ראו גם
מדור נשים וסת ופוריות
שיעור חקלאות הוא סיכום מפורט של של תיאוריה אבולוציונית רפואית חדשנית
(היכנסו ללינק להורדת הקובץ בפורמט word)
מתוך המאמר:
כדי שנוכל להבחין מהו בדיוק התהליך "המחזורי", כדאי שננסה לדמיין את ה"וסת" בצורה ויזואלית.
שני תהליכי הוסת השונים מתחלפים לסירוגין כמו הנורות של רמזור במעבר חצייה להולכי-רגל.
זוהי שרשרת ארוכה המורכבת משני מצבים הפוכים: ירוק ואדום. האור הירוק מציין את תהליך
הביוץ לקראת הפריה, ואילו האור האדום מציין תהליך של הפלה בגלל חוסר הפריה. אפשר
להבחין כי האיתות של הרמזור הפועל בגופן של נשים מעיד על מצוקה גופנית רבה שהולכת
ומחריפה מדי חודש.
אישה שנמנעת מהריון עוברת בתקופה של עשר שנים כמאה ועשרים מחזורי וסת.
זהו בדיוק הקצב המכונה "טבעי" של שנים עשר מחזורים חודשיים במשך שנה. האישה עוברת
בפרק הזמן הזה שרשרת של שני תהליכים מורכבים ושונים. מאה ועשרים ביוצים ומאה ועשרים הפלות.
דימום הוסת הוא סוג של הפלה טבעית, הנובעת מכך שאין הפריה של הביצית ולכן אין התפתחות
של הריון ברחם. מחקר מדעי שעסק ב"מחזור" קובע כי: "הסיכון ללקות בסרטן שחלות קשור ישירות
למספר הביוצים שעוברת אישה, מה שמכונה המחזור החודשי, מספר ביוצים גבוה מגדיל
פי תשע את הסיכון ליצירת סטייה גנטית בתאי השחלות,סטייה שלעתים מזומנות מתפתחת לסרטן.
נתגלה קשר סטטיסטי בין מספר הביוצים לסרטן השחלות."
המחקר החדש גם מציע הסבר לתופעה זו: "מספר ביוצים גבוה מגדיל את הסיכוי למוטאציה בגן 53-P.
כל דבר שמקטין את הבשלת הביציות מקטין את הסיכון ללקות בסרטן שחלות, כל תינוק שנולד
מקטין את הסיכון לסרטן בשחלות אימו בשלוש עשרה אחוז. שימוש בגלולה למניעת הריון במשך שנה
מקטין את הסיכון ללקות בסרטן שחלות בעשרה אחוזים." זהו ציטוט מתוך הודעה לעיתונות
שפורסמה על ידי ה- NCI, המכון האמריקאי הלאומי לחקר הסרטן (National Cancer Institute) ב 3.7.1997
אפשר להבין את הסטטיסטיקה הזו, אם נשווה את התנהגותנו כיום, להתנהגותם של ציידים לקטים.
מחקרים מראים כי נשים משבטי ציידים-לקטים, נכנסו להריון פעם אחת, בשלוש עד ארבע שנים.
אפשר להניח כי בעברנו הרחוק, כל הנשים, היו צפויות לקיים רק ביוץ אחד שהסתיים בהריון ולידה.
היתה זו תחילתו של פרק אימהות שכלל הנקה, ושיתק את מערכת הרבייה עד לגמילתו של התינוק,
שאפשרה את קיומו של תהליך ביוץ חדש והריון נוסף. אם נשווה את האימהות העתיקה,
הנמשכת מספר שנים (בגלל הנקה), לצורת חיינו כיום, נוכל להבחין בקיום של הבדלי התנהגות משמעותיים.
זוהי נקודה קריטית, החשובה להבנת היקף הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהתמשכות הוסת.
דוגמה לשוני בהתנהגותנו, הגורם לנזק גופני, הוא ההבדל הגדול בפעילות של השחלות. ידוע לנו,
שהשחלות הנשיות עובדות לסירוגין, כלומר, רק אחת מהן פעילה בכל תהליך של ביוץ.
אם נוסיף לעובדה זו, את הנתונים שאספנו מציידים-לקטים, ניווכח שהקצב הטבעי לביוץ באחת מהשחלות,
הוא פעם אחת בכל כמה שנים. הביוץ מתרחש בתחילתו של פרק האימהות, והשחלה נחה פרק זמן
הנמשך בין שלוש לשמונה שנים. לעומת זאת, במציאות החדשה שלנו, הנחשבת לנורמלית ובריאה,
יש לרוב הנשים רצף חודשי של ביוצים עקרים עד הגיען לגיל הבלות. הנזק שנגרם לשחלות כתוצאה
ממחזוריות הוסת ידוע לנו כיום, אולם הוא נחשב בעינינו לסוג של בלאי טבעי.
מקובל להניח שארבע מאות עד חמש מאות ביוצים עקרים מחסלים את יכולת הפוריות.
הסיכום נכתב על ידי חבר
קבוצת מחזור