תודה.
את יודעת, אני לא יודעת אם את זוכרת אבל בדף ההוא שכתבתי על הבכור שלי לפני כמה שנים הייתי מאוד מבולבלת לגבי מה זה הדבר הזה שאנחנו חיים איתו. אולי זה לא באמת משנה, אבל עכשיו הרבה יותר קל לי להתמודד עם זה. אולי בגלל שדי ניקינו את ה"רעש" מסביב, אני פתאום שמה לב שישנם דברים שהם לא בידיים שלי, כמו הקשרים החברתיים שלו והאיכות שלהם. הוא עדיין מאוד מאוד רוצה, אבל לא תמיד מצליח לו, בטח שלא בקבוצות גדולות. הוא בן שבע ועדיין לא הצליח למצוא חבר אחד טוב, כזה שבא אליו ומזמין אותו אחר הצהריים. פתאום אני שמה לב שוב לדברים קטנים, כמו למשל שאמרנו לפני כמה ימים על בן הדוד שלו שהתעכב בבית הכנסת עם הרב (חגג בר מצווה) "מסכן *** הוא תקוע שם..."
הבן שלי הסתובב אלי מיד בבהלה ושאל"אימא, למה *** תקוע?!". הרג אותי מצחוק.
או שאמרתי לו שלשום שאחותי מגיעה בכל רגע לאסוף אותו אליה הוא יצא מיד החוצה וחזר אחרי כמה שניות "אימא היא עוד לא הגיעה". ואני מסבירה, כן, היא בדרך, אז הוא אומר לי "אבל חלף כבר רגע" :-)
מסביב אף אחד לא מבין את הדברים הקטנים האלו. אחותי, ניסתה לגרום לו לשקר לי ללא הצלחה :-) שיתפתי אותה בכמה מחשבות והיא לא נוטה להסכים. אני לא יודעת למה זה משנה לי, קיבינימט, מה לעזעזאל זה חשוב? אבל זה ככה.
בכל מקרה, אחרי באמת עבודה אינטנסיבית שלי עם עצמי, הצלחתי לחבר את הלבבות. ועשיתי את זה לבד, כי בעלי קשה לו מאוד בדברים האלו והוא לא תרם הרבה (בלשון המעטה) לתהליך. וזה עבד. ועכשיו הוא כן מצליח להשתלב במערכת החדשה (בעלי) כי קל לו ונעים ואני שמחה על זה.
זה מרגש אותי מאוד.
ובקרוב אנחנו נוסעים, הילד כבר מבין שנהיה רחוקים מהמשפחה ולא מרוצה מהעניין כל כך, אני מקווה שזה לא יעורר קשיים.

מעניין, גם לי נראה שבין הבכורים שלנו יש דמיון רב
אצלנו הדרך לשיקום היחסים עמו עוד לא הושלמה, נדמה לי שתקח עוד זמן...
יש הרבה פחות התפרצויות זעם ותסכול, ויותר חיבור לדמעות ולהשענות עלינו- שזה המון
ועוד הרבה שינויים
אבל גם אני מרגישה הרבה פעמים ש [u]הלב של הילד שלי נשאר טיפה טיפה בלתי מושג, וטיפה זה המון[/u]
ואין לי ספק שהדרך עוד ארוכה
אבל כיף שרואים ומרגישים שינויים עניקיים, וכיוון.
ועם הצעיר יותר, שהחריקות היו יותר קטנות- דברים ממש מהר עלו על דרך נכונה
בעיקר אני מרגישה שזה חידד לנו את ההתבוננות
כמו שמנקים משקפיים
והראייה מצטללת.
יש משהו מדהים בכך שהגישה היא מצד אחד מאד מעמיקה ומקיפה
ומן הצד השני, לא כזו שנותנת "מתכון" אחד
אלא משאירה הרבה חופש.
וכמובן- החמלה שדיברנו עליה, שנותנת מנוחה ללב.
כיף שאת כותבת ומבארת את הדברים בדף שפתחת

בוקר טוב :-)
משמח אותי מאוד ללמוד שגם את, (דווקא את) הגעת בשיטוטייך (האין סופיים :-) ) לניופלד ואתם מרגישים בצורה כל כך ברורה את השפעתו החיובית על הקשרים במשפחה.
גם אצלי זה ככה.
כמה שלא הסתובבתי סביב עד שלא מצאתי את ה _יש משהו אחר- עמוק, יסודי, מלא חמלה
פרקטי אבל לא נוקשה
שהשפיע עמוקות על הגישה שלנו מבפנים._ הלב של הילד שלי נשאר טיפה טיפה בלתי מושג, וטיפה זה המון.
החיים שלנו שונים היום רותה. שונים לחלוטין.
אין יותר את כל החוסרים הקטנים מסביב, אלו שאף אחד לא רואה מלבדי, אבל כולם נהנים מהשינוי.
פתאום הילד רץ לקראת דודה שלו (!!) בזרועות פתוחות לקבל חיבוק ונשיקה.
משתף.
אין התפרצויות זעם ואלימות, יש הרבה יותר רגשות מעורבים. יש סרבול אבל ממותן. יש פחות רתיעה מדברים חדשים. יש הרבה יותר גמישות ויכולת לקבל שינויים. זה הכי בולט, זה והרצון והנכונות למגע פיסי.
יש המון המון הקשבה ורצון להיות ולאהוב את אימא. אני חושבת שההבדל העיקרי בגישה הזו היא שהיא לא מטפלת ביחסים, היא מטפלת בילד עצמו. מבריאה אותו, נוגעת בו ישירות וכל זה דרכנו ובאמצעות אהבה. והיא נתנה [b]לי[/b] מנוחה. מנוחה מבורכת. אני בסדר, הכל בסדר. איזו הקלה.
אני מניחה שאת יודעת על מה אני מדברת, אני חושבת שבין הילדים שלנו יש הרבה דמיון.
באמת, אני פשוט שמחה לקרוא אותך.
אמן שתמשיכו להתקרב ולהתחזק.
חג שמח :-)

מקפיצה?

את עדיין כאן?
בזמנו ביקשת שאשמור לך חוברות לימוד של מט"ח.
זה כבר מחכה לך חודשים על חודשים.
אני רוצה למסור אותן.
ולכן אפרסם בככר השוק ובאתר אגורה, וכל הקודם יזכה בהן.
מקווה שמישהו שמכיר אותך אישית יידע להגיד לך.

היתרון במנוי עדכני הוא בכך שבכל גליון יש משימות שונות שאפשר לשלוח להם, ואז הם מפרסמים חלק מזה.

גם אני ממליצה על "עיניים". נקרא אצלנו בלהיטות אצל בת 11 ובן 8. מונח במקום של כבוד וחוזרים אליו כל הזמן.
וכן, חלק מהעניין זה לחכות לגיליון החדש...
חוץ מזה, ניתן להשיג בחלק מהספריות. בדרך כלל את הגיליון האחרון הם לא משאילים, אך את כל הקודמים כן.

שלום רותה,
ממליצה לך לבדוק באתר agora.co.il - גם לראות אם מציעים את הדברים שאת מחפשת וגם לפרסם מודעת "ברצוני לקבל חפץ". אין צורך להציע בארטר או כל תמורה אחרת. מומלץ בחום.

מה זה "לגו טכני"? יש לנו ארגז גדול מלא חלקים קטנים ובינוניים של לגו, זה מעניין?

גם אני בממליצים על "עיניים"
אנחנו קנינו 50 חוברות במבצע המעולה שלהם. זה יצא גרושים לכל חוברת ובחרנו מה שעניין אותנו וזה יצר אספקה לכל השנים הבאות במקום מנוי.
קראו את זה אצלנו שוב ושוב ושוב וכל פעם התחשק דברים אחרים.
זה כזה כתב עת אינטליגנטי ומכבד. והוא באמת מספיק להמון שנים.
הדפים שלו איכותיים והוא נשמר היטב גם אחרי עלעולים רבים. בהחלט אפשר להעביר אותו מילד לילד.
אם זה לא דחוף לך אני יכולה בכיף לתת לך כמה כשאגיע בפסח לישראל.
אני חושבת שאפשרות נוספת זה לבדוק בספריות, אולי יש להן עותקים ותוכלו לעיין. או אולי במוזיאון ישראל עצמו.

זוכרת שיש איזה ספר לימוד שמחכה לך אצלנו?

[u]אני אישית בהחלט ממליצה על העיתון לגילאי 6 עד 13.[/u]

ביישניתית- בטח שאפשר.
אני ב[email protected]

הי רותה,
בכיכר השוק ביקשתי המלצה על מורה פרטי/ת ליוגה. אפשר להמשיך להתכתב איתך בפרטי? תודה.

אהלן,
תודה על הנעימות הזו בדף שלי על הבוקר :-)
תהליכי הליווי באמת מפעימים. לא יאומן שככה מצאתי את עצמי בסוף, אחרי המסלול הפתלתל שעשיתי.
ראי עצמך מוזמנת בכל עת. בטח יהיה ממש כיף ביחד.

לגבי המשקיענות, זה לא רק הדף (למרות שהוא בהחלט השאיר רושם גדול ותכף אתייחס לזה). זה גם המפגש עצמו.
עצם זה שהצלחת לכתוב כל כך הרבה במהלכו בלי שזה יפריע בשום צורה שהיא לזרימה של התנועה. זה היה די מדהים.
שמתי לב שהריכוז שלך היה ממש מקסימלי, שהקשבת לכל מילה, שבדקת כל פעם שאת ממש מבינה למה אני מתכוונת, שדייקת אותי לחלוטין.
כלומר, זה לא היה חפיף ולא היה רגיל. זה היה מושקע.

ולגבי הדף - בהחלט השתמשתי בו עד שהרגשתי שמיציתי ממנו כל מה שהייתי צריכה. חזרתי אליו כמה וכמה פעמים. והוא גם עזר לי לקבע, עד היום, כמה רעיונות מאוד חשובים כמו דיוק של האיזון בין הצדדים, שאצלי חשוב באופן מיוחד.
ובמידה מסוימת, היה לי טוב פשוט לדעת שהוא שם. כמו מזכרת ממך. שאם אשכח משהו שדיברנו עליו, תמיד יש לאן לחזור, ושאני לא צריכה להיות תלויה בזיכרון שלי אלא להישאר בחוויה. זה שאמרת לי מראש שאקבל דבר כזה שינה את כל החוויה בשבילי. יכולתי להיות בתוכה בלי לחשוב על העתיד.

היוגה בשבילי לא ממש קשורה עם התזונה בקשר מקדם או מעכב או תומך. היא קשורה אליה יותר כמו אחות, כי שתיהן זו הדרך לחיוניות.

מצאתי! ראי בדף שלי.

מקווה שעוד בזמן,
כי הוא צ-ר-ח!! ונשאר לו ממש טראומה, לקח לו כמה ימים לחזור לעצמו.
בכל מקרה, רק בריאות...

תודה לכל העונות!
קצת נרגעתי...
מחר העקירה, ואני ממש מקווה שיעבור בשלום
יש דיבור על זה בבית, והוא יודע שגם הוא עומד להיות עם "אין-שן" כמו אחיו הגדול, שנפלה לו שן ראשונה לא מזמן
תחזיקו לי אצבעות :-)

בדיוק מטופל שלי בן שנה ו-8 נאלץ לעבור עקירה מסיבה דומה, והאמא התחרטה מאוד מאוד שלא עשתה בהרדמה מלאה. שיהיה בהצלחה בכל מקרה. ובקשר להכנה, אין כמו ספר שמסביר לו הכל: ספר פשוט פשוט, שמסביר בשפה פשוטה מה הוא עומד לעבור, ואיך הוא יראה אחרי הניתוח. לא הייתי נכנסת לפרטים, אלא רק אומרת שהשן "חולה", ויוציאו אותה ושבמשך זמן מה הוא יהיה בלי שן, עד שהשן שבפנים תרצה כבר לצאת.

זה קרה לי כשהייתי ילדה. השיניים הקדמיות השחירו בעקבות נפילה וההורים שלי לא השגיחו עד שבוקר אחד בגיל 6 קמתי עם פרצוף נפוח מאד וזיהום חמור. גם עקרו לי את השיניים וגם רצו לאשפז אותי בבי"ח. בשל שכן רופא שעבד באותו בי"ח והסכים לבקר אותי בבית וטפל בי, נמנע האישפוז.
נכון שהייתי בלי שיניים יחסית מעט זמן בגיל קרוב יחסית לנשירת שיניים. אצלי זה היה טראומטי גם בשל התחושה של ההזנחה ושלא היה זמן להכין אותי לשום דבר שקרה.
ברור בעיני שעדיף לעקור (אולי תתייעצו עם רופא נוסף?) על פני להשאיר בלי טיפול. אני חושבת שאם תעקרו עכשיו בצורה טובה ומבוקרת זה לא נורא שהוא יסתובב כמה זמן בלי שיניים, נכון שזה בדרך כלל מגיע בשלב מאוחר יותר, אבל יש לכם זמן להתכונן, להתארגן ולראות איך עושים את זה הכי טוב.
בלי שיניים זה בך הכל די חמוד, למרות שזה שלב שיותר מאפיין את גיל 7... בדיוק הבת שלי חסרה כעת 3 קדמיות (אחת כבר טיפה צומחת) , זה משפיע על הגיה של אותיות אבל זה חמוד.

אצלנו הוא קיבל הרדמה מקומית, וגז צחוק שלדעתי רק הכניס אותו יותר ללחץ (המסכה נורא הציקה לו ובדיעבד אמרו לי שבגילאים כאלה הגז צחוק לא ממשעוזר :( ),
הוא היה עם מין מעיל כזה שהחזיק לו את הידיים ואני ממש שכבתי מעליו וחיבקתי אותו בזמן העקירות.
מבחינת ההשפעה של העקירות עליו כיום, קצת קשה לי לנתח כי בעצם הן היו בגיל מאוד צעיר אז בעצם המון מההתפתחות שלו וההתאפיינות שלו כבר היו בלי השיניים אבל בגדול הוא ילד עם ביטחון שמאוד אוהב אנשים ותשומתלב שלהם אליו, יש קטעים שהוא ביישן בהם בדר"כ כשפוגשים אנשים חדשים ושואלים אותו שאלות על עצמו.. אבל אני זוכרת גם את עצמי ככה כילדה ורואה את זה אצל ילדים אחרים, אז אני מתייחסת לזה כביישנות טבעית..
מקום אחד שבו יש השפעה ברורה זה הדיבור, באותיות השיניות (לא בטוחה שזה השם הדקדוקי שלהן אבל אני מתכוונת לש', ש, ז,צ) הוא משרבב את הלשון החוצה מה שגורם למעין יריקות כאלה כי השיניים לא שם כדי לעצור את הלשון אני מניחה..(והאמת שזה חמוד להפליא..) אני מאמינה שאם הבן שלך כבר מדבר אז זה בטח פחות ישפיע כי יש כבר את ההרגל של השפה והביטוי. אבל אצל פלא זה בדר"כ מה שמבוגרים מבחינים בו ומגיבים אליו הרבה לפני שהם בכלל שמים לב שהשיניים חסרות..
אם תצטרכי עוד משהו אני כאן!
יום נעים!

אה, המעיל ההוא.. נהדר :-)
המיץ (מיץ פטל) מכיל תרופה לטשטוש. אם הוא משתף פעולה ונושם את גז הצחוק אז כנראה שלא צריך טשטוש.

שיעבור בשלום!

הבן שלי עבר עקירה של 3 שיניים קדמיות בגלל שכלב הפיל אותו על השיניים.
פשוט שיתפנו אותו במה שקרה.
הוא היה בן 6 וגם שיתף פעולה נפלא בזמן העקירה.
גם ילד בן שלוש יכול להבין שהשן נשברה בפנים בגלל הנפילות, ולכן אין ברירה אלא להוציא אותה.

דרך אגב, לשן החדשה קשה לפעמים לצאת כי אחד הדברים שעוזר לה הוא הלחץ (באכילה למשל) על השן שכבר נמצאת, ואם אין שן, היא עלולה לאחר. אז בעוד שנתיים כדאי לשאול על עיסוי לחניכיים ודרכים דומות לעזור לשן החדשה לצאת בזמן.

אני באתי לתת חיבוק ותמיכה וירטואלי..
אנחנו לא מכירות אבל עברתי עם הפלא שלי 2 עקירות של שיניים קדמיות בגיל מאוד צעיר (שנה ו-8 חודשים) לאחר נפילה.
בשבילי זו היתה חוויה נוראית אבל נראה כאילו הוא שכח מכל זה ברגע שיצאנו מהרופא..
והיום הוא בן 3 וחצי ורוב ההערות שהוא מקבל הן באמת ממבוגרים שתוהים איך נפלו לו השיניים בגיל כל כך צעיר ושאר בדיחות דודות למיניהן..:) ,
אני חושבת שהרבה מאיך החויה תהיה בשבילו להיות פתאום בלי שן תלוי בתגובה שלך ושל שאר הסביבה הקרובה אליו, אם אתם תגיבו בצורה חיובית לשינוי הוא יגיב באותה דרך.

בהצלחה!!
עדי.

[u]בהצלחה והרבה בריאות[/u]

אני לא חושבת שבני שלוש יעירו לו.. ומבוגרים מקסימום מעירים בצחוק "עכבר אכל לך את השן"? (לא בדיחה הכי משובחת אבל אפשר לזרום איתה).
לילד עצמו זה יכול להיות סיפור גבורה, זה שהלך לרופא שיניים והרופא הציל לו את השן, ועוד מעט תהיה לו שן של גדולים.. את יכולה לייפות את זה כאוות נפשך, הכל נתמך בעובדות :-) הגדול שלי לצערי עבר כבר כמה טיפולי שיניים ותמיד יום אחר כך פותח את הפה ומראה לחברים, מין מקור לגאווה... כך שאם הוא יחוש כך, הוא לא יבוא במבוכה כשישאלו אותו.
לגבי הטיפול עצמו - האם ייעשה בהרדמה מלאה או באלחוש? אלחוש כרוך בשתיית מיץ עם תרופה בפנים, המתנה של שעה (כדאי להביא צעצועים/ספרים) ואח"כ גז צחוק, נדמה לי שזה מפורט בדף על טיפולי שיניים לילדים. בשלב הזה הילד די מעולף וכבר לא כ"כ מרגיש את זריקות ההרדמה המקומית.. העקירה עצמה לוקחת 2 שניות. אחרי הטיפול לא כדאי לתת לילד להמשיך "להתרפק" כי זה מוביל להמשך ההירדמות. עדיף לצאת איתו וללכת, להעביר את ההשפעה.

(אגב, האם זה אותו ילד שראיתי פעם, אם אני זוכרת, עדיין בבטן או ממש טרי מחוצה לה |L| )

קראתי על השן ונזכרתי באחי.
כשהוא היה בן שלוש הוא נפל ובלי להיכנס לפרטים גרפיים בוחשי קרביים - הוא נזקק לטיפול בהרדמה מלאה.
אין לי הרבה מה לומר - זה היה לפני 35 שנה - רק שאולי עדיף לעקור מאשר לנתח.
וגם שהבטיחו לו "רובה יורק אש", וזה הדבר הראשון שהוא אמר כשהוא התעורר מההרדמה, בעודו מטושטש לחלוטין (-:
זה גיל צעיר, לטוב ולרע - לטווח הרחוק סביר שהוא לא יסבול מאיזו טראומה גדולה.
טוב שזו שן חלב וטוב שאפשר להציל את השורש.
בהצלחה והרבה בריאות

את שואלת על עקירה של שן קדמית בגיל צעיר? או על סתם עקירת שן לילד? (יש לנו ניסיון אבל רק בסוג השני).

הי רותה יש לי פאזלים של ספיידרמן ובאטמן בהרצליה (מקווה שכל החלקים נמצאים) מוזמנת לאסוף אותם חינם. נגה - באפס חמש ארבע 2229619

אני גרה ברמת אביב. מתי בא לך לקפוץ לאסוף אותם? אני בבית היום. אם את יודעת את שם המשפחה שלי, אז אני בספר הטלפונים. אם לא, תכתבי לי שוב בדף שלי, טוב?

יש כאן ערימה גדולה, היא מתחלקת לפי הנוחות ולפי מי שמקדים לבוא.
מוזמנת, המספר שלי בראש דף הבית.

היי רותה,
אני רוצה להתייעץ איתך בקשר ליוגה לילדים או טיפול בתנועה. איך יוצרים איתך קשר?

תודה רותה, עזרת לי הרבה
אדבר עם יורם

פלוני אלמוית,
בכלל לא מטרידה
בכל אופן, אתמול (יום שני) היה מפגש הומה בראש ציפור. ככל הנראה הגעתם למקום אחר קצת, או בשעה מוקדמת או מאוחרת מזמן המפגש :-(.
בדרך כלל המפגש מתחיל סביב 10:30 ומסתיים באיזור 14-15
מוזמנת גם לשלוח לי מייל ואוכל להסביר לך יותר בפירוט במייל לאן להגיע
rutan6 ביאהו.קום
מקווה שתגיעו בשבוע הבא!

הי הדס,
עונה לך פה כי אין לך דף בית, מקווה שתראי...
אני לא כל כך יודעת לענות לך עד איזה גיל מטפלים ב"שיווי משקל". באופן כללי, אני יודעת שיש פעילויות בוקר לקטנטנים,
ויש טיפולים של יורם לילדים אחה"צ. אני לא רואה סיבה מדוע הוא לא יטפל בבת 8.
הבן שלי טופל אצלו , בתקופות, בין גיל 4 לגיל כמעט 6, והיו תקופות שהיה בזוג עם יותר גדולים, כך שאני בהחלט חושבת שיורם עובד גם עם ילדים גדולים.
אני ממליצה לך להתייעץ איתו ואולי להגיע לפגישת איבחון ולשמוע מה דעתו.
הוא מאד אינטיליגנט ואני סומכת מאד על האינטואיציה שלו. אותנו הוא ליווה בתהליך מאד מאד משמעותי.
אם זה לא מסתדר אצלו, ואם את מרגישה שהקושי הסנסורי הוביל לקשיים רגשיים (מה שקורה הרבה פעמים אם הקושי נגרר מעבר לגיל הרך)
את יכולה לשקול גם תרפיה בתנועה, אך לברר קודם שמי שאת פונה אליו או אליה יודעים לעבוד עם קשיים בוויסות חושי.
מקווה שעזרתי ותרגישי חופשי לשאול עוד אם את צריכה
@}

הי רותה,
אני מקווה שאת האדם הנכון ושאני לא מטרידה אותך
היינו היום בפארק בראש ציפור בני ואנוכי ואף אחד לא היה...
האם המפגשים מתקיימים?

היי רותה, פעם התלבטתי אם לצאת בערבים,
ייעצת לי ואמרת שמגיע גיל שהקטנים שמחים ללכת עם אבא או סבתא ופחות נצמדים רק אמא אמא כל הזמן,
ובכן הבן שלי בגיל שנתיים וטיפהל'ה, ו
הגיע לגיל הזה, וזו הקלה גדולה ושינויי ממשי,
(-: ניזכרתי בעצתך ורציתי לשתף {@

הי רותה,
תודה על ההמלצה על יורם,
בעקבותיה חיטטתי קצת בדפים ישנים של האתר וגשם האסימונים שיורד אצלי ביומיים האחרונים הפך למבול...
מקווה שזה בסדר שאני שואלת, אם לא פשוט תתעלמי-
נראה לך שמה שקורה בשיווי משקל יוכל להתאים גם לילדה בת 8 ?
רחרחתי קצת באתר שלהם וזה נראה מין מקום לתינוקות וקטנטנים.
הבת שלי, לפי מה שמתחיל להתבהר, סוחבת איזה חוסר ויסות חושי,
כנראה לא מאד חמור, וכנראה קצת טריקי,
מחפשת לה את האדם הנכון (לא סגורה על זה שגבר יהיה נכון לה אבל אולי כן..)
חייב להיות מאד אינטיליגנטי ומכבד כי אחרת היא לא "תלך איתו"..
אשמח לכל קצה של חוט.
תודה

בימי רביעי אחה"צ בשי"ל יפו, נמצא יועץ לענייני ביטוח ופנסיה. הייעוץ חינם. טלפני אליו, ותוכלי לברר אם כדאי להגיע אליו ובכלל... טל' 035128749

התגובה למעלה היא ממני, שלומית

כנראה שלא הסברתי את עצמי - החברה שלי בשום אופן לא גובה סכומים כאלה, והיא תוכל ללמד אותך את כל מה שאת צריכה. כיוון שהתחיקה כל הזמן משתנה, תמיד כדאי להתייעץ עם מומחה כדי לא ליפול בטעות.

חברתי הטובה ענבל מיוני היא יועצת פנסיונית ואדם מדהים. היא תוכל להפגש איתך ולהסביר לך את כל הנושא, לעבור על כל הניירת שלך ולסדר לך תיק, לאתר כפילויות ואולי גם למצוא כסף שאבד ...
אם תרצי אשאיר לך פרטי התקשרות. חג שמח!

[u]איך רוכשים מק"מ?[/u]
אני מציעה לך קודם קצת לקרוא על התחום הזה שנקרא אגרות חוב (אג"ח), במיוחד של המדינה. מק"מ (מלווה קצר מועד) שייך למשפחה הזו.
בעקרון, כל אג"ח שאת רוכשת הוא בעצם הלוואה ממך לבעל האיגרת. מראש את יודעת לכמה זמן ניתנת ההלוואה ובאיזו ריבית ולכן בסוף התקופה, יוחזר לך מלוא הקרן+הריבית.
כמובן שיש גם מס רווחי הון, נדמה לי 15% אבל לא בטוחה, ויש גם עמלות. אם רכשת אג"ח דרך הבנק, יש לו עמלת קניה ועמלת מכירה וכרגיל צריך להתמקח. אפשר גם דרך ברוקרים ואז
העמלות נמוכות יותר. מק"מ הוא אג"ח לתקופה של עד שנה ויש אג"ח ארוכי טווח שונים ומשונים שבהם מוחזרים כל פרק זמן (רבעון או חצי שנה או שנה) החלק היחסי של הקרן+הריבית.

היתרון של מק"מ ואג"ח בכלל על פני פק"מ וחסכון בנקאי הוא במידת הנזילות שלו. אם את זקוקה לכסף, או לחלקו, את תמיד יכולה למכור את הכמות שצריכה והשאר עדיין ממשיך לקבל ריבית.
יתרון נוסף, הריבית על המק"מ גבוהה יותר. למה? מאד פשוט. הבנקים רוכשים את רוב המק"מ ואז מציעים לך פק"מ (שמת לב שזה נשמע דומה? לא במקרה.) בריבית נמוכה יותר ומרוויחים
את ההפרש (ואת העמלות, כמובן).

את יכולה גם לסכן חלק מהכסף (נניח10%-20%) ולהשקיע במניות. למה? כי הריביות של המק"מ די נמוכות, אבל בטוחות דיין, והמניות יכולות להניב לא פעם רווח גדול יותר. היות שמול
הסיכוי יש גם סיכון גדול יותר אז כדאי להפריש רק מעט מהחסכון לטובתן. ואם את רוצה בטחון יחסי, עדיף "תעודת סל" שזו כאילו מניה שעוקבת אחר מדד מסויים (למשל, מניות 25 החב' הגדולות
בבורסה של ת"א/ניו-יורק/לונדון וכד'). שלחתי לך לינקים באחת התגובות הקודמות שלי לעיון על זה.

[u]אם יש לך עמלת שורה על זה, ההפסד גדול עוד יותר[/u]
זה, דרך אגב, מאד פשוט. אחרי ששנים הייתי בחשבון סטודנט ולא שילמתי עמלות, התחילו לגבות ממני 1.35 לשורה . זה נראה לי שערורייתי ולא מתאים, וטלפון אחד לבנק ביטל זאת מייד וקיבלתי תוכנית של "חשבון ללא עמלות". ככה פשוט.
(ואני לא איזה טייקונית, סתם הרמתי טלפון לפקידה ושאלתי מה אפשר לעשות)

אוהבת את הגישה שלך!
זה מרגיע משום מה.
(למרות שהמחשבה של העציץ על הראש לא משהו...)

איך רוכשים מק"מ?

[u]אני כרגע כבר חוסכת סכום קטן ומקבלת ריבית של 1.73, אכן חרא של ריבית...[/u]
נזכרתי בעוד משהו. ראשית, הריבית נמוכה יותר מהמדד ומעליות המחירים במשק. זה כבר הפסד. שנית, אם יש לך עמלת שורה על זה, ההפסד גדול יותר. עדיף לך לבדוק מק"מ.

[u]מספרים ומושגי כלכלה לא מפחידים אותי אלא דווקא מסקרנים[/u]
מעולה. בכלל, יש משהו נחמד להעז להתעסק עם תחומים חדשים, גם כאלה שהצהרנו בפני עצמנו שהם מפחידים או משעממים אותנו.

[u]אם אני חוסכת בעצמי, אני מאבדת את הפטורים ממס (אני עצמאית) שחיסכון לפנסיה מעניק ומשלמת מס על הפיקדונות שלי.[/u]
כדי לחשב אם זה כדאי או לא, צריך לבדוק אילו הצעות את מקבלת. אגב, כל עוד לא שונה החוק, קרן השתלמות יכולה להיות פתרון לא רע גם כן. מכירה את הנושא?

[u]אני כרגע כבר חוסכת סכום קטן ומקבלת ריבית של 1.73, אכן חרא של ריבית[/u]
תבדקי בבנקים קטנים שמנסים למשוך לקוחות חדשים. את לא חייבת להעביר לשם את העו"ש שלך.

[u]לגבי אג"ח ותעודות סל, את יודעת אם אפשר לעשות מן הוראת קבע כזו שזה ירד לשם אוטומטית כל חודש?[/u]
בלינק ששמתי לך לאתר ההוא, הם בהחלט כותבים גם על הפקדות חודשיות קטנות. שוב, צריך לבדוק עמלות מכירה וקנייה ומס על רווחים. אם את רק מפקידה, בלי להוציא, אז זה בהחלט יכול
להיות פתרון טוב. בייחוד אם את עושה את זה [b]לא[/b] דרך הבנקים. לחברות הברוקרים יש עמלות זניחות בדר"כ, יחסית. הבנקים בישראל זה אחת הרעות החולות שלנו. שיילוקים אמיתים.

[u]מאד קשה לי להתאפק ולא להחליט לסוע להודו לתקופה למשל... היתרון בחיסכון פנסיה, שהוא לא זמין. מה דעתך על כך?[/u]
לגמרי מבינה אותך. טוב, פה אני כבר מביאה את השקפת עולמי, אז לבחירתך:
המושג "לחסוך לפנסיה" הוא מושג רציונאלי לכאורה, אבל אין לו שום קשר למציאות. במציאות קורים כל מיני דברים בדרך. אבטלה, מחלות, גירושין או חלומות, תשוקות, צרכים.
זה אומר שהחסכונות נועדו לכל מיני אפשרויות. לכן, במקום להשקיע את כל הסכום במקום אחד, כדאי לחלק אותו לכמה "מטמונים". חלקם גדולים וחלקם קטנים. אז, כשצריך פתאום את
הכסף אז פותחים מטמון אחד וכל השאר ממשיכים להניב. זה מתאים בשלב שיש לך כבר סכום מכובד, נניח 100000 ש"ח. אם הסכום כבר יגדל לכמה מאות אלפים, דירה או שתיים להשקעה
יכולים להוות מטמון מעולה. אגב, אם את מתגוררת בדירה בבעלותך, גם זה מטמון לא קטן. לקראת הפנסיה תוכלי למכור ולעבור לדירה קטנה יותר, אולי בשכירות, ולהשתמש בכסף.

בגדול, הרעיון שאנחנו דואגים למשהו שיקרה עוד עשרות שנים הוא מבורך [b]אבל[/b] לזכור שלא מפסיקים לחיות ולהנות היום. רק תתארי לך מצב נפשי של קמצנות במשך עשר שנים ואז יפול
לך עציץ על הראש. לא חראם?

תודה רוזמרין! דווקא לא סינית, כמו שכתבתי בככר, באופן מסתורי, למרות שזה לא קשור בכלל למה שאני מתעסקת בו בחיים, מספרים ומושגי כלכלה לא מפחידים אותי אלא דווקא מסקרנים. כמו שלמדתי את נושא המשכנתא ובהתחלה מושגים כמו קרן שווה, פריים, מדד וכו' היו סינית אך מהרגע שתפסתי אותם זה דווקא נהיה מעניין ( ועוד יותר כשהצלחתי בכוחות עצמי לחסוך לנו כמה עשרות אלפי שקלים...), אני בטוחה שגם פה אצליח להשתלט על החומר ולמצוא בו עניין. יש לי סקרנות וזה כל כך משמעותי לחיים בסופו של דבר שחשוב לי להבין.
ועכשיו כמה שאלות,
אם אני חוסכת בעצמי, אני מאבדת את הפטורים ממס (אני עצמאית) שחיסכון לפנסיה מעניק ומשלמת מס על הפיקדונות שלי. זה עדיין שווה לדעתך אם לוקחים בחשבום את דמי הניהול והסיכון שאני חוסכת?
עוד שאלה, אני כרגע כבר חוסכת סכום קטן ומקבלת ריבית של 1.73, אכן חרא של ריבית... את חושבת שאפשר על סכומים קטנים להשיג יותר מזה?.
לגבי אג"ח ותעודות סל, את יודעת אם אפשר לעשות מן הוראת קבע כזו שזה ירד לשם אוטומטית כל חודש?
ועוד דבר שמטריד אותי, לחסוך קצת כבר למדתי (הרבה בזכות הדפים על להגיע לחירות כלכלית,שעשו לי שינוי משמעותי בחשיבה, ותודות לך על כך @}), הבעיה היא שכשהחיסכון זמין, ברגע שמצטבר בו סכום, מאד קשה לי להתאפק ולא להחליט לסוע להודו לתקופה למשל... היתרון בחיסכון פנסיה, שהוא לא זמין. מה דעתך על כך?

[url=http://www.ipensya.co.il/]קודם כל תנסי לקרוא באתר הזה[/url]
יכול להיות שתוכלי למצוא שם את מבוקשך.

בעקרון, אני חושבת שאם מדובר בסכומים קטנים כל חודש, עדיף בשלב הראשון לחסוך סתם דרך הבנק במשך שנה או שנתיים. יש להם, סליחה על הביטוי, חרא של ריביות אבל יצטבר לך
סכום משמעותי של כמה אלפי ש"ח. את יכולה לבדוק בבנקים הקטנים (יהב, אוצר החייל, ירושלים) ויש סיכוי ששם המצב טוב יותר.

אחרי שיצטברו לך, נניח, 5000 ש"ח- עדיף שתעברי לרכוש אג"ח או מק"מ, אבל רק של המדינה. אי אפשר לסמוך על אף אחד היום שלא יעשה "תספורות".
הבנת משהו ממה שכתבתי? מלא קללות בסינית, נכון? בכל מקרה, את יכולה לשאול ואני אנסה לענות כמיטב יכולתי.

כשיהיו לך כמה עשרות אלפים בחסכון, את יכולה לחלק "בין אג[url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA[u]%D7%97%D7%95%D7%91#.D7.94.D7.91.D7.97.D7.A0.D7.94_.D7.9C.D7.A4.D7.99_.D7.96.D7.94.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.A0.D7.A4.D7.99.D7.A7]ח ארוכות טווח[/url] (של המדינה, כן?) ובין יצור שנקרא [url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA[/u]%D7%A1%D7%9C]תעודת סל[/url]

כשיהיו לך מאות אלפי ש"ח, תוכלי לצרף גם השקעה בדירה להשכרה. כך יהיה לך גם כסף נזיל מההשכרה וגם אפשרות למכור במקרה לחץ.

יקירה,

אני ב"בעיה" דומה לשלך, רק שאני ממש לא רוצה ללמוד את זה. המפגש עם כל הנושא הבירוקרטי עושה לי לא טוב, אז אני דוחה ודוחה, ומדי פעם מרגישה אשמה ומודאגת שאוטוטו יגיע כיל הפנסיה ואין לי כלום. בינתיים אני משלמת גרושים דרך ביטוח חיים אבל אמרו לי שקרן פנסיה יותר טוב.
בקיצור, רציתי לבקש, אם יתאים לך, לשתף אותי בממצאים שלך אחרי שתעשי את המחקר.

תודה,
עדי

תודה למשיבות עד כה, ידעתי שלמרות שזה כאילו לא קלאסי לשאול באתר, פה אמצא את התשובות הכי טובות...
רוזמרין, יש לי כל מיני קרנות פנסיה מעבודות קודמות שלי כשכירה, לא נראה לי שהסכומים שם אסטרונומיים, אך יש שם כסף.
כרגע אני רוצה להתחיל להפריש לעצמי סכום חודשי
ורוצה למצוא אפיק מספיק טוב, שאעביר לשם גם את מה שכבר צברתי עד כה.

ל [url=http://www.svivatomehet.org.il/]סביבה תומכת[/url] יש סדנאות בנושא פנסיה לנשים עצמאיות, ולפני שנה (לא יודעת אם עדיין) הן גם סיבסדו מאד ייעוץ מיועצת בלתי תלויה. לשם כך צריך להיות חברה בעמותה ולשלם חברות לשנה

היי, בעלי רו"ח וישמח לתת לך ייעוץ [b]חינם[/b] בטלפון או בפגישה. הוא תמיד שמח לעזור כי התחום הזה (וגם תחומים פיננססיים וביורוקרטיים אחרים) באמת בעייתי, פרוץ ולא מובן וכמובן, עמוס אינטרסים.
כתבי לי מייל אל [email protected] ואקשר ביניכם
בשמחה רבה וחג שמח (-:

היי. לגבי שאלתך בכיכר השוק, אני נמצאת במצב דומה. מתכננת להשקיע לבד לצורך פנסיה.
אם את מתכננת ממש לפתוח קרן פנסיה אמיתית, קחי בחשבון שכרגע, במצב החוקתי בארץ, זה די מסוכן.למה?
כי אין מי שבאמת דואג לכך שיהיה לנו מספיק כסף לפנסיה. לא חברות הביטוח ולא הכנסת ולא הממשלה- אף אחד מהם לא שם גבולות שיבטיחו לנו את הכסף.
כל עוד לוקחים עמלות גבוהות מכל פרמיה ומכל הסכום שהצטבר (גם בזמן שיש רווחים וגם כשיש הפסדים)- זה פשוט אוכל את הכסף.

השאלה היא אם יש לך סכום גדול כרגע ואת צריכה רעיונות איפה להשקיע או שאת רוצה לשים כל חודש סכום מסויים בצד?

<היות ואני חסרת בית באתר, את יכולה לענות כאן. אני אחזור לבקר>

אני מתרגלת עכשיו אשטנגה אבל בכל מקרה אשאל את המורה שלי מחר אם במקרה יש לו.

אני צריכה שתי רצועות ושני בלוקים.
אתקשר ביום חמישי כדי לתאם? או קודם?
ליתר בטחון זה המספר שלי שיהיה 050-4517517
שוב תודה.

רותה תודה רבה על ההצעה לקוביות ליוגה {@
ודאי שאדאג להחזיר, אולי יש לך גם רצועות?
לגבי שמיכות - את חושבת שאפשר להסתדר עם סתם שמיכות מהבית או שעדיף משהו ייעודי?

[email protected] תןדה

אוי!...אתמול בוטל המפגש ברגע האחרון בגלל הקור והגשם שהיה צפוי (ובסוף דווקא היה יום נעים, אבל כל אחד כבר פנה לתכניותיו). זה משהו שקורה אולי פעמיים או שלוש בשנה, וחבל שיצא בדיוק על הפעם הראשונה שבאת :-(. רוצה להשאיר לי פה את המייל שלך שאוכל לעדכן אותך בשינויים? בכל מקרה, מוזמנת כמובן מאד ביום ראשון הקרוב

הי,היינו אתמול בגינה..לא היה אף אחד..:(

..רוצה להתחיל.מחפשת את המקום..נפגש בראשון..:)

מה לספר? על היוגה?
אם כן, אז מלמדת איינגר יוגה, כאמור בסטודיו בצהלה. אני מלמדת שיעור בימי שישי, בו התלמידים די מתקדמים, בן הזוג שלי מלמד בחמישי בערב שיעור מעורב-מתחילים ומתקדמים יותר. אם תרצי לדעת עוד, מוזמנת לשאול...

ספרי ....

הי רוני, נשמח לראותכם!
וכן, אני מלמדת יוגה, בצהלה

היי רותה..לא הגענו למפגש כי יהלי חלה..אז ידחה לראשון הקרוב..האם מלמדת יוגה????

(-:

אה, ונראה לי גם שהילדים שלנו קצת התחברו סוף סוף בזמן שהתאמצו לשרוף את הבית של אחותך לכבוד החנוכה.

קראתי... בהחלט הזדהיתי, וגם לא. החוויה שלי היתה דומה מאוד גדלנו בהפרש של כמה שנים בקיבוצים שכנים, אני מכירה חלק מהאנשים שהיא מדברת עליהם... אבל זה לא לכאן, אפשר לדבר כשניפגש או בטלפון, בשמחה.
איזה כיף היה [u]רוקי[/u], לא? (-:

תודה רבה על המלצתך על "בדרך שלי" כאפשרות לטיפול דיאדי
ימים טובים

לא מחקתי..
כרית מיה רכה ממחשב אחר
.

תודה רותי, אני כבר מזמן לא מקבלת תגובות באתר וכותבת בעיקר לעצמי והיה כיף פתאום למצוא אותך בדף, מוזמנת תמיד...
החלטתי בינתיים-תמיד זה בינתיים- להישאר בבית.
ההחלטה הבאה בתור- איפה יהיה הבית?
רוצים לעבור למקום אחר... שייתמוך יותר... יתמוך במה?? (-: עדיין לא יודעים....

הי [po]ר ו ת ה[/po],
קודם כל - תודה.
אני מניחה שזה מאמר שמעניין בעיקר ביבליותרפיסטיות, ופחות מטפלות בתנועה (כלומר, בטוחה שגם :-))...
אני זקוקה למאמר שמראה המקום שלו הוא: שונברגר רובי (2000) "התמסרות, צמאון, ריתמוס והרמוניה בשירה ובמפגש הטיפולי", מתוך שיחות, ט"ו, 1.
אם במקרה בנמצא אצלך, או שיש לך רעיון למאמר אחר העוסק בדפוסי הזנה בטיפול, אשמח.
שבת שלום @}.

איזה קטעים...
כל פעם שעברנו ליד בעלי היה אומר לי "אולי היינו צריכים לקחת את הבית הזה??"
אנחנו בגבעת נילי עכשו ומאוד שמחים כאן.

תודה על העגלה! מחקתי את פרטיך מהדף שלי

למה שתינו ערות? :-)

אני עוברת לתל אביב עם ילדה בת 4 וחצי איתי בבית. רציתי לדעת אם החוג טבע בימי ראשון עדיין מתקיים ומה אני צריכה לעשות כדי להיצתרף. תודה.

סליחה, רק עכשיו ראיתי את השאלה.
אנחנו משתמשים בפילטר למקלחת שקיבלנו במתנה כשקנינו פילטר לברז המטבח... אני לא זוכרת כרגע את השם. אין בו שום דבר מיוחד.
אני חושבת שיש המלצות טובות למטהרי מים לראש המקלחת בדף על מטהרי מים שאני לא זוכרת את שמו המדויק. [po]מטהרי מים[/po] אולי.
רובם מבוססים על פחם פעיל ועולים כ-50$ או פחות.
מקווה שאתם בטוב! מה שלום הקטן?

לגמרי! ההחלמה ממש מדהימה. כבר אחרי כמה ימים בקושי כאב לי. בשבועיים שאחרי עוד הרגשתי שאני צריכה לקחת את זה באיזי. אבל כאבים היו ממש מעטים, בעיקר בערב אחרי ימים ארוכים, ותמיד התייחסתי לזה ברצינות והבנתי שאני צריכה להוריד הילוך ולנוח. עכשיו אני בסאו פאולו (נסיעת עבודה) - כשהיה צריך להוריד את המזוודה מהמסוע, פשוט ביקשתי ממישהו עזרה. זהו. כמה בלגן היה לי בראש לפני כן - איך נסתדר בבית, איך זה ישפיע על כל היומיום שלנו, וכו' וכו'. בפועל - ההשפעה היתה בעיקר בשבועיים הראשונים. דאגנו באמת שלא אהיה לבד עם הילדים. אח"כ אפילו בזה הקלנו - או שאמא שלי היתה זמינה לעזרה (כשבנזוגי לא היה) או שהגדולים התגייסו לעזרה עם הקטנה כשהיה צריך. איכשהו - פשוט הסתדרנו. אני חושבת שעברו כבר 5 שבועות. טפו. אני כל כך שמחה שזה מאחורי! מבחינה אסתטית - יש לזה רגעים שזה נראה כמו חייזר קטן ורגעים שזה נראה לגמרי טוב. לא יודעת מה לחשוב על זה.

היי רותה, אחי לא הצליח להשיג אותך וגם השאיר הודעה. יש לך אולי נספר ניד שאפשר להשיג אותך? הוא רצה להגיע היום ב7 בערב

אוי! איזו פאדיחות הוא עושה לי. כן הוא מעונין בעגלה. הוא אמר לי שהוא התקשר אליך בשעות הערב כשהוא סיים לעבוד ולא אצליח לתפוס אותך.
בכל אופן, אני אזכיר לו מחר להתקשר אליך ולתאם
תודה וסליחה
שבת שלום

יש לך מייל שנגיש לך? לי זה הכי קל אבל לא רוצה להעיק אם את נרתעת מזה.
מה שאני עושה כיום זה מתרגלת הרבה בבית מתוך הידע שצברתי. גם בעיניי לא ממש חשובה השיטה למרות שיש שיטות שאני נרתעת מהנחות היסוד שלהן. את איינגר אני דווקא אוהבת מאוד למרות שמעולם לא תרגלתי ככה.
אין לי אפשרות להגיע לשיעורים אם זה דורש רכב. מה שחשבתי לעשות זה להיפגש עם מורה לשיעור פרטי פעם בכמה זמן כדי לדייק את התירגול שלי ולקבל הערות מועילות להמשך.
זה מעניין אותך? את עושה דברים כאלה אצלך בבית (את תל אביבת, נכון?)?

תודה.

אני כבר הרבה שנים לא בכיוון של להיות בכלל מתרגלת ובטח לא מקצועית. פעם היה לי את זה. עכשיו - פאתטיות מסוגה. אבל נראה מה יהיה הלאה.

כן, יש סוס. אני מבינה את רוב ההסברים. נראה לי בכל זאת שאחכה למורה שתחזור מחופשת לידה. אבל אולי לא. נראה מה יהיה.

בכל מקרה, אני עכשי רק 10 ימים אחרי. מדהים איך הגוף מחלים מהר (לפחות החלק של הכאבים והמוגבלות). כמובן שאני נזהרת ולא מתאגרת עת עצמי במקומות שאני יודעת בוודאות שאנחנו עדיין בתהליך החלמה (אני והגוף). מאוד שומרת ונזהרת. אחרי כמה זמן חזרת לתרגל? אני מתלבטת לגבי השחיה. נראה לי שזה ספורט שמאוד לא נכנס בבטן, ונראה לי די בטוח להתחיל אחרי חודש.

קטעים. הבנתי מהשכנה שלי, המורה שלי, שאולי את או בעלך תחליפו אותה כשהיא יוצאת לחופשת לידה. האמת - שהייתי מתה לחזור לתרגל אצל מישהי שמכירה הכי מקרוב ומניסיון את ההחלמה מהניתוח שלנו. אבל נראה לי שדווקא השיעורים שמדובר בהם הם אלה שאני לא יכולה לבוא אליהם. בכל מקרה - אשמח אם תחלקי קצת תובנות שלך מהשילוב של יוגה וההחלמה והכל. אני בעברי הייתי תותחית יוגה, ואפילו בפרה-קורס מורים עם פאהק, שלב א'. אבל הייתי בהריון ופרשתי אחרי בשיא השנה הזו. ומאז הגוף שלי לא הצליח לחזור לזה ממש בהנאה, אני איבדתי הרבה מהכח, היכולת, והגמישות ונתקעתי על פאטרנים שקלים לגוף שלי (יש לי מפרקי חמאה) ולא בהכרח טובים לי. החלום שלי הוא ממש צנוע - להתליח להכופף באופן אסתטי קדימה. אבל שרירי אחורי הרגל שלי קצרים וזה חלום שממש יהיה קשה להגשים. מזל שהשחיה שלי מהנה ואסתטית ושמח לי בה (וגם אליה אחזור רק עוד כמה שבועות).

יקרה, אני מחפשת פרטים לגבי שיעורי יוגה שאת מלמדת.
איפה מתי וכו'.
רוצה כאן או במייל (שלי בראש דף הבית)?

שלום,
אם העגלה לא תמסר לראשונה בתור... נשמח.
אנחנו באזור.
תודה :-).

היי רותה
אני מעונינת בעגלה של ד"ר ביבי בשביל אחי שהתגרש ויש לו תינוקת
אני ב052-8716838
[email protected]
נועה
תודה

הי
חברה שלי חושבת על הכסא אבל שואלת באיזה צבע הוא

הי רותה, נשמח לדעת בן כמה הסל קל וכמובן אם יתאים בגיל גם לרכוש אותו - מוזמנת להיות איתי בקשר
אנחנו בפ.ח
054-7572002

היי רותה, אין לי רעיונות למתכונים, אבל רציתי לספר לך על סוג חדש של משחת שיניים שרופא השיניים שלנו www.biodent.co.il"ד'ר ירדן גולדשטיין" המליץ לנו עליה, שיש בה איזה שהוא פטנט שאמור לרפא חורים ועששת (משהו שקשור לקלציום זמין)
נשמע לי שזה יכול אולי לעזור במצב שלכם.

הי רותה. בריאות לקטן.

רציתי לספר לך שעברתי את הניתוח ביום שני. קבלתי הצעה להקדים לארבע, כך שהשתחררתי כבר באותו ערב (עשר ומשהו). היה ממש בסדר. אח"כ לא כאב לי ממש מעט כמעט יום שלם, אבל מאתמול בצהריים די כואב. קשה לזוז. אבל בסך הכל בסדר. תודה על התמיכה וכל התשובות.

רציתי לשאול - אחרי שבועיים חזרת לעבודה, כלומר ללמד יוגה? זה לא היה קצת מוקדם לגוף? או שרק לימדת בלי לתרגל?

תודה על הרעיונות הטובים!
בינתיים אנחנו כולנו (לאות הזדהות) אוכלים דייסות ורפרפות למיניהן (לא באמת רפרפות, אבל המילה חמודה)
[po]מיכל א[/po], לקח לי רגע, אבל כמובן שזיהיתי לפי הג'וג', נחמד לפגוש אותך גם פה!!
השלב הבא- דף בית...?....