על ידי משה_פלאם* » 04 אפריל 2005, 18:33
לא, אני לא שואל לגבי "פלח שוק". אני שואל מהותית: האם זה נכון "לבוא עם פתרון".
האם זה לא יהפוך לעוד "עסקה נדלנית".
בינתיים שכונת רוגלית בהחלט מראה את שתי הפנים של האתגר. מצד אחד השאלות הכספיות והחוקיות.
יש כאן המון כסף, ואף אחד לא ישנה משהו בשביל ה"אידאולוגיה". החלקות הן של 600 מ"ר, מותר לבנות 240 מטר
ולא יתנו לחלק ליותר אנשים בפחות כסף. (להיפך, אם בכלל). ישנם כל מיני פונקציונרים באיזור האפור הגוזרים קופונים,
וצריך להלך על החבל הדק כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים כולל המתיישבים, וידעו שכדאי לעשות את מה שעושים.
מסתבר שיש הרבה אנשים עם יכולת לתרום, אבל תמיד השאלה כמה יחודי וחפשי ניתן להיות, אם רוצים לקבל
משהו ביחד.
ומהצד השני, העובדה שהצטרפו כל כך הרבה אנשים "עלא כיפאק". וברמת ההתעניינות עוד יותר.
כמו כן, כפי ששאלה אותי מישהי שאני מאוד מעריך: ההתעסקות בתכנון השכונתי ובתכנון הבתים שיהיו פחות מזהמים,
הוא כל כך לא מהותי, וכל כך צדדי, כשהעיקר זו החברה והאנשים שסביבך, לא?
וגם שאלות שעולות: לא עדיף לבנות כך? לא היה יותר טוב לעשות אחרת?
ביחוד מהאנשים שעליהם את מדברת: קבוצת חברים שלנו מהגליל, שעבורם אנו שוקלים לתכנן הרחבת מושב מסויים.
אין לאנשים כסף, ולמדינה אין עניין לפתור לך את "בעיות העשירים" של מקום יפיהפה בשבילך, בלי לשלם...
האמת היא שיש גם לזה פתרון, ועובדה שעשו זאת ב"קיבוצים עירוניים" שונים - בונים יחד מבנה חצרי שמשמש כמה אנשים.
הבעייה היא שהרחבות המושבים במסגרת הסכמי ההסדר על חובות, בנויים בשטנץ: כך וכך חלקות, עם כביש, ביוב וחשמל,
כך וכך גודל הבית. אנו מקווים שהתקדים שלנו, והאנשים שיש לנו במשרדים השונים, יצליחו להניע תהליך של שינוי.
בשורה התחתונה אנחנו גם חברה כלכלית, ומקווים בהחלט שאנחנו גם נוכל ליהנות כלכלית מתכנון השכונות הללו.
לא, אני לא שואל לגבי "פלח שוק". אני שואל מהותית: האם זה נכון "לבוא עם פתרון".
האם זה לא יהפוך לעוד "עסקה נדלנית".
בינתיים שכונת רוגלית בהחלט מראה את שתי הפנים של האתגר. מצד אחד השאלות הכספיות והחוקיות.
יש כאן המון כסף, ואף אחד לא ישנה משהו בשביל ה"אידאולוגיה". החלקות הן של 600 מ"ר, מותר לבנות 240 מטר
ולא יתנו לחלק ליותר אנשים בפחות כסף. (להיפך, אם בכלל). ישנם כל מיני פונקציונרים באיזור האפור הגוזרים קופונים,
וצריך להלך על החבל הדק כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים כולל המתיישבים, וידעו שכדאי לעשות את מה שעושים.
מסתבר שיש הרבה אנשים עם יכולת לתרום, אבל תמיד השאלה כמה יחודי וחפשי ניתן להיות, אם רוצים לקבל
משהו ביחד.
ומהצד השני, העובדה שהצטרפו כל כך הרבה אנשים "עלא כיפאק". וברמת ההתעניינות עוד יותר.
כמו כן, כפי ששאלה אותי מישהי שאני מאוד מעריך: ההתעסקות בתכנון השכונתי ובתכנון הבתים שיהיו פחות מזהמים,
הוא כל כך לא מהותי, וכל כך צדדי, כשהעיקר זו החברה והאנשים שסביבך, לא?
וגם שאלות שעולות: לא עדיף לבנות כך? לא היה יותר טוב לעשות אחרת?
ביחוד מהאנשים שעליהם את מדברת: קבוצת חברים שלנו מהגליל, שעבורם אנו שוקלים לתכנן הרחבת מושב מסויים.
אין לאנשים כסף, ולמדינה אין עניין לפתור לך את "בעיות העשירים" של מקום יפיהפה בשבילך, בלי לשלם...
האמת היא שיש גם לזה פתרון, ועובדה שעשו זאת ב"קיבוצים עירוניים" שונים - בונים יחד מבנה חצרי שמשמש כמה אנשים.
הבעייה היא שהרחבות המושבים במסגרת הסכמי ההסדר על חובות, בנויים בשטנץ: כך וכך חלקות, עם כביש, ביוב וחשמל,
כך וכך גודל הבית. אנו מקווים שהתקדים שלנו, והאנשים שיש לנו במשרדים השונים, יצליחו להניע תהליך של שינוי.
בשורה התחתונה אנחנו גם חברה כלכלית, ומקווים בהחלט שאנחנו גם נוכל ליהנות כלכלית מתכנון השכונות הללו.