על ידי נסיכת_השום* » 26 מאי 2008, 18:29
שלום לכלם...
אני מאוד זקוקה לעצות והכוונות, מקווה שהדף הזה, ואתם, הקוראים אותו, תוכלו לעזור לי.
הבן שלי, כרגע בן שלוש פלוס חדשיים.
אנחנו גרים בברלין.
הסיפור התחיל כשהיה בן שנתיים. היינו תקופה של כמעט חצי שנה בישראל, היה חם, הוא היה כמעט כל הזמן ערום, ונגמל דיי בקלות כמעט לגמרי, ממש כבר רק נשאר להוריד לו את החיתול בלילה.
אחר כך, חזרנו לכאן. פה, גם עצם החזרה- מעבר, גם עברנו דירה, גם עבר חוויה לא נעימה של שבוע בגן לא נעים, וגם התחיל להיות קר.
הוא התחיל כל הזמן לפספס. קקי, פיפי, הכל. כל פעם שהיינו יוצאים החוצה, היה עושה במכנסיים, בדרך כלל יותר מפעם אחת. אחרי משהו כמו חודש וחצי פה- חלה פתאום נורא, והמחלה עברה רק אחרי אישפוז בבית חולים של יומיים. שם, לא ידעו לומר מה זה היה בדיוק, רק אמרו שזה היה באזור הבטן. בדיעבד- נראה לי שזה היה דלקת בשלפוחית השתן.
החזרנו לו את החיתולים.
לפני חדשיים, חגגנו לו יומולדת שלוש. ויחד עם היומולדת, גם הוא הפסיק לאט לאט להשתמש בחיתולים- גם לפי דרישתו, כל פעם שאלנו אותו אם הוא רוצה חיתול, והוא אמר שלא.
באותו זמן גם היו שבועיים שהוא לא היה בגן, כך שאת תחילת הגמילה הוא עבר בבית. וכשחזר לגן- אחרי כמה ימי הסתגלות כבר עשה שם.
אבל... כמעט אף פעם הוא לא אומר בעצמו כשיש לו פיפי. צריך לזכור לשאול אותו כל כמה זמן, והרבה פעמים לדרבן אותו הרבה לעשות, לפעמים בפיתויים, או- אם אתה רוצה לקבל או לעשות את זה, אתה צריך קודם לעשות פיפי. או- בוא נראה מי יגיע ראשון לשרותים, וכו.
כשהוא כבר בשירותים, או ליד העץ, אז הוא שולט בהכל בעצמו. מנקה אחריו, מוריד את המים, מרים את המכנסים לבד, וגם מחזיק את הבולבול ומכוון...
בלילה, הוא עם חיתול, וכל בוקר מוריד וזורק אותו לפח לבד.
והבעייה הכי קשה, היא, קקי...
מאז תחילת הגמילה הנוכחית, לא היתה פעם אחת, או שהיתה בפעם אחת שעשה בסיר.
שאר הפעמים- אם זה בבוקר- אני שואלת אותו אם יש לו קקי, או שהוא רוצה להוריד את החיתול, ואם יש לו עוד קקי, אז הוא נשאר עם החיתול עוד קצת. אם זה אחרי הבוקר, לא משנה כמה אני שואלת, הוא אומר שאין לו, ולא מסכים לשבת לעשות או ללבוש חיתול, ותמיד בסופו של דבר עושה בתחתונים.
עד לפני שבוע, כנראה היה מתאפק עד שהיה עוזב את הגן, בימים שלא עשה בבוקר, ועושה כשהוא איתנו. אבל לפני שבוע פעם אחת, והיום, הוא עשה בתחתונים בגן.
היום, כשבאתי לקחת אותו, הגננת (המרגיזה!) הודיעה לי בחגיגיות שאיליאס עשה קקי בתחתונים, היום, והיא החזירה לו את החיתול. הוא היה מהבוקר עם חיתול, למרות שכבר עשה קקי.
כמה מילים על גן ועל הגן- לא רוצה לפתוח פה דיון על זה. הגן שלו הוא גן מקסים שאני מאוד מרוצה ממנו, גן מונטיסורי, שנותן המון הבנה והקשבה וחופש לילדים.
אני אמרתי לגננת השניה, שהרחיבה איתי את הדיבור על הנושא, שמעכשיו בבקרים שהוא לא עשה עדיין קקי, הוא יגיע עם חיתול, אבל אחרי שיעשה, ואם כבר עשה, שיהיה בלי. כי עם פיפי, בדרך כלל הוא אומר (יוצא בגן בערך שלוש פעמים בשבוע מתוך חמישה ימים שהוא מפספס, עד עכשיו).
אז זה הסיפור.
מאוד אשמח לדעותיכם- דעותיכן בעניין. לא קראתי את כל הדף, אם יש למשהו להפנות אותי לסיפור דומה, פה או במקום אחר, אשמח.
תודה, אני קצת במצוקה עם העניין....
אה, כן, עוד כמה פרטים חשובים-
אני עומדת ללדת עוד חדשיים, וגם בגלל זה קצת לחוץ לי לסיים עם העניין הזה עכשיו, גם כי אני יודעת שיש תמיד קצת רגרסיה של האח הגדול אחרי לידת אח צעיר.
ועוד עניין- בקשר לכעס- היום הגננת שהיתה צריכה לנקות אותו כעסה עליו. אני גם הרבה פעמים כועסת עליו. אבל, שמתי לב, שהוא הרבה יותר משתף פעולה ומבין כשאין בפעולה שלי כעס. אני יכולה להגיד לו שזה לא נעים לי החוויה, ושזה לא לעניין שהוא לא אומר לפני, אבל בלי כעס.
המון המון תודה......
שלום לכלם...
אני מאוד זקוקה לעצות והכוונות, מקווה שהדף הזה, ואתם, הקוראים אותו, תוכלו לעזור לי.
הבן שלי, כרגע בן שלוש פלוס חדשיים.
אנחנו גרים בברלין.
הסיפור התחיל כשהיה בן שנתיים. היינו תקופה של כמעט חצי שנה בישראל, היה חם, הוא היה כמעט כל הזמן ערום, ונגמל דיי בקלות כמעט לגמרי, ממש כבר רק נשאר להוריד לו את החיתול בלילה.
אחר כך, חזרנו לכאן. פה, גם עצם החזרה- מעבר, גם עברנו דירה, גם עבר חוויה לא נעימה של שבוע בגן לא נעים, וגם התחיל להיות קר.
הוא התחיל כל הזמן לפספס. קקי, פיפי, הכל. כל פעם שהיינו יוצאים החוצה, היה עושה במכנסיים, בדרך כלל יותר מפעם אחת. אחרי משהו כמו חודש וחצי פה- חלה פתאום נורא, והמחלה עברה רק אחרי אישפוז בבית חולים של יומיים. שם, לא ידעו לומר מה זה היה בדיוק, רק אמרו שזה היה באזור הבטן. בדיעבד- נראה לי שזה היה דלקת בשלפוחית השתן.
החזרנו לו את החיתולים.
לפני חדשיים, חגגנו לו יומולדת שלוש. ויחד עם היומולדת, גם הוא הפסיק לאט לאט להשתמש בחיתולים- גם לפי דרישתו, כל פעם שאלנו אותו אם הוא רוצה חיתול, והוא אמר שלא.
באותו זמן גם היו שבועיים שהוא לא היה בגן, כך שאת תחילת הגמילה הוא עבר בבית. וכשחזר לגן- אחרי כמה ימי הסתגלות כבר עשה שם.
אבל... כמעט אף פעם הוא לא אומר בעצמו כשיש לו פיפי. צריך לזכור לשאול אותו כל כמה זמן, והרבה פעמים לדרבן אותו הרבה לעשות, לפעמים בפיתויים, או- אם אתה רוצה לקבל או לעשות את זה, אתה צריך קודם לעשות פיפי. או- בוא נראה מי יגיע ראשון לשרותים, וכו.
כשהוא כבר בשירותים, או ליד העץ, אז הוא שולט בהכל בעצמו. מנקה אחריו, מוריד את המים, מרים את המכנסים לבד, וגם מחזיק את הבולבול ומכוון...
בלילה, הוא עם חיתול, וכל בוקר מוריד וזורק אותו לפח לבד.
והבעייה הכי קשה, היא, קקי...
מאז תחילת הגמילה הנוכחית, לא היתה פעם אחת, או שהיתה בפעם אחת שעשה בסיר.
שאר הפעמים- אם זה בבוקר- אני שואלת אותו אם יש לו קקי, או שהוא רוצה להוריד את החיתול, ואם יש לו עוד קקי, אז הוא נשאר עם החיתול עוד קצת. אם זה אחרי הבוקר, לא משנה כמה אני שואלת, הוא אומר שאין לו, ולא מסכים לשבת לעשות או ללבוש חיתול, ותמיד בסופו של דבר עושה בתחתונים.
עד לפני שבוע, כנראה היה מתאפק עד שהיה עוזב את הגן, בימים שלא עשה בבוקר, ועושה כשהוא איתנו. אבל לפני שבוע פעם אחת, והיום, הוא עשה בתחתונים בגן.
היום, כשבאתי לקחת אותו, הגננת (המרגיזה!) הודיעה לי בחגיגיות שאיליאס עשה קקי בתחתונים, היום, והיא החזירה לו את החיתול. הוא היה מהבוקר עם חיתול, למרות שכבר עשה קקי.
כמה מילים על גן ועל הגן- לא רוצה לפתוח פה דיון על זה. הגן שלו הוא גן מקסים שאני מאוד מרוצה ממנו, גן מונטיסורי, שנותן המון הבנה והקשבה וחופש לילדים.
אני אמרתי לגננת השניה, שהרחיבה איתי את הדיבור על הנושא, שמעכשיו בבקרים שהוא לא עשה עדיין קקי, הוא יגיע עם חיתול, אבל אחרי שיעשה, ואם כבר עשה, שיהיה בלי. כי עם פיפי, בדרך כלל הוא אומר (יוצא בגן בערך שלוש פעמים בשבוע מתוך חמישה ימים שהוא מפספס, עד עכשיו).
אז זה הסיפור.
מאוד אשמח לדעותיכם- דעותיכן בעניין. לא קראתי את כל הדף, אם יש למשהו להפנות אותי לסיפור דומה, פה או במקום אחר, אשמח.
תודה, אני קצת במצוקה עם העניין....
אה, כן, עוד כמה פרטים חשובים-
אני עומדת ללדת עוד חדשיים, וגם בגלל זה קצת לחוץ לי לסיים עם העניין הזה עכשיו, גם כי אני יודעת שיש תמיד קצת רגרסיה של האח הגדול אחרי לידת אח צעיר.
ועוד עניין- בקשר לכעס- היום הגננת שהיתה צריכה לנקות אותו כעסה עליו. אני גם הרבה פעמים כועסת עליו. אבל, שמתי לב, שהוא הרבה יותר משתף פעולה ומבין כשאין בפעולה שלי כעס. אני יכולה להגיד לו שזה לא נעים לי החוויה, ושזה לא לעניין שהוא לא אומר לפני, אבל בלי כעס.
המון המון תודה......