על ידי רני_כשר* » 15 יוני 2001, 01:21
(רשימה שלא התפרסמה בגיליון 35)
תגובה לכותבות המגיבות
קיבלנו מספר תגובות בעקבות הגליונות האחרונים, שמהן מתברר שכנראה הגזמנו. הגזמנו, אני מתכוון, עורכי עלון
באופן טבעי.
אני מרשה לעצמי לקחת את החירות לענות לכמה מהמכתבים (המתפרסמים בגליון 35) שהגיבו בכעס לתוכן ולצורה של כמה מהכותבים בגליונות הקודמים.
קודם כל, אתחיל ואומר שאנו מנסים להמעיט ככל האפשר בהתערבות בנסוח המאמרים שאנו מקבלים, ומשתדלים לשמור ככל האפשר על רוח הדברים, על המילים והמשפטים המקוריים. התיקונים שאנו מבצעים נוגעים לטעויות כתיב (מעטות בדרך כלל), ולמשפטים אשר בשל ניסוחם לא ניתן להבין את משמעותם. למרות זאת, קיבלנו "על הראש" לא פעם על כך שכתוצאה מהוספת פסיק או הורדת אות, הפכנו את משמעות המשפט. זה המקום להתנצל מראש לכל הכותבים, ולהודיע שאם קרה הדבר, וכאשר יקרה שוב, אין זאת אלא מכוונה טובה. באמת.
המאמרים עליהם יצא קצפן של מירב ואתי (לדוגמא), עברו את מחסום הסבירות בקלות רבה יחסית, ולא ראינו צורך לתקן, כמובן שלא את התוכן, וגם לא את הנימה. גם בקריאה חוזרת, לא נראה שנוסח הוא הבעיה, אלא התוכן, ועל כך אני רוצה להתייחס בהמשך דברי.
קוראי "באופן טבעי" הם אנשים שונים ומגוונים, אשר מוכנים, ומעוניינים, להיחשף לדעות ולהשקפות שאינן מקובלות על רוב הציבור. נושאים כגון "חינוך ביתי" או "לידת בית" או "רפואת בית", מיושמים על-ידי מעט מאד אנשים בציבור הישראלי (למיטב ידיעתנו). יש בארץ לכל היותר 30 עד 40 משפחות שמחנכות את ילדיהן בבית, כ-500 לידות בית (מתוך 130 אלף!) בשנה, ולא רבים, כנראה, לא השתמשו מעולם באנטיביוטיקה, ולוקחים אקמול פעם בשנתיים.
למרות זאת, אנשים שונים "לוקחים" על עצמם אורח חיים טבעי, או לפחות השקפה טבעית על החיים, כל אחד על פי יכולתו/רצונו/ידיעותיו/הרגשותיו/בחירתו.
והנה, כאשר כותבות לנו אמהות כואבות, על חוויותיהן מסמרות השיער בבית היולדות, נראה כאילו הן הגזימו. נראה כאילו הן משליכות מאחרי גבן את כל מה שהחברה המערבית הצליחה ליצור במאה וחמישים שנה האחרונות, ואומרות: זה לא טוב, וזה לא בשבילי!
כאשר כועס האב על רופא המשפחה שלו, שלא השכיל להבחין בתופעות הלוואי ה"שוליות" שהופיעו בבנו בן החצי שנה לאחר זריקת החיסון המשולשת, ובנו זה, אשר כמעט נשאר נכה (במידה מסויימת) לצמיתות, ניצל בזכות מדקר "סיני", נראה כאילו הוא זורק את כל אלפי המאמרים ומיליארדי הדולרים שהושקעו בפיתוח החיסונים הנ"ל, כאשר הוא אומר: זה לא טוב, וזה לא בשבילי!
וכאשר מחליטים זוג הורים, רגילים שברגילים, לא חכמים במיוחד ולא מחוננים במיוחד, לקחת את בתם מבית הספר, לאחר שזו סבלה ללא הרף, החל מגן הילדים ועד אמצע כיתה ג', רק משום שאף מורה/מחנכת/מנהלת/יועצת פדגוגית לא השכילו להבין שצריך לעזוב אותה לעת עתה בנסיונות לשפר את יכולתה הקוגניטיבית, ולתת לה לצייר כל היום, הרי שהורים אלו כאילו מזלזלים/מתנשאים/פוגעים בכל אלפי המורים, עשרות שנות הנסיון, מאות אלפי המאמרים הדידקטים והפדגוגים שנכתבו במערכת החינוך, באומרם: זה לא טוב, וזה לא בשבילנו!
אז האמת, גם אנחנו אומרים כך.
זה לא טוב, וזה לא בשבילנו!
ההחלטות הממסדיות הקשורות לבריאות, כולל לידה, הנקה, חיסונים, מחלות ילדים וכד', כמו גם ההחלטות הממסדיות הקשורות לחינוך – כל אלו לעולם לא יוכלו להחליף את האינטואיציה של האנשים הנוגעים בדבר – הן ההורים והן ילדיהם!
הם לא יוכלו לעשות כך לא בגלל שהם טפשים, רשעים או מוגבלים ביכולתיהם.
הם לא יוכלו לעשות כך משום שהחלטות ממסדיות נוגעות לציבור רחב ומגוון, ופונות אל חלק קטן ממנו הנקרא "ממוצע". והרי רוב האנשים אינם נופלים באמת על הממוצע. רובם רחוקים מהממוצע במידה זו או אחרת, אך הממסד אינו יכול לטפל פרטנית בכל אחד, והוא חייב (!!!) לטפל בממוצע.
ולכן, העובדה שאנשים מתחילים לקחת אחריות על חייהם, אחריות אמיתית הקשורה בתחומים החשובים ביותר כגון לידה, תזונה, חינוך, בריאות – הם תמיד (!!!) יעשו זאת טוב יותר מכל איש מקצוע שיהיה, גם המוכשר ביותר וגם הגאון ביותר.
במכתביהן של הכותבות המגיבות, עלו מספר פעמים נושאים הקשורים ב"סיכון". כלומר, איזה סיכון לוקח אדם אשר מחליט שלא להשתמש בפלאי ההתקדמות המערבית.
הוא יכול למות מזיהום או מסיבוכים משניים. הוא עלול להפגע בשכלו לכל ימי חייו. הוא עלול לשלם על בחירתו ב"אלטרנטיבה", בעוד אם היה בוחר בדרך שכולם בוחרים, הרי שלא היה חושף את עצמו לסיכון מיותר זה.
ובכן, למרות המילים הברורות, יש ויש עוררין על דעות נחרצות אלו.
לידה בבית החולים עלולה להיות מסוכנת הרבה יותר מלידה בבית. בהולנד, רוב הלידות קורות בבית, בתמיכת המערכת הרפואית, ואחוז הסיבוכים ואסונות נמוך לאין שיעור מזה שבארצות הברית. נכון שרוב יולדות הבית בהולנד אלו היולדות שאינן נמצאות בקבוצת סיכון כלשהיא, הרי שהנתונים מראים, שעדיף ללדת בהולנד, גם אם את בקבוצת סיכון.
נכון שלפני חמישים ומאה שנה אנשים מתו ממחלות "פשוטות" כמו דלקת ריאות ושעלת, אבל אם בוחנים את הנתונים, הרי שרוב המחלות נעלמו עוד לפני החיסונים, חלק ניכר מהחיסונים עלול להביא לסיבוכים קשים, ואף אחד מהחיסונים אינו נותן בטחון מלא שימנע את המחלה לו נועד. זאת למרות שכמעט כל הרופאים מצדדים בהמשך מתן החיסונים לאוכלוסיה.
אני יכול לעבור לנושאים רבים נוספים, ולשאול מדוע לא מעודדים מספיק הנקה עד גיל מאוחר, גם לאחר שמרבית המחקרים הוכיחו את חשיבותה הן לתינוק, הן לאם והן למדינה. מדוע ממשיכים להשתמש בשיטות לימוד שיעילותן הוכחה מזמן כזניחה. מדוע ממשיכים לבצע שיגרות ניתוחיות מיותרות כמו ניתוח קיסרי, ברית מילה או כריתת בלוטת התריס, למרות שברור לכולם, כולל הרופאים והממסד הרפואי, שיש פתרונות טובים יותר, זולים יותר, ומסוכנים הרבה פחות. מדוע אנו ממשיכים להשקיע במתן תרופות מיותרות, כאשר ידוע לכל שחלק גדול מהמחלות ניתנות למניעה ע"י תזונה מתאימה. מדוע... מדוע... מדוע...
כמי שמחזיקים בהשקפה טבעית בתחומים רבים של חיינו (אך לא בכולם!), אנו נמצאים תמיד בצד המתנצל. בצד שצריך להסביר מדוע אנו בוחרים בדרך אחרת (ומי בכלל אישר לנו להחליט במקום שרוב הציבור לא מחליט כלל, אלא לוקח את דברי המומחים כ"דברי אלוהים חיים" ולא דורש כלל להוכיחם).
ובתור שכאלו, אנו תמיד קיצוניים, תמיד מתנשאים (כי אנו יודעים לכאורה מה טוב, בעוד כל האחרים טועים), תמיד לא מקבלים (בעצם זה שאין אנו עושים מה שכולם עושים), ולעולם אין לנו ביקורת בונה.
אז הרוב נכון.
אנו באמת קיצוניים. אם כי להשקפתי, מי שבוחרת שלא להיניק את ילדה לפחות שנתיים ימים, היא פושעת (לעצמה, לתינוקה ולקהילתה), והיא קיצונית לא פחות מזו שמניקה את שני ילדיה, האחד בן שנה וחצי, והשני בן שלוש וחצי.
אז יכול להיות שלא כל הכותבים יכולים לכתוב "מרחוק", "מבחוץ", להיות "אובייקטיבי", ולקבל את העובדה שהעולם אבסורדי, הממסד מנותק ומרוחק, ורק אני יודע מה טוב באמת, בשבילי.
ואם "באופן טבעי" הוא המקום היחיד, בו יכולים אלו להביע את דעתם, מבלי שתדבק אליהם תווית של "משונה", "קיצוני", "אאוט-סיידר" או חס וחלילה "אנרכיסט",
דיינו.
ועם אלו הנפגעים (שגם הם כמובן מבני הקהילה המצומצמת של "באופן טבעי").
סליחה!
[u](רשימה שלא התפרסמה בגיליון 35)[/u]
[b]תגובה לכותבות המגיבות[/b]
קיבלנו מספר תגובות בעקבות הגליונות האחרונים, שמהן מתברר שכנראה הגזמנו. הגזמנו, אני מתכוון, עורכי עלון [po]באופן טבעי[/po].
אני מרשה לעצמי לקחת את החירות לענות לכמה מהמכתבים (המתפרסמים בגליון 35) שהגיבו בכעס לתוכן ולצורה של כמה מהכותבים בגליונות הקודמים.
קודם כל, אתחיל ואומר שאנו מנסים להמעיט ככל האפשר בהתערבות בנסוח המאמרים שאנו מקבלים, ומשתדלים לשמור ככל האפשר על רוח הדברים, על המילים והמשפטים המקוריים. התיקונים שאנו מבצעים נוגעים לטעויות כתיב (מעטות בדרך כלל), ולמשפטים אשר בשל ניסוחם לא ניתן להבין את משמעותם. למרות זאת, קיבלנו "על הראש" לא פעם על כך שכתוצאה מהוספת פסיק או הורדת אות, הפכנו את משמעות המשפט. זה המקום להתנצל מראש לכל הכותבים, ולהודיע שאם קרה הדבר, וכאשר יקרה שוב, אין זאת אלא מכוונה טובה. באמת.
המאמרים עליהם יצא קצפן של מירב ואתי (לדוגמא), עברו את מחסום הסבירות בקלות רבה יחסית, ולא ראינו צורך לתקן, כמובן שלא את התוכן, וגם לא את הנימה. גם בקריאה חוזרת, לא נראה שנוסח הוא הבעיה, אלא התוכן, ועל כך אני רוצה להתייחס בהמשך דברי.
קוראי "באופן טבעי" הם אנשים שונים ומגוונים, אשר מוכנים, ומעוניינים, להיחשף לדעות ולהשקפות שאינן מקובלות על רוב הציבור. נושאים כגון "חינוך ביתי" או "לידת בית" או "רפואת בית", מיושמים על-ידי מעט מאד אנשים בציבור הישראלי (למיטב ידיעתנו). יש בארץ לכל היותר 30 עד 40 משפחות שמחנכות את ילדיהן בבית, כ-500 לידות בית (מתוך 130 אלף!) בשנה, ולא רבים, כנראה, לא השתמשו מעולם באנטיביוטיקה, ולוקחים אקמול פעם בשנתיים.
למרות זאת, אנשים שונים "לוקחים" על עצמם אורח חיים טבעי, או לפחות השקפה טבעית על החיים, כל אחד על פי יכולתו/רצונו/ידיעותיו/הרגשותיו/בחירתו.
והנה, כאשר כותבות לנו אמהות כואבות, על חוויותיהן מסמרות השיער בבית היולדות, נראה כאילו הן הגזימו. נראה כאילו הן משליכות מאחרי גבן את כל מה שהחברה המערבית הצליחה ליצור במאה וחמישים שנה האחרונות, ואומרות: זה לא טוב, וזה לא בשבילי!
כאשר כועס האב על רופא המשפחה שלו, שלא השכיל להבחין בתופעות הלוואי ה"שוליות" שהופיעו בבנו בן החצי שנה לאחר זריקת החיסון המשולשת, ובנו זה, אשר כמעט נשאר נכה (במידה מסויימת) לצמיתות, ניצל בזכות מדקר "סיני", נראה כאילו הוא זורק את כל אלפי המאמרים ומיליארדי הדולרים שהושקעו בפיתוח החיסונים הנ"ל, כאשר הוא אומר: זה לא טוב, וזה לא בשבילי!
וכאשר מחליטים זוג הורים, רגילים שברגילים, לא חכמים במיוחד ולא מחוננים במיוחד, לקחת את בתם מבית הספר, לאחר שזו סבלה ללא הרף, החל מגן הילדים ועד אמצע כיתה ג', רק משום שאף מורה/מחנכת/מנהלת/יועצת פדגוגית לא השכילו להבין שצריך לעזוב אותה לעת עתה בנסיונות לשפר את יכולתה הקוגניטיבית, ולתת לה לצייר כל היום, הרי שהורים אלו כאילו מזלזלים/מתנשאים/פוגעים בכל אלפי המורים, עשרות שנות הנסיון, מאות אלפי המאמרים הדידקטים והפדגוגים שנכתבו במערכת החינוך, באומרם: זה לא טוב, וזה לא בשבילנו!
אז האמת, גם אנחנו אומרים כך.
זה לא טוב, וזה לא בשבילנו!
ההחלטות הממסדיות הקשורות לבריאות, כולל לידה, הנקה, חיסונים, מחלות ילדים וכד', כמו גם ההחלטות הממסדיות הקשורות לחינוך – כל אלו לעולם לא יוכלו להחליף את האינטואיציה של האנשים הנוגעים בדבר – הן ההורים והן ילדיהם!
הם לא יוכלו לעשות כך לא בגלל שהם טפשים, רשעים או מוגבלים ביכולתיהם.
הם לא יוכלו לעשות כך משום שהחלטות ממסדיות נוגעות לציבור רחב ומגוון, ופונות אל חלק קטן ממנו הנקרא "ממוצע". והרי רוב האנשים אינם נופלים באמת על הממוצע. רובם רחוקים מהממוצע במידה זו או אחרת, אך הממסד אינו יכול לטפל פרטנית בכל אחד, והוא חייב (!!!) לטפל בממוצע.
ולכן, העובדה שאנשים מתחילים לקחת אחריות על חייהם, אחריות אמיתית הקשורה בתחומים החשובים ביותר כגון לידה, תזונה, חינוך, בריאות – הם תמיד (!!!) יעשו זאת טוב יותר מכל איש מקצוע שיהיה, גם המוכשר ביותר וגם הגאון ביותר.
במכתביהן של הכותבות המגיבות, עלו מספר פעמים נושאים הקשורים ב"סיכון". כלומר, איזה סיכון לוקח אדם אשר מחליט שלא להשתמש בפלאי ההתקדמות המערבית.
הוא יכול למות מזיהום או מסיבוכים משניים. הוא עלול להפגע בשכלו לכל ימי חייו. הוא עלול לשלם על בחירתו ב"אלטרנטיבה", בעוד אם היה בוחר בדרך שכולם בוחרים, הרי שלא היה חושף את עצמו לסיכון מיותר זה.
ובכן, למרות המילים הברורות, יש ויש עוררין על דעות נחרצות אלו.
לידה בבית החולים עלולה להיות מסוכנת הרבה יותר מלידה בבית. בהולנד, רוב הלידות קורות בבית, בתמיכת המערכת הרפואית, ואחוז הסיבוכים ואסונות נמוך לאין שיעור מזה שבארצות הברית. נכון שרוב יולדות הבית בהולנד אלו היולדות שאינן נמצאות בקבוצת סיכון כלשהיא, הרי שהנתונים מראים, שעדיף ללדת בהולנד, גם אם את בקבוצת סיכון.
נכון שלפני חמישים ומאה שנה אנשים מתו ממחלות "פשוטות" כמו דלקת ריאות ושעלת, אבל אם בוחנים את הנתונים, הרי שרוב המחלות נעלמו עוד לפני החיסונים, חלק ניכר מהחיסונים עלול להביא לסיבוכים קשים, ואף אחד מהחיסונים אינו נותן בטחון מלא שימנע את המחלה לו נועד. זאת למרות שכמעט כל הרופאים מצדדים בהמשך מתן החיסונים לאוכלוסיה.
אני יכול לעבור לנושאים רבים נוספים, ולשאול מדוע לא מעודדים מספיק הנקה עד גיל מאוחר, גם לאחר שמרבית המחקרים הוכיחו את חשיבותה הן לתינוק, הן לאם והן למדינה. מדוע ממשיכים להשתמש בשיטות לימוד שיעילותן הוכחה מזמן כזניחה. מדוע ממשיכים לבצע שיגרות ניתוחיות מיותרות כמו ניתוח קיסרי, ברית מילה או כריתת בלוטת התריס, למרות שברור לכולם, כולל הרופאים והממסד הרפואי, שיש פתרונות טובים יותר, זולים יותר, ומסוכנים הרבה פחות. מדוע אנו ממשיכים להשקיע במתן תרופות מיותרות, כאשר ידוע לכל שחלק גדול מהמחלות ניתנות למניעה ע"י תזונה מתאימה. מדוע... מדוע... מדוע...
כמי שמחזיקים בהשקפה טבעית בתחומים רבים של חיינו (אך לא בכולם!), אנו נמצאים תמיד בצד המתנצל. בצד שצריך להסביר מדוע אנו בוחרים בדרך אחרת (ומי בכלל אישר לנו להחליט במקום שרוב הציבור לא מחליט כלל, אלא לוקח את דברי המומחים כ"דברי אלוהים חיים" ולא דורש כלל להוכיחם).
ובתור שכאלו, אנו תמיד קיצוניים, תמיד מתנשאים (כי אנו יודעים לכאורה מה טוב, בעוד כל האחרים טועים), תמיד לא מקבלים (בעצם זה שאין אנו עושים מה שכולם עושים), ולעולם אין לנו ביקורת בונה.
אז הרוב נכון.
אנו באמת קיצוניים. אם כי להשקפתי, מי שבוחרת שלא להיניק את ילדה לפחות שנתיים ימים, היא פושעת (לעצמה, לתינוקה ולקהילתה), והיא קיצונית לא פחות מזו שמניקה את שני ילדיה, האחד בן שנה וחצי, והשני בן שלוש וחצי.
אז יכול להיות שלא כל הכותבים יכולים לכתוב "מרחוק", "מבחוץ", להיות "אובייקטיבי", ולקבל את העובדה שהעולם אבסורדי, הממסד מנותק ומרוחק, ורק אני יודע מה טוב באמת, בשבילי.
ואם "באופן טבעי" הוא המקום היחיד, בו יכולים אלו להביע את דעתם, מבלי שתדבק אליהם תווית של "משונה", "קיצוני", "אאוט-סיידר" או חס וחלילה "אנרכיסט",
דיינו.
ועם אלו הנפגעים (שגם הם כמובן מבני הקהילה המצומצמת של "באופן טבעי").
סליחה!