על ידי הרגע_הזה* » 13 יוני 2006, 16:20
וגם
כ"כ מזדהה עם מה שכתבת:
_לא אהבה ללא תנאי מלאת חיבה ללא (כמעט) אינטרסים.
כילדה הרגשתי שהם אינם אוהבים אותי כלל.
כן, אחי מקבלים יותר, _
וגם:
אני בהחלט מרגישה ש"לא רואים אותי" אלא אם צריכים אותי או שצריך "לעשות הצגה" בגלל אירוע משפחתי או משהו כזה.
וגם קצת:
אני כועסת כי אני מרגישה לא אהובה ולא מקבלת חום ותמיכה. אני כמו בודדה בעולם
לפעמים אני מרגישה ש"שהלוואי ויכולתי להתגרש מההורים שלי".
נמאס לי להמציא תירוצים למה כדאי להם לבוא לבקר את הנכדים שלהם.
נמאס לי להיות כמו ילדה קטנה שצריכה לקנות את ההורים שלה.
אני עובדת על עצמי, שוקלת עזרה מקצועית ובינתיים נעזרת בסביבה הקרובה והתומכת.
לפחות מדבר אחד נפתרתי - אני כבר לא כועסת על אחיותי. היום, כאמא, אני יודעת שקרו דברים שקרו בגלל שההורים לא 'היו שם' כדי לתפקד, למנוע, לנווט. מצד שני, כאמא, אני עוד יותר לא מבינה איך המצב הגיע למה שהגיע.
לא מזמן פתחתי דברים עם אחותי ומסתבר שלפחות לגבי אהבת ההורים והיחס שלהם היא הרגישה אותו הדבר כלפיי
. זו היתה שיחה רטובה אבל מאוד מאוד משחררת. אמרנו אחת לשניה את כל מה שרצינו להגיד להורים ולא יכולנו וזה 'ניקה' אותנו ונתן את האפשרות להתחיל 'להתרומם' הלאה.
אולי מה שכתבתי יתן לך
למצוא את האור|נורה|
בינתיים, עוד
תמיד עוזר.
((-)) וגם (())
כ"כ מזדהה עם מה שכתבת:
_לא אהבה ללא תנאי מלאת חיבה ללא (כמעט) אינטרסים.
כילדה הרגשתי שהם אינם אוהבים אותי כלל.
כן, אחי מקבלים יותר, _
וגם:
[u]אני בהחלט מרגישה ש"לא רואים אותי" אלא אם צריכים אותי או שצריך "לעשות הצגה" בגלל אירוע משפחתי או משהו כזה.[/u]
וגם קצת:
[u]אני כועסת כי אני מרגישה לא אהובה ולא מקבלת חום ותמיכה. אני כמו בודדה בעולם[/u]
לפעמים אני מרגישה ש"שהלוואי ויכולתי להתגרש מההורים שלי".
נמאס לי להמציא תירוצים למה כדאי להם לבוא לבקר את הנכדים שלהם.
נמאס לי להיות כמו ילדה קטנה שצריכה לקנות את ההורים שלה.:'(
אני עובדת על עצמי, שוקלת עזרה מקצועית ובינתיים נעזרת בסביבה הקרובה והתומכת.
לפחות מדבר אחד נפתרתי - אני כבר לא כועסת על אחיותי. היום, כאמא, אני יודעת שקרו דברים שקרו בגלל שההורים לא 'היו שם' כדי לתפקד, למנוע, לנווט. מצד שני, כאמא, אני עוד יותר לא מבינה איך המצב הגיע למה שהגיע.
לא מזמן פתחתי דברים עם אחותי ומסתבר שלפחות לגבי אהבת ההורים והיחס שלהם היא הרגישה אותו הדבר כלפיי :-/. זו היתה שיחה רטובה אבל מאוד מאוד משחררת. אמרנו אחת לשניה את כל מה שרצינו להגיד להורים ולא יכולנו וזה 'ניקה' אותנו ונתן את האפשרות להתחיל 'להתרומם' הלאה.{@
אולי מה שכתבתי יתן לך |רעיון| למצוא את האור|נורה|
בינתיים, עוד (()) תמיד עוזר.