[b]מה זה פרמקלצ'ר?[/b]
המונח עצמו מורכב משלוש מילים: permanent - agriculture - culture. כלומר תרבות (הכוללת בתוכה גם חקלאות) בת קיימא. תרבות יציבה, המשמרת את עצמה, משתמשת במשאבים שלה מבלי לכלות אותם.
הפרמקלצ'ר היא בעצם שיטת תכנון, בעזרתה אפשר לתכנן סביבות חיים אנושיות בנות קיימא. למשל: משק חקלאי, גינה ביתית, בית מגורים, בית ספר, קהילה וכו'.
היתרון בלימוד השיטה הוא שהיא נותנת כלים מעשיים שאפשר ליישמם באופן חלקי או מלא בכל מקום ועל ידי כל אחד.
קיימים קורסים למתכנני פרמקלצ'ר (קורס של 72 שעות), וקיים מסלול דיפלומה למורים ומדריכים לפרמקלצ'ר (תהליך הנעשה באופן אישי ובליווי של מורה מוסמך לפרמקלצ'ר).
[b]ראו גם:[/b]
[list]
[*] [po]פרמקלצ'ר יומן מסע[/po]
[*] [po]פרמקלצ'ר תרבות עדן מתוך באופן 52[/po]
[*] [po]מדור אקולוגיה[/po]
[/list]
[b]ספרים:[/b]
[list]
[*] [b]גן עדן בפתח הבית[/b] מאת טליה שניידר. להזמנות: 04-6379416 [url=http://www.yaarbooks.com/]לאתר[/url]
[*] [b][po]הגן הפורה[/po][/b] מאת שלמה אילן
[*] חוברת [url=http://www.beofen-tv.co.il/books/permaculture-booklet.pdf][b]פרמקלצ'ר מדריך למתחילים[/b][/url] מאת גרהם ברנט (מתורגם לעברית) - אפשר להוריד את כל החוברת בחינם!
[/list]
[spoiler=סיכום מפגשים על גינון מקורס פרמקלצ'ר עם טליה שניידר]
24/01/2006
[h=3]אדמה וקומפוסט[/h]
ערוגה – בונים בחברותא, ולא לבד.
יש מעט מאד אדמה בריאה ושופעת, אך הרוב אדמה חולה.
כל אדמה ניתן לרפא ולשקם.
אדמה – לא מביאים ממקום אחר, אלא מייצרים את האדמה בעצמנו.
בפרמאקלצ'ר – לא מעדרים ולא הופכים את האדמה.
איך אני יכולה להיענות לצרכים של האדמה, וע"י כך הצרכים שלי נענים באופן אוטומטי?
להיענות לצורכי האדמה , זה 3 דברים: -
[list=1]
[*] לא לחפור את האדמה – בטבע אף פעם לא חופרים את האדמה שנה אחר שנה.
[/list]
לא לעבוד עם קלשון, מקסימום להפוך את האדמה עם מזלג, כי רק 20 ס"מ
העליונים הם פרודוקטיביים בגלל האורגניזם שחיים באדמה.
[list=1]
[*] גם בשדות ענק, לא מעשבים – מה שנמצא מעל האדמה, צריך להיות מעל האדמה, ומה שנמצא
[/list]
מתחת לאדמה, צריך להיות מתחת לאדמה.
[list=1]
[*] גינה ללא רעלים.
[/list]
עד עכשיו אמרנו "מה לא" – אז..."מה כן.....": -
קומפוסט – צ.ל. 30% - 40% קומפוסט בתוך האדמה בגינה שלנו.
זה מאזן את האדמה מבחינת ה-p.h , מבחינת החומציות וכן דואג שהמים לא יברחו למטה.
במקום "תלישה" של העשבים, אנחנו חותכים אותם מעל הקרקע, ומניחים את העשבים בחזרה על האדמה, ומכסים אותם באדמה.
האדמה יודעת את צרכיה, ומגדלת בתוכה את הצמחים הדרושים להזנתה, לכן חשוב מאד לא לתלוש את השורשים של העשב מתוך האדמה, אדמה "חשופה" היא אדמה חולה, לכן אי-העישוב מאד חשוב.
האדמה מגדלת בתוכה מיני עשבים שונים, היות והמגוון מזין ומאזן אותה, וכן, העשבים ניזונים ומפרים אחד את השני, בדיוק כמו בני-אדם, כשהם לבד – איכותם מוגבלת, אך כשהם גדלים עם עשבים נוספים בסביבתם, הם גדלים ופורחים לאין ערוך. (ע"י הרוזמרין צמח סירפד וחלמית).
העשבים – הם חומרי הריפוי של האדמה, האדמה מאפשרת בכל שנה – לעשבים שונים לצמוח בתוכה. (מדובר על אותה חלקת אדמה, שבכל שנה גדלים בה עשבים אחרים)
[h=3]כיצד מעשבים[/h]
[list]
[*] לגזום את העשבים הגבוהים – ולהשאיר אותם בשטח.
[*] להניח עליהם קרטונים רטובים.
[*] לפזר על הקרטונים קומפוסט.
[*] מכסים את הקומפוסט בעלים יבשים. (קומפוסט חשוף לשמש – מאבד מערכו)
[/list]
חומרי דישון אורגניים: -
זבל סוסים, זבל ארנבות, זבל תרנגולות, זבל פרות וכדומה. (בעל חי שאוכל בשר מן החי (כלב, חתול) זה לא מתאים לזיבול הקרקע).
כמו-כן עלים יבשים, גזם יבש.
[h=3]יצירת ערוגה[/h]
סימון הערוגה – ע"י רעפים או רשת או בקבוקים או ארגזים או צלחות ישנות וכדומה.
מתוך שטח הערוגה, מורידים אדמה כ- 20 ס"מ הראשונים מעל פני הערוגה – ושומרים בצד.
וכעת בשכבות: -
שכבה 1 – מניחים חומרים הכי גסים כגון חומרי ברזל, בקבוקי פלסטיק, רשת, קל-קר, וכו'... קורעים אותם
לחתיכות שטוחות, וכל זאת נגד בעל החי הנקרא "חולד" שאוכל את הירקות. החולד נתקל
בחומרים אלו, וזה מרתיע אותו.
שכבה 2 – ענפים יבשים גסים.
שכבה 3 – ענפים יבשים עדינים.
שכבה 4 – זבל סוסים.
שכבה 5 – קרטונים וניירות רטובים .
שכבה 6 – עלים יבשים. (עדיף לא מעץ אגוזים)
שכבה 7 – עלים ירוקים (אם יש).
שכבה 8 – קומפוסט מאד בשל (בן שנה).
שכבה 9 – אדמה שהייתה ב-20 ס"מ העליונים של הערוגה, לאחר שהחזרנו את האדמה לערוגה, לנער את
האדמה בידיים, לבדוק ששום דבר לא בורח דרך הרעפים.
כעת גובה האדמה שוב כ- 20 ס"מ.
ערוגה כזו עושים אחת לשנתיים.
בחורף אין כמעט צורך להשקות.
24/01/2006
[h=3]שתילה[/h]
אפשרות אחת – 3 חסות קרובות ביניהן,אחריהן 1 סלרי, ולאחריו 2 כרוב.
אפשרות שנייה – לחלק את הערוגה ל-3 חלקים, ובכל חלק לשתול סוג אחד של ירק.
השתילה נעשית ע"י עשיית חור באדמה, הכנסת השתיל – והידוק מסביב לשתיל.
שותלים בצורת הניקוד "סגול", כי אז יש לכל אחד את המרווח שלו.
לאחר סיום שתילת הירקות, רצוי לשתול ביניהם זרעים , מאותו טעם שנאמר לעיל – ככל שיש בערוגה אחת מגוון של שתילים, יש "חגיגה" בין השתילים, ונוכל ליהנות מירקות באיכות גבוהה.
שותלים את הזרע בעומק של פי 2 מגודלו.
כעת משקים את הערוגה.
ולבסוף – מכסים ב"עלים יבשים" כדי לא להשאיר אדמה חשופה.
העלים היבשים יכולים לכסות גם את השתילים.
פרמהקלצ'ר – חיבור בין תרבות וחקלאות מקומית.
את העליים: - כמו חסה, מנגולד וכדומה – לא קוטפים מהשורש ולא גוזרים, אלא, מוציאים את העלים מהצדדים.
[h=3]משתלה[/h]
מה זורעים ? ומתי ? – מתייחס לצמחים עונתיים.
אנו אוכלים:
שורשים – גזר, שורש-פטרוזיליה, צנונית, סלק.
ניצנים – ברוקולי, כרובית.
עלים – חסה, כרוב, פטרוזיליה, מנגולד, וכדומה.
פרי – חצילים, עגבניות, מלפפונים.
זרעים – חמנייה, תירס, שעועית.
ביבולי קיץ – אנו אוכלים פירות, וזרעים.
ביבולי חורף – אנו אוכלים שורשים, ניצנים, עלים.
אפונה – היא יוצאת דופן בכך שאנו אוכלים הן את האפונה והן את זרעיה – בחורף.
עלים ושורשים – שותלים עכשיו – בחורף.
שתילה ישירה בערוגה – שורשים, עלים.
שתילה ב"משתלה" – כרוביים ויבולי קיץ.
יבולי חורף – זורעים כבר בסתיו, מראש-השנה העברי.
זורעים כל שבוע קצת (לא בבת-אחת) כדי ליצור רצף בגינת הירק, למשל לבחור יום קבוע
(יום ראשון) ולזרוע זרעים שונים.
יבולי קיץ – זורעים כבר מפסח ועושים משתלה.
ניתן לקנות זרעים בישוב מודיעין אצל "זרעי דרור" – חוות אדם וחווה.
בתאריך 27/2/2006 יתקיים מפגש בחווה להחלפת זרעים – ללא תשלום. (לבדוק באינטרנט).
[h=3]גינה ללא דשן[/h]
בגינה בריאה לא אמורים להיות מזיקים, מכסימום בין 7% ל- 20% , כל השאר לא מזיקים.
בגינה בריאה – יש איזון טבעי.
בגינה לא בריאה – יש ברבה מאד מזיקים.
בגינה בריאה – צריך שיהיה שפע של פרחים.
כל ירק ששותלים בגינה – חייבים לקטוף, אחרת הוא יפרח.
אם שתלנו לדוגמא: - 20 צנוניות, צריך להניח ל-2 לפרוח, כלומר לא לקטוף אותם, כדי שיהיה לנו זרעים לשנה הבאה.
פרחי בר – מזמינים טורפי מזיקים.
צמחי תבלין וריח – דוחה מזיקים.
חשוב ש -50% מהגינה שלנו תהיה שתולה בצמחים מקומיים, כי הם יוצרים חוסן נגד מזיקים.
התפקיד שלנו הוא להזמין את טורפי המזיקים , כמו ציפורי השחרור, השלדג, עופות דורסים, דו-חיים כמו סלמנדרות וקיפודים.
כל הנ"ל – לא אוכלים את היבול עצמו.
לעשות להם "תיבות האכלה" ו"תיבות קינון" וכן לעשות "בריכות מים" קטנות עבור שאר טורפי המזיקים.
דג גמבוזיה בבריכה – עושה עבודה טובה.
נמלים – זה לא מזיקים, עובדים כמו שלשולים.
שמן מנטה – מרחיק נמלים, ניתן לפזר גם על השייש במטבח, ולנגב.
בגינה רצוי לשתול כ-10 סוגים שונים של שתילים.
ערוגת ירק – צ.ל. בשמש.
[h=3]תיבות האכלה[/h]
למצוא הרבה אצטרובלים.
לקשור חוט על האצטרובל כמו בטבע.
למלא את האצטרובל בחמאת בוטנים (בוטנים שטחנו בבית) / חמאה, ולהדביק עליהם קוואקר או גרעיני חמנייה ולתלות בגינה.
[h=3]שתילת זרעים[/h]
זורעים ישר בגינה (שורשים ועלים), לא זורעים בתוך שכבת הקומפוסט כי הזרע יישרף.
מסמנים עם מקל בערוגה, עיגול בתוך עיגול, מניחים באדמה בעומק של- כפול מגודל הזרע, ומכסים.
בגינון אורגני שותלים צפוף, כי הצמח הוא החיפוי של האדמה, לאחר מכן ניתן לדלל ולהעתיק הצמחים.
לא להכניס יד רטובה, לתוך מעטפת הזרעים.
לאחר שהזרעים נובטים, צריך לדלל ולהשאיר רק נבט אחד – בוחרים את הכי יפה, את מה שנותר בידנו מהדילול, אפשר לאכול בסלט.
לאחר שהנבטים יגדלו בגינה ויהיו עדיין צפופים, ניתן להעביר למקום אחר עם האדמה שמתחתיו.
[h=3]משתלה[/h]
חלק מהצמחים שותלים ישר בגינה, וחלק אחר שותלים במשתלה – היות וצמחים אלה זקוקים ליותר
תשומת-לב, בגינה הם לא יחזיקו מעמד.
גם במשתלה – מדללים, וזאת ע"י הפרדה עם החול, ושתילה במקום אחר.
במיוחד שתילי קיץ – זקוקים למשתלה, מצע המשתלה עוזר לצמחים.
הנבטה – ניתן לעשות ע"י גלילי נייר טואלט צפופים, בתוך כלי קיבול גדול.
את החומר המונח במצע השתילה , ניתן לקנות במשותף עם אדם נוסף.
האדמה חייבת להיות תמיד לחה – לא בוצנית.
[h=3]השקיה[/h]
בחודשי הקיץ - משקים את הערוגות יום כן – ויום לא.
בחודשי החורף – לא משקים בכלל, החל מהגשם הראשון עד חודש אחרי הגשם האחרון.
מומלץ לרשום שלטים, הן בערוגה והן במשתלה.
שלט טוב – לגזור מבקבוק פלסטיק, ולרשום ב'טוש פרמננט'.
[h=3]הכנת בריכה[/h]
הסוד הבסיסי של בריכה – היא צורתה, רצוי בצורת "שעועית" ולא עגולה ומדויקת, זה נראה יותר טבעי ויוצר יותר נגישות.
המיקום: - חצי צל.
[list]
[*] חופרים באדמה, בור לא עמוק, רצוי שיהיו בבריכה 2 עומקים, כי בגינה יש כל מיני חיות וכל מיני צמחים שזקוקים לעומקים שונים, בודקים עם הידיים שאין אבנים בבור שיצרנו.
[*] אחרי החפירה, לרפד יפה את הבריכה עם שטיח ישן (לא עם קרטון כי הוא מתכלה) כדי שהפלסטיק שנניח עליו לא יחרר.
[*] על השטיח כאמור מניחים ניילון עבה מחומרי בניין, ממלאים במים – כדי לבדוק שאין חורים בפלסטיק, להקפיד שתוך כדי מילוי, המים לא יגלשו מתחת לפלסטיק, כי אחרת האדמה יונקת את המים מהבריכה.
[*] מניחים עוד שטיח מעל המים, שיכסה לחלוטין את הניילון, כך שתיווצר על השטיח שכבת אצות, היות והוא חומר אורגני.
[*] לסיום: - הניילון שמציץ מסביב לקצוות, מקפלים יפה מתחת לשטיח, ושמים עליו גזעי-עץ עבים- מסביב, כדי שיחזיק את הפלסטיק והשטיח בקצוות.
[/list]
(אסור שיראו את הניילון, כי זה הורס את האוטנטיות של הבריכה – השטיח צריך לכסות את הניילון)
[h=3]אכלוס הבריכה[/h]
צמחי-מים.
דגי גמבוזיות – מכניסים לבריכה רק שבוע לאחר הכנתה.
מכניסים "אי" לבריכה ע"י אבן גדולה.
מכניסים "דוקים" צפים – טוב לדבורים.
אבנים בצידי הבריכה כדי לעזור לקיפוד להיכנס ולצאת מהבריכה,.
בקיץ צריך פעם בשבוע למלא את הבריכה, מלבד זה, אין מה לטפל.
הבריכה – חשובה לוויסות מזיקים בגינה.
איתמר שחם – גבעת עדה, מפעל קומפוסט, מוכר בבלה.
טליה שניידר – מוכרת בשיקשוק צמחי מים, עדיף לרכוש באביב.
טל': - 04-6379416
[email protected](())
__
[/spoiler]