על ידי מ_י_כ_ל* » 09 יוני 2004, 13:19
אש"י,
לא הצבעת על הבדל מהותי, כי אם על הבדל כמותי. פעם היה דף אחד, היום יש בערך עשרה עד חמישה עשר, שמתחלפי מעת לעת (רוצה לומר שלא כ-ל הדפים מציפים בו זמנית את
מה חדש , למעט באמת דפי הבית. על כך כבר הצעתי בעבר, בלי קשר לסוגיית המיני, שאיני מבינה מדוע דפי בית מופיעים ב
דף פתיחה כנושאים חמים. אני יודעת שבימי הראשונים באתר, נורא הביך אותי שבגלל שבאים לברכני לשלום על הצטרפותי, דף הבית שלי פתאום מופיע בראש רשימת רבי המכר. נדמה לי שגם
שרון ג ביטאה מתישהו תחושה דומה. נכון, לפעמים יש בדפי בית דיונים מענינים וחשובים, אבל אלו מתאפיינים בד"כ בריבוי משתתפים ושינויים ולכן מככבים ממילא ב
מה חדש).
נחזור לענין, כפי שכתבתי, גם נוכח הדף האחד ההוא (הזמבורה) היו שכתבו את אותם דברים המובאים פה (זה בדיחות פנימיות, לא מבינים, לא שייכים וכו'), כך שאני בספק אם זו הנקודה.
אני לא אומרת שה'בעיה' ממוצאת יש מאין. אני רק טוענת שה'יש' (או ה'אין'..קשה לי כרגע לחשוב על המקבילה ההגיונית) אינו התנהגות הזולת (וכאן הזולת הוא המיני), אלא הוא האופן בו חש פרט מסויים נוכח התנהגות זו. ולראיה - יש אנשים, שנוכח אותה התנהגות לא חשו מבולבלים או לא שייכים, ולראיה יש אנשים, שכן חשו מבולבלים ובכל זאת המשיכו לכתוב בדפי הבית שלנו, ולראיה יש אנשים, מחוץ למיני, המתגעגעים ל'באלאגן' שלו, כקוראים. האם כל אותם אלה התעלמו מקיומה של בעיה? לא. פשוט אין בעיה אוביקטיבית. יש בעיה סוביקטיבית.
אנסה עוד דוגמא - ילדה מגיעה למגרש משחקים ורואה חבורת בנות משחקות גומי ויש להן כל מיני שמות וכינויים לתרגילים השונים שהן מבצעות. הן גם קופצות נורא מהר עם הרגלים ומבצעות קומבינציות מורכבות להפליא. כיצד תגיב ותרגיש הילדה?
יכול שהיא תעמוד בצד ותחשוב שבחיים, אבל בחיים, היא לא תוכל לקפוץ כך ובכלל, המינוחים נורא מבלבלים. לפיכך היא לעולם לא תשוב לגן המשחקים.
יכול שהיא מאוד תסתקרן, תרצה ללמוד ותבקש להצטרף. לימים היא עוד תהיה אלופת החצר.
יכול שהיא תוקסם מן הקפיצות, אך תבחר שלא לקפוץ בעצמה, אלא רק תביט.
בכל שלושת האפשרויות (ויש כמובן עוד אפשרויות רבות), הילדות הקופצות בחבל לא עשו דבר מלבד לעסוק בשלהן. ההבדל היה בפרשנות שהילדה נתנה בכל מקרה ומקרה להתנהגות הזו.
ותארי לך שבגן הזה יש יותר מקבוצה אחת של ילדות? קבוצה אחת קופצת חבל, קבוצה אחרת משחקת 3 מקלות (4 מקלות? גילה? ענת?), קבוצה אחרת משחקת קלאס וכו' וכו' וכו'. אז יכול שכל הקבוצות יעוררו בה את אותה תחושה, ויתכן שפתאום בקבוצה מסויימת היא תרגיש ממש בבית. אז יופי. אבל שוב - זה לא שום דבר שהקבוצה עשתה/לא עשתה או שקבוצות אחרות עשו/לא עשו, זו ההסתכלות של הילדה על הקבוצה.
ודוגמא אחרונה מדף הבית שלך - זוכרת את הדיון על סולמות במוסיקה? את וקלא וסמדר דיברתם שם בשפה, שמבחינתי יכלה להחשב סינית. הרגשתי זרה? מגורשת? לא שייכת? לא. כל עוד הדיון ענין אותי, הצטרפתי בדרך של שאילת שאלות תם (אפילו תם מטופש למדי...). האם חשבתם לא לענות לי בגלל שאני לא מבינה בתחום כמוכם? ממש לא! הרי עניתם לי, את ויונת וקלא, בסבלנות רבה, ואת מה שיכולתי להבין, הבנתי. מה שלא - לא. כשאיבדתי ענין בדיון (והוא נמשך עוד לאחר מכן), הפסקתי לעקוב אחריו. זה הפריע לי לפנות אליך או אל מי מהכותבים שם בענינים אחרים שעלו? לא.
אז נכון. יש דפים כאן שמדברים אלי יותר מאחרים (אם תציצי רגע בדף
פובית דף בית , תגלי שכך בעצם נולד הביטוי
מיני קהילה. ציינתי שם שיש נטיה לאנשים מסויימים לכתוב בדפים מסויימים, ושניתן לצפות במידה רבה של וודאות, שאם שם אחד מופיע בדף כלשהו, מיד יופיע בו גם שם אחר שבד"כ כותב עימו/בהתיחס אליו). מישהי ענתה לי שם שזה רק טבעי שכך יהייה, והיא צדקה לחלוטין!
אבל הגורם הוא לא דף זה או אחר, תוכנו או הכותב בו. הגורם הוא
אני.
אני היא זו שחשה זרה במקום מסויים,אני זו שמחליטה האם לבקר בו אם לאו. זו בחירה שלי, זו אחריות שלי. לכותבים שם אין כל אחריות על כך, ואין שום סיבה שבעולם שהם ישנו מהתנהגותם או מכתיבתם בשל כך.
אש"י, את יודעת היטב מה אני חושבת ומרגישה כלפיך. ארגיש מאוד עצובה (אפילו ננטשת!) אם תפסיקי לפנות אלי בדפי שלי (חוצמזה, הרי רק לא מזמן כתבת משהו שמאוד ריגש אותי בדף הבית שלי והביא אותי לתשובה רגשנית וארוכה...). יותר מזה, אני די בביטחה יכולה להוסיף לתחושתי זו (עצבות וננטשות מאי ביקוריך) את כל חברי המיני שאת מכירה אישית (ומדובר ב 90% מהחבר'ה...). מצד שני, אני לא רוצה לוותר על הכתיבה השנונה שלנו בדפי הבית. היא הסבה לי אושר רב, הפעילה כל תא אפור רדום במוחי, השחיזה את יכולת הניסוח החלודה שלי וחשוב מכל - בזכותה זכיתי להכיר כמה אנשים שמאוד יקרים לי.
אז מה עלי ללמוד מדבריך?
עוברת,
איני מנסה לנתח את ה
מיני קהילה הפרויקט קצת גדול עלי. וודאי וודאי, שאין לי פרספקטיבה היסטורית או אוביקטיבית לגביה (יש בכלל דבר כזה 'הסתכלות אוביקטיבית'?). אני מנסה להתייחס לסוגית השייכות, לכל קהילה. מטבע הדברים, קל לי להדגים דברי על
המיני קהילה, שכן שם אני יודעת ב-ו-ד-א-ו-ת שאין ולא היתה כל כוונה למדר או להדיר רגלי אחרים (ואני חושבת שעל כך תוכלי אף את להעיד).
אבל כן ,גם אותי מצחיק שאני כותבת על המיני בזמן הווה, כשהוא לא פעיל כבר זמן רב.
<חזון למועד?>
אש"י,
לא הצבעת על הבדל מהותי, כי אם על הבדל כמותי. פעם היה דף אחד, היום יש בערך עשרה עד חמישה עשר, שמתחלפי מעת לעת (רוצה לומר שלא כ-ל הדפים מציפים בו זמנית את [po]מה חדש[/po] , למעט באמת דפי הבית. על כך כבר הצעתי בעבר, בלי קשר לסוגיית המיני, שאיני מבינה מדוע דפי בית מופיעים ב [po]דף פתיחה[/po] כנושאים חמים. אני יודעת שבימי הראשונים באתר, נורא הביך אותי שבגלל שבאים לברכני לשלום על הצטרפותי, דף הבית שלי פתאום מופיע בראש רשימת רבי המכר. נדמה לי שגם [po]שרון ג[/po] ביטאה מתישהו תחושה דומה. נכון, לפעמים יש בדפי בית דיונים מענינים וחשובים, אבל אלו מתאפיינים בד"כ בריבוי משתתפים ושינויים ולכן מככבים ממילא ב [po]מה חדש[/po]).
נחזור לענין, כפי שכתבתי, גם נוכח הדף האחד ההוא (הזמבורה) היו שכתבו את אותם דברים המובאים פה (זה בדיחות פנימיות, לא מבינים, לא שייכים וכו'), כך שאני בספק אם זו הנקודה.
אני לא אומרת שה'בעיה' ממוצאת יש מאין. אני רק טוענת שה'יש' (או ה'אין'..קשה לי כרגע לחשוב על המקבילה ההגיונית) אינו התנהגות הזולת (וכאן הזולת הוא המיני), אלא הוא האופן בו חש פרט מסויים נוכח התנהגות זו. ולראיה - יש אנשים, שנוכח אותה התנהגות לא חשו מבולבלים או לא שייכים, ולראיה יש אנשים, שכן חשו מבולבלים ובכל זאת המשיכו לכתוב בדפי הבית שלנו, ולראיה יש אנשים, מחוץ למיני, המתגעגעים ל'באלאגן' שלו, כקוראים. האם כל אותם אלה התעלמו מקיומה של בעיה? לא. פשוט אין בעיה אוביקטיבית. יש בעיה סוביקטיבית.
אנסה עוד דוגמא - ילדה מגיעה למגרש משחקים ורואה חבורת בנות משחקות גומי ויש להן כל מיני שמות וכינויים לתרגילים השונים שהן מבצעות. הן גם קופצות נורא מהר עם הרגלים ומבצעות קומבינציות מורכבות להפליא. כיצד תגיב ותרגיש הילדה?
יכול שהיא תעמוד בצד ותחשוב שבחיים, אבל בחיים, היא לא תוכל לקפוץ כך ובכלל, המינוחים נורא מבלבלים. לפיכך היא לעולם לא תשוב לגן המשחקים.
יכול שהיא מאוד תסתקרן, תרצה ללמוד ותבקש להצטרף. לימים היא עוד תהיה אלופת החצר.
יכול שהיא תוקסם מן הקפיצות, אך תבחר שלא לקפוץ בעצמה, אלא רק תביט.
בכל שלושת האפשרויות (ויש כמובן עוד אפשרויות רבות), הילדות הקופצות בחבל לא עשו דבר מלבד לעסוק בשלהן. ההבדל היה בפרשנות שהילדה נתנה בכל מקרה ומקרה להתנהגות הזו.
ותארי לך שבגן הזה יש יותר מקבוצה אחת של ילדות? קבוצה אחת קופצת חבל, קבוצה אחרת משחקת 3 מקלות (4 מקלות? גילה? ענת?), קבוצה אחרת משחקת קלאס וכו' וכו' וכו'. אז יכול שכל הקבוצות יעוררו בה את אותה תחושה, ויתכן שפתאום בקבוצה מסויימת היא תרגיש ממש בבית. אז יופי. אבל שוב - זה לא שום דבר שהקבוצה עשתה/לא עשתה או שקבוצות אחרות עשו/לא עשו, זו ההסתכלות של הילדה על הקבוצה.
ודוגמא אחרונה מדף הבית שלך - זוכרת את הדיון על סולמות במוסיקה? את וקלא וסמדר דיברתם שם בשפה, שמבחינתי יכלה להחשב סינית. הרגשתי זרה? מגורשת? לא שייכת? לא. כל עוד הדיון ענין אותי, הצטרפתי בדרך של שאילת שאלות תם (אפילו תם מטופש למדי...). האם חשבתם לא לענות לי בגלל שאני לא מבינה בתחום כמוכם? ממש לא! הרי עניתם לי, את ויונת וקלא, בסבלנות רבה, ואת מה שיכולתי להבין, הבנתי. מה שלא - לא. כשאיבדתי ענין בדיון (והוא נמשך עוד לאחר מכן), הפסקתי לעקוב אחריו. זה הפריע לי לפנות אליך או אל מי מהכותבים שם בענינים אחרים שעלו? לא.
אז נכון. יש דפים כאן שמדברים אלי יותר מאחרים (אם תציצי רגע בדף [po]פובית דף בית[/po] , תגלי שכך בעצם נולד הביטוי [po]מיני קהילה[/po]. ציינתי שם שיש נטיה לאנשים מסויימים לכתוב בדפים מסויימים, ושניתן לצפות במידה רבה של וודאות, שאם שם אחד מופיע בדף כלשהו, מיד יופיע בו גם שם אחר שבד"כ כותב עימו/בהתיחס אליו). מישהי ענתה לי שם שזה רק טבעי שכך יהייה, והיא צדקה לחלוטין!
אבל הגורם הוא לא דף זה או אחר, תוכנו או הכותב בו. הגורם הוא [b]אני[/b]. [b]אני[/b] היא זו שחשה זרה במקום מסויים,אני זו שמחליטה האם לבקר בו אם לאו. זו בחירה שלי, זו אחריות שלי. לכותבים שם אין כל אחריות על כך, ואין שום סיבה שבעולם שהם ישנו מהתנהגותם או מכתיבתם בשל כך.
אש"י, את יודעת היטב מה אני חושבת ומרגישה כלפיך. ארגיש מאוד עצובה (אפילו ננטשת!) אם תפסיקי לפנות אלי בדפי שלי (חוצמזה, הרי רק לא מזמן כתבת משהו שמאוד ריגש אותי בדף הבית שלי והביא אותי לתשובה רגשנית וארוכה...). יותר מזה, אני די בביטחה יכולה להוסיף לתחושתי זו (עצבות וננטשות מאי ביקוריך) את כל חברי המיני שאת מכירה אישית (ומדובר ב 90% מהחבר'ה...). מצד שני, אני לא רוצה לוותר על הכתיבה השנונה שלנו בדפי הבית. היא הסבה לי אושר רב, הפעילה כל תא אפור רדום במוחי, השחיזה את יכולת הניסוח החלודה שלי וחשוב מכל - בזכותה זכיתי להכיר כמה אנשים שמאוד יקרים לי.
אז מה עלי ללמוד מדבריך?
עוברת,
איני מנסה לנתח את ה [po]מיני קהילה[/po] הפרויקט קצת גדול עלי. וודאי וודאי, שאין לי פרספקטיבה היסטורית או אוביקטיבית לגביה (יש בכלל דבר כזה 'הסתכלות אוביקטיבית'?). אני מנסה להתייחס לסוגית השייכות, לכל קהילה. מטבע הדברים, קל לי להדגים דברי על [po]המיני קהילה[/po], שכן שם אני יודעת ב-ו-ד-א-ו-ת שאין ולא היתה כל כוונה למדר או להדיר רגלי אחרים (ואני חושבת שעל כך תוכלי אף את להעיד).
אבל כן ,גם אותי מצחיק שאני כותבת על המיני בזמן הווה, כשהוא לא פעיל כבר זמן רב.
<חזון למועד?>