על ידי מחשבות* » 30 מאי 2005, 15:26
שם מוזר יש לדף הזה. הרי פרסומות = מטופשות. למה צריך להתאמץ לדלות שמץ מתוך הכלל?
הן מטופשות משום שהן מייצגות את כל הרע הצרכני בעולם. הן מטופשות משום שהן מכתיבות מציאות צרכנית, ומעודדות לצריכה מופרזת. הן גורמות לנו להאמין שמה שיש לנו לא מספיק, ושלעולם לא נסתדר בלי המוצר שלהן. הן מנצלות צרכנים חלשי אופי ומעודדות אותם להחליף דגם, להגדיל, להגביר, להוסיף. הן מחדדות פערים ויוצרות מגזרים. הן משרתות קומץ על חשבון הכלל, אותו כלל שייצור מוצרי הצריכה הרבים בא על חשבונו באיכות האויר, המים והסביבה בה הוא חי.
הן מטופשות משום שהן מלאות בשקרים. מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה זה לגיטימי, ברור ומקובל על כולם לראות שקרים בטלוויזיה. קשה לי להאמין שיש פרסומת בלי שקרים, שקרים זה שם המשחק. מוסווים או גלויים, בוטים ככל שיהיו. הפרסומת משקרת, וזה תפקידה וזה לחם חוקה החוקי.
הן מטופשות משום שהן מעודדות אותנו לעשות דברים שמזיקים לנו. - וגם זה, שומו שמים, תחת אצטלת החוק והאמנות. לדבר בטלפון סלולרי, לעשן (תודה רבה על משפט האזהרה), לאכול מזון מזיק בצורה שלא תאמן, לעשות ניתוחים פלסטיים, קוקה קולה טעם החיים ו-ויצו כמו בידיים של אמא.
הן מטופשות משום שהן מעוותות מציאות. הן מחדירות מסרים, מכתיבות ערכי יופי ומראה, מטמיעות אמונות, מעודדות פערים וגורמות לאין סוף רעות חברתיות.
הן מטופשות משום שהן מרגיזות. מעבר לשלילה הגורפת, חלק מן הפרסומות פועלות בדרכים של עצבון והרגזה - כמה שיותר נרגיז אותך ככה תזכור אותנו. הן פוגעות באוכלוסיות שלמות, מפציצות בתמונות וולגריות, מציגות את הנשים כמכונה לטפטוף הפרשות (איך דוקא פלח השוק הזה שולט על כל כך הרבה פרסומים?), מכתיבות ערכי יופי מעוותים, משנות את המציאות לצרכיהן ורומסות כל מה שבדרך.
הן מטופשות משום שהן בכל מקום. הן בתיבת הדואר ועל חלון הרכב ועל סף ביתי ועל צד מחשבי, ברדיו ובטלוויזיה, בקלטות וידאו ובספרים ובתחילתו של כל סרט בקולנוע. הן על תחנות האוטובוסים, לוחות מודעות, על עמודי חשמל, על קירות ועצים, על בניינים שלמים, על כבישים והרים ועמקים וגם סתם ככה באמצע המדבר. הן מתנשאות לגובה מטורף, מסתירות את הנוף, מתפרצות לעיניים ולאוזניים באגרסיביות ומונעות ממני לממש את בחירתי הלגיטימית שלא לחשוף את עצמי ואת משפחתי לפרסומות. זכותי הבסיסית ביותר לחירות מחשבתית ניטלת ממני באגרסיביות בשם הכסף. ומי יגן על ילדי הרכים מהציצים של יעל בר זוהר, שרודפים אחריהם מאופק עד אופק? איכה אמצא את המקום בו אוכל להגן עליהם מן התועבה? (ולא, אינני מדברת בשם הדת, אלא על העיוות החברתי שמגולם בתמונות אלו).
<סליחה על ההתפרצות, גיליתי את הדף הזה והנושא בדמי>
<וגם מתחברת (ולא בפעם הראשונה) לדברים של נורמה טבעית ועוד>
<וגם שורפת את הזמן כשאני אמורה לשקוד עכשיו על עבודה ב... כלכלה סביבתית>
<ואולי זה ייחשב לי?>
ויש קצת חומר על פרסומות גם
כאן
ויש לי גם ציטוט מפיו של קווין אולארי, נשיא חברת שיווק אמריקאית: "אם אתם יכולים להגיע לילדים עד גיל שנתיים ולכוון אליהם פרסומות בצורה בלתי פוסקת בין הגילאים 3 ל- 8, אז הם הופכים לצרכנים לכל החיים של המוצר שלכם". P-:
שם מוזר יש לדף הזה. הרי פרסומות = מטופשות. למה צריך להתאמץ לדלות שמץ מתוך הכלל?
[b]הן מטופשות משום שהן מייצגות את כל הרע הצרכני בעולם.[/b] הן מטופשות משום שהן מכתיבות מציאות צרכנית, ומעודדות לצריכה מופרזת. הן גורמות לנו להאמין שמה שיש לנו לא מספיק, ושלעולם לא נסתדר בלי המוצר שלהן. הן מנצלות צרכנים חלשי אופי ומעודדות אותם להחליף דגם, להגדיל, להגביר, להוסיף. הן מחדדות פערים ויוצרות מגזרים. הן משרתות קומץ על חשבון הכלל, אותו כלל שייצור מוצרי הצריכה הרבים בא על חשבונו באיכות האויר, המים והסביבה בה הוא חי.
[b]הן מטופשות משום שהן מלאות בשקרים.[/b] מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה זה לגיטימי, ברור ומקובל על כולם לראות שקרים בטלוויזיה. קשה לי להאמין שיש פרסומת בלי שקרים, שקרים זה שם המשחק. מוסווים או גלויים, בוטים ככל שיהיו. הפרסומת משקרת, וזה תפקידה וזה לחם חוקה החוקי.
[b]הן מטופשות משום שהן מעודדות אותנו לעשות דברים שמזיקים לנו.[/b] - וגם זה, שומו שמים, תחת אצטלת החוק והאמנות. לדבר בטלפון סלולרי, לעשן (תודה רבה על משפט האזהרה), לאכול מזון מזיק בצורה שלא תאמן, לעשות ניתוחים פלסטיים, קוקה קולה טעם החיים ו-ויצו כמו בידיים של אמא.
[b]הן מטופשות משום שהן מעוותות מציאות.[/b] הן מחדירות מסרים, מכתיבות ערכי יופי ומראה, מטמיעות אמונות, מעודדות פערים וגורמות לאין סוף רעות חברתיות.
[b]הן מטופשות משום שהן מרגיזות.[/b] מעבר לשלילה הגורפת, חלק מן הפרסומות פועלות בדרכים של עצבון והרגזה - כמה שיותר נרגיז אותך ככה תזכור אותנו. הן פוגעות באוכלוסיות שלמות, מפציצות בתמונות וולגריות, מציגות את הנשים כמכונה לטפטוף הפרשות (איך דוקא פלח השוק הזה שולט על כל כך הרבה פרסומים?), מכתיבות ערכי יופי מעוותים, משנות את המציאות לצרכיהן ורומסות כל מה שבדרך.
[b]הן מטופשות משום שהן בכל מקום.[/b] הן בתיבת הדואר ועל חלון הרכב ועל סף ביתי ועל צד מחשבי, ברדיו ובטלוויזיה, בקלטות וידאו ובספרים ובתחילתו של כל סרט בקולנוע. הן על תחנות האוטובוסים, לוחות מודעות, על עמודי חשמל, על קירות ועצים, על בניינים שלמים, על כבישים והרים ועמקים וגם סתם ככה באמצע המדבר. הן מתנשאות לגובה מטורף, מסתירות את הנוף, מתפרצות לעיניים ולאוזניים באגרסיביות ומונעות ממני לממש את בחירתי הלגיטימית שלא לחשוף את עצמי ואת משפחתי לפרסומות. זכותי הבסיסית ביותר לחירות מחשבתית ניטלת ממני באגרסיביות בשם הכסף. ומי יגן על ילדי הרכים מהציצים של יעל בר זוהר, שרודפים אחריהם מאופק עד אופק? איכה אמצא את המקום בו אוכל להגן עליהם מן התועבה? (ולא, אינני מדברת בשם הדת, אלא על העיוות החברתי שמגולם בתמונות אלו).
<סליחה על ההתפרצות, גיליתי את הדף הזה והנושא בדמי>
<וגם מתחברת (ולא בפעם הראשונה) לדברים של נורמה טבעית ועוד>
<וגם שורפת את הזמן כשאני אמורה לשקוד עכשיו על עבודה ב... כלכלה סביבתית>
<ואולי זה ייחשב לי?>
ויש קצת חומר על פרסומות גם [url=http://www.bdidut.com/consume/backround.htm]כאן[/url]
ויש לי גם ציטוט מפיו של קווין אולארי, נשיא חברת שיווק אמריקאית: "אם אתם יכולים להגיע לילדים עד גיל שנתיים ולכוון אליהם פרסומות בצורה בלתי פוסקת בין הגילאים 3 ל- 8, אז הם הופכים לצרכנים לכל החיים של המוצר שלכם". P-: