המשחה של מדלה עוזרת וגם התינוק יכול לינוק איתה

_קצת הלחצת אותי בעניין הלראות רופא.
זה לא נראה לי מדאיג וגם לא נראה לי שיש איזה רופא ברדיוס הקרוב אליי או המוכר לי_
זה כסת"ח (-:
כלומר, רק למקרה שמדובר בסדקים מסיבה אחרת.
לפעמים יכול להיות אחד הסימפטומים של פטרייה למשל.
בקיצור, אם תיקון התנוחה מתקן את זה, אז הכל בסדר... יכול להיות שזה החלים לא טוב, ולרופאים שמבינים בזה יש משחות טובות, אבל תעזבי, כמו שאת מתארת, אז חלב אם כמשחה, שיפור התנוחה ושיפור מזג האוויר ונקווה לטוב (-:

הי בשמת,
תודה על התשובה.
קצת הלחצת אותי בעניין הלראות רופא.
זה לא נראה לי מדאיג וגם לא נראה לי שיש איזה רופא ברדיוס הקרוב אליי או המוכר לי שלא יתייחס להנקה שלי בגילה המופלג של גוגו (20 חודשים) לא כגחמה... מודהשאני די מצניעה לפעמים את הפרט הזה מחשש לתגובות עויינות או סתם מעצבנות.
בינתיים מבקשת ממנה לפתוח פה גדול למרות שאני מיניקה בדרך כלל כששתינו חצי ישנות אז לא תמיד מצליחה לדבר.
תודה בכולופן (באופן טבעי (-; )

שאף על פי שהקרה חלפה עברה, החתכים הכואבים חוזרים ונשנים. זה גורם לי לחשוב, ואולי גם משהו צץ לי בזיכרון בקשר לכך, שאולי היא כבר "לא יודעת" לינוק? התקלקלה לה הטכניקה או משהו?
הי שיבולת.
ראשית, קשה מאוד לאבחן דבר כזה באינטרנט, אז תשובתי במגבלות ובהסתייגות.
אז ככה: א. כן, בהחלט יש דבר כזה, שתינוקות פתאום "מקלקלים" את הטכניקה. אז בהחלט להקפיד להגיד לה לפתוח פה גדול, ולשים לב לתפיסה בדיוק כמו עם תינוק קטן. בהחלט.
ב. ממליצה ללכת לבדיקת שד, בכל זאת. שרופא יראה. רצוי מישהו או מישהי שמבינה בהנקה, כי יכול להיות גם שיש בעיה בהחלמה. או בעיה נוספת מעבר לקור. את מורחת חלב שלך על הפטמות? זה יכול לעזור.

הי בשמת,
יש לי שאלה אליך, בתור בעלת ניסיון וידע בכל הנוגע להנקה לטווח ארוך.
בתי בת 20 חודשים, יונקת פעמיים או שלוש ביום (תמיד לפני השינה ובבוקר ולעיתים פעם נוספת - למשל אם נרדמה לפני ארוחת ערב ומבקשת לינוק בלילה, אם קיבלה מכה ובוכה מאוד). המעבר לשתי הנקות ביום היה הדרגתי וביוזמתי, ירדתי מהנקה לפי דרישה להנקה 3 פעמים ביום וכמה שרוצה בלילה, הורדתי לאחר מכן את ההנקה אחר הצהרים.
לפני כחודשיים כשהיא ינקה עדיין בלילה, הופיעו לי חתכים על הפטמות. קישרתי את זה לגל הקור שהיה מאוד עז באזור שלנו (היו לנו חתכים מהקור והיובש גם על הידיים למשל). ההנקה הייתה מכאיבה אימים והופיע לי גם מוגלה. בקיצור ממש לא נעים. התמודדתי עם זה על ידי כך שנתתי לה כל פעם לינוק מהשד הפחות פגוע, וכשהיא ביקשה את השני אמרתי לה שלאמא יש פצע והיא קיבלה את זה ובמקום לעבור לשני היא סיימה את היניקה בראשון.
לאחר כמה זמן החתכים הופיעו בשני השדיים בצורה מאוד לא יפה. וככה בעצם גמלתי אותה בלי להתכוון מיניקה בלילה. החלטתי, כדי לא לאבד לגמרי את ההנקה, להיניק כמה שפחות. ויצא שאיזה 24 שעות היא לא ינקה (מלילה עד לילה) ומפה לשם "גמלה את עצמה" מיניקת לילה, דבר שאני מברכת עליו (השינה הרצופה + חוסר בייסורי גמילה).
הבעיה שלי, אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, היא, שאף על פי שהקרה חלפה עברה, החתכים הכואבים חוזרים ונשנים. זה גורם לי לחשוב, ואולי גם משהו צץ לי בזיכרון בקשר לכך, שאולי היא כבר "לא יודעת" לינוק? התקלקלה לה הטכניקה או משהו? היא די צעירה בשביל זה לדעתי.
מה דעתך? מצטערת על האורך , אם זה לא מתאים תגידי לי ונעביר למקום מתאים/ נמחק.

תודה רבה ויישר כוח על כל פועלך כאן באתר,
שיבולת

שאלה שהועברה מהדף בשמת א