כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר
כי איש לא מאמין למה שפיו דובר
תמיד ידענו שאפשר לבטוח
וצריך לסמוך על חברים
שחבל הצלה ניתן למתוח
מכאן ועד מעבר להרים
ידענו שהלב נשאר פתוח
כי לב אף פעם לא סוגרים
אנחנו לא נשקוט ולא ננוח
עד שאתה תהיה בין החוזרים


כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר
כי איש לא מאמין למה שפיו דובר
וכשהבוקר עולה
שותק וחיוור
אני יודע שהייתי אילם ועוור
אז אם אתה שומע את קולנו
אל תאמר נואש אל תשבר
מחר לא יבייש את אתמולנו
אנחנו רון לא מפקירים חבר


כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אז אם אתה שומע את קולנו
אל תאמר נואש אל תשבר
מחר לא יבייש את אתמולנו
אנחנו רון לא מפקירים חבר
מאתר למען רון .

בדיוק היום חשבתי לי- מזלנו שזה לא משאל עם... ואני לא מרחמת על השרים בהצבעה שכזאת.
אני סקרנית עכשיו לראות אם זה ימשיך הלאה (יש את ה"בעיה" עם רוצח משפחת הרן שהחיזבאללה לא מוכנים בלעדיו ושרון לא מוכן איתו...).

לבי עם משפחות שני הצדדים. זה באמת מצב נורא.

היום הזה עובר עלי בחוסר התרכזות בעניני, והתרכזות שקטה במה שקורה בממשלה.
די ברור שהם הולכים להחזיר את השבויים.
ההחלטה כלכך קשה.
אני לא חושבת שצריך להמשיך בעיסקה, ומקוה שמשהו יקרה, ומצד שני מבינה גם את משפחתו של טטנבאום.
די, שיגמר כבר, ואולי שיקרה איזה נס...

המחשבה המצמררת היא שאין סיבה שהוא לא יהיה חי.
הוא היה חי כשדיראני מכר אותו, ולמה שפתאום יפסיק להיות חי? הרי למי שקנה אותו לא היה שום אינטרס להרוג אותו.
אכן מצמרר!

אני מרגישה שהוא חי.
מסתבר שיש עדויות כי באירן יש שבויים שנעלמים ובמשך עשרות שנים איש לא יודע על גורלם.
הנקודה שגם לי ממש לא ברורה זה למה מחזיקים אותו.
מה הם רוצים בתמורה?
הם פשוט מחכים איתו עד שייפול לידנו דג שמן מאוד ואז יהיה מו"מ?
כלומר, רון הוא קלף מיקוח עתידי שמחכה לתורו באיזה חור??

ממש נשבר הלב.

לפעמים אני מקווה בשבילו שאולי הוא כבר לא חי ולא סובל. אני גם מנסה לחשוב כמה זה נורא שאף אחד לא יודע מה איתך - למה אתה אמור לצפות?
ועוד שאלה- מה יוצא מזה שהם חטפו אותו ומסתירים? מה התועלת?

בתור ילדה בשנות השמונים הנושא הזה מאוד רחוק לליבי,
אבל יש לי שאלה מי חושב שרון ארד חי?
אם הוא חי ,זו מחשבה מצמררת.

תשובה: (בשיטת חידות בצ'יק צ'ק)
`no way`

עוד נקודות למחשבה:
[list=1]
[*] כדי לשחרר את רון ישראל חטפה מספר לבנונים, חלקם אזרחים שנקלעו בטעות לאזור החטיפה של הבכירים. אזרחים אלו שבינהם היו גם נערים, הוחזקו יותר מעשור במעצר בישראל. הם שוחררו רק עם היציאה מלבנון. (ע"ע פיגוע מיקוח).
[*] דיראני ועובייד הם לבנונים ולפי כל הידיעות רון ארד מוחזק באירן. האם ישראל מחזיקה את השנייים כי יש להם מידע שיכול להפליל מישהו בצמרת ?
[*] במסגרת חילופי השבויים אמורים לקבל מלבד טננבאום גם את שלושת החטופים. האם משפחותיהם שוות פחות ממשפחתו של רון ?
[*] בהמשך לשלוש חידה חשבונית:
[/list]
מסוק ובו כח מילואים הכולל טייס (כפיר לביא), חייל ביחידה מיוחדת של הצנחנים (מעוז אומץ) ובשר תותחים (לוחם) מיחידת שדה (משה כהן), מתרסק חו"ח בזמן פעילות. האם נשות כל חיילי המסוק תקבלנה את אותו פיצוי כספי ואותם תנאים ?

יעל, לעורכי עיתונים יש גבולות, גם למנוולים שביניהם (ידע אישי, חינם (-; )
כמה נקודות למחשבה:
[list=1]
[*] תמי ארד, אשתו של רון, היא עורכת בידיעות אחרונות ומקושרת היטב במערכת בפרט ובעיתונות העברית בכלל
[*] הקמפיין הנגטיבי על טננבאום ונגד החזרת דיראני ללא תמורה בעניין רון ארד נוהל במובהק ובבירור בעיקר בידיעות אחרונות
[*] הדלפת המידע (שפורסם בידיעות בסופ"ש האחרון) מתוזמנת היטב עם קבלת דו"ח וינוגרד ע"י המשפחה והתקדמות המו"מ לחילופי השבויים.
[/list]

אני תומך בכל לבי במשפחת ארד, חתמתי על העצומה האחרונה ועל כל קודמותיה, הייתי שותף פעיל (בעבר הרחוק, לצערי) בעמותה למען שחרורו של רון ויזמתי גם מספר פעילויות בנושא זה (שוב, בעבר הרחוק). למרות זאת, הבאתי כאן את הדברים כדי להאיר לפחות פינה קטנה מהדרך המקצועית והמתוזמנת היטב שבה מתנהלים הדברים בתקשורת, להמליץ מאד על צריכה ביקורתית וחשדנית (למתקדמים: גם חתרנית) של המידע התקשורתי ולא לתת ל"עובדות" לבלבל אותנו.

יעל- עברו לי מחשבות בדיוק כמו שלך.
ואז ניסיתי לשכנע את עצמי שאולי הם עשו את זה כדי לזעזע את הציבור ולגרום לדעת קהל.
ואז חשבתי עוד והבנתי שזו פשוט ידיעה עיתונאית ובגלל זה היא שם. "סקופ".

אגב, פורסם שעקרו לאלחנן טננבאום את כל השיניים בעינויים ואחרי יומיים אמרו שלא.
לבי למשפחתו האומללה שצריכה, כמו כולם, לקרוא עיתון.

ובהמשך לחגית; אין, אין גבולות לעורכי העיתונים המנוולים האלה...!. למי לכל הרוחות היו חסרים הפרטים המזעזעים על מצבו של רון ארד בשבי ?. האם מישהו מאזרחי המדינה הכואבים את שביו, חשב ולו לרגע שאם רון בחיים, אז הוא שרוי בתנאי נופשון?. למה הפירוט החולני הזה? איזו מטרה הוא משרת?. אה, ויפה מצד העיתון שסייג ואמר, כי הוא מפרסם את העדויות "כפי שנמסרו לו, מבלי שיש בידיו אפשרות לבדוק אותן או לוודא את אמיתותן". חלאות.

לדעתי היו מעורבים בזה בכירים במערכת המדינית והצבאית. לא יודע בדיוק מי, אבל זה קצת תרגיל מסריח של הסטת תשומת הלב מהפשלות בתוך המדינה אל שעיר לעזאזל (שטלפיו אינם נקיים).
למה לא חטפו בכיר סורי כדי לקבל מידע על נעדרי קרב סולטן יעקב ?

ככל שאני מעורה בענין הוא כבר לא פה ביננו (יצחק רבין, לא?!)

אם כבר אז אולי כדאי לכלוא ליד דיראני גם את מי שהחמיץ את ההזדמנות להחזיר את רון בגלל ויכוח על גובה התשלום (בזמן המשא ומתן עם דיראני עצמו).

דווקא כיון שענין החזרת דיראני וכל נושא השבויים מאוד בכותרות כרגע, יש לי אישית הרגשה שזה כן משפיע.
מה עוד, אני כל כך הרוסה מהכותרת על רון ארד ב"ידיעות" אתמול (יום שישי) על עדויות שהוא חי, נכה והוזה באיראן, שאני מרגישה שלחתום ואולי להשפיע זה המעט שאני יכולה לעשות.

חגית, ברשותך אני רוצה להסיט את הדיון לכיוון אחר (אם יתפתח אעביר לדף אחר).
עד כמה העצומות האלה עוזרות?

יש עצומה בקשר לרון ארד.
לקרוא, לחתום, להעביר הלאה.

[sup][po]מדור אובדן ומוות[/po][/sup]