על ידי ז.י.ו.2.3* » 09 אוגוסט 2005, 00:59
כמה דברים על בריכות וזיהומים:
קודם כל, הכלור הורג חלק מהחיידקים והוירוסים, אבל הוא בהחלט רעיל מאד באוויר, קל וחומר בבריכות חמות וסגורות. אנחנו היינו בהתחלה באיזה מקום שפשוט יצאנו משתעלים, זה יותר גרוע מגז מדמיע וזה הורס את הריאות, בטח ובטח מסוכן אצל תינוקות, שמערכת סליקת הרעלים אצלם בתחילת דרכה והכבד שלהם עוד לומד לקרוא. אנחנו מחליפים מחלה שהגוף שלנו יודע (לרוב) להתמודד איתה, בנשק כימי (הגרמנים השתמשו במלחה"ע הראשונה בכלור כנשק כימי)
דבר שני, קבלו המלצות, שאלו מי היה איפה, כי במקומות שמסוכן יותר זה פשוט בגלל שפחות מקפידים, ושם זה קורה יותר. יש בטח גם תקן, ובטח ישמחו להציג לכם אישורים אם יש להם.
אור הקטן (אההה, הבחור כבר בן 10 חודשים) הולך מגיל שלושה חודשים, פעם בשבוע עם אמא (אבא לא אוהב מים) לבריכה במקום מקסים שמפעיל זוג מקסים, חמים ונעים שם גם בקיץ וגם בחורף, ונקי ובטיחותי, שישה חודשים פלוס כמעט כל שבוע, וטפו * 3 עד היום היה חולה בדיוק פעם וגם זה כנראה מהשיניים ולא מהבריכה, ועבר אחרי יום.
אני חושב שצריך לתת לילדים בתחילת חייהם, כאשר מערכת החיסון שלהם חזקה ומכילה גם נוגדנים מהאם עדיין, להיחשף ולגופם "ללמוד" את הגורמים הזרים האלה ולהתמגן נגדם, במיטב הטכנולוגיה הכי מעודכנת בביולוגיה שבמעבדה החיה שעל כדור-הארץ: מערכת החיסון האנושית. אור יוצא איתנו לארועים מגיל שבוע, וכנראה נחשף להשתעלויות אינספור, אבק דרכים (כולל סיני) ושאר מערין בישין מכל עבר, וצולח אותם עד עכשיו בדילוג קליל. אני מתאר לעצמי שישנם ילדים פחות עמידים גופנית אבל אני בטוח שהשמירה בצמר גפן (הימנעויות מדברים או ממגע עם דברים) אינה טקטיקה שמבטיחה הצלחת יתר בפיתוח מערכת החיסון, מאחר שזו מערכת שמבוססת על למידה, ולמידה על-ידי התנסות. אין למערכת החיסון שלנו דרך לדעת על התגוננות אם לא פגשה קודם באיום (החיידק, הרעלן, אנטיגן פתוגן כלשהו). ככה זה בחיים. ההורות מושכת לגונן, וגם כאן כמו בכל תחום אחר בחיים נדרש מאבק עיקש בחלק מהיצרים והדחפים והתאוות שלנו על מנת לשחרר, ולאפשר להם ללמוד.
כמה דברים על בריכות וזיהומים:
קודם כל, הכלור הורג חלק מהחיידקים והוירוסים, אבל הוא בהחלט רעיל מאד באוויר, קל וחומר בבריכות חמות וסגורות. אנחנו היינו בהתחלה באיזה מקום שפשוט יצאנו משתעלים, זה יותר גרוע מגז מדמיע וזה הורס את הריאות, בטח ובטח מסוכן אצל תינוקות, שמערכת סליקת הרעלים אצלם בתחילת דרכה והכבד שלהם עוד לומד לקרוא. אנחנו מחליפים מחלה שהגוף שלנו יודע (לרוב) להתמודד איתה, בנשק כימי (הגרמנים השתמשו במלחה"ע הראשונה בכלור כנשק כימי)
דבר שני, קבלו המלצות, שאלו מי היה איפה, כי במקומות שמסוכן יותר זה פשוט בגלל שפחות מקפידים, ושם זה קורה יותר. יש בטח גם תקן, ובטח ישמחו להציג לכם אישורים אם יש להם.
אור הקטן (אההה, הבחור כבר בן 10 חודשים) הולך מגיל שלושה חודשים, פעם בשבוע עם אמא (אבא לא אוהב מים) לבריכה במקום מקסים שמפעיל זוג מקסים, חמים ונעים שם גם בקיץ וגם בחורף, ונקי ובטיחותי, שישה חודשים פלוס כמעט כל שבוע, וטפו * 3 עד היום היה חולה בדיוק פעם וגם זה כנראה מהשיניים ולא מהבריכה, ועבר אחרי יום.
אני חושב שצריך לתת לילדים בתחילת חייהם, כאשר מערכת החיסון שלהם חזקה ומכילה גם נוגדנים מהאם עדיין, להיחשף ולגופם "ללמוד" את הגורמים הזרים האלה ולהתמגן נגדם, במיטב הטכנולוגיה הכי מעודכנת בביולוגיה שבמעבדה החיה שעל כדור-הארץ: מערכת החיסון האנושית. אור יוצא איתנו לארועים מגיל שבוע, וכנראה נחשף להשתעלויות אינספור, אבק דרכים (כולל סיני) ושאר מערין בישין מכל עבר, וצולח אותם עד עכשיו בדילוג קליל. אני מתאר לעצמי שישנם ילדים פחות עמידים גופנית אבל אני בטוח שהשמירה בצמר גפן (הימנעויות מדברים או ממגע עם דברים) אינה טקטיקה שמבטיחה הצלחת יתר בפיתוח מערכת החיסון, מאחר שזו מערכת שמבוססת על למידה, ולמידה על-ידי התנסות. אין למערכת החיסון שלנו דרך לדעת על התגוננות אם לא פגשה קודם באיום (החיידק, הרעלן, אנטיגן פתוגן כלשהו). ככה זה בחיים. ההורות מושכת לגונן, וגם כאן כמו בכל תחום אחר בחיים נדרש מאבק עיקש בחלק מהיצרים והדחפים והתאוות שלנו על מנת לשחרר, ולאפשר להם ללמוד.