על ידי צפריר_שפרון* » 29 יולי 2003, 18:56
הנסיון להגדיר חשיבה או מחשבה בתבנית מוגבלת נמצא נדון לכשלון מראש.
שכן החשיבה, מגוון צורות הפעלת אבר המוח מתפרשת אל מעבר לאינסוף, פעולת אבר המוח איננה תלויה בהכרח בשפה, במרחב, בזמן או אפילו בנסיבות החיצוניות. מכיוון שפעולות רבות של אבר המוח נשלטות על ידי "מתאם אוטומטי" הקיים באבר המוח לשם קיומנו הפיזי בתחילה ולאחר מכן מתוך שהרגל כזה או אחר קנה לו אחיזה אצל אותו "מתאם אוטומטי" גם אותן פעולות שבהכרח הן תוצאה של הפעלת המוח באופן רצוני, מקבלות מעמד של "לא מודעות".
כאן, עולה כביכול הצורך להפריד בין אותה חשיבה מודעת, או מודעות לחשיבות החשיבה, לבין אותה חשיבה שאינה מודעת ומכאן כביכול איננה חשובה. אלא שהפרדה כזו איננה אפשרית. שכן, גם אם אנו מודעים לאפשרות החשיבה, ולחשיבה עצמה שמתקיימת אצלנו, עדיין איננו יכולים לגלות מתחומי הפעולה הלא מודעת של מוחנו, את מה שמניע מחשבה כזו או אחרת להעסיק את מרכז החשיבה בעת כזו או אחרת. מחשבות באות והולכות, לעתים אנו מסוגלים להתמקד בחשיבה או מחשבה בנושא מסוים לאורך זמן ולעתים לא. מכך, איננו יכולים להניח ערך חסר בבואנו להתייחס לחשיבה הלא מודעת. שכן אם אותו מניע נסתר לחשיבתנו ולמחשבותנו, להתייחסותנו הישירה והעקיפה למחשבה ולחשיבה כזו או אחרת, איננו בעל ערך, הרי שנשמט הבסיס לכושר השיפוט שלנו (זה שמונע אף הוא על ידי אותה סלקציה). ואם כושר השפוט שלנו מוטל בספק (ולו משום היות "ההגיון" שלו נסתר, לא מודע), הרי כנראה כל האנשים בכל זאת חושבים. עם זאת לא כולם מניחים חשיבות כה רבה לחשיבה מסוג א' או ב', לשפה ג' או ד'.
כאן, ברצוני להאיר פן נוסף של חשיבה, האין חשיבה.
למידת השליטה בחשיבה או במחשבות נמצאת בהרפייה והסכמה להעלם מתוך עולם מוגדר אל תוך מצב תודעה אחר. למידת הדרך, פתיחת הערוץ אל האין חשיבה, כשזה מתקיים לאורך שניות או דקות עשויה לפתוח מחוזות שלמים של ידע והבנה, כשהאינדיקציה הנוכחית למצב של אי חשיבה ניתנת רק כאשר המחשבות עולות מחדש.
לעתים עולה אצל האדם המתרגל את האין חשיבה, ידיעה פנימית עמוקה שהוא אכן אינו חושב, בעודו נמצא באין חשיבה.
ולמי מאתנו שימצא את הדרך לא לחשוב למשך כמה דקות ביום, מובטחת חווית מסע אל מקומות שאולי אינם בגדר המודע והחשוב, אבל, חשיבותם לתחושת הקיום והחיות תתברר במהלך המסע בהכרח.
מכאן - רוב האנשים חושבים יותר מדי או רוב האנשים יותר מדי חשובים.
>צפריר משתעשע>
הנסיון להגדיר חשיבה או מחשבה בתבנית מוגבלת נמצא נדון לכשלון מראש.
שכן החשיבה, מגוון צורות הפעלת אבר המוח מתפרשת אל מעבר לאינסוף, פעולת אבר המוח איננה תלויה בהכרח בשפה, במרחב, בזמן או אפילו בנסיבות החיצוניות. מכיוון שפעולות רבות של אבר המוח נשלטות על ידי "מתאם אוטומטי" הקיים באבר המוח לשם קיומנו הפיזי בתחילה ולאחר מכן מתוך שהרגל כזה או אחר קנה לו אחיזה אצל אותו "מתאם אוטומטי" גם אותן פעולות שבהכרח הן תוצאה של הפעלת המוח באופן רצוני, מקבלות מעמד של "לא מודעות".
כאן, עולה כביכול הצורך להפריד בין אותה חשיבה מודעת, או מודעות לחשיבות החשיבה, לבין אותה חשיבה שאינה מודעת ומכאן כביכול איננה חשובה. אלא שהפרדה כזו איננה אפשרית. שכן, גם אם אנו מודעים לאפשרות החשיבה, ולחשיבה עצמה שמתקיימת אצלנו, עדיין איננו יכולים לגלות מתחומי הפעולה הלא מודעת של מוחנו, את מה שמניע מחשבה כזו או אחרת להעסיק את מרכז החשיבה בעת כזו או אחרת. מחשבות באות והולכות, לעתים אנו מסוגלים להתמקד בחשיבה או מחשבה בנושא מסוים לאורך זמן ולעתים לא. מכך, איננו יכולים להניח ערך חסר בבואנו להתייחס לחשיבה הלא מודעת. שכן אם אותו מניע נסתר לחשיבתנו ולמחשבותנו, להתייחסותנו הישירה והעקיפה למחשבה ולחשיבה כזו או אחרת, איננו בעל ערך, הרי שנשמט הבסיס לכושר השיפוט שלנו (זה שמונע אף הוא על ידי אותה סלקציה). ואם כושר השפוט שלנו מוטל בספק (ולו משום היות "ההגיון" שלו נסתר, לא מודע), הרי כנראה כל האנשים בכל זאת חושבים. עם זאת לא כולם מניחים חשיבות כה רבה לחשיבה מסוג א' או ב', לשפה ג' או ד'.
כאן, ברצוני להאיר פן נוסף של חשיבה, האין חשיבה.
למידת השליטה בחשיבה או במחשבות נמצאת בהרפייה והסכמה להעלם מתוך עולם מוגדר אל תוך מצב תודעה אחר. למידת הדרך, פתיחת הערוץ אל האין חשיבה, כשזה מתקיים לאורך שניות או דקות עשויה לפתוח מחוזות שלמים של ידע והבנה, כשהאינדיקציה הנוכחית למצב של אי חשיבה ניתנת רק כאשר המחשבות עולות מחדש.
לעתים עולה אצל האדם המתרגל את האין חשיבה, ידיעה פנימית עמוקה שהוא אכן אינו חושב, בעודו נמצא באין חשיבה.
ולמי מאתנו שימצא את הדרך לא לחשוב למשך כמה דקות ביום, מובטחת חווית מסע אל מקומות שאולי אינם בגדר המודע והחשוב, אבל, חשיבותם לתחושת הקיום והחיות תתברר במהלך המסע בהכרח.
מכאן - [b]רוב האנשים חושבים יותר מדי[/b] או [b]רוב האנשים יותר מדי חשובים[/b].
>צפריר משתעשע>