על ידי ג'ינ_ג'ית* » 16 פברואר 2009, 02:21
בגלל יועצים כלכליים כדוגמאת זה של בנק הפועלים המצב עלול באמת להפוך להיות צרה צרורה הרבה יותר ממה שהיא במילא. אני עקבתי בתקופה האחרונה אחרי אמירות ותחזיות של לא מעט כלכלנים, כמו רובינו ומה שדיבר אליי יורת מכולם היו האמירות של מספר מיליורנים ולא רק כאלה שעושים כסף מפיזור הצהרות. אם לסכם את הנאמר על ידם אזי אפשר לומר שהמשבר הזה והיציאה ממנו כולו בידינו. מבחינה כלכלית אנחנו יכולים לצאת ממנו תוך חודשים ספורים, אלא מה, שום ספר כלכלה אל מכין את המציאות לפאניקה. וזה המ שקורה כרגע, כל אחד אוחז בכסף קרוב לחזה, בנקים לא משחררים ממנו, אנשים עוצרים תוכניות, מבטלים נופשים, ממעטים לצאת ולקנות ולהתפתח ונוצר קפאון, דשדוש.
זו הבעיה המרכזית ולא המשבר הריאלי. אני לא נביאה ואני די מגרדת את ההגדרה של המעמד הבינוני הנמוך, אבל גם עם המעט שיש לי אני משתדלת לא להיכנס לפאניקה. אני נוסעת במונית כמו בעבר כשאני צריכה, ואני ל מושכת את כספי החסכונות, פקדונות, קרנות, ואני משתדלת לעבוד קצת יותר קשה מכרגיל מחשש לחרב הפיטורין שמרחפת לדעתי מעל רובינו, (וזה רק מוציא מכולנו לדעתי יותר יצירתיות ומרץ), ואני פותחת את ביתי למכרים שנתקעו בלי אפשרות לשלם שכר בשל פיטורים או שהם נמצאים במעברי דירות בשל ירידת המחירים - ובודקת איפה אפשר לנצל את המצב לטובתי, למשל לבק הנחה בתשלום שכר הדירה של הבעלבית- ומשתדלת להישאר רגועה.
אני חושבת שפאניקה על גבי פאניקה תחריף את המשבר שריאלית קיים אבל רמת העומק והאורך שלו תלויה בהתנהגות המנטלית שלנו. לכן, אני כן בעד השקעות ואני כן בעד דינאמיות. שיהיה ברור, אני לא בעד רולטה רוסית אבל ישיבה על הגדר בעיניי מהווה רעה חולה יותר מיוזמות ותזוזות שבבסיסן רצון לצמוח ולהמשיך לשגשג.
לעניין זה אני רוצה לומר שיש ימים שאני מסתובבת בעיר (לצורך העניין, ת"א, ר"ג, בני ברק) ונדמה שדבר לא השתנה, הכל שוקק, ויש מסעדות מלאות, וחנויות עם תנועת קונים וכו' ויש ימים שזה פחד אלוהים, מזכיר את ימי הפיגועים והפחד מהטרור שהשאיר אנשים בבית. נדמה לי שגם האנשים, אנחנו, לא ממש מבינים המ קורה. מצד אחד הצהרות על מיתון והסברים שכלתניים בנושא ומצד שני- אנשים יכולים ומעוניינים להמשיך להנות ולצרוך ולהתפתח ולעבוד.
להוציא את הללו והם רבים מאיתנו שפוטרו ומפוטרים ונאלצים להתמודד מחדש עם מציאת עבודה ואגו סדוק - אם תסתכל סביב עולם כמנהגו נוהג- אם רק נאפשר לו את זה. ואם זה לא מספיק, הרי שמחירים יורדים, הריבית יורדת, שכ"ד יורד, האין כאן הזדמנות לשגשוג דווקא של בני המעמד הבינוני? אין כאן הזדמנות לייעול חברות ועסקים קטנים כגדולים שהרי בשנים האחרונים גלונים של שמנת לוקקו ע"י אותם מנהלים ובעלי עסקים שבוכים היום לעיני המצלמות.
בנוגע לאנשים שמקבלים את "המכות" שהם לדעתי המפוטרים או אלו שמאבדים את עסקיהם למיניהם- האם זה חדש? חצי ממכריי החליפו עבודות ופוטרו והתפטרו וחוו הורדות אחוזי מישרה ושכר בעשור האחרון לכאן ולשם כולל שכמותי. והם קמו ואספו את השברים וחיפשו עבודה אחרת, מעניינת פחות או יותר, מתחומם או שלא מתחומם והמשיכו ועשו לביתם ויש שזה רק הקפיץ אותם קדימה, ויש שזה היה זמני עד יעבור הזעם ובינתיים המשיכו ללמוד "לימודי שוק ההון"
www.israelbursa.co.il/[po]Private lesson stock[/po] וחזרו בכוחות מחודשים, כעבור מס' חודשים/שנים לעסוק בתחומם ויש שנשברו ושקעו במרה שחורה וחתמו דמי אבטלה וחזרו לגור עם ההורים, והם נדירים. מאוד.
מעבר למפוטרים, אחרים שספגו "מכה" מהמשבר הם בעלי הממון, אלו ששקעו בהשקעות רבות מדי בתוך בועות של נדלן והייטק והקמת עסקים ומה לא. אבל, האם הכתובת לא היהת על הקיר? רבות דובר על בועת הנדלן הן בחול והן בארץ, על הטרוף, על כך שהיא עומדת הלתרסק ולכן עם כל האמפטיה לכל המעמד הבורגני העליון ולמתעשרים הצעירים שנשארו עם המכנסיים למטה, טוב יעשו אם יקחו את השיעור הזה לחיים. לתמיד. בועות סופן להתנפץ וכלכלה, אפילו אמי שלא עברה מימיה קורס אחד בכלכלה וממאנת בתוקף להחזיק אפילו כרטיס אשראי אומרת- הכלכלה היא כמו גלים, פעם הגל גבוה וגדול ומרהיב ופעם הוא נמוך ובקושי מלטף את החול. ואת זה שמעתי ממנה לפני שנה וחצי כשרתחתי מזעם על מחירי הדירות בתא ושחששתי להיתקע שוב בלי דירה אחרי שהבעל בית האחרון העלה לי את המחיר ושכבר שקלתי לקנות דירת חדר עלובה בדרום תא במחרי שערורייתי והיא באה ואמרה, כאמור לפני שנה וחצי, תחכי. ככה היה בשנת
וגם בשנת וגם בשנת **** כאשר היא מפלחת עשורים על גבי עשורים ומספרת לי איך בכל פעם שהמצב היה קשה מאוד מעבר לפינה הסתמן האיזון חודשים אחרי, או שנים אחרי ואילו ביום שאחרי המשבר אתה מגלה שאורח החיים משתנה והופך מעט צנוע יותר, יעיל יותר, וחכם יותר.
כל מי שהתגורר בדירה מאוד ישנה שנבנתה ותוכננה בימים שלכסף היה ערך ולא היינו מפונקים כ"כ יודע להצביע על ההבדלים בתכנון צריכת המשאבים המתכלים. כך למשל בדירה הנוכחית שלי, שבה אני מתגוררת לבד (2.5 חדרים) להוציא מכרים ומשפחה שמתנחלים מדי פעם - בדירה הזו גדלה וצמחה לפני מס' עשורים משפחה בת 4 נפשות.
במחצית מהבית מותקנות נורות פלורסנט חסכוניות, כולל בחדרי השינה, כמו גם דוד שמש חסכוני וקטן, רונות מקובעים לקירות (פעם לא חשבו לבקר את איקאה כל חמש שנים) ונישות אחסון גאוניות שאפשרו מגורים בדירה קטנה כ"כ לארבעה אנשים (מתוכם 3 גברים ענקים). הצבע שהקירות עוטרו בו הוא מהסוג האכותי ביותר, מאט לאק או שמהו כזה, כזה שאפשר לנקות אותו במטלית ואקונומיקה אחת לכמה חודשים- במקום לצבוע מחדש. תכלס' הדירה נראית ישנה כי כבר שנים היא מושכרת אבל ברור לגמרי שבדירה הושקעה מחשבה רבה מאוד ליצירת סביבת מגורים נעימה מצד אחד אבל חסכונית ביותר ברמת המשאבים שהיא צורכת ובכמות התחזוק. בעל הבית סיפר לי שהבית שנים לא נצבע ומירוק הקירות ע"י אקונומיקה חסך במשך שני עשורים כסף על צבע סיוד וכו'.
בנוגע לבלוני הגז- הותקן בלון גז מרכזי, כזה שלא מצריך ממני לשלם כל חודש על דמי השימוש שבו ושאני יכולה אפילו לקחת אותו איתי ממקום למקום.
אישית לא ניסיתי אבל רבות עוד יסופר על א' חברתי שתחיה, שהחליטה שעה שהעבירה את חפציה מדירה א' המצויה בקצה הרחוב לדירה ב' המצויה בקצהו השני, לפרק ולקחת איתה גם את בלון הגז הקטן שרכשה לא מזמן, ובעוד היא מנתקת את הבלון ומתמוגגת מכישוריה הטכניים שהובילו אותה לא רק לנתק את בלון הגז אלא לנתק גם לשכנים בקומה מעל את אספקת הגז למשך יממה שלמה- לקחה הא' את הבלון, אחזה אותו בשתי ידיים בריאות הרימה אותו בתנופה ראויה אל מעבר לכתף והחלה לעשות- בשתי רגליים איתנות ובעיכוסים החלטתיים במיוחד - את דרכה לעבר מעונה החדש, מתמוגגת מהחסכון הגלום בהעתקת האוצר.
כל זה התרחש בצהרי יום חם, הבילי ואווילי במיוחד-שהרי שום דבר אחר לא יוכל להסביר למה דווקא ביום ההוא החליטו שוטרי ישראל לקבל שכל ובדיוק במחצית הדרך לשלח לעברה ניידת משטרה שממנה נפלטו שני שוטרים רזים וחיוורים; האחד צורח לתוך מכשיר הקשר והאחר צורח לתוך מגה פון הוראות חרדתיות לכלל עמישראל שעליו להתרחק מהמקום למען ידעו כולם כי לא אחרת מאשר א' חברתי שתחיה, היא היא סכנת הציבור המנומנם והמזיע. הא' אגב לא ממהרת להבין רמזים, גם לא עבים ומצווחים ומלווים במגה פון ואורות צ'אקלאקה כחולה ואימתנית (שהרי הא' היא רומניה ושום דבר לא מצליח להסית אותה מדרכה מלבד נתח בשר עסיסי ומת בעליל), מה שגרם לאחד מהמוסקטרים לקפוץ עליה פאזצטה, ולגרום לנפילתה של הא' אפיים ארצה, ויחד איתה כמובן גם גיבור הסיפור- בלון הגז הסורר כשהוא מוצא עצמו מתגלגל עד לשפת הכביש ושם נפגש חזיתית עם הפגוש של מכונית דוהרת.
בנס לא נגרם אסון, אם כי אם שואלים את הא' מסתכנים בספיגת מטח קללות עסיסי ממיטב המסורת הרומנית שהרי מרגע זה ואילך נאלצה להדוף מכבש האשמות בדבר מוצאה ומקום מגוריה שאפילו צבע עורה המנומש, שערה הג'ינג'י והמבטא הרומני שלה לא עמדו לה בשעה קשה זו (אנחנו עוד מחכים לבדוק מתי הם כן יעמדו) כך שהיא הובלה אחר כבוד לתחנת המשטרה, שם בילתה חצי יממה, הפסידה יום עבודה, כמה שנות חיים וכמובן- את בלון הגז שהופקד נאמנה בידי השוטרים החרוצים... אבל לא בחורה כמו א' תחזור לביתה בידיים ריקות וכך רגע לפני שחישבה לסנן קללה לעבר דלת היציאה עליה נשען שוטר בתספורת קלינט איסטוודית שנדמה שכמעט ומפילה אותו ארצה מכובד הג'ל, אורך הגב, וצרות המותן- מצאה עצמה הא' - מבלי שתדע להסביר איך זה קרה לה- מפלרטטת עמוקות עם הגורם שמצליח מאז להבעיר בחייה להבה גדולה יותר מכל בלון גז שהוא - בן זוגה ואבי ילדיה, רב פקד ד'
.
אם לחזור לענייננו, כשמדברים על המשבר חשוב לדבר גם על הטבע. אנשים מתחילים לחסוך יותר מתמיד בחשמל ומים וגז, המגורים מצטמצמים (אני אישית מכירה הרב החבר'ה צעירים שפשוט חזרו לגור אצל ההורים) ובהתאמה השימשו במשאבים (ע"ע מקרר אחד שמשמ חמישה אנשים ולא חמישה מקררים לכל אדם) , אנשים יוצאים לבלות יותר קרוב לבית, פחות טיסות לחול, ולדעתי אם לא יקמצו את הידיים לגמרי, דווקא הכלכלה הישראלית תרווה נחת מכך. לחשוב על עשרותה אלפים שבורחים מכאן בחגים לאירופה ואמריקה- דווקא נוסעים להתארח בבתי מלון , בצימרים או מבקרים אתרי נופש... כאן בארץ.. אפשר לעשות נפלאות מהמשבר הזה דווקא למדינה ולעידוד היצור והפיתוח והנופש בארץ, אם רק תהיה לנו ממשלה, שתיתן דעתה באמת אלינו ועלינו ולא תעסוק רק בעצמה. השקל חזק יחסית, הכלכלה שלנו יציבה יחסית, נשאר רק להרגיע ולחזק ולעודד אנשים להוציא ולחיות כמו שצריך, להגן על נפגעי הפנסיות, להזרים נכונה כספים וליצור מסגרות עבודה בשכר סביר.
הטרור הכלכלי שמפיצים כלכלנים, אותם אלה שלא חזו דקה לפני את הנפילה הגדולה לא מאיים עליי, הוא רק מדרבן אותי לחשוב ולנהוג אחרת ואם יש משהו שלמדתי על עולם הכלכלה הוא שחשיבה אחרת, הליכה כנגד כיוון הזרם היא זו שמזמנת מזומנים לעיתים קרובות יותר ובהיקפים גבוהים יותר.
<ובי נשבעתי לא עוד פילוסופיה>
בגלל יועצים כלכליים כדוגמאת זה של בנק הפועלים המצב עלול באמת להפוך להיות צרה צרורה הרבה יותר ממה שהיא במילא. אני עקבתי בתקופה האחרונה אחרי אמירות ותחזיות של לא מעט כלכלנים, כמו רובינו ומה שדיבר אליי יורת מכולם היו האמירות של מספר מיליורנים ולא רק כאלה שעושים כסף מפיזור הצהרות. אם לסכם את הנאמר על ידם אזי אפשר לומר שהמשבר הזה והיציאה ממנו כולו בידינו. מבחינה כלכלית אנחנו יכולים לצאת ממנו תוך חודשים ספורים, אלא מה, שום ספר כלכלה אל מכין את המציאות לפאניקה. וזה המ שקורה כרגע, כל אחד אוחז בכסף קרוב לחזה, בנקים לא משחררים ממנו, אנשים עוצרים תוכניות, מבטלים נופשים, ממעטים לצאת ולקנות ולהתפתח ונוצר קפאון, דשדוש.
זו הבעיה המרכזית ולא המשבר הריאלי. אני לא נביאה ואני די מגרדת את ההגדרה של המעמד הבינוני הנמוך, אבל גם עם המעט שיש לי אני משתדלת לא להיכנס לפאניקה. אני נוסעת במונית כמו בעבר כשאני צריכה, ואני ל מושכת את כספי החסכונות, פקדונות, קרנות, ואני משתדלת לעבוד קצת יותר קשה מכרגיל מחשש לחרב הפיטורין שמרחפת לדעתי מעל רובינו, (וזה רק מוציא מכולנו לדעתי יותר יצירתיות ומרץ), ואני פותחת את ביתי למכרים שנתקעו בלי אפשרות לשלם שכר בשל פיטורים או שהם נמצאים במעברי דירות בשל ירידת המחירים - ובודקת איפה אפשר לנצל את המצב לטובתי, למשל לבק הנחה בתשלום שכר הדירה של הבעלבית- ומשתדלת להישאר רגועה.
אני חושבת שפאניקה על גבי פאניקה תחריף את המשבר שריאלית קיים אבל רמת העומק והאורך שלו תלויה בהתנהגות המנטלית שלנו. לכן, אני כן בעד השקעות ואני כן בעד דינאמיות. שיהיה ברור, אני לא בעד רולטה רוסית אבל ישיבה על הגדר בעיניי מהווה רעה חולה יותר מיוזמות ותזוזות שבבסיסן רצון לצמוח ולהמשיך לשגשג.
לעניין זה אני רוצה לומר שיש ימים שאני מסתובבת בעיר (לצורך העניין, ת"א, ר"ג, בני ברק) ונדמה שדבר לא השתנה, הכל שוקק, ויש מסעדות מלאות, וחנויות עם תנועת קונים וכו' ויש ימים שזה פחד אלוהים, מזכיר את ימי הפיגועים והפחד מהטרור שהשאיר אנשים בבית. נדמה לי שגם האנשים, אנחנו, לא ממש מבינים המ קורה. מצד אחד הצהרות על מיתון והסברים שכלתניים בנושא ומצד שני- אנשים יכולים ומעוניינים להמשיך להנות ולצרוך ולהתפתח ולעבוד.
להוציא את הללו והם רבים מאיתנו שפוטרו ומפוטרים ונאלצים להתמודד מחדש עם מציאת עבודה ואגו סדוק - אם תסתכל סביב עולם כמנהגו נוהג- אם רק נאפשר לו את זה. ואם זה לא מספיק, הרי שמחירים יורדים, הריבית יורדת, שכ"ד יורד, האין כאן הזדמנות לשגשוג דווקא של בני המעמד הבינוני? אין כאן הזדמנות לייעול חברות ועסקים קטנים כגדולים שהרי בשנים האחרונים גלונים של שמנת לוקקו ע"י אותם מנהלים ובעלי עסקים שבוכים היום לעיני המצלמות.
בנוגע לאנשים שמקבלים את "המכות" שהם לדעתי המפוטרים או אלו שמאבדים את עסקיהם למיניהם- האם זה חדש? חצי ממכריי החליפו עבודות ופוטרו והתפטרו וחוו הורדות אחוזי מישרה ושכר בעשור האחרון לכאן ולשם כולל שכמותי. והם קמו ואספו את השברים וחיפשו עבודה אחרת, מעניינת פחות או יותר, מתחומם או שלא מתחומם והמשיכו ועשו לביתם ויש שזה רק הקפיץ אותם קדימה, ויש שזה היה זמני עד יעבור הזעם ובינתיים המשיכו ללמוד "לימודי שוק ההון" www.israelbursa.co.il/[po]Private lesson stock[/po] וחזרו בכוחות מחודשים, כעבור מס' חודשים/שנים לעסוק בתחומם ויש שנשברו ושקעו במרה שחורה וחתמו דמי אבטלה וחזרו לגור עם ההורים, והם נדירים. מאוד.
מעבר למפוטרים, אחרים שספגו "מכה" מהמשבר הם בעלי הממון, אלו ששקעו בהשקעות רבות מדי בתוך בועות של נדלן והייטק והקמת עסקים ומה לא. אבל, האם הכתובת לא היהת על הקיר? רבות דובר על בועת הנדלן הן בחול והן בארץ, על הטרוף, על כך שהיא עומדת הלתרסק ולכן עם כל האמפטיה לכל המעמד הבורגני העליון ולמתעשרים הצעירים שנשארו עם המכנסיים למטה, טוב יעשו אם יקחו את השיעור הזה לחיים. לתמיד. בועות סופן להתנפץ וכלכלה, אפילו אמי שלא עברה מימיה קורס אחד בכלכלה וממאנת בתוקף להחזיק אפילו כרטיס אשראי אומרת- הכלכלה היא כמו גלים, פעם הגל גבוה וגדול ומרהיב ופעם הוא נמוך ובקושי מלטף את החול. ואת זה שמעתי ממנה לפני שנה וחצי כשרתחתי מזעם על מחירי הדירות בתא ושחששתי להיתקע שוב בלי דירה אחרי שהבעל בית האחרון העלה לי את המחיר ושכבר שקלתי לקנות דירת חדר עלובה בדרום תא במחרי שערורייתי והיא באה ואמרה, כאמור לפני שנה וחצי, תחכי. ככה היה בשנת[b] וגם בשנת [/b] וגם בשנת **** כאשר היא מפלחת עשורים על גבי עשורים ומספרת לי איך בכל פעם שהמצב היה קשה מאוד מעבר לפינה הסתמן האיזון חודשים אחרי, או שנים אחרי ואילו ביום שאחרי המשבר אתה מגלה שאורח החיים משתנה והופך מעט צנוע יותר, יעיל יותר, וחכם יותר.
כל מי שהתגורר בדירה מאוד ישנה שנבנתה ותוכננה בימים שלכסף היה ערך ולא היינו מפונקים כ"כ יודע להצביע על ההבדלים בתכנון צריכת המשאבים המתכלים. כך למשל בדירה הנוכחית שלי, שבה אני מתגוררת לבד (2.5 חדרים) להוציא מכרים ומשפחה שמתנחלים מדי פעם - בדירה הזו גדלה וצמחה לפני מס' עשורים משפחה בת 4 נפשות.
במחצית מהבית מותקנות נורות פלורסנט חסכוניות, כולל בחדרי השינה, כמו גם דוד שמש חסכוני וקטן, רונות מקובעים לקירות (פעם לא חשבו לבקר את איקאה כל חמש שנים) ונישות אחסון גאוניות שאפשרו מגורים בדירה קטנה כ"כ לארבעה אנשים (מתוכם 3 גברים ענקים). הצבע שהקירות עוטרו בו הוא מהסוג האכותי ביותר, מאט לאק או שמהו כזה, כזה שאפשר לנקות אותו במטלית ואקונומיקה אחת לכמה חודשים- במקום לצבוע מחדש. תכלס' הדירה נראית ישנה כי כבר שנים היא מושכרת אבל ברור לגמרי שבדירה הושקעה מחשבה רבה מאוד ליצירת סביבת מגורים נעימה מצד אחד אבל חסכונית ביותר ברמת המשאבים שהיא צורכת ובכמות התחזוק. בעל הבית סיפר לי שהבית שנים לא נצבע ומירוק הקירות ע"י אקונומיקה חסך במשך שני עשורים כסף על צבע סיוד וכו'.
בנוגע לבלוני הגז- הותקן בלון גז מרכזי, כזה שלא מצריך ממני לשלם כל חודש על דמי השימוש שבו ושאני יכולה אפילו לקחת אותו איתי ממקום למקום.
אישית לא ניסיתי אבל רבות עוד יסופר על א' חברתי שתחיה, שהחליטה שעה שהעבירה את חפציה מדירה א' המצויה בקצה הרחוב לדירה ב' המצויה בקצהו השני, לפרק ולקחת איתה גם את בלון הגז הקטן שרכשה לא מזמן, ובעוד היא מנתקת את הבלון ומתמוגגת מכישוריה הטכניים שהובילו אותה לא רק לנתק את בלון הגז אלא לנתק גם לשכנים בקומה מעל את אספקת הגז למשך יממה שלמה- לקחה הא' את הבלון, אחזה אותו בשתי ידיים בריאות הרימה אותו בתנופה ראויה אל מעבר לכתף והחלה לעשות- בשתי רגליים איתנות ובעיכוסים החלטתיים במיוחד - את דרכה לעבר מעונה החדש, מתמוגגת מהחסכון הגלום בהעתקת האוצר.
כל זה התרחש בצהרי יום חם, הבילי ואווילי במיוחד-שהרי שום דבר אחר לא יוכל להסביר למה דווקא ביום ההוא החליטו שוטרי ישראל לקבל שכל ובדיוק במחצית הדרך לשלח לעברה ניידת משטרה שממנה נפלטו שני שוטרים רזים וחיוורים; האחד צורח לתוך מכשיר הקשר והאחר צורח לתוך מגה פון הוראות חרדתיות לכלל עמישראל שעליו להתרחק מהמקום למען ידעו כולם כי לא אחרת מאשר א' חברתי שתחיה, היא היא סכנת הציבור המנומנם והמזיע. הא' אגב לא ממהרת להבין רמזים, גם לא עבים ומצווחים ומלווים במגה פון ואורות צ'אקלאקה כחולה ואימתנית (שהרי הא' היא רומניה ושום דבר לא מצליח להסית אותה מדרכה מלבד נתח בשר עסיסי ומת בעליל), מה שגרם לאחד מהמוסקטרים לקפוץ עליה פאזצטה, ולגרום לנפילתה של הא' אפיים ארצה, ויחד איתה כמובן גם גיבור הסיפור- בלון הגז הסורר כשהוא מוצא עצמו מתגלגל עד לשפת הכביש ושם נפגש חזיתית עם הפגוש של מכונית דוהרת.
בנס לא נגרם אסון, אם כי אם שואלים את הא' מסתכנים בספיגת מטח קללות עסיסי ממיטב המסורת הרומנית שהרי מרגע זה ואילך נאלצה להדוף מכבש האשמות בדבר מוצאה ומקום מגוריה שאפילו צבע עורה המנומש, שערה הג'ינג'י והמבטא הרומני שלה לא עמדו לה בשעה קשה זו (אנחנו עוד מחכים לבדוק מתי הם כן יעמדו) כך שהיא הובלה אחר כבוד לתחנת המשטרה, שם בילתה חצי יממה, הפסידה יום עבודה, כמה שנות חיים וכמובן- את בלון הגז שהופקד נאמנה בידי השוטרים החרוצים... אבל לא בחורה כמו א' תחזור לביתה בידיים ריקות וכך רגע לפני שחישבה לסנן קללה לעבר דלת היציאה עליה נשען שוטר בתספורת קלינט איסטוודית שנדמה שכמעט ומפילה אותו ארצה מכובד הג'ל, אורך הגב, וצרות המותן- מצאה עצמה הא' - מבלי שתדע להסביר איך זה קרה לה- מפלרטטת עמוקות עם הגורם שמצליח מאז להבעיר בחייה להבה גדולה יותר מכל בלון גז שהוא - בן זוגה ואבי ילדיה, רב פקד ד' :-).
אם לחזור לענייננו, כשמדברים על המשבר חשוב לדבר גם על הטבע. אנשים מתחילים לחסוך יותר מתמיד בחשמל ומים וגז, המגורים מצטמצמים (אני אישית מכירה הרב החבר'ה צעירים שפשוט חזרו לגור אצל ההורים) ובהתאמה השימשו במשאבים (ע"ע מקרר אחד שמשמ חמישה אנשים ולא חמישה מקררים לכל אדם) , אנשים יוצאים לבלות יותר קרוב לבית, פחות טיסות לחול, ולדעתי אם לא יקמצו את הידיים לגמרי, דווקא הכלכלה הישראלית תרווה נחת מכך. לחשוב על עשרותה אלפים שבורחים מכאן בחגים לאירופה ואמריקה- דווקא נוסעים להתארח בבתי מלון , בצימרים או מבקרים אתרי נופש... כאן בארץ.. אפשר לעשות נפלאות מהמשבר הזה דווקא למדינה ולעידוד היצור והפיתוח והנופש בארץ, אם רק תהיה לנו ממשלה, שתיתן דעתה באמת אלינו ועלינו ולא תעסוק רק בעצמה. השקל חזק יחסית, הכלכלה שלנו יציבה יחסית, נשאר רק להרגיע ולחזק ולעודד אנשים להוציא ולחיות כמו שצריך, להגן על נפגעי הפנסיות, להזרים נכונה כספים וליצור מסגרות עבודה בשכר סביר.
הטרור הכלכלי שמפיצים כלכלנים, אותם אלה שלא חזו דקה לפני את הנפילה הגדולה לא מאיים עליי, הוא רק מדרבן אותי לחשוב ולנהוג אחרת ואם יש משהו שלמדתי על עולם הכלכלה הוא שחשיבה אחרת, הליכה כנגד כיוון הזרם היא זו שמזמנת מזומנים לעיתים קרובות יותר ובהיקפים גבוהים יותר.
<ובי נשבעתי לא עוד פילוסופיה>
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.