על ידי אין_שם* » 04 ינואר 2008, 14:13
למי ניתן היום ליבנו?
ועם מי ימצא אושרנו?
זאת לא אדע לענות, ואולי גם לא אתם,
אך גיליתי דבר מפליא,
כשאתן את ליבי לעצמי, כשאוהב את עצמי וארצה להיות עימדי, ימלא האושר את חיי, ויוסיף לאושרם של מי שלידי,
לפעמים אני חושב שאנחנו מחפשים את האושר בכל קצוות עולם,
מבלי לעשות את הצעד הראשון והמשמעותי, אל תוך עצמנו,
וכל כך קל וכיף לחקור את נפלאות העולם לאחר שנעשה את אותו צעד,
נאהב את עצמינו, ונקבל את עצמינו בשלמות,
ברור לי שאין חדש בדבריי, ועדיין נראה לי חשוב לחזור עליהם,
להגות בהם יומם ולילה,
קיבלנו דעת, מודעות, רגש, תחושה, נשימה, חיים,
ולכשנדע מי אנחנו, בידינו יהיה אושרנו,
נערבב את כל שקיבלנו ונקבל דמות שמחה ויוצרת, חיה
אז ניקח נשימה ראשונה, נריח את ריח האשפתות,
את ריח האמת של חיינו שהסתרנו בהררי בשמים,
וינעם לנו ריח חיינו יותר מכל בושם
אז נפקח את עינינו ונראה את השואה, מעשה ידינו,
את הבדידות ששמנו את עצמנו בה,
אך נראה גם את התקווה,
בדמותה של קרן האור שתנשק את אגל הטל,
וגם לאזנינו יגיעו קולות חדשים,
בתחילה נשמע בעיקר את השקט,
את הכלום שנותר מאחורי רעש המכונה,
אט אט, מבעד לענני הפחד, יחזרו קולות העולם לבקרנו,
ואולי הציפור הגדולה תבשר בקריאתה,
כי תם עידן הקרח, וכי נמס הקרחון הגדול מכולם,
זה שיעטוף את לב ההולך על שניים
שבת שלום
למי ניתן היום ליבנו?
ועם מי ימצא אושרנו?
זאת לא אדע לענות, ואולי גם לא אתם,
אך גיליתי דבר מפליא,
כשאתן את ליבי לעצמי, כשאוהב את עצמי וארצה להיות עימדי, ימלא האושר את חיי, ויוסיף לאושרם של מי שלידי,
לפעמים אני חושב שאנחנו מחפשים את האושר בכל קצוות עולם,
מבלי לעשות את הצעד הראשון והמשמעותי, אל תוך עצמנו,
וכל כך קל וכיף לחקור את נפלאות העולם לאחר שנעשה את אותו צעד,
נאהב את עצמינו, ונקבל את עצמינו בשלמות,
ברור לי שאין חדש בדבריי, ועדיין נראה לי חשוב לחזור עליהם,
להגות בהם יומם ולילה,
קיבלנו דעת, מודעות, רגש, תחושה, נשימה, חיים,
ולכשנדע מי אנחנו, בידינו יהיה אושרנו,
נערבב את כל שקיבלנו ונקבל דמות שמחה ויוצרת, חיה
אז ניקח נשימה ראשונה, נריח את ריח האשפתות,
את ריח האמת של חיינו שהסתרנו בהררי בשמים,
וינעם לנו ריח חיינו יותר מכל בושם
אז נפקח את עינינו ונראה את השואה, מעשה ידינו,
את הבדידות ששמנו את עצמנו בה,
אך נראה גם את התקווה,
בדמותה של קרן האור שתנשק את אגל הטל,
וגם לאזנינו יגיעו קולות חדשים,
בתחילה נשמע בעיקר את השקט,
את הכלום שנותר מאחורי רעש המכונה,
אט אט, מבעד לענני הפחד, יחזרו קולות העולם לבקרנו,
ואולי הציפור הגדולה תבשר בקריאתה,
כי תם עידן הקרח, וכי נמס הקרחון הגדול מכולם,
זה שיעטוף את לב ההולך על שניים
שבת שלום