גם אני לא הייתי מדברת איתם בכלל.
מותר שייקח לו "יום גדילה" P-: מדי פעם, או סתם "לא הרגיש טוב" או "היתה לנו פעילות משפחתית".
הייתי מציעה שתחכי עד שמישהו, אם בכלל, יפנה אלייך ויחשוב שיש בעיה בכלל עם החיסורים של הילד. יש אפשרות שזה לא מפריע לאף אחד ונספר כ"ימי מחלה" (-: אז למה לך להעמיס על עצמך סתם עבודה וסתם אפולוגטיקה וסתם להיכנס למישהו לא טוב בעין?

בכל מקרה נשמע כייף!

גם לי נשמע כמו משהו שלא דורש אישור מיוחד. הבת שלי בתיכון והולכת every other day ולא לוקחים את זה קשה.

ואגב, אני גאה לספר שלגמרי בשולי הדרך גדל לי פה מתבגר שהולך למערכת ברצון ומסתדר איתה היטב, אבל הצליח לפתח גישה חנבית משלו. {@

אני לגמרי לגמרי בעדך (-:
הכי שאפשר.
נשמע לי כמו תוכנית חנב מושקעת ביותר. (-:

אישית - בטח שלא הייתי יוזמת דיון
(את היודעת מה יצא לי מגישה דיאלוגית עם רופאים).
כמו מיץ, לא בטוח שהייתי טורחת להודיע.
בטח שלא מייד בהתחלה.
אבל את מכירה את הניואנסים של מערכת אוסטרלית טוב יותר.
ואם כבר, הייתי מודיעה וזהו.
בדיוק מהמקום שלך, את נשמעת מלאה מעצמך ולרוב זה עובר נפלא. {@
בניואנסים האם בכלל להודיע יש גם הקשר תרבותי שאת זו שמכירה וגם שאלה של נוחות אישית. מה גורם לך להרגיש יותר בנעלי בית בעניין.
ותמיד תמיד תוכלי לסגת לגישה דיונית או מתנצלת אם תגלי שיש צורך.
לא שאני מתכוונת שדיון הוא תמיד נסיגה. אבל בהקשר הזה, כמו שאת נשמעת, אני לא רואה שום צורך בדיון. {@

ועוד דבר-אני מאד בעד גישה פחות דיונית בנושאים כאלו (: בעיניי זו החלטה של הילד וההורים. אבל משהו במה שכתבת כהסבר שאת חושבת עליו לביה"ס, לא יודעת, ממש קפץ לי לעין שזה הסבר נורא ארוך ומפורט למשהו כל כך קטן-פעם בשבוע הילד נשאר בבית... בעיני יש בזה משהו מיותר לגמרי.

שאלה קטנה כי אני באמת לא בטוחה שהבנתי-כרגע הכוונה היא שהילד לא ילך לביה"ס לכל היותר פעם אחת בשבוע/שבועיים? כי אם זה המצב בחיי שלא הייתי טורחת לבקש אישור או אפילו לתת הסבר בשלבים הראשונים של הדבר. אלא אם כן באוסטרליה נורא מקפידים על נוכחות... והתיאור של הכנת המצכת נשמע מקסים ממש.

או, בדיוק דף שמתאים לי.

היסטוריה מקוצרת:
אמא חובבת חינוך ביתי, אבא שאיננו פוסל כלל.
תכלס, כשהגיע רגע הבחירה הראשונית, חינוך ביתי לא התאים לנו משום בחינה.
והיה לנו בי"ס טוב, קרוב לבית.
אמרתי: ננסה ונראה.
ניסינו... וראינו:
הילד פרח.
אהב את בית הספר.
הלך בשמחה.
בא הביתה במצב רוח טוב.
ככה, כמה שנים טובות.

לאט לאט המוטיבציה ירדה.
התחילו לבצבץ ניואנסים אחרים
ולאחרונה, עכשיו הוא בכתה ה', אני שומעת ממנו באופן עקבי:
נמאס לי מבית הספר. כל יום כל יום אותו דבר. חוזר על עצמו.
לא יכול כבר.
וזה לא עוזר להיות הכי חכם בכתה!

כשראיתי שאפילו לתת לו יומיים-חופש-בחירה ברבעון זה לא מספיק, הגעתי להחלטה. כלומר, לאפשרות הזאת הגעתי עוד קודם, ועכשיו שלפתי אותה מהאריזה.
אמרתי לו: לבית הספר אתה תמשיך ללכת (עדייין המשפחה לא בקונסטלציה של לעבור לחנ"ב, וגם אין לי מוטיבציה אמיתי לזה), אבל יום אחד בשבוע אני מוכנה לתת לך כיום בחירה. תחליט, כל פעם, אם אתה רוצה ללכת לביה"ס בו או לא.
הוא אמר: נראה לי שלהישאר יום אחד בבית פעם בשבועיים זה יהיה טוב.
אמרתי לו: אני מוכנה להיות גמישה בנושא הזה, להחליט כל שבוע מחדש.
והוא הסכים.
נכנס אבא שלו ואמר: הכל טוב ויפה, אבל אני רוצה שביום הזה שאתה בבית - שלא רק תהיה על המחשב ותקרא ספרים. אני רוצה שתלמד משהו. משהו לבחירתך.
או תיצור, זרקתי מהצד. גם פרויקט יצירה הולך.
התחיל לזרוק רעיונות, הכי רחב שאפשר, ואז הבחור קפץ ואמר: אני רוצה להכין מצגת על ראשית החיים.
והתלהב מזה תוך שניות. עף למחשב, התחיל לתכנן מצגת, אמר שזה יהיה [b]חייב[/b] להיות מצחיק, היה פשוט מבסוט. בשניות. ובימי הלימודים הבאים - בתחילת השבוע היה יום אחד שלא רצה ללכת, וזה באמת כי הוא הלך לישון קצת מאוחר מדי בלילה, אמרתי לו : אין ויכוח, תחזיק מעמד, זה רק ארבעה ימים. והוא קם והלך, ובכל הימים הבאים לא נרשמו שום תלונות ופרצופים.

כל זה היה לפני שבועיים. מאז הוא נשאר בבית שני ימי שישי ברציפות, התקדם עם המצגת, כמובן הכניס המון בדיחות וכמה רובוטים, והוא רוצה להציג אותה עוד מעט בקבוצת הביולוגיה שיש לו בכיתה.
(אוף, באמת צריכה להזכיר לו שיגמור אותה בזמן... אני צריכה להיות מאופסת על מתי זה מתרחש. יש להם גם תצוגת מדע בביה"ס בקרוב והוא שלח לי הזמנה בדואר ;-) אבל לא הכנסתי את זה עדיין ליומן :-( :-()

אבל עוד לא דיברתי על זה מילה עם בית הספר.
רציתי לכתוב למורה שלו אימייל, ואחר כך שיניתי את דעתי (אימייל זה ארוך ומעיק, היה לוקח לי שעה שלמה.. לחשוב על זה מילה)
ביום שישי שעבר כמעט-זכרתי להתקשר למורה שלו בזמן, מיד אחרי סיום הלימודים, אבל בסוף פספסתי והתקשרתי מאוחר מדי.
השארתי לו הודעה בתא הקולי. בלי פרטים, רק שאנחנו צריכים לדבר ושיחזיר לי צלצול.
היום היה חופש, אבל הוא אמור להשמוע אותה מחר.
בתכלס, אני כבר החלטתי, ואני סגורה על עצמי. אני בכלל לא רוצה לבוא לשם בגישה של "מה דעתכם" או "האם זה בסדר ש...". אני רוצה להגיד: תשמעו, בית ספר במשרה מלאה לא עובד לו מכמה סיבות. זה לא רק העניין הלימודי. זה כמה דברים, חלקם לא תלויים בכם. אני מאוד מעריכה את בית הספר הזה, הוא היה סופר-מרוצה פה במשך ארבע שנים, אבל עכשיו הצרכים השתנו, ואני רוצה לאפשר לו חופש פעולה ומרחב ללמידה עצמאית.
בסידור הזה, של [po]חינוך ביתי חלקי[/po], אני האדמיניסטרטורית שמלווה את הילד בבית, דואגת שהוא יאכל ולא יתמחשב יותר ממספר מסוים של שעות, והאבא הוא היועץ החינוכי. הוא זה שמתקיל את הילד עם "האם המידע אמין? מאיפה לקחת אותו? אני רוצה שתמצא עוד מקור מידע, האתר של ה- BBC לבדו לא מספיק" וכאלה.
עכשיו, אם יש לך קושי ספציפי עם זה, תגיד לי ונעבוד ביחד כדי שהסידור הזה יוכל לעבוד.

זו הגישה שלי.
אבל אולי אני מפילה את זה עליהם? אולי גישה יותר פתוחה, דיונית, תהיה נכונה יותר?
לא יודעת...
גם לא השארתי לעצמי יותר מדי זמן לתכנןו והכנה וכזה. חשבתי, החלטתי שזו אופציה, וכשהגיע הרגע הבשל להציע - טראח, הצעתי ויישמתי על המקום, ממש באותו יום.
מקווה שזה לא ידפוק אותי בהמשך. אבל אני מרגישה כל כך בטוחה, פנימיצ, כזאת וודאות... בולדוזר ;-)

משאירה פה תזכורת לעצמי: ליצור קשר עם נעמה, אמא מקומית ותיקה בחינוך ביתי, שעברה דרך כל הקומבינציות, כולל חינוך ביתי חלקי עם שילוב בי"ס. אם אני זוכרת נכון, ילדה אחת שלה רצתה בי"ס חלקי. בי"ס אחד לא ידעו איך לאכול את זה, בי"ס שני הסכימו בלי בעיה.

אשמח לתמיכה (())

[po]רק קצת בית ספר האם אפשרי[/po]

דף זה עבר [po]פירוק לגורמים[/po]
וחלקו עבר לדף- [po]שילוב גן וחינוך ביתי[/po]

ראו גם-
[po]השתלבות חלקית בפעילויות בגן ובית הספר[/po]


[b] האם יש אפשרות לשלב בין לימודים בבית הספר לבין הרעיון של חינוך ביתי?[/b]
אפשר:
[list]
[*] לחנך את הילדים עם כבוד אליהם.
[*] לגבות את הילד ולעודד אותו לדבר עם המורה כשיש בעיות.
[*] לגבות את הילד אם הוא מחליט לא לעשות שעורי בית, אבל כן להתמקד בנושא לימודי פרטי משלו.
[*] להיות מעורבת בנעשה בבית הספר.
[*] לבחור בית ספר המכבד את תלמידיו.
[/list]

(תרמו: סיגלית, [po]תבשיל קדרה[/po])

[spoiler=בני נוער בחינוך הביתי והשתלבות בבית ספר מתוך בחירה]
[b]אריאלה[/b] (2005-09-09T05:58:25):
אני רוצה להוסיף לדיון כאן את ההיבט של בני נוער בחינוך ביתי. כאן עשוי השילוב עם בית הספר להיות כיוון מעניין. בארה"ב החוק היום מחייב את בתי הספר לקבל תלמידים הלומדים בבית לשעות ונושאים הנבחרים על ידם בבית הספר. ההיבט החיובי הוא שאם הבת שלי למשל מעוניינת להשתלב בתחום ספורט מסויים או חלילה ללמוד מתמטיקה שלי קשה ללמד אותה. או להשתתף בשיעור אומנות. היא יכולה ללכת לשיעור הספציפי הזה בבית הספר. אני מאמינה בכך שאין בחינוך שחור ולבן ולכן רואה בשילוב הזה דבר מבורך. אני לא רואה בכך פגיעה במה שאנחנו עושות בבית אלא סוג של בחירה אישית שהוא בעיני החלק המשמעותי של חינוך בבית.

[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2005-09-09T10:57:30):
אריאלה, כשמדובר בבני נוער, ההתנהלות בהחלט שונה.
האישיות יותר מוצקה וברורה, והליכה לשיעורים ניבחרים , כאלה שניבחרו על ידי אותו הנער\ה, יכולים בהחלט להיות מבורכים, בעיני.
זה לחלוטין שונה מילדי גן, למשל, שהם רכים יותר ונתונים להשפעה גדולה יותר.
הלואי ויתירו את זה גם בישראל.

[b][po]אביב חדש[/po][/b] (2005-09-09T16:08:20):
אתמול הגשתי את הטפסים לקב"סית של המועצה. מכיוון שאנחנו גרים באותו הקיבוץ, פגשתי אותה היום בכלבו ופטפטנו. היא אמרה לי שהיא ממליצה פגישה עם יועצת בית הספר כדי לשמור על קשר, לקבל חומרי לימוד ולהיות אפילו חלק מ"סל תרבות" (נדמה לי שזה אומר הצגות בית ספר).
יכול להיות, שבחלק מהמקרים בהם בית הספר נגיש (עבורנו הוא במרחק 20 דקות נסיעה), קשר עם בית הספר הוא דבר טוב עבור הילד. אפילו ביקור שבועי במרכז לטבע (בבית הספר שלנו המרכז באמת שווה) יכול להיות נחמד.
אני לא מדברת על שילוב אמיתי של בית ספר וחינוך ביתי, אבל שימוש במה שבית הספר יכול להציע בחלק מהמקרים. אולי קשר טוב עם בית הספר יכול לעזור אפילו בקבלת אישור לחינוך ביתי???

[b][po]נאוה פרנס[/po][/b] (2005-09-09T21:09:51):
[u]הלואי ויתירו את זה גם בישראל.[/u]
זה אפשרי ומותר - רק עוד לא נוחל הצלחה כבירה כי שני הצדדים צריכים ללמוד לשתף פעולה.
בתי הספר מתקשים להכיל אותנו כמו שאנחנו ואנחנו עדיין מפחדים מהם....

[b][po]יונת שרון[/po][/b] (2005-09-10T01:13:21):
אביב,
[u]יכול להיות, שבחלק מהמקרים בהם בית הספר נגיש (עבורנו הוא במרחק 20 דקות נסיעה), קשר עם בית הספר הוא דבר טוב עבור הילד[/u]
בית ספר כמרכז למידה. זה יכול להיות דבר מצוין, במיוחד לבית הספר. מי יתן.

[/spoiler]
[spoiler=דיון- חינוך בית ספרי מול חינוך ביתי]
[b]רינת[/b] (2005-08-27T15:55:35):
אני ממשיכה לקרוא כאן על חינוך ביתי, מי שרוצה שיעשה זאת. אני לא. אני גם לא מבינה את הסיבות לזה. נכון שמערכת החינוך לא הכי טובה אבל מה לגבי האפשרות שהילד יכול להיות כמה שעות בבית ספר ואז לבוא הביתה ולקבל בנוסף חינוך לערכים ועזרה בלימודים מההורים?
זה נראה לי שילוב מצויין. גם וגם.
גם חברה מגוונת בבית הספר וגם חינוך בבית לערכים. זה מה שאני עושה היום. חינוך ביתי בלבד נראה לי קצת קיצוני בגלל שזה נותן הרגשה שהילד תלוי לחלוטין בהוריו - גם מי שהולך לבית ספר תלוי בהוריו אבל בבית הספר יש כמה שעות שהוא יכול להחליט על דעת עצמו מה לעשות במה הוא רוצה להשקיע יותר ועם מי להתחבר. זאת דרך האמצע שלי.

[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2005-08-27T19:55:54):
[u]גם חברה מגוונת בבית הספר[/u]
[u]בבית הספר יש כמה שעות שהוא יכול להחליט על דעת עצמו מה לעשות[/u]
זה לא נישמע לי כמו תיאור של בית ספר.
בבית ספר אין חברה מגוונת. יש את חברת הכיתה בלבד.קבוצת ילדים בני אותו הגיל ש"מבלים" שעות ארוכות בכל יום ביחד.
וממתי בבי"ס הילד מחליט על דעת עצמו מה לעשות ?? ממתי הוא מחליט במה ישקיע?
רינת, בבית ספר אין חברה מגוונת, אלא חד גונית לגמרי, והילד לחלוטין [b]לא[/b] יכול להחליט על דעת עצמו מה לעשות.
את אלה יש בחינוך הביתי :-)

[b][po]רסיסים של אור[/po][/b] (2005-08-27T21:32:50):
רינת, נשמע שטוב לך עם הדרך שלך ואני בטוחה שמהמקום הזה תוכלי לשמוח שגם לנו טוב עם הדרך שלנו.
המהות של חינוך ביתי אחרת מאד מהרושם שאולי קבילת. אם את באמת מעוניינת יש הרבה חומר לקרוא בנושא.
המהות היא ממש לא לגדל ילד שתלוי לחלוטין להוריו, אולי אפילו להיפך.
אבל אני חושבת שבבסיס הבחירה הזאת, אצלנו לפחות (ואני מכירה לפחות עוד כמה הורים כמונו) היתה הרצון להיות עם ילדינו. להיות איתם בכל הרגעים, הקלים והקשים, לחוות את החיים איתם בכל המימדים, כל הזמן, יומיום. להיות איתם בהתפתחות שלהם, ללמוד מממערכות היחסים שלהם ועוד ועוד. אין לנו צורך להעביר אותם לאחריות של מישהו או משהו אחר, כדוגמת: בית הספר.
טוב שיש בתי ספר ומסגרות חינוכיות עבור כל ההורים שהחיים האלה לא מתאימים להם. זה ממש לא צריך להתאים לכל אחד. וכמובן: "איש באמונתו יחיה" ושתמשיכי לרוות נחת מהאיזון שהצלחת למצוא בחייך {@

[b][po]סיגל ב[/po][/b] (2005-08-29T13:56:54):
למיטב הבנתי, ברגע שהולכים לבי"ס, שארית היום בבית, זה לא בדיוק [po]חינוך ביתי[/po]. כמובן שבילוי במחיצת ההורים אחרי הצהריים יכול להיות נפלא ונהדר, אבל כמו שאני מבינה, [po]חינוך ביתי[/po] הוא [b]במקום[/b] בית ספר.
ככה שאני לא מבינה - מבחינת הטרמינולוגיה - איך אפשר לשלב בין בי"ס ל-[po]חינוך ביתי[/po].

[b][po]מיכל שץ[/po][/b] (2005-08-29T15:38:47):
[u]למיטב הבנתי, ברגע שהולכים לבי"ס, שארית היום בבית, זה לא בדיוק [po]חינוך ביתי[/po].[/u]
כן ולא... (או במילים אחרות: את צודקת, אבל אין מי שיצדיק אותך ;-))
החינוך, הוא בכל מקרה מהבית ובאחריות ההורים. זו אשליה שאפשר לחנך בביה"ס.
בית הספר הוא בשביל החלק הלימודי של היום. המסלול הרגיל הוא בעצם לשלב חינוך ביתי עם בית ספר.

וזה בעצם מעורר את הבעיה הסמנטית/תרגומית. [po]חינוך ביתי[/po] זה המונח המקובל בעברית ל-homeshcooling שמשמעו "בית-ספר ביתי" (לימוד-ביתי) ולא [po]חינוך ביתי[/po].

[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2005-08-29T19:44:49):
תיראו, כשגרנו בניירובי, במשך שנת לימודים אחת ביתי הגדולה הלכה לבית ספר וולדורף באופן חלקי, כלומר שלוש פעמים בשבוע.
עדיין ראיתי את עצמי עושה "חינוך ביתי", ולא הסכמתי ששעות בית הספר יתארכו מעבר למה שהוחלט בהתחלה (לעיתים הבת היתה מבקשת).
עדיין היו לי עוד שתי בנות בבית.
אבל... זה מאוד קשה בעיני, כי בית הספר "פלש" אלינו הביתה.
הילדה היתה חוזרת עצבנית ועייפה, הפסיקה ללמוד לבד בבית, הייתי אפילו אומרת שאיבדה קצת מחדוות הלמידה.
וכל זאת למרות שהיא הלכה לבי"ס הספר בשמחה גדולה.
עד שהיתה מצליחה "להתנקות" ולהתאושש מהשעות בביה"ס, כבר היתה הולכת שוב, וחוזר חלילה.
כל הדינמיקה בבית היתה לא ממש זורמת, לא ממש נעימה, עם אחיותיה, ובכלל.
לכן שמחתי בליבי כשהחלטנו לעזוב את ניירובי ולעבור לדאר-א-סאלם.
זה נתן לי הזדמנות לשוב ולחזור לחינוך ביתי מלא. אמנם לא קל כאן, כי אנחנו לבדנו, ועצם העובדה שהבנות לא במסגרות יוצר בידוד, אבל זה דיון לדף אחר.
לעניות דעתי, אפשר לשלב homeschooling עם בית ספר, אם בית הספר אינו שבוע מלא. אבל זה בהחלט פוגם באיכות הדברים, ואין כמו הדבר האמיתי, המזוכך.
יש גם משפחות בהן חלק מהילדים הולכים לבית הספר וחלק לא.
גם הן יכולות אולי לתרום לדף הזה.

[u]"בית-ספר ביתי" (לימוד-ביתי)[/u]
מסכימה עם מיכל ועם [po]סיגל ב[/po].
מי שהולך לבית הספר באופן מלא, ברור שיש לו גם זמן בבית, אבל הוא לא עושה [po]חינוך ביתי[/po]=homeschooling !
[/spoiler]