על ידי קול_פעמונים* » 01 נובמבר 2020, 19:10
אנסה לענות, אבל מזהירה מראש שאין לי תשובות מוחלטות.
יכול להיות תיאורטית, שטיפול מניב תוצאות רק לאחר זמן מה שעבר. התנסיתי בזה אישית, בעיקר בטיפול רגשי.
התנסיתי גם עם הבן שלי כפעוט בטיפול "תקוע". כלומר, הטיפול הצליח מאוד בתחילה, לכן נשארתי והמשכתי. לאחר תקופה היתה רגרסיה מסויימת שנמשכה זמן רב עד לטיפול שממנו נראה שינוי לטובה.
באופן כללי, אחוזי ההצלחה של אייפק (אנשים שחווים שינוי משמעותי, לאו דווקא ריפוי מלא), לפי הערכתו עדי שאנן הם 80%.
בעצם, אם הבנתי נכון, ההתלבטות של החברה היא, האם להמשיך בטיפול ה"תקוע", כן?
כדי לחשוב איתך ביחד על זה הייתי שואלת-
כמה טיפולים כבר נעשו?
האם האבחון כולל רשימה ארוכה של רגישויות שעוד נותרו לא מטופלות, או שהרוב כבר כוסה?
האם המטפל בדק בשאלות ספציפיות מדוע הטיפול תקוע ואם ישנם דברים בסיסיים (אולי רגשיים) שצריך לנקות לפני שממשיכים עם הטיפול?
(לדעתי שווה להשקיע עוד פגישה טיפולית אחת, כדי לברר את העניין)
ושאלות לגבי המטפל עצמו והניסיון שלו, ואם כדאי להחליף מטפל.
למרות שלא שאלת על זה הייתי אומרת ככלל, מניסיוני, שאם טיפול "תקוע" ובודאי אם מעולם לא הניב תוצאות, הייתי מפסיקה ומנסה תוכנית ב', שאולי יש לאם, כדי לעזור לילד.
לחזור לטיפול המוכר תמיד אפשר, אבל חבל להיתקע ולסבול. אולי, סתם לדוגמא, בשביל הפעוט הספיציפי הזה, הומאופתיה תעזור יותר?
לגבי הפיצול באייפק- אין לי הרבה מידע, אני מגיעה מהצד של עדי (-:.
אני יודעת שאורי קניג הוא פסיכולוג בהכשרתו ולכן האייפק שלו מתמקד יותר בצד הרגשי.
אני גם יודעת שעדי וסיגל פיתחו את השיטה במשך השנים, והיום הטיפול קצת השתכלל לעומת האופן שבו עדי טיפל לפני יותר מ- 15 שנה, כשהתחיל את דרכו בארץ.
להבנתי, השיטה מבחינה עקרונית וגישתית היא אותה שיטה, אבל הפרקטיקה שונה, במה בדיוק, אינני יודעת.
אנסה לענות, אבל מזהירה מראש שאין לי תשובות מוחלטות.
יכול להיות תיאורטית, שטיפול מניב תוצאות רק לאחר זמן מה שעבר. התנסיתי בזה אישית, בעיקר בטיפול רגשי.
התנסיתי גם עם הבן שלי כפעוט בטיפול "תקוע". כלומר, הטיפול הצליח מאוד בתחילה, לכן נשארתי והמשכתי. לאחר תקופה היתה רגרסיה מסויימת שנמשכה זמן רב עד לטיפול שממנו נראה שינוי לטובה.
באופן כללי, אחוזי ההצלחה של אייפק (אנשים שחווים שינוי משמעותי, לאו דווקא ריפוי מלא), לפי הערכתו עדי שאנן הם 80%.
בעצם, אם הבנתי נכון, ההתלבטות של החברה היא, האם להמשיך בטיפול ה"תקוע", כן?
כדי לחשוב איתך ביחד על זה הייתי שואלת-
כמה טיפולים כבר נעשו?
האם האבחון כולל רשימה ארוכה של רגישויות שעוד נותרו לא מטופלות, או שהרוב כבר כוסה?
האם המטפל בדק בשאלות ספציפיות מדוע הטיפול תקוע ואם ישנם דברים בסיסיים (אולי רגשיים) שצריך לנקות לפני שממשיכים עם הטיפול?
(לדעתי שווה להשקיע עוד פגישה טיפולית אחת, כדי לברר את העניין)
ושאלות לגבי המטפל עצמו והניסיון שלו, ואם כדאי להחליף מטפל.
למרות שלא שאלת על זה הייתי אומרת ככלל, מניסיוני, שאם טיפול "תקוע" ובודאי אם מעולם לא הניב תוצאות, הייתי מפסיקה ומנסה תוכנית ב', שאולי יש לאם, כדי לעזור לילד.
לחזור לטיפול המוכר תמיד אפשר, אבל חבל להיתקע ולסבול. אולי, סתם לדוגמא, בשביל הפעוט הספיציפי הזה, הומאופתיה תעזור יותר?
לגבי הפיצול באייפק- אין לי הרבה מידע, אני מגיעה מהצד של עדי (-:.
אני יודעת שאורי קניג הוא פסיכולוג בהכשרתו ולכן האייפק שלו מתמקד יותר בצד הרגשי.
אני גם יודעת שעדי וסיגל פיתחו את השיטה במשך השנים, והיום הטיפול קצת השתכלל לעומת האופן שבו עדי טיפל לפני יותר מ- 15 שנה, כשהתחיל את דרכו בארץ.
להבנתי, השיטה מבחינה עקרונית וגישתית היא אותה שיטה, אבל הפרקטיקה שונה, במה בדיוק, אינני יודעת.