על ידי נעמה...* » 23 אוגוסט 2007, 01:25
היי מיכלולה,
היה נחמד להכיר את הפנים מאחורי הדמות הוירטואלית.בכלל,היה נחמד ביער...יש לך מושג מי לקח את הסנדלים של איילת ?
לגבי הקבוצה שמתגבשת: זה יהיה מעיין חוג משפחות כזה של חובבי טבע,ו-כן,זה מיועד למשפחות חינוך ביתי.יש לנו צורך להפגיש את ילדינו עם עוד ילדים שחווים אורח חיים דומה,ליצור קבוצה שתיתן להם מענה חברתי במקום זה שילדי ביה"ס נחשפים אליו.אם יש משהו שהיה חסר לנו במחנה שהיינו בו-זה זה.מכאן עלה הרצון לארגן קבוצה שבה רוב/כל המשתתפים בחינוך ביתי.
ענבר-אם את רואה עצמך שייכת/רוצה להשתייך לקבוצה המתגבשת-מוזמנת בחפץ לב
אני אינני "סלקטורית". לכשיוודעו כל הפרטים תוכלי להרשם ישירות מול צוות "שומרי הגן"
לגבי המחנה שהיה בכרמל:
המיקום-בלב יער היה מאד מוצלח ומרענן (עבורנו,כמי שבאים מהערבה...)היער זימן הרבה אפשרויות לגלות,לחוות,לחוש,לשמוע,לראות,לנסות,להכיר,ללמוד,לנוח...
ההזדמנות להתבונן-בעצמך פנימה,בהתרחשויות בטבע,בסביבה האנושית -היוו עבורי זמן איכות נהדר.
ההזדמנות להרפות מעומס משימות חיי היום יום שלנו,לאפשר לאחרים לדאוג לארוחת הערב או לילדיי להעסיק עצמם סביב חברה שאיננה אני-בין אם חברת הילדים ובין אם המבוגרים-אנשי הצוות של שומרי הגן שהיו זמינים כל הזמן לתת תשומת לב,להדריך וללוות (בטיול/עשייה)
או סתם מבוגרים אחרים-אבות ואימהות,כמוני . המפגש הבין אישי היה לא רק נחמד אלא חשוב עבורי כאמא בחינוך ביתי המעוניינת לזמן לילדיה כמה שיותר חשיפה למגוון אנושי שממנו יוכלו ללמוד ולהתפתח.
לרוב המשתתפים היו יותר ממכנה משותף אחד,וגם זה תרם לאווירה נוחה בין כולם:האהבה לטבע,התזונה הטבעית והאורגנית,היכולת להתנתק מהבלי העולם המודרני ולחוש בנוח משך 3 ימים ללא עומס הגירויים ה"רגיל" (למי שרגיל לחיות כך...לא אנחנו,תודה לאל...)
פשוט לחיות ביער,לישון באוהל,לבשל במדורה,לעסוק במלאכות שונות כמו שזירת חוטים/חבלים מקליפת גזע הבננות,להשחיז ענפים לחניתות/חצים,לגדוע גזעים עם גרזן,לשייף ערכה להדלקת אש ללא גפרורים ולנסות ולנסות ולנסות עד שמצליח (או שלא...)
לבנות מחסה מענפים,לטייל טיול לילי יחפים וללא פנסים,לחסוך במים,למחזר,לקמפסט,ללקט צמחי בר למאכל,ועוד...
בקיצור-פשוט להיות .להתבונן.
היו גם כמה פעילויות יותר מובנות סביב נושא מסויים,תרגילים נחמדים של התבוננות והכירות -עם עצמנו ועם סביבתנו,מעגל מיוחד רק לנשים/גברים/ילדים -כל אחד עם קבוצת הגיל שלו,בנושא המרת רגשות או משהו דומה. הונחה בצורה טובה אבל לצערי לא השתתפתי בחלק העיקרי של הפעילות הזו כך שאני לא יודעת בדיוק. לדעתי לא משהו "רוחני"מדי אלא יותר בכוון של חיבור בין רוח וחומר,בין אדם לאדמה,בין העולם של מעלה עם העולם של מטה,עם זה שבתוכנו פנימה ועםזה שבטבע סביבנו..
לפני כל ארוחה אומרים כמה מילות תודה לטבע על השפע שזכינו לו,ובאמת היה שפע אוכל,והכל אורגני וטבעי ובריא. גם סוגי המזון בתפריט התאימו לנו לאורח חיים התזונתי שלנו (פירות בבוקר,ירקות טריים בצהריים וירקות מבושלים בערב,ן... כמובן גם דגנים מכל מני סוגים וקטניות ונבטים ואגוזים וכ"ו...)
למרות שהוצעו מגוון פעילויות לילדים ולמבוגרים,לא היה שום לחץ/הכרח להשתתף בהם והיום זרם בנינוחות ורוגע,לפחות לדידי.
אני חוויתי בעיקר את הכייף שבלהרפות ולשחרר ולכן הייתי עסוקה יותר בלהיות ופחות בלעשות.אבל כל אחד חווה את זה אחרת כמובן...
הרעיון לגבש קבוצה סביב היוזמה של "שומרי הגן" נובע מתוך צורך שלי (שאני מאמינה שעוד אימהות בחינוך ביתי יוכלו להזדהות איתו)
של לחוות את המפגש בטבע כהזדמנות גם עבורנו ההורים לנוח ולהרגע,להרפות,להתחלק באחריות עם עוד דמות מבוגרת
אם זו היתה התארגנות עצמאית שלנו כמשפחות,אזי עומס המשימות לארגן ולקחת אחריות היו משבשים את תחושת החופש-נופש שחייתי ושמאד נהניתי ממנה. בסה"כ,כולנו הרי יוצאים לקמפינג בעצמנו,פה ושם,לבד או עם חברים,ותמיד ה"עול" נופל עלינו-ההורים (אפילו שאנחנו חווים את המשימות בדר"כ שמשהו חיובי וטוב ולא כעול),עדיין,נעים ונוח לפעמים לדעת שיש עוד דמות (במחנה הזה היו 4 דמויות כאלו)שעושה ויוזמת ולוקחת אחריות-להעסיק את הילדים במגוון פעילויות שקשורות לחיים בטבע,לאסוף עצים למדורה,לארגן את האוכל ולבשל את הארוחות,להכיר מראש את מסלולי הטיול ולהכין עושר של סיפורים ורעיונות להתנסויות מעניינות גם עבורנו המבוגרים,לדאוג לאספקת מים וציוד ייחודי,וכ"ו.
בקיצור-אני מעדיפה לשלם יותר כסף ולדעת שצוות מדריכי "שומרי הגן"( שמאד מקצועיים בתחומם ואנשים באמת חביבים)יהיו שם כדי לשאת בחלק העיקרי מנטל האחריות על האירגון ו...גם להנות מהערך המוסף של מה שיש להם להציע
(מי שרצה אגב,עזר והשתתף יותר ממני,והיו הרבה כאלו וזה היה נהדר,שחוץ מהצוות היו עוד מבוגרים שתרמו מכישוריהם וממרצם)
עלות המחנה שהיינו בו היתה 950 ש"ח,כולל הכל,(ואוכל אורגני ל 3 ימים מלאים הוא לא זול עבור כזו כמות של אנשים,ובאמת היה שפע כל הזמן ואפשרות לנשנש/לתת לילדים הקטנים גם בין הארוחות...)
מה שעוד אהבתי במחנה שהיינו בו,זה מספר המשפחות המצומצם יחסית. היינו 6-7 משפחות וזה היה בדיוק טוב. לא מעט מדי-כדי לזמן לנו מפגש אנושי מגוון ולא הרבה מדי,כך שהיתה תחושת אינטימיות וקירבה בין המשתתפים.
ל"שומרי הגן"יש מגוון פעילויות במקומות שונים בארץ.רובם מכוונים או לילדים (חוגים שבועיים קבועים)או למבוגרים (סדנאות הכשרה למיניהם). מה שאני התחברתי אליו הוא הרעיון של מחנה משפחות כזה,שמתאים לנו בדיוק לאורח החיים ,שכל המשפחה שותפה לחוויה
וכולם לומדים מכולם,עם כולם.
הצוות של המדריכים שליוו את המחנה היו כולם בעלי אוריאנטציה כזו ולכן זה זרם כל כך טוב ונעים.היתה להם מודעות לצרכים "משפחתיים"
וזה מאד עזר לתחושה הנינוחה.
בקיצור,משפחות בחינוך ביתי שזה מעניין אותם ,להצטרף לקבוצה כזו שמתארגנת,למפגש/מחנה בטבע,אחת ל.. (לא יודעת,כמה שנרצה...)
מוזמנות ליצור עמי קשר
אם למישהו/היא יש רעיונות נוספים לקידום/פיתוח היוזמה, יתקבלו בשמחה
נעמה...
היי מיכלולה,
היה נחמד להכיר את הפנים מאחורי הדמות הוירטואלית.בכלל,היה נחמד ביער...יש לך מושג מי לקח את הסנדלים של איילת ?
לגבי הקבוצה שמתגבשת: זה יהיה מעיין חוג משפחות כזה של חובבי טבע,ו-כן,זה מיועד למשפחות חינוך ביתי.יש לנו צורך להפגיש את ילדינו עם עוד ילדים שחווים אורח חיים דומה,ליצור קבוצה שתיתן להם מענה חברתי במקום זה שילדי ביה"ס נחשפים אליו.אם יש משהו שהיה חסר לנו במחנה שהיינו בו-זה זה.מכאן עלה הרצון לארגן קבוצה שבה רוב/כל המשתתפים בחינוך ביתי.
ענבר-אם את רואה עצמך שייכת/רוצה להשתייך לקבוצה המתגבשת-מוזמנת בחפץ לב
אני אינני "סלקטורית". לכשיוודעו כל הפרטים תוכלי להרשם ישירות מול צוות "שומרי הגן"
לגבי המחנה שהיה בכרמל:
המיקום-בלב יער היה מאד מוצלח ומרענן (עבורנו,כמי שבאים מהערבה...)היער זימן הרבה אפשרויות לגלות,לחוות,לחוש,לשמוע,לראות,לנסות,להכיר,ללמוד,לנוח...
ההזדמנות להתבונן-בעצמך פנימה,בהתרחשויות בטבע,בסביבה האנושית -היוו עבורי זמן איכות נהדר.
ההזדמנות להרפות מעומס משימות חיי היום יום שלנו,לאפשר לאחרים לדאוג לארוחת הערב או לילדיי להעסיק עצמם סביב חברה שאיננה אני-בין אם חברת הילדים ובין אם המבוגרים-אנשי הצוות של שומרי הגן שהיו זמינים כל הזמן לתת תשומת לב,להדריך וללוות (בטיול/עשייה)
או סתם מבוגרים אחרים-אבות ואימהות,כמוני . המפגש הבין אישי היה לא רק נחמד אלא חשוב עבורי כאמא בחינוך ביתי המעוניינת לזמן לילדיה כמה שיותר חשיפה למגוון אנושי שממנו יוכלו ללמוד ולהתפתח.
לרוב המשתתפים היו יותר ממכנה משותף אחד,וגם זה תרם לאווירה נוחה בין כולם:האהבה לטבע,התזונה הטבעית והאורגנית,היכולת להתנתק מהבלי העולם המודרני ולחוש בנוח משך 3 ימים ללא עומס הגירויים ה"רגיל" (למי שרגיל לחיות כך...לא אנחנו,תודה לאל...)
פשוט לחיות ביער,לישון באוהל,לבשל במדורה,לעסוק במלאכות שונות כמו שזירת חוטים/חבלים מקליפת גזע הבננות,להשחיז ענפים לחניתות/חצים,לגדוע גזעים עם גרזן,לשייף ערכה להדלקת אש ללא גפרורים ולנסות ולנסות ולנסות עד שמצליח (או שלא...)
לבנות מחסה מענפים,לטייל טיול לילי יחפים וללא פנסים,לחסוך במים,למחזר,לקמפסט,ללקט צמחי בר למאכל,ועוד...
בקיצור-פשוט להיות .להתבונן.
היו גם כמה פעילויות יותר מובנות סביב נושא מסויים,תרגילים נחמדים של התבוננות והכירות -עם עצמנו ועם סביבתנו,מעגל מיוחד רק לנשים/גברים/ילדים -כל אחד עם קבוצת הגיל שלו,בנושא המרת רגשות או משהו דומה. הונחה בצורה טובה אבל לצערי לא השתתפתי בחלק העיקרי של הפעילות הזו כך שאני לא יודעת בדיוק. לדעתי לא משהו "רוחני"מדי אלא יותר בכוון של חיבור בין רוח וחומר,בין אדם לאדמה,בין העולם של מעלה עם העולם של מטה,עם זה שבתוכנו פנימה ועםזה שבטבע סביבנו..
לפני כל ארוחה אומרים כמה מילות תודה לטבע על השפע שזכינו לו,ובאמת היה שפע אוכל,והכל אורגני וטבעי ובריא. גם סוגי המזון בתפריט התאימו לנו לאורח חיים התזונתי שלנו (פירות בבוקר,ירקות טריים בצהריים וירקות מבושלים בערב,ן... כמובן גם דגנים מכל מני סוגים וקטניות ונבטים ואגוזים וכ"ו...)
למרות שהוצעו מגוון פעילויות לילדים ולמבוגרים,לא היה שום לחץ/הכרח להשתתף בהם והיום זרם בנינוחות ורוגע,לפחות לדידי.
אני חוויתי בעיקר את הכייף שבלהרפות ולשחרר ולכן הייתי עסוקה יותר בלהיות ופחות בלעשות.אבל כל אחד חווה את זה אחרת כמובן...
הרעיון לגבש קבוצה סביב היוזמה של "שומרי הגן" נובע מתוך צורך שלי (שאני מאמינה שעוד אימהות בחינוך ביתי יוכלו להזדהות איתו)
של לחוות את המפגש בטבע כהזדמנות גם עבורנו ההורים לנוח ולהרגע,להרפות,להתחלק באחריות עם עוד דמות מבוגרת
אם זו היתה התארגנות עצמאית שלנו כמשפחות,אזי עומס המשימות לארגן ולקחת אחריות היו משבשים את תחושת החופש-נופש שחייתי ושמאד נהניתי ממנה. בסה"כ,כולנו הרי יוצאים לקמפינג בעצמנו,פה ושם,לבד או עם חברים,ותמיד ה"עול" נופל עלינו-ההורים (אפילו שאנחנו חווים את המשימות בדר"כ שמשהו חיובי וטוב ולא כעול),עדיין,נעים ונוח לפעמים לדעת שיש עוד דמות (במחנה הזה היו 4 דמויות כאלו)שעושה ויוזמת ולוקחת אחריות-להעסיק את הילדים במגוון פעילויות שקשורות לחיים בטבע,לאסוף עצים למדורה,לארגן את האוכל ולבשל את הארוחות,להכיר מראש את מסלולי הטיול ולהכין עושר של סיפורים ורעיונות להתנסויות מעניינות גם עבורנו המבוגרים,לדאוג לאספקת מים וציוד ייחודי,וכ"ו.
בקיצור-אני מעדיפה לשלם יותר כסף ולדעת שצוות מדריכי "שומרי הגן"( שמאד מקצועיים בתחומם ואנשים באמת חביבים)יהיו שם כדי לשאת בחלק העיקרי מנטל האחריות על האירגון ו...גם להנות מהערך המוסף של מה שיש להם להציע
(מי שרצה אגב,עזר והשתתף יותר ממני,והיו הרבה כאלו וזה היה נהדר,שחוץ מהצוות היו עוד מבוגרים שתרמו מכישוריהם וממרצם)
עלות המחנה שהיינו בו היתה 950 ש"ח,כולל הכל,(ואוכל אורגני ל 3 ימים מלאים הוא לא זול עבור כזו כמות של אנשים,ובאמת היה שפע כל הזמן ואפשרות לנשנש/לתת לילדים הקטנים גם בין הארוחות...)
מה שעוד אהבתי במחנה שהיינו בו,זה מספר המשפחות המצומצם יחסית. היינו 6-7 משפחות וזה היה בדיוק טוב. לא מעט מדי-כדי לזמן לנו מפגש אנושי מגוון ולא הרבה מדי,כך שהיתה תחושת אינטימיות וקירבה בין המשתתפים.
ל"שומרי הגן"יש מגוון פעילויות במקומות שונים בארץ.רובם מכוונים או לילדים (חוגים שבועיים קבועים)או למבוגרים (סדנאות הכשרה למיניהם). מה שאני התחברתי אליו הוא הרעיון של מחנה משפחות כזה,שמתאים לנו בדיוק לאורח החיים ,שכל המשפחה שותפה לחוויה
וכולם לומדים מכולם,עם כולם.
הצוות של המדריכים שליוו את המחנה היו כולם בעלי אוריאנטציה כזו ולכן זה זרם כל כך טוב ונעים.היתה להם מודעות לצרכים "משפחתיים"
וזה מאד עזר לתחושה הנינוחה.
בקיצור,משפחות בחינוך ביתי שזה מעניין אותם ,להצטרף לקבוצה כזו שמתארגנת,למפגש/מחנה בטבע,אחת ל.. (לא יודעת,כמה שנרצה...)
מוזמנות ליצור עמי קשר
אם למישהו/היא יש רעיונות נוספים לקידום/פיתוח היוזמה, יתקבלו בשמחה
נעמה...