חדשות משמחות על המעבר- שמחה בשבילכן! מז"ט גם לקטנתך ש(אם אני זוכרת נכון), בדיוק חגגה 7. @}

נעים. ממש נעים.
@}

שולחת לך מייל

המלצה - לא מניסיון אישי, של שרי אנסקי - בפעם הבאה, כבשי מלפפונים רק כשיש בלדי, בקיץ. לא בחורף, כשיש רק חממה. עכשיו הזמן לכבוש כרובית, לפת, סלק... |גזר|.

תודה, תודה יקרה על הברכות

קנג'ה יקרה,
פתאום ראיתי שחגגת יומולדת (כבר לפני שבועיים בערך?)
אז בדיליי מטורף, מאחלת לך שנה קסומה, טבולה באהבה (עצמית, אמהית, רומנטית ובכלל).
הרבה בריאות, שפע, שמחה והפתעות מתוקות מהיקום. |מתנה| @} |L|

הי קנג'ה-איזה ניק מדהים! זה על באמת בחיים? בכל מקרה יפה לך @}
יום הולדת שמח!!! |עוגה| |מתנה| מקוה שתהיה לך שנה מופלאה |עץ|
[u]חוגגת איתך בליבי[/u] גם... רק מרחוק
נוסעת רק בעוד שבוע

_אני פגשתי כמה וכמה אושיות מהאתר הזה, פנים אל פנים או לפחות טלפונית.
זה איכשהו תמיד מקסים!_
ממש מקוה שיצא ואם זה לא יקרה הפעם, יהיו עוד הזדמנויות!
מוצאת את עצמי ממש נהנת מהחברויות הוירטואליות. מהסוג דיאלוג שבכתב. יש לזה את האיכויות הלא מבוטלות של המדיום הזה, ולי זה לגמרי חדש. זאת פעם ראשונה שאני ב"פורום" ומנהלת דיאלוגים כאלה ו"עושה חברות" ממקום כזה. קצת הזוי. מאד מרגש. חייבת להודות שזה די כיף!
ובצהוב כתוב שהכל בתיאום מושלם- בדיוק ככה לגבי הכל

הי דרלינג! נכנסתי לדף על חימום הבית וראיתי שגם את קופאת מקור ומחפשת דרך יעילה לחמם הבית..
ובכן גם אני - הצטרפתי לקופאות, דירתי שמתחת לגג באזור המדברי מקפיאה לי ת'צורה
כשתגיעי למסקנות - שתפי אותי ASAP - נפט, גז, מקרן חשמלי, לוידעת..
נשיקות

אני בסדר, סו-סו.
שמחה על הימים המלאים עבורך.
גם אני 'תגעגעתי...

התגעגעתי אליך...
[b]מה שלומך?[/b]

ימי מרוכזים סביב העבודה ולא הרבה מעבר..
אני רק ממצמצת ועוד שבוע חולף..
בקושי רואה את האפרוח :-S
<ובכ״ז מלאת הודיה>

הי שיחה ארוכה... בטח אשמח לפנק אותך באחת כשתוכלי. ו.. כן, זו אני בתמונות.
(())

הי קנג׳ה,
נכנסתי לאתר המקסים,
והתרשמתי!
כשסו״ס ישתנה התזרים,
אשמח לפנק את עצמי בכרית כזו!
זה שהייצור תומך בקהילה,שם וכאן, זה בונוס מחמם לב,
והשוס מבחינתי- שהיא פנים וחוץ- 100% כותנה.
<אני אלרגית לסינטתי וחיה בשלום רק עם כותנה, פשתן ולפעמים גם משי.>
[sup]זו את בתמונות?[/sup]

הי..
רציתי לספר לך שבימים אלה (ובאלה שיבואו.. :-) ) אני |יד1| כי בשניה אני מחזיקה אחד מתוק בן 10 ימים כבר...ושנינו בטוב וכולנו מתרגלים והכל טוב..
אם תרצי לספר לחברים באחו..
חיבוק,
שגית.

תודה שכתבת לי @}

בעניין אחר, הבת שלי גילתה את באופן ופתחה דפבית (סיפור ארוך שאספר בהזדמנות), היא ממש רוצה שיכתבו לה, תוכלי לקפוץ לבקר? זה השם: [po]עולמ ית[/po]
<כמה הם גדלים מהר אלוהים>

הי, תמורת מה את רוצה לברטר את המזרון? אפשר לעבור למייל אם את רוצה: [email protected]

[u]איזה שכונות נחשבות מתפתחות באזור של פרדס חנה-כרכור והסביבה?[/u]
שכונת רמז עשויה להיות השקעה טובה
ובואי להגיד שלום כשאת פה...
{@

הי, תודה על ההמלצה על שרינה שמיר.
אם מתאים לך אשמח לשמוע קצת יותר עליה. (מנסה ומשתדלת לדייק כמה שאוכל בבחירת הטיפול הבא שלי....)
תודה רבה, שרון.
[email protected]
052-4867265
077-3203098

תודה תודה. כיף לשמוע ונעים להצליח לגעת.
:-)

וואו..
אני אשמח להיפגש, בארור!
אני אהיה באוהל אבל אחפש אתכן..
יופי!!
@}

מעתיקה לך לכאן מה שכתבתי לך אצלי בדף:
נסי בצומת ספרים, אולי יש יותר סיכוי שם מכיוון שהספר יצא בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן (שהרשת שייכת לה). בכל אופן אני איידע את ההוצאה שהספר חסר בחנות שחיפשת בה, תודה! @}

אני לא רוצה לשנות מקום, לפחות לא כרגע...כשנהיה זקנים אולי נעבור ליד ההורים... גם אנחנו מחפשים להשכרה

אחותי, את גם בענייני בתים???

תודה לך עבור המתכון (-:

תודה רבה גם לך :-)

הי, אני אשמח לסיר חשמלי:)
וזו יכלה להיות גם הזדמנות להפגש שוב

אני אופה מדי יום לחם שאור ללא לישה. הכנה- 2 דקות. אם את רוצה אשמח לחלוק איתך את השאור והמתכון.
יוצא מדהים!!!

[url=http://www.baking.co.il/[po]bread]לחם ללא לישה[/url] nkb[/po]
(ניסיתי עם קמח מלא - יוצא מהמם!)
(אבל זה באמת לא בשביל כל יום... אולי עד שתשיגי מיקסר :-))

הלו מותק
שכחתי לחתום בתחתית הודעתי המברכת על נוכחותו של הצוויליך בדף מועצת החירום והנה הסכמת איתי גם :-)
מנצלת את ההזדמנות - (()) (()) (())
פ

יופי נהדר :-)

(צפריר ב [po]מילים מילים המשך ג[/po])
_שאם מבקשת זעזוע, זה יבוא על דרכך וייתן את רעידת האדם אל השינוי המיוחל,
ואם מבקשת קרבה, תבוא זו אל קרבך, עד שלא תוכלי עוד להכיל,
וימצא השביל לבריחתך, במובן הזה של דיכוי עצמי,
ואם מבקשת רגיעה,
מניחה ראשך אל הכר, ומודה.

תודות.

(הכוכבים שם כולם - במיוחד בשבילך.)_

([po]מילים מילים המשך ג[/po], צפריר)
_ואז, לאחר ההתעלות הזו, עשוי לבוא שלב הדיכוי העצמי.
אותו מקום בו נעלם כל היופי והזהר, כל הקרבה אצל אלוהייך.

טוב אז לזכור, שהבריחה הזו מעצמך היא זמנית,
ואיתותי הגוף אל דיוכוי ותחושת עצב נועדו אך ורק לשמור עליך מפני אובדנך אל מרחבי התודעה, אשר נמצאת מעבר לזמן ומעבר למרחב.

גופך - לא.
גופך הוא חומר ככל חומר אחר, הוא מתכלה ומשתנה, מבשיל ולעולם יחסי.
מוחלטות יחסיותו של הגוף אם כך היא זו שמביאה את הבלימה הזו,
את ההתנתקות מסמלי הטוב והמאדיר
ו מ נ ו כ ח ו ת ם.

וזה בסדר.
רק לזכור, זה זמני, וזה משרת את הנפש בדיוק כמו מאוויה המוגשמים.

כך שכאשר כבר הוגשם חלומך, אפשר לברוח אל המציאות
דרך האגדה הזו, שאין הצדקה אל הטוב, אין הצדקה אל הטוב בנסיבות האלה ועוד שאר ירקות שהוכנסו למרק ילדותך אי אז, במעמקי הזכרונות השכוחים המאופסנים בין התאים האלה, של מוחך המתפתח, אי אז בילדות.

גם זו, הילדות שהיתה כולה בחסד, נזכרת לעתים דווקא דרך רגעי הזעם התסכול והכאב, ועדיין זוכרת הנפש את החסד, ומודה גם על הרגעים האלה, בהם לא יודעת היכן להניח את עצמה, בייאושה הקליל, המדמה עצמו אל תחתיות שאול.

זה לא באמת.
באמת ברגע זה לא חסרה הנפש דבר.

אפילו חוסר לא חסרה.

שוב ושוב יש להסביר את זה.

תודות.

(ביחד לחוד.)_

(צפריר שפרון: [po]מילים מילים המשך ג[/po])
_ואיך חיים את הדברים האלה מיום ליום, משעה לשעה? איך מפנימים?
קוראים את זה פעם בשעה?

עכשיו את יכולה להגיע עד שמה?
ברגע זה ממש את יכולה לחוש את הדגדוג האלוהי בקרבך?
בשניה זו ממש, הנך יכולה להתענג על הנשימה הבאה?

כאן, על פני רק לקרוא את זה פעם בשעה, ניתן לומר שנכנסים לכוונון העדין, למצב הרוח הזה של
הלל הללי הללו
מכאן שקריאה של אלה פעם בשעה, ואחר כך פעם בשלוש שעות ואחר כך פעמיים ביום ולאחר מכן פעם ביומיים, ולבסוף מופנם ההילול הזה, הללוית ההילולה אז מאפשרת יציאה במחול ואהבה ללא תנאי, ונמצאת מגלה את שבילי ההלל של מי שאת היא, אם בהכנת הקן לציפור או בהנפשת הציפור אלי כן,
אז במקום לחיות את הדברים האלה, שיש בהם גם איך וגם מה בכך, פשוט חיה את חייך, מיום ליום משעה לשעה, ומאפשרת לרוח להציץ על העולם, מבין ריסייך,
אז מפנימה את מה שממילא
מ ב פ נ י ם.

תודות.

(מקור יש לציפור, מקורה לציפורה)_

תודה על התמיכה. טוב לדעת שיש פה כמה בני אדם ולא רק כאלה המתקראים יצורי אנוש.

הי
איזה יופי... אולי אפילו ככה יצא לנו להפגש לא רק בוירטואליה...
אני צריכה אותו לקראת מרץ (אז צפוייה הלידה), ורק לכמה חודשים הראשונים, אחר כך יש לי כבר כסא 0-18 שבטח יהיה שימושי
אז אין לחץ אבל מכיוון שאני יודעת שאת רחוקה, אולי נתאם למתישהו שאני באיזור שלך? יש לי מדי פעם גיחות...
שבת שלום

הי קנלה יקרה..
עניתי לך ולפלייצ'וק אצלי..חיבוק

הי,
מה שלומך?
רק עכשיו ראיתי שפעם, לפני חודש בערך, כתבת לי בדף שתהיו באשרם..בכל מקרה, הוא מרוחק שעתיים נסיעה מביתי אז זה לא ממש לקפוץ..
איך היה?
חג מאיר ושמח!

הו! רק עכשיו ראיתי את הודעתך אצלי. כמה חבל. דווקא הייתי בבית עד הצהריים.
טוב, בפעם הבאה.

שמחתי מאד להכיר (וגם לקבוצת תמיכה הקטנה שיצרנו לנו), שיעברו בנעימים הימים הקרובים

יקרה שלי, לדעתי, פרשנות השם שלי ע"פ הקלפים האלה, מתאימה לרוב הדיירים אצלנו הרועים והרואים.
מוכנה להשכיר אותו לפי שעות :-P

אוי, השם שלך מתאים גם לי אבל הוא תפוס (-;
פליי

הוצאתי לעצמי קלף לא מזמן מקלפי [url=http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=0&ArticleID=257]הללי נפשי[/url]

לא ידעתי, עד כמה בחירת הניק הזה טובה לי ומדייקת אותי:

[u]"גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה" (תהלים פ"ד)[/u]
פסוק המזמין אותנו למצוא את הבית שלנו בעולם, וליצור את המקום שאליו נרצה לחזור, ושממנו נוכל להמריא.
[b]גם ציפור[/b]
המזמור נפתח בהצהרת געגועים אל משכן בטוח ואהוב. הפסוק מבטא את המשמעות שבמציאת משכן שכזה, ואת התקווה שאכן אפשר למצאו. משמעות המילה "גם" בפסוק הזה היא 'אפילו'. הציפור הנקשרת בתודעה עם נדודים, חופש ומרחב - אפילו היא זקוקה לבסיס. הציפור מביאה איתה את המבט מגבוה, הצופה על הארץ ורואה למרחוק. אין מחסומים וגבולות למעופה. מנגד, הבית מסמל את החיבור לקרקע, את הקביעות והיציבות. החיפוש של הציפור אחר בית מסמל את החיבור הפורה בין שמים לאדמה, בין תודעה לגוף.

[b]מצאה בית[/b]
הציפור מוצאת את ביתה. המילה "מצאה" כוללת בתוכה כמה עניינים. הראשון הוא הצימאון הקודם למציאה, כלומר הרצון העז למצוא את אשר אנו מבקשים. עניין נוסף הוא המאמץ הפעיל הכרוך בהקמת הבית. השתוקקות לבדה אין די בה, ויש להוסיף לה כוח אקטיבי. כוח זה הוא המאפשר לנו לחרוג מן המובן מאליו, ולפתוח פתח לאפשרויות חדשות. בשילוב של שלושת אלה - הצימאון, המאמץ הפעיל, והיציאה מן התפישה הרגילה - הבית כמו נחשף מאילו. בית איננו רק מקום חיצוני. כשאנו מדברים על בית, אנו מתכוונים גם לתחושה פנימית של שייכות והרמוניה.... ישנם סוגים רבים של [b]בית[/b]. זהו אתגר גדול להרגיש בבית, כלומר להרגיש בנוח עם מי שאנחנו , גופנית ורוחנית.

[b]ודרור קן לה[/b]
את החלק הזה של הפסוק ניתן לקרוא כתקבולת נרדפת לחלקו הראשון, כאילו אומר את אותו הדבר במילים אחרות. כלומר, כמו שכל ציפור מוצאת בית, כך גם לדרור, שהיא אחת מציפורי השיר, יש קן, והוא ביתה. אבל מילים אחרות תמיד מביאות איתן משמעויות נוספות. המילה "דרור" משמעותה גם חופש. כך שאם נקראת הת החלק הזה כמרחיב את המשמעות הפסוק, נגלה שהחופש הוא הבית של הציפור. הדרור, כלומר החופש עצמו, הוא הקן - הבית - של הציפור. הציפור דרה בתחושת חופש. זהו המרחב הטבעי לה.
רעיון אחר העולה מהתבוננות במילה "דרור" הוא, שבסיס איתן מהווה תנאי הכרחי על מנת שנוכל לצאת לחופשי ולהמריא לגבהים.....

ברשותך, כאשר נמצא הרודן הזה, מהעבר, בגסיסתו, נמצאת אז האשמה והבושה מכה בו ללא רחם.
אז, כמו מבין את גודל הפיספוס גם בהתבוננות על הדרך האחרת, זו שנראית לנגד עיניו, שלא המשיך הדור הבא את דרכו, לא באופן ההתנהלות ולא ביחסי האנוש.

אז, עולה החמלה הזו, כלפי הרודן, שלא ברשעותו רדה, אלא מתוך הטוב ביותר שאיפשר לו גורלו, או מזלו, ונמצאת אז מתבוננת בעיניים מבינות, מלאות אהבה, על תהליך הפרידה הזה.

אהבה אל הרודן אם כך גם היא התקיימה למרבה הפליאה, אהבת הקורבן את המקרבן.
כך, שלא קל יהיה להיפרד ממנו, למרות שכבר לא משפיע נכון להיום, למרות שמשקעי העבר עדיין מעלים אבק בפינות האפלות של הנפש, והכעס והמרירות נמצאים שם סמויים מהעין.

עם זאת, עם לכתו של הרודן ההוא, או הרודנית ההיא, לאחר לכתם, נמצאת הנפש משתחררת באחת ונמצא אז הקשר מתחזק, והחירות נוכחת ביתר שאת.
החירות לאהוב ולהיות ראוי לחסד, שממילא ניתן.

צפריר שפרון מתוך [po]מילים מילים[/po]

כאן ברשותך נמצאת למדה כבר זה זמן רב שראויה לחיים, ראויה לכל הטוב שבעולם, וכל אשר התרחש בעבר, אם ביטוי קשה של אהבה או ביטוי מלא אור, בא ללמדך שראויה לחיות את חייך כפי שנראה לך נכון.
כך, שכאשר נמצאת מבקשת להודות לרודנות ההיא, מודה בעיקר על כך שלימדה אותך - מה לא.

שיעור שכזה אם כך נמצא מרחיב את הנפש שכן אילולא לימוד זה, אפשר שהיית נופלת אל מקומות שאת זוכרת כזוועות מהצד המזוויע על פני מצד הקורבן.

קבלת הנסיבות כפי שהן, עד כמה שזה נשמע קשה, משחררת את העבר והעתיד, ונמצא ההווה מרעיף עלייך חסד עם כל נשימה, עם כל המובן מאליו - שנמצאת למדה לקבל ולהודות עליו, ותודתך עולה גם היא מאליה.

צפריר שפרון מתוך [po]מילים מילים[/po]

נולד הרך והוא כולו באחדות, הוא אינו נפרד מאימו, ובשעותיו הראשונות אינו נפרד מסביבתו, זו הספונה בטוהר ובזוהר, ונמצא מוגן על ידי האחדות כולה, והמסתופפים בקרבו זוכים באור הזה המיוחד של לידה, זה המקיף את כל הסביבה הקרובה, ומוריד קדושה.
ראשיתו כולה באחדות, אינו נפרד מאימו, ברגיל עד 6 חודשים, אז רק מגלה שאינו אימו, מקור לתסכול לא קטן ולשמחת כולם, מקור לחוסן.
נפרדותו אם כך מתגבשת אט אט, הן בצמיחתו הפיזית, שלעולם כרוכה בכאבים, מי יותר מי פחות, כאבי שיניים או כאבי צמיחה באופן כללי, וברמת התגבשות האני, או החוסן הנפשי, בהחלט הדרך תהא רצופה בתסכולים שכולם כאחד - אי הסכמה, וטוב שכך.

האישיות הייחודית אם כך עשויה להיות מאופיינת באמונות היחיד, ובמובן הזה גם בגווני חוסר הסכמתו.
שנמצא למד הנער את עצמו מתוך גריעה, החסרה, הפרדה, אי הסכמה גורפת עם עולמו, לדעתו.

לדעתו - שכן, בד בבד עם חוסר ההסכמה הזה, המובן מאליו נפרש לרגליו - קרקע מוצקה ובטוחה, צועד בתוך האחדות כחלק ממנה גם בהתבדלו.

עם הבשלת הנפש, עם בגרותה, למדה לחיות עם נפרדותה הגופנית לפחות, ומצליחה להסכים אל האחדות, ועיקר ידיעותיה והבנותיה הוא שאינה מבינה דבר, ואין בידה לשנות דבר, וניתן לה החסד הזה - יחידותה, לתקופת החיים בחומר הדחוס, ולבה עולץ אל הבטחת החיים המונכחת לנגד עיניה, בכל אשר תפנה.

זה שהנך יחידה ומיוחדת - נמצא משותף לך ולכל ברואי האל הטוב,
אין גרגיר חול שאינו יחיד ומיוחד, אין נוצת טווס שאיננה אחת.
<המציאות היא החלום האולטימטיבי>

צפריר שפרון מתוך [po]מילים מילים[/po]

ואת יכולה גם במייל: womens.hearts בג'ימייל.

הי - איזה קטע - כרגע ראיתי שכתבת לי בדיוק את אותו הדבר בדף הבית שלי. תראי איזה סינכרוניזציה. כתבתי לך לפני שראיתי.

הי קן יקרה! היה מאוד מקסים לפגוש אותך!
אם את פנויה - יש לי בחור ממש חמוד להכיר לך. דברי איתי
050-7896119
אל תכתבי לי לדף הבית כי אני לא נכנסת לשם.

הי למחבקת, התקבל בשמחה וגעגוע.
אז מחזירה אחד ארוך ועוטף

שלום לקן,
נשמח לבוא לירושלים לתת קורס (למרות שעוד לא דיברתי עם סוניה). אני מת על העיר הזאת, גרתי בה שנים רבות, ובאוגוסט אין מקום ממוזג כ"כ בכל הארץ.
את רוצה לארגן קבוצה?
אנא חיזרי אלי לפי הפרטים במייל או טלפון המופיעים בדף של סוניה.
תודה, משה

הפטנט עם הטלק עובד גם על כתמים בני כמה ימים?

משה 052-2592967
מסרי לו ד"ש מרוקדת

התראיינתי ברדיו "כל השלום", לתוכנית של חגית ליפשיץ: [url=http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/b530266e-9adc-40bc-93df-0f472b07333a.icast.mp3&IndexID=415954&name=iCast]שלום זה לא רק פוליטיקה[/url]
מוזמנים להקשיב

אולי בגלגול הבא... אני נמוכה למדי, שיער שחור קצר (כבר עם קצת לבן...), מנומשת. כלומר, לבנה-שזופה כזאת.
גם אני חולמת כאן על כל מיני שבחיים לא ראיתי. מצחיק.

אפשר לצבוע כמו כותנה - רק שככל שיש פחות רכיב טבעי בבד - הצבע ייקלט פחות טוב.
איך צובעים? קונים אבקה בחנות יצירה ואיתה או שפשוט מכבסים (לא פוגע במכונה ולא מלכלך את הכניסה שאחרי, ניסיתי), או שמבשלים בסיר (האפשרות הראשונה יוצאת אחידה יותר וקלה יותר לביצוע).

הי [po]קן לציפור[/po] .

קראתי את המאמר שלך על ההקשבה והבמבוק.
מאד מאד מדבר אלי. הרעיון וגם הגישה הכנה והאמיתית שלך.

ומזכיר לי מאד את הדרך שאני מלמדת לשיר.... (ובעיקר להקשיב)

אני משורר ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, עומד לפתוח סדנה אחרי פסח, אשמח לעוד משתתפים לפרטים [email protected] 0546440492

בחיפושי אחר יצרני חיתולים רב פעמיים (מכירה אגב?) אני מוצאת כמובן שאת פעילה פה כרגע אז לא אוכל שלא לשלוח חיבוק וד"ש אוהב. בא לי קלרוא יותר דברים שכתבת כאן אך שעון החול השינה והעסקנות שלי מפריע קצת, באסה.....

[u]לדעתי יש כאן מישהו שקורא את המחשבות ומאיר אותן בצהוב כאן למעלה, שנתחזק בתחושה שהיתה מלכתחילה...[/u]
אני לא יודעת אם אמרתי לך , או שמא כבר קראת:
אני רדופה מהמרגיעונים האלה...חבל על הזמן. (-: לפעמים הוא תופס אותי יותר מידי מדוייק, כאילו זה איש קטן שיושב לי בתוך המוח ומנתב את התנועה לפי הרוחות שנושבות לי שם...

חיבוק חזרה ושיהיה שבוע מקסים.

[u]בענין הבמבוק, במקורותינו מדובר בצמח הקנה:"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז(תענית כ). דוקא על ידי זה שהוא רך ונכפף בפני כל ואף על פי כן הוא חזק ואמיץ בשרשו...[/u]
תודה רן, כל מילה בסלע. אהבתי.

כתבתי תגובה על כתבתך הקשבה – להיות כמו במבוק .
תודה רבה לך על הבהירות שבחלל הבמבוק. בענין הבמבוק, במקורותינו מדובר בצמח הקנה:"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז(תענית כ). דוקא על ידי זה שהוא רך ונכפף בפני כל ואף על פי כן הוא חזק ואמיץ בשרשו...
זו נקודת החיבור לתורות המזרח האיזוטריות ביותר המתבוננות בבמבוק ליצירת חלל הפנוי. בענין חלל הפנוי ראי גם סיפרו של דב אלבוים "מסע אל חלל הפנוי".

זה מאותו ערב, אז הקרדיט בעצם שלך. תודה!

לעצמי:
בונה מיטות משפחתיות בכל הגדלים, עם ארגז מצעים ענק, (או בלי) מדהימות ונוחות וקלות לתפעול.
בונה ארונות לפי הזמנה (שלנו אלכסוני)
ובכלל איש שיפוצים כללי לעבודות מסוגים שונים. כל מה שצריך כבר מזמן לעשות בבית ולא יוצא.

בעיקר באיזור ירושלים לינק לתמונה: http://yfrog.com/jndsc00564mj
ארנון 0506433022

[url=http://shvana.com]כריות מדיטציה נישאות[/url] . זה הבייבי שלי כבר כמה שנים, שעדיין זוחל. מי שהתנסה, כבר לא יכול בלי :-)

אמא לילדה מתוקה, מאמנת אישית, מייצרת כריות מדיטציה ולומדת וגדלה מהחיים ובתוכם.
אני נמצאת באזור ירושלים. מי שרוצה לכתוב לי, אני ב: tal ב shvana.com

[b]דפים למעקב ב-[po]מה חדש[/po]:[/b]
[po]נקרא לזה אקספרמנט בנתיים[/po]
[po]מי גאון של מימה[/po]
[po]סריגה בהתכתבות[/po]
[po]עירית לוי[/po]
[po]מידע פרדס חנה[/po]
[po]סוף סוף התחלה[/po]
[po]פיסות מציאות נופלות למקומן בקול רך[/po]
[po]הולכת הביתה[/po]
[po]חדוות החיים או חמין כבש בלוג[/po]
[po]צפריר שפרון[/po]
[po]מילים מילים[/po]
[po]תבנית נוף[/po]
[po]אמא של טוסיק דבש[/po]
[po]בלוג כל סוף והתחלה בשמחה[/po]
[po]שבע יהלום[/po]
[po]הגבירה בחום[/po]
[po]דג חתול[/po]

תודב על השיתוף אצלי בדף. נדמה לי שאני מבינה. נדמה לי שאני רוצה להיות שם. נדמה לי שזה מה שכל הסיפורים מנסים להגיד לי.
ותודה גדולה, בכלל, על כל התמיכה. זה כל כך נוגע בליבי.

[u]פרטים נוספים בטלפון 052-6995333, או במאי-מייל [email protected][/u]
שלחתי מייל, אך חזר אלי. יש מייל נוסף? תוד

התכוונתי שזה מגדיר בדיוק את מה שאני מצפה לו, ומה שעוזר לי, מצד התרפיסט.
אבל מה שזה עוד עזר לי להגדיר לעצמי, זה שככה בדיוק אני צריכה להקשיב לעצמי - תת מודע,גוף, וותאבר - הקשבה ריקה, בלי לפרש או לקבוע דעה.
לא כתבתי כל כך ברור אבל אני מאמינה שאת יודעת למה אני מתכוונת.
ומאז שכתבתי זה נהיה אפילו עוד יותר משמעותי, עם כל התפנית המפתיעה הזו של הנשמה, שבאמת זה מושג שלא אומר לי כלום.

[u]כתבה שכתבתי במגזין אינטרנטי למאמנים: הקשבה ריקה[/u]
בדיוק מה שניסיתי להגיד!
תודה על ההשתתפות.

עוד תכירי אותי, כך אני מקווה, בדרכים נסתרות (עדיין), מחוץ לאחו.
כל דבר בעיתו. ויפה שעה אחת קודם....
סתםם, קצת מתבדחת ומסתירה פנים כי שוב כתוב לי (נשבעת!): הסבר פנים על פני הסתר פנים

שלום רב שובך ציפורה נחמדת (-:
בקשר לאירוח: ממש ממש עם ילדתך.
ככה הצגתי את זה לחברתי.
אז בלי שום לחץ ומחויבות....אני עדיין מאד ממליצה.
אני יודעת ([sup]מאיפה אני יודעת??... מהלב[/sup]) שזה יהיה מקסים לשתיכן.

האם הנסיעה לצפון עדיין רלוונטית?
יש לי הצעה בשבילך
20 ק"מ משניר, ב [b]מטולה[/b], חברה טובה שלי תשמח לארח אותך בביתה
וככה היא כתבה לי כשהצעתי לה :
"הי סוניה,איזה כייף שאת זוכרת אותי בהקשרים כאלה ....
אשמח לארח את הבחורה. זו אחת הדרכים האהובות עלי לאסוף חברות....
את יכולה להעביר לה את פרטי. אנחנו מארחים בשמחה רבה..
להתראות בשמחות"

ממליצה לך מאד
(גם אם זה נשמע קצת "הזוי" שאני הצעתי לחברה....שתארח מישהי שאני לא מכירה...)
יאללה...תני סימן, ואני אקשר בניכן
סוניה

יש לנו דירה שעומדת ריקה בקיבוץ קרוב לקרית שמונה. אם את רוצה להשכיר אותה בסכום סימלי נשמח
פרטים במייל dussa.paz בג'ימייל.קום

תודה @}
ויופי של מאמר שם למעלה.
[po]נוסעת סמויה[/po]

[u]כתבה שכתבתי במגזין אינטרנטי למאמנים: הקשבה ריקה[/u]

וואו, זה כל כך יפה. כל כך מלמד
רוצה להיות תלמידה שלך.
רוצה ללמוד ולהתאמן בעצמי, על ההקשבה הריקה.

_ובמסע כמו במסע- יש גם רגעים מדהימים כי מי שיוצא למסע מגיע למקומות שלא חלם שקיימים.

מה שכן- לאט לאט הולכת ונבנית מבפנים אני חזקה יותר, שברירית פחות, מודעת יותר, רחומה יותר .
כך שכאשר עולים שוב הדברים... מי שפוגשת אותם כבר אינה אותה אחת מתחילת המסע...

אני אוהבת את הדימוי של טרק בנפאל.

יש איזה מקום שרוצים להגיע אליו ויוצאים לדרך
הדרך לפעמים קשה נורא, לפעמים מסוכנת וברב הזמן מדהימה ומהנה. הנופים, האנשים.. התרבות.. ההימאליה...
כשעולים עליה קשה במיוחד, לא מתייחסים אליה במין: אוף למה היא כאן. זה בטח אשמתי, זה לא מספיק מהר, למה לא הגענו עוד (כי זה לוקח עשרה ימים..)

זאת פשוט עליה, היא כאן וכדי להגיע לאן שאני רוצה, צריך לעבור אותה...

ואחרי כמה ימים, הכושר מסתדר והאוויר והנוף וההליכה עושים את שלהם ומרגישים יותר טוב. עדיין יש עליות קשות ואולי יורד גשם ומעונן וקר... אבל מי שפוגשת אותם חזקה יותר, חיונית יותר._
([po]ב עילום[/po] בדף בית במטאפורה שעוזרת לי כרגע לראות את המסע הזה, בימים האלו.)

כתבה שכתבתי במגזין אינטרנטי למאמנים: [url=http://www.coachinginteractive.co.il/news/main/articleCL.asp?[po]a]הקשבה ריקה[/url] id[/po]=1203&MID=74〈=1

איזה כבוד! תודה @}
ותראי מי [url=http://www.anandanow.com/?[po]page]ראשונה[/url] id[/po]=347 מייד אחרי מצוות כיבוד אב ואם רוחניים (-:

_תודה שהרמת אותי גם בשחר הזה וחיברת מחדש את כל המכונה הזו שיושבת עכשיו לפניך ברגליים משוכלות ובעיניים דומעות.
תודה על עיניים שרואות, על אוזניים ששומעות.
תודה על כבד שמנקז את הרעלים וכליות שמפרישות אותם החוצה.
תודה על הלב הזה ששואב ושולח ומרגיש
תודה על הדמעות האלה שזורמות החוצה וסוחטות ממני כל טיפה של כוח לשאול שאלות מיותרות כמו: למה, או למה אני, או מתי.

תן לי את השלווה לחיות בתוכם, לעשות את שלי ולא להפריע לך לעשות את שלך.
עזור לי ללכת מסביב, להרים רגל מעל, לעקוף מהצד את מה שבשבילי הוא חומה ובשבילך רק צעצוע.
תן לי את הביטחון הזה בכך, שבקרוב יזוזו הקוביות, דברים יתחילו לשנות צורה, מרחבים חדשים יפתחו למעבר, אחרים ידחסו ויבנו לכדי משהו חדש._
([po]הגבירה בחום[/po])

אני ממליצה על עצמי, מטפלת שיאצו (יש המלצות, גם פה באתר אם את זקוקה)
גם מחירים נוחים לרגל הקיץ הארוך, וגם אבוא אלייך אם זה בגבולות ירושלים הסבירה :)
054-5670794

אתרים להעלאת תמונות: http://www.israup.net

לכל אתר שמאפשר העלאת תמונות לרשת, ויש הרבה כאלה. הנה אחד לדוגמה:
http://www.urspace.co.il

אוי, חבל לי לשמוע :-(.

אני מקווה שאת לא נורא עצובה בגלל זה, ושגם אם כן - את מרגישה גם את הכוח שלך שבתוך זה.
(זה תמיד נשמע לי נורא מעציב וקשה...)

מתוקונת. {@

(רק שתדעי שהיה נעים לקרוא מה שכתבת אז עליי בדף של חמור. אם כי לא ידעתי מי זו, אבל השארת לי מתיקות בלב)

[spoiler=מטעמים]
[b][po]עולם ומלואו[/po][/b] (2009-05-31T13:51:32):
אני מבינה לבנה מיוגורט - שמה בחיתול עם מיץ לימון סחוט משני לימונים, מלח ושני גביעים של שמנת. היא קוצרת תשבוחות מכל עבר.
אם את אוהבת יותר חמוץ, תוסיפי יותר לימון ותערבבי טוב טוב.
נראה לי שזה יעשה את העבודה

[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2009-05-31T14:17:04):
אני עושה לבנה רק מיוגורט ומלח. אם היוגורט עצמו חמוץ, זה מספיק. אם לא כל-כך, אפשר להוסיף קצת לימון. שמנת אני לא שמה, יוצא לי נורא שמן בין כה וכה :-0 (מיוגורט 4.5 %)

[b][po]הילה של הקריסטלים[/po][/b] (2009-05-31T14:40:34):
אני מוסיפה גם מיץ לימון/ ליים זה נותן זץ חמוץ.

[b][po]עולם ומלואו[/po][/b] (2009-05-31T15:18:25):
גם יוגורט וגם שמנת. על מיכל גדול של יוגורט אני שמה 2 גביעי שמנת. על מיכל ממש ענק אפילו 3. אני שמה מלח גס - איכשהו נראה לי שזה נותן יותר טעם. וכמובן מערבבת טוב טוב. במקרה של מה ששאלת -הלימון זה המפתח כי הוא הגורם לחמיצות. היוגורט של הסופר לא הכי חמוץ בעולם. אני לא אוהבת מאוד חמוץ ושמה 2 לימונים. תשימי לפחות פי 2.
ואני שמחה שאת פנוייה למחשבות על לבנה... חיבוקים ממני לקראת השבוע הזה.

[b][po]שלולית י[/po][/b] (2009-05-31T16:21:49):
קליפת לימון מגורדת פנימה

[b][po]בריג'י נומושי[/po][/b] (2009-05-31T17:41:02):
היי לך, תערבבי בקערה יוגורט עם קצת מלח(+קצת שמנת אם מתאים לך +איזה תבלינים שאת אוהבת כמו שום למשל ?),ואז
תלבישי מסננת עם חורים הכי קטנים שיש לך על קערה(שמתאימה למסננת.כמובן) ,תרפדי במגבת נייר חד-פעמית את המסננת,
תעבירי את היוגורט,תכסי ותני לו להתגבן 12 שעות. מזל טוף!הפכת לגבנית לאבנה !!!

[b][po]מארז אהבה[/po][/b] (2009-05-31T22:09:16):
הי קן, אני רואה שכבר קיבלת הרבה תשובות אבל אחזק: שמים יוגורט חמוץ בתוך חיתול, קושרים כצרור ותולים מעל קערה, נותנים לזה לטפטף איזה יום-יום וחצי ויש לך אחלה לבנה. רק מה, נשאר פחותלבנה מהיוגורט, כמובן. תתחילי עם איזה קילו יוגורט. בהצלחה ובתיאבון.

[b][po]מארז אהבה[/po][/b] (2009-06-01T07:16:04):
בעיקרון תנובה 4.5% הוא די חמוץ -- אך לא אורגני. הוא מגיע בג'ריקן של קילו, ויש לו גם אח בדמות יוגורט 7%.

[b][po]קן לציפור[/po][/b] (2009-08-19T11:55:25):
פשטידת כרישה, חצילים וקישואים מאת: בן השמשות

שתי כוסות וחצי של קמח משיפון מלא, מערבבים עם חצי קופסה של חמאה רכה (=125 גרם) ועם יין לבן יבש צונן.
לשים את זה כמה דקות עד שזה פחות או יותר מתגבש ומכניסים למקרר (מומלץ בנייר נצמד) לחצי שעה לפחות.

בינתיים מאדים כמה שיני שום חתוך/כתוש, כרשה חתוכה לפרוסות, קישואים מקולפים וחתוכים לפרוסות וכן חציל קטן חתוך אף הוא לפרוסות.
אני משתמש בשמן חמניות שמיוחד לטיגון עמוק, כי הבנתי שזה עדיף על פני טיגון בשמן זית.
כשהכל רך ונימוח מוציאים ושמים בקערה, מוסיפים גביע של שמנת חמוצה ומערבבים עם ביצה ותבלינים.
אני שמתי פלפל חריף וקינמון בנדיבות רבה, מלח, פלפל שחור וזעתר קצת יותר במתינות, ואגוז מוסקט במשורה.
וכן שתי כפות של מרינדה חריפה למדי שהחמור הביא לי בשעתו, כי אני מאד אוהב חריף.
אין לי מושג מה יש במרינדה הזאת, והחמור מוזמן לספר, אבל בכל מקרה היא חריפה וטעימה.

בתום חצי שעה של קפאון חושים, מוציאים את הבצק ומרדדים אותו.
בגלל שאני משתמש רק בקמח מלא, או בגלל שאני מפספס משהו, זה תמיד מתפורר לי קצת.
אז אני פשוט שם את זה בתבנית (משומנת קלות בשמן זית) ומסדר את זה שם במו אצבעותיי, בעזרתו הנדיבה של יין לבן צונן נוסף.
אחרי שמצמיד על הבצק נייר אפייה ועליו גרגרי אורז פזורים, מכניס לתנור שחומם מראש ל-210 מעלות לעשר דקות.
מוציא את התבנית, מסיר את נייר האפייה והאורז ומכניס לחמש דקות נוספות.
הא, וכמובן הטריק של לנקב את הבצק עם מזלג...
זה נחמד שיש דברים שיש לעשות בבישול ואפייה והם בעצם כמו חלק ממשחק כייפי (:

נו, ואז נשאר לשפוך את המלית הריחנית...
ולמעלה כיסיתי בפרוסות של גבינת עזים, וביניהן אגוזי מלך קלופים וחצויים ומפוררים חלקית.
מוריד את החום של התנור ל-180 מעלות ומכניס את הטלנובלה לחצי שעה – ארבעים דקות.

ואז נשאר רק להנות מהריח הנפלא שמתפשט בכל הבית ומעורר ציפיות ומיצי קיבה (:
[/spoiler]

אהה, זו את ! :-)
איזה יופי לגלות....

בטח שאני זוכרת, ומאוד לטובה !
רק שלצערי לא יצא לנו להעמיק את ההכרות מעבר לערב אחד. על זה קצת הצרתי בלבי.

המפגש אתך/ם היה מאוד נעים, וגם חזק במובן של לראות שיש אנשים כאלה בעולם.
אנשים כאלה פתוחים ושנותנים אמון מלא במישהו זר כמעט לגמרי - עד כדי להשאיר לו את ביתם על כל מה שבו. ובכל מלוא הלבביות !
אמנם פגשתי אנשים מאוד מיוחדים במסע שלי - אבל איתכם הייתה הזדמנות לגלות רמה של נתינת אמון אפילו יותר גבוהה, שכללה גם את כל מלוא הפרגון....
עד כדי כך שנתת לי את ברכתך אפילו להזמין אליי מישהו. וואו.
לזה לא כל אחד היה מסוגל.

ואכן, קן הציפור שלכם היה מאוד נעים ומזמין.
(לצערי לא היה לי את מי להזמין. אך אולי זה לא היה חיוני :-))

הלוואי שיהיה לי לב פתוח לעולם כמו שלך, ושאוכל יום אחד לנהוג כמוך - ובכך לגמול על חסדכם.
{@

את יודעת שלא רשום לך כאן [po]דף בית אישי[/po]?
אז הנה... :-)

דרך אגב, כתבת פעם בדף של חמור שאת מכירה אותי הרבה זמן.
היה לך פעם כינוי אחר? (רק אם מתאים לך לענות)

{@

בטח שאפשר.
אפשר כתגובה שם
ואפשר גם במייל שמופיע שם ביצירת קשר.
איזה כיף ששלחת לי תגובה לשם, אני הולכת לבדוק.
אני ממש אשמח לקבל שם תגובות (-:
ותודה רבה על המחמאה @}

אנא אל תשכחי לעדכננו
הבטחתי, אז באתי לקיים (-:
הנה הוא "העולל" www.anandanow.com
מקווה להיפגש גם שם @}

[u]אני מאמנת אישית - האם זה עונה לשאלתך?[/u] אני חושבת שכן

הי, אהבתי את השם שלך אז באתי
גם כתבתי לךתשובה כלשהיא בבלוג שלי את מוזמנת שוב
[po]אם רק היה לנו קוקוס[/po]