מכרי יכולים לבוא ולבחור תמונה מהאוסף ופשוט לקבל[/u]
אולי באמת תפרסמי, ותבקשי שכל אחד ייתן סכום שנראה לו ששוה את העבודה מצד אחד, ושהוא יוכל לעמוד בו מצד שני?
אולי תפרסמי כאן?

(אם את לא גרה רחוק, מבטיחה לבוא ולראות)

את מבורכת על הדרך שאת עושה, וכל הכבוד על פתיחת הדף.
כן, אני חושבת שלנשים במיוחד יש רגשות אשמה בנוגע לכסף.
אנחנו צריכים לזכור, שכסף הוא בסכ"ה השיטה רווחת בתרבותינו להמרה.
תמשיכי בכוון של מגיע לך להיות בשפע.
צפי להפתעות, באמת אולי אחרי שתשחררי, אנשים יתחילו להציע.
אנשים גם יותר נדיבים ממה שנראה. אוהבים להכיר תודה.
אני אוהבת את התובנה שלך, ולומדת ממנה-
טוב מביא טוב, חשוב לשחרר את היצירה לעולם, לעיניים (שהרי שם היא רוצה להיות),
לשתף. כאן תמונה הזרימה. בשיתוף יש give & take, אם זה רוחני או חומרי.
ואגב, כסף נתפס כבסיס החומריות.
אולי זה ההפך?
כסף הוא רעיון, הסמל התרבותי לחומר, ותראי כמה רגשות קשורים אצלנו לרעיון הזה..

ה ר ב ה ב ה צ ל ח ה.

אני בהתלבטות. חושבת לעצמי מחשבות. במשך השנים צברתי המון המון ציורים בטכניקות שונות ובגדלים שונים. הגיע הזמן לשחרר את הציורים הללו בצורה מסודרת לעולם. אני רוצה למכור לאנשים (במחיר סימלי) או למסור.

אף פעם לא מכרתי בצורה מסודרת. הצגתי בהמון תערוכות. העבודות שלי אף פעם לא ניסו לקלוע לטעם הקהל. האמנות שלי נוגעת בחיים, בתקשורת בתרבות העכשוית. יש מקום למחשבה כשמסתכלים עליהם. אחרכך (או בד בבד) באה ההנאה האסתטית.

מצד אחד רוצה לפרסם שבשבת מסויימת כל חברי/מכרי יכולים לבוא ולבחור תמונה מהאוסף ופשוט לקבל. זה יעזור לי לשחרר את העבודות לעולם. אני אתן משהו טוב מעצמי לאנשים, וטוב מביא טוב.

מצד שני אולי לתמחר את העבודות בסכום נמוך באמת, כזה שיגרום להרבה אנשים לקנות וגם יחזיר לי קצת את ההשקעה כי הרי הוצאתי המון המון כסף על חומרים. אז מצד אחד אנשים משלמים קצת (חשבתי בין 50 שח לעבודה קטנה ועד 150 לעבודה גדולה) ואני מקבלת החזר על ההוצאות שהיו לי.

אני מרגישה שהשאלות האלה נוגעות למחשבות שלי בנוגע לכסף. המחשבות שלי מונעות ממני שפע שזורם בקלות. אני חושבת תמיד:
"שצריך לעבוד קשה בשביל הכסף"- ואכן אני קורעת את התחת כשיש לי יכולות לעבוד קשה פחות ולהרוויח יותר.
ש"כסף זה דבר רע"- את המחשבה הזאת הכי קשה לי לפרק
ש"עושר זה לא מה שחשוב בחיים"- איזה סוג של סגפנות, הסתפקות במועט, אבל, למה? עושר לא בא על חשבון אושר או על חשבון רוחניות.
"שאם אני פועלת בדרכים מסויימות כדי להשיג יותר כסף אז אני חמדנית וחמדנות זה רע" (שוב עדיף להסתפק במועט...

אשמח לתגובות.