ניצן אמ כתבה יום אחד:
האם הוא הפוסק הסופי בהחלטות משפחתיות? האם את לוקחת על עצמך החלטות גם? ...יש לא מעט מצבים שבהם הנשים פשוט משתפות עם זה פעולה כי עם כל האמונות שלהן על כמה שהן מתקדמות, ברמת המעשה והמחשבה, הן לא פחות שוביניסטיות. כי הן תמיד שמות את הגבר כפוסק הסופי.
האם זה המצב? או שאת יכולה להגיד שיש ביניכם שיוויון אמיתי?
אני יכולה להגיד, על הנישואין שלי, שאין בינינו שיוויון אמיתי. וכמה אנחנו רוצות שיהיה!
אבל אין.
כי אם אני אומרת לו מה דעתי בנושא, אז זה כמעט תמיד בנימה של הצעה או שאלה.
ואם הוא אומר לי מה דעתו בנושא - הוא
אומר
(גברים אומרים, נשים שואלות. נדוש מרוב שזה ידוע. הלאה)
השלב השני הוא יותר חמור:
כשהוא אומר לי מה דעתו,
אני מתייחסת לזה כאלה ציווי
כברירת מחדל - זוהי התגובה שלי!
אני מקדישה לזה חשיבות עצומה.
בייחוד בעניינים מסוימים, כמובן, אבל ה"עניינים המסוימים" האלה מכסים כזאת קשת מצבים, שחבל"ז.
אז אני מייחסת לדבריו חשיבות עצומה.
אני מרגישה כמעט אנוסה לקבל אותם.
בקלות רבה, אני מתקפלת.
אם אני לא מתקפלת, אז אני מתרגזת, כי אני חווה את זה כהתקפה ישירה עלי (והוא כולה אמר מה דעתו! לא ציפה שאעבור לדום!)
דוגמה קלאסית: יש לי צ'ופצ'יק קטן שמאפשר את חיבור המחשב נייד שלי לאינטרנט אלחוטי.
מזמן זרקתי אותו לתיק שלי ואני סוחבת אותו אתי לכל מקום, כי זה בדיוק מסוג הדברים שכשאצטרך - לא אזכור לקחת בזמן. ואני רוצה שתמיד תהיה לי האופציה זמינה, בלי לתכנן ובלי לחשוב.
לפני כמה ימים משום מה הבחור חיפש משהו בתיק שלי, ומצא את המקלון. ואמר "למה בכלל את סוחבת את זה אתך??"
אז אמרתי: "כי... עזוב, לא חשוב". ולקחתי את זה ממנו.
הוא אמר: "בכל מקרה את לא צריכה לקחת את זה לכל מקום"
הוא מצא מה שחיפש, העביר לי בחזרה את התיק, וזהו.
ואני לא החזרתי לשם את הצ'ופצ'יק!
וכמובן פחות משבוע אחר כך נסעתי לי לאיזה כנס, עם הלפטופ, וכמובן שהייתי צריכה להתחבר לאינטרנט, וכמובן שלא היה לי את המקלון בתיק.
דבר ראשון רציתי לחנוק את הבעל שלי.
אחר כך רציתי לחנוק את עצמי. כי זה היה לחלוטין בידי.
אני בחרתי לקחת את האמירה שלו ברצינות.
ובכל זאת לא בחרתי, כי זו בחירה כמעט אוטומטית, בקושי מודעת, משהו שנמצא בבסיס ההתנהלות שלי, ברירת מחדל.
אז במקום לחנוק אנשים, החלטתי לפתוח דף בבאופן
ואני בכוונה תחילה קראתי לדף הזה
שוביניזם בזוגיות טובה, כי יש בסביבה מספיק יחסים מחורבנים שהם גם שוביניסטיים. זה נושא אחר לדף אחר (כל דפי ההתעללות בזוגיות, למשל). אני מדברת על מערכות יחסים שבאמת רוצות ומתאמצות להיות טובות - וגם מצליחות בזה - ובכל זאת, עדיין נגועות בשוביניזם, בניגוד גמור לרצונם ההכרתי והמודע של בני הזוג.
גברים טובים ונשים יקרות, בואו נדבר על זה.