על ידי נוצת_הכסף* » 25 דצמבר 2004, 18:25
לאורך השדירה שאין בה איש -מאת יהודה עמיחי
לחן- שייקה פייקוב
ופעמון החל, לאט,לספור אותנו,
והתקוות היו כמו שלשום,
עזבנו את הכל, כלא שלנו,
כחדר שעוזבים אותו פתאם.
ורוח באה, כמתוך עיניים,
כאפרכסת אוזן נתקער הנוף
לשמוע כל הרחש בין השניים,
לשמוע ולשכוח את הרוב.
וכבר האילנות יצאו לדרך
לאורך השדרה שאין בה איש,
אחד יגיע רק, השאר בכביש.
וכבר את לבדך, כבנק בערב,
עם הזהב שבתוכו, שבתוכך,
וליל השכחה יבוא לוחך.
לאורך השדירה שאין בה איש -מאת יהודה עמיחי
לחן- שייקה פייקוב
ופעמון החל, לאט,לספור אותנו,
והתקוות היו כמו שלשום,
עזבנו את הכל, כלא שלנו,
כחדר שעוזבים אותו פתאם.
ורוח באה, כמתוך עיניים,
כאפרכסת אוזן נתקער הנוף
לשמוע כל הרחש בין השניים,
לשמוע ולשכוח את הרוב.
וכבר האילנות יצאו לדרך
לאורך השדרה שאין בה איש,
אחד יגיע רק, השאר בכביש.
וכבר את לבדך, כבנק בערב,
עם הזהב שבתוכו, שבתוכך,
וליל השכחה יבוא לוחך.