חוות סוסי אדמה במושב תירוש, אפשר להתארח בטיפי ולהכיר את עולם הסוסים בעדר שחי בתנאי טבע

היי שואלת, רעיון ממש קלאסי שבטח כבר ניסית זה אוהל או כל ווריאציה על זה. זה די מתבקש אבל סתם למקרה שלא חשבת על זה, ילדים בדרך כלל מאוד אוהבים וזה לא מצריך הרבה השקעה, אפשר למתוח שמיכות על כסאות ולהכניס פנימה כריות וכאלה. על אותו עיקרון אפשר גם להכין מין מנהרה שזוחלים לתוכה, יש גם כאלו שקונים וזה לא מאוד יקר נדמה לי. אותו דבר גם עם קופסת קרטון גדולה שחותכים לה חלון ועושים מזה בית, כילדה אני זוכרת ש"גרתי" בקופסה כזאת בתוך החדר שלי כמעט חודש עד שמיציתי.

אשמח לרעיונות לגילאי שנתיים, בעיקר בבית.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש כאן יופי של רעיונות ממש נחמד לי

בספר "טיפוח הרוחניות אצל ילדים" מאת: פגי ג'וי ג'נקינס
בספר זה תמצאו 62 פעילויות מעשיות, פשוטות וזמינות המבוססות על עקרונות אוניברסאליים ונועדו להיות כלי עזר בעבודה עם ילדים. מכיוון שלכל חוק פיזיקלי יש חוק מקביל ברובד המנטלי וברובד הרוחי, הדרכת ילדים לעבודה עם כל רובדי החוקים הללו תעניק להם ביטחון עצמי וחדווה ותסייע להם להתכונן לקראת כל מה שעשוי להיקרות בדרכם במהלך חייהם. בעזרתם הם יבינו כי עולמם איננו עולם גשמי בלבד אלא עולם שהוא גם מנטלי ורוחני, וכי כל הקיים בחייהם הוא הביטוי החומרי של אמונותיהם.
המלצתו של פרופ' יהודה בר שלום (המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין) לספר:
"בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בכך שחינוך העוסק אך ורק בטיפוח הכישורים הקוגניטיביים מותיר את העולם הרגשי של הילד ללא מענה. הקריאה בספר זה חשפה בעבורי עולם שלם של תרגילים המעצימים את תודעתם הרוחנית של ילדים, כך שהוא משמש דוגמה מצוינת לעיסוק בהיבטים הרגשיים של האדם – מתוך נגיעה חזקה ומשמעותית בעולם הרוח, וכחלק בלתי נפרד מההוויה השלמה.
הורים, וכל מי שעובד עם ילדים, ימצאו בין דפי הספר רעיונות ­מועילים לפיתוח התודעה, הדמיון והרגש; התרגילים הפשוטים והמהנים ­המצויים בו, בכוחם לטפח בקרב הילדים יכולת לאמפתיה, לקבלה עצמית ולקבלה של הזולת, ואף לפתח יכולת לסלחנות ולשלווה פנימית. כלים אלה חשובים מאוד בעבור הסובייקט האוטונומי בעידן הפוסט־מודרני בכלל, ובמיוחד – בעבור ילדים הגדלים במרחב מלא אתגרים כמו המזרח התיכון."

לרכישה מוזלת באתר ההוצאה:
http://neshima.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4 ... 7%99%D7%9D

לגבי הפלנטריום, מסכימה לחלוטין. אכן עלבון. היינו שם עם שני ילדים בערך האותו גיל וגם אנחנו וגם הם חשנו שפשוט מזלזלים באינטיליגניציה שלנו. חוץ מהמחיר המופרז שגובים כמובן כל ספר היום חושף את הילדים למידע עדכני יותר.

מישהו יודע איך אפשר להפיק בשמים מצמחים??
נודה מאוד על ההסבר

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה היום.
שני ילדיי ( בן 5 ובת 10) מתעניינים לאחרונה בחלל, ובכוכבי הלכת. התבוננו יחד בתמונות ברשת וב-google erth
בשבת נסענו לבקר את הסבתא באזור תל אביב, והחלטנו ללכת יחד לפלנטריום.
הילדים כמובן מאוד שמחו והקטן מאוד התרגש. הגענו לשם, קנינו כרטיסים הכוללים גם ביקור במוזיאון (כ-300 ש"ח לחמישה אנשים)
ונכנסנו. האורות כבו, הקריין הודיע להדק חגורות, (וגילינו שזה לא אפשרי כי הם מקולקלות)
והמופע החל.
הדרך הטובה ביותר לנסח את מה שקרה ב40 הקדות הבאות היא המילה--- עלבון.
מהתמונות המהוהות שהוקרנו שם, מהקריינות המיושנת, היומרנית והדראמטית, מהגרפיקה שליוותה את הסרט, מהמוסיקה, היה ברור מעל לכל ספק שמדובר בסרט ישן, לדעתי,(ואולי אני טועה) הסרט נעשה עוד בשנות השבעים כשאני הייתי ילדה, וכשהוקם המקום, ולא שונה מאז.
הסרט היה רועש ובווליום מוגזם, בני בן ה-5 ביקש לצאת אחרי פחות מעשר דקות, אבל נאלצנו לשבת עד סוף הסרט כי הצפיפות בין השורות והרצפה הזזה הפכו את היציאה לקשה.
גם תוכנו של הסרט היה זלזול באינטיליגנציה האנושית.
כיום ניתן בקלות לראות ברשת תמונות מעודכנות ובאיכות הרבה יותר טובה.
יצאתי עם הרגשה של עלבון, עלבון על כך שמקום מכובד כמו מוזיאון הארץ מרשה לעצמו לזלזל כך בקהל שלו, למכור כרטיסים ולהזמין אנשים להצגה מבזה שאבד עליה הקלח, הרגשתי עלבון מול ילדי שהבאתי אותם לשם.
הרגשתי צורך עז לפרסם זאת כאן כדי למנוע מהורים וילדים אחרים את עגמת הנפש.
ואולי אם נכתוב ונגיב, משהו ישתנה.

משחק המראה: ההורה מחקה את הילד/ה ולהיפך...נורא מצחיק.
כשלאמא קר....כי בד"כ לילדים שלי לא קר אפילו שאני קופאת...עושים התעמלות אומנותית.....פורסים מזרן, אמא שוכבת על הגב, וכל ילד בתורו משתמש בה ליצור יחד איתה איזה שהוא תרגיל הרמה, הורדה, גלגול, מכיוון הראש שלה או הרגליים.....מחמם, ספוריטיבי....הרבה מגע...וכמובן דמיון. עד כה נוסו הדברים והיה כיף...
עוד משהו שנוסה היה "הטחת/זריקת" כרית מנופחת (כזו שלא מכאיבה כשזורקים), להוצאת אנרגיות מיותרות....נורא מצחיק וכיף.

• משחק הקישקוש, מישהו מקשקש קשקוש על נייר, והילד/ההורה ממשיך לדמות/צורה/ציור פרי דמיונו....

דברים שטרם נוסו:
מציירים משהו כשמשהו חבוי בתוך הציור (מבוסס על איפה העכבר...איפה אפי וכדומה), עכבר, פרצוף, פרח וכו'...

• פנטומימה, מישוה עושה פנטומימה צריך לנחש מה הוא עושה.

מקווה שלא הוזכרו הפעילויות הללו למעלה , לא עברתי על הכל....

שלום
הרגיעון שמופיע לי מאוד משעשע בהקשר למה שאני עומדת לכתוב כאן "החסרונות הם היתרונות" אז אתם מוזמנים לבחור ברצינות דבריי או ברצינות הרגיעון...
לפני מספר שבועות חזרתי מכנס להתפתחות שפה בארצות הברית והיה שם באאז רציני על עניין קלטות הילדים. אגודת רופאי הילדים האמריקאיים הוציאה כבר לפני כמה שנים המלצה שלא לחשוף ילדים עד גיל שנתיים לטלוויזיה ואם כן אז למשכי זמן מוגבלים מאד .
הטענה שעולה והיא מבוססת מחקרית (אגב, גם יוצרי כל הקלטות הללו מודעים לכך) שתינוקות מאוד נמשכים לתנועה והחלפת אובייקטים כל 40 שניות לערך מאוד מקשה עליהם להתנתק ממה שמתרחש על המסף (קלטות בייבי מוצארט ודומיהן).

כך יוצא, שגם אם תינוק מעוניין להעביר את תשומת הלב לדברים שמתרחשים מסביבו כמו רעשים מהסביבה, צעצוע אהוב וכו', בגלל התכיפות הגבוהה של האובייקטים והתנועתיות הוא "מוחזר" למסך שוב ושוב.
מכיוון שבגילאים אלה יש להם יכולת הכלה של עד שלושה אובייקטים במקביל, הסבירות גבוהה שהם פשוט ישכחו את מה שעניין אותם ויתקעו מול הקלטת.

ומכאן, שלא כל תינוק שצמוד למסך (הקטן/גדול) בהכרח נהנה מהתכנים שהוא רואה מולו. לנו כמבוגרים יש יכולת שליטה על השלט, להם אין...
לא מזמן נתקלתי באחת הסדנאות שלי בזוג הורים שהתחילו בויכוח סוער על כמות הפעמים שניתן לראות קלטות בייבי והאמא טענה בתוקף שהתינוק ממש ממש אוהב את מה שהוא רואה ורק רוצה עוד ועוד. האבא טען שזה נראה לו מוגזם והוא לא בטוח...
גם לגילאים מאוחרים יותר, ההמלצה היא שההורה יישב עם הילד ויחווה איתו את הקלטת ו"יתרגם" עבורו את תכניה.

עברתי על הדף והסתכלתי באתר של דתיה בן דור ובשעת הסיפור - אני מאוד אוהבת את דתיה ואת סיפוריה אבל האתר נראה לי פשוט מיותר.
הוא מייצג בדיוק מה שאותן קלטות מייצגות, תנועתיות על המסך והחלפת מיקום האובייקט. אין לי שום דבר נגדו ספציפית חלילה.

אם כבר, הייתי בוחרת לשחק עם הילדודס שלי באתרים שכן נותנים איזשהי אינטראקציה ומחכים לתגובה, כאלה שאנחנו ההורים יושבים עם הילד עלינו ומייצרים יחד איזשהו תוכן .
אתר נפלא בעיניי אבל דורש התעלמות מפרסומות למי שאינו חבר בתשלום הוא אתר של שני חברים: קואלה וכלב מתוק עם קול עמוק כמו ים המלח www.uptoten.com ויש גם את אתר הילדים של הBBC.
שני האתרים באנגלית. רק טוב.

שלום לכולם,

אני רואה שמזמן לא נכתב בדף הזה אבל דוקא עכשיו בימים טרופים אלה, זה נעשה הכי אקטואלי מה לעשות עם הקטנים בבית.
הקטנה בת שנה וחודש ואנו בבית ובגלל המצב לא יוצאים והיא לא כלכך גדולה למשחקים של סבלנות אז מה לעשות
חוץ מפיזור משחקים על הרצפה, משחק בחוץ על הרחבה, בניה ופירוק מגדלים (בריכה עוד לא כלכך מתאים כי היא עדיין לא עומדת בלי להשען וחוץ מזה יש לאחרונה כמה יציאות ביום כך שבריכה נראה לי קצת לא מתאים).

שלום הורים טובים,
גם אני רוצה לתרום לדף החביב הזה הצעה לפעילות עם הילדים. זה עתה השקתי אתר לקטנטנים, פרי עמלי, בו תמצאו סרטי אנימציה מוסיקליים לעין, לאוזן, לנשמה ולשכל גם, ואף לא מילה אחת!
http://www.datia.co.il/BabiesMovies
מקוה שתהנו ואשמח לכל תגובה


שלכם
דתיה בן דור

ציור עם חול ודבק:
מציירים ציור על דף בעזרת דבק פלסטיק ומפזרים עליו חול יבש. אחרי כ-10 דקות אפשר לנער את הציור מכל החול המיותר והנה נשארת יצירת חול.
אגב, אפשר גם לערבב את הדבק עם קצת צבע גואש וכך הציור יצא צבעוני.

אני זוכרת שלפני לא המון שנים היינו יושבים שעות ועושים כאלה. לפעמים גם יצאו ארמונות חול אם איזו אבן נדבקה בטעות באמצע הדף (והרי לכם ציור תלת מימד)

שלום,
יש לי שני ילדים, בני 6 וכמעט 9.
(אני חולמת על חינוך ביתי, אך אין לי אפשרות כרגע. בינתיים הילדים הולכים לבית ספר פתוח, וזה סוג של נחמה.)
בחופש הגדול אני מתכוונת להגשים זמנית את החלום, ובמשך כל חודש יולי אני בחופש ועם הילדים בבית. אבל אין לי שום רעיון לאוגוסט (מלבד כמה ימים שיבלו עם אביהם וכמה ימים עם הסבים). בעבר הילדים הלכו לקייטנות, אבל בדרך כלל לא היו מרוצים וגם אני לא. הילדים היו משתעממים מהפעילויות, ואני לא אהבתי את היחס הלא-אישי. אני מחפשת מסגרת נעימה ולא המונית עבורם. יש רעיונות? מה אתם עושים? (אגב, אני גרה במרכז הארץ)

האם מישהו יודע איך לעשות פפיר משה מקמח ומים. מהם המינונים של החומרים? האם צריך מים חמים??

עלינו (המיינסטרים) הרי מאמינים כל דבר
????

עלינו (המיינסטרים) הרי מאמינים כל דבר...

עלינו (המיינסטרים) הרי מאמינים כל דבר...

אם הבנתי אותך נכון אז הצחקת אותי D-:

(שותפה למיינסטרים)

בדקתי באתר והמועדון פועל בין שש לשמונה בערב. טוב, אנחנו לא נוכל להשתתף. מוקדם לנו מידי. כבר נקריא לילדים לבד.

ליתר ביטחון מוסיפה . עלינו (המיינסטרים) הרי מאמינים כל דבר...

המממ...
כלומר זו עוד פעילות שבה מציעים לילדנו תחליף לדבר האמיתי, קרי זמן עם ההורים?

שמי איתמר ואני אבא של הילה, כמעט בת שנתיים.
מכיוון שאני בלאו הכי מקריא להילה סיפור לפני השינה, החלטתי שיהיה מעניין יותר אם נצרף עוד שומעים.
החלטתי להקים מועדון קריאה וירטואלי שיפעל באמצעות תוכנת ה- skype
המועדון פועל בצורה ניסיונית ומספר המשתתפים בו זמנית מוגבל
פרטים נוספים באתר שעת סיפור

מניסיון, הבייבי שלי (כמעט שלוש) מאוד אוהבת משחקים עם צבעים. חברה המליצה ואנחנו אימצנו, לעשות את הצביעה באמבטיה!
כדי לא ללכלך את הבית, לוקחים את צבעי הידיים שברשותינו ונכנסים עם הילד/ה או מכניסים את הילדים לאמבטיה ונותנים להם להשתולל.
בדרך כלל, בסוף הפעילות, מגיעה שעת האמבטיה
מעניק להם הזדמנות נפלאה לראות תוצאה של ערבוב צבעים בפעולה, תגובה של צבעים עם מים או על משטחים חלקים לעומת דף, האצבע שהופכת למכחול, ועוד ועוד.
סמרטוט עם חומר ניקוי מסיר את יצירות האמנות - חברה שלי המליצה לבדוק את הצבעים קודם - בכדי לוודא שאכן יורדים ובכל מקרה, לא להשאיר אותם את הלילה.
אצלה נשארו מעט דמויות בפעם הראשונה אבל זה תלוי בסוג הצבע שנבחר, לא רעיל כמובן.

רעיון שנלקח מהגן האנתרופוסופי: סלסלה עם בדים בגודל 60*45 לערך, שלחלקם אימרת בד ניתנת לקשירה או גומי.
לנו יש גם כתרים נלווים. ואז, כיד הדימיון - מלכים, נסיכים ופיות. כשיש ילדים נוספים בבית זו בכלל חגיגה.

ולציביה, אחרי תקופת החגים אני חושבת שכדאי שתאמצי לך סדר שבועי קבוע.
נשמע לי מאוד "נכון" לקחת את הנעשה בגנים האנתרופוסופיים ולהגיע למבנה שיקל עלייך ועל הילדה לדעת מה אתם עושים.
למשל, כל יום רביעי טיול לגינה - את יכולה לקבוע עם חברה או מטפלת בגינה שאתם אוהבים.
ילדים מאוד אוהבים לחזור למקומות, תמיד ימצאו דברים חדשים להתעסק בהם.

סדר שבועי משום חלוקת הימים לימים קבועים לעשייה זו או אחרת, יום ראשון הכנת מאפה ביחד (להתחיל בדברים קלים מאוד - גם לחסרי היכולת מביננו ולא רק לילדים ),
יום שני הכנת חפץ תואם לעונה או החג המתקרב (רק לשם הדוגמא - בסתיו, איסוף וצביעת עלים), יום שלישי צבעי מים, יום רביעי טיול ויום חמישי תפירה/השחלת חרוזים.
מלאכות ועבודות שאת אוהבת תהיינה תמיד מוצלחות יותר.
אפשר לשאול גננת חברה ולדעתי ישמחו לעזור לך ולתת רעיונות.

"מעגל" שני הוא סדר היום עצמו: ארוחת בוקר,
עשייה כלשהי כפי שפורט למשך כשעה, משחק עצמאי של הילדה,
אחר כך סידורים - גם סידור הבית או איסוף צעצועים או כביסה, אחר כך סיפור, הכנה וארוחת צהריים, שינה, וכדו'.

בגיל הזה הם מתחילים להתעניין בילדים אחרים (וגם לחקות אותם כמובן) אז אם יש לך אפשרות לשתף ילדים הדבר חשוב.
אולי לשלב את זה בפעילויות אחר-הצהריים שלך שאז ניתן לשחק עם הילדים החוזרים מהגן.
יש גם את חוג החלפת האמהות שאת יכולה לברר אם יש מישהי מהאזור שלך
(שגם אם אינך רוצה להחלף איתה אולי תוכלו להעזר אחת בשנייה לסידורים כשאתן שוהות יחד במקום).
ברור שהדברים ניתנים לשינוי. אין צורך להצמד אל סדר קבוע ונוקשה ב-100%, אבל אם המסגרת קיימת וברורה, הבסיס טוב יותר.

בהצלחה,
ליבי

רציתי לשאול אם יש לכם רעיונות לפעילויות עם בת שנה ושבעה חודשים
החלטתי להוציא אותה מהגן עקב מחלות בלתי נפסקות...
ועכשיו אני רוצה לבנות לנו תוכנית פעילות

לכל מי שמתעניין בספר עם רעיונות להפעלות יצירתיות-
הספר המקסים "תוצרת בית" שעולה 130 ש"ח בכריכה קשה, נמכר בסטימצקי בארגזי המוזלים ב-45 ש"ח בלבד (בכריכה רכה). כדאי מאד לפקוח עין כל פעם שעוברים ליד סטימצקי....
מומלץ בחום @} (ואין לי שום מניות בספר - סתם מתלהבת...)

שלום לכולם
אני רוצה לנסות ולהציע בדף הזה רעיונות לפעילויות (מי בבוקר ומי אחה"צ) עם הילדים. אני יודעת שהיום הספרים הבודדים בנושא (ראו עבודת בית היקר) הופכים פופולריים, ואפילו ראיתי ספר על עבודות יד עם הילדים מלפני עשרים שנה שפתאום המחיר הקטלוגי שלו הוכפל.
השאיפה שלי היא להעביר פה, ביננו רעיונות שיכולים להיות מועילים לכולם.

אחת הפעילויות המוצלחות אצלנו היתה וריאציה על "כסאות מוזיקליים":
מכינים על הרצפה כרטיסים (בגודל ניר מדפסת לפחות) עם מספרים (או אותיות/ צבעים/ צורות), ולהורה יש שקית עם מספרים תואמים (או לא). ההורה מפעיל מוזיקה והילדים רוקדים על הניירות (עדיף לצפות את הנירות בניילון). כשהמוזיקה נפסקת ההורה מוציא פתק (או זורק שם של מספר/צבע). מי שעומד על הדף עם אותו מספר כמו בפתק מנצח.
והרחבה להורה עם 2 ילדים בגיליים שונים: לבן השנתיים ובת 4 וחצי פיזרתי על הרצפה גליונות צבעוניים. השמעתי מוזיקה והם רקדו בין הגליונות. כשהמוזיקה נפסקה אמרתי צבע - הקטן היה צריך לעמוד על הגליון עם הצבע, והגדולה לגעת במשהו בחדר בעל אותו צבע (תופסת צבעים).
אם מדברים על מספרים הקטן יכול לעמוד על הספרה והגדול למנות כמה דברים בחדר (למשל 3 - הקטן עומד על דף שכתוב עליו 3 והגדול אומר שבחדר יש 3 ספות), או ליותר גדולים לתת לגדול דך עם תרגילים והוא אמור לפתור אחד בזמן שהקטן עומד על הספרה.

פעילות שעשינו היום ביחד:
איתי כל השבוע מבקש לעשות תיאטרון בובות של ה magical mystery tour (ביטלס, מי שלא מכיר). לא ידעתי אם הוא בכלל מבין מה בדיוק הוא רוצה לעשות אז החלטתי לאלתר. התחלנו בכך שהלכנו יחד לחנות למלאכת יד ואיתי בחר ניירות לפי הצבעים שהוא רצה.
לקחנו קופסת נעליים גדולה (של מגפיים), ציפיתי אותה בנייר ציפוי שחור (דביק, מה שמאוד מקל על העבודה...). ציירתי לו את הלוגו של ה magical mystery tour (העתקתי מהעטיפה של התקליט) והוא צבע אותו לפי העטיפה של התקליט. גזרנו קישוטים לבמה מהניירות הצבעוניים והכנו בובות מקלקרים, כולל גיטרות, התמשתי בקיסמים כדי לחזק את חלקי הבובות וליצור מעמדים, שני הילדים צבעו את הבובות עם צבעים והורדנו מהאינטרנט תמונות של הביטלס אותן הדבקנו על הראשים. נייר צלופן אדום שודך לעסק כמסך וכך יצרנו תאיטרון נחמד.
הילדים היו כל כך מאושרים, בעיקר כי הם הכינו.
אפשר לעשות את זה בכל נושא שרוצים...

ג'ניה, את מתכוונת לדוגמאות באטיק? לוקחים חולצה לבנה, קושרים (על ידי משיכה וליפוף) בה חלקים (קדימה ואחורה) חזק חזק וטובלים בדלי עם צבע בד רצוי (אפשר גם במספר דליים - כל פעם חלק אחר בחולצה) וזהו, מיבשים. כשיבש מתירים את הליפופים. החלקים שהוסתרו שומרים על צבע לבן וה'שארית' החשופה(פיטמה :-p ) יוצרת 'עיגול בתוך עיגול'.

יש לי שאלה
אולי מישהו יודע/ת איך עושים חולצות ציבעוניות כאלו כמו משנות ה60?
תודה

להושיב מול הטלויזיה ולנוח...

היום הסנדויץ בת ה 3 מצאה לעצמה את חוברת הצביעה האולטימטיבית- העיתון.
היא כבר שעה וחצי מעסיקה את עצמה בלצבוע דמויות, להוסיף להם זקן , שפם, אודם, ל"לכתוב" לידם כל מני דברים שהיא ממלמלת לעצמה, ואומרת "אמא תראי מה כתבתי פה" ומקריאה לי ...
את חוברות הצביעה הרגילות שלה היא לא אוהבת.

שגית, אהבתי מאוד!!
אני עושה דברים דומים (המחזות) יום יום בעבודה.
כל הכבוד!!

היום הילדים נשארו בבית במקום להגיע לגן, ונסחפנו לפעילות כל כך כייפית:
זה התחיל מזה שמור בנה מגדל בן חמש קומות בלגו ואמר שזה מ"דירה להשכיר" (לאה גולדברג). אחר כך הוא ביקש שאקריא לו את הסיפור. הקראנו. אחר כך ביקש הצגה. או קיי. הצעתי לו שנדפיס דמויות מהאינטרנט, ונדביק לשיפודים ונמחיז.
נכנסנו לאינטרנט, הורדנו תמונות מגוגל:
rogerg/pages/images/pigeon.GIF]יונה מגדל עכבר חזיר נמלה סנאית jckrumm/Kora%20Art/cat.jpg]חתולה קוקיה animal]זמיר files[/po]/birds/nightingale/nightingale.jpg תרנגולת ארנבת
הדפסנו, גזרנו, הצמדנו לשיפוד עם נייר-דבק והמחזנו. אני הקראתי את הסיפור והם הציגו את החיות.
אחר כך הם רצו להזמין חברים להצגה, ולשמחתי הסתפקו ב 5 חברים בשעה 5 אחה"צ, עם כל מה שכוללת הצגה ("אמא, נעשה הפסקה ונחלק שתיה וכיבוד?"). כמובן שזה כלל גם הדפסת הזמנות בניסוחם...
לשמחתי הרבה עוד יותר, כמעט כולם הגיעו והיה ממש נחמד.
אנחנו שומרים את הדמויות נעוצות על משטח קלקר.
היה אחלה, ספונטני ופרט לעזרה טכנית שלי (מחשב והקראה) הם עשו הכל, כולל סידור החדר לקראת האורחים (שווה במיוחד)...

עידית, בגיל הזה תינוקי אהב (ועדיין אוהב) יותר מכל:
כלי פלסטיק שונים מהמטבח
כפיות מכל הסוגים
בקבוקי פלסטיק ופקקים (מים מינרלים, גם בקבוק סגור עם קצת מים בפנים)
שקיות (בהשגחה, כמובן, ומעולם לא היה בסכנת חנק מהן)
כדורים בכל גודל
בדים (בגד שלו, שלי, חיתול בד)
סרטים, קוקיות
וכמובן ניירות למיניהם, אבל את אלה לא נתתי לו לאכול...

אשמח לקבל רעיונות להכנת משחק לתינוק בן 5 חודשים.
משהו יצירתי ... וכמובן בטיחותי.
תודה,
עידית

נשמע טוב מאוד, אבל אני רציתי לחקות את הקנויים היפים (-:
משהו יפה שאפשר לקשט בו, ונמצא בחנויות מלאכת היד, הוא מטבעות קטנים ודקים מחומר כסוף דומה למראה, עם חור קטן. למוביילים, אגב, השתמשתי בחוט דייגים שקוף.
כדי ליצור שרשראות ארוכות לקישוט וילונות וקירות, השתמשתי בחוט הזה ששכחתי את שמו, שנראה כמו חבל דק.
אפשר לחסוך קצת עבודה ובמקום להעביר מחט בדאס כדי ליצור תעלה להשחלת החוט, פשוט לחורר חורים קטנים בחלק העליון והתחתון של חיית הדאס. חיסרון - יכול לצאת קצת עקום אם לא מדייקים.
כעיקרון בכל מובייל היו 6 או 8 חוטים, שכל כל אחד 3-4 בע"ח, וביניהם מפרידים הקישוטים - חרוזים/פעמונים/"מטבעות".
אם אוכלים אצלכם שוקולד קינדר (אצלנו לא, אבל ראיתי אצל אחרים...) אפשר להשתמש גם בצעצועים הקטנים האלה למוביילים.

במקום חלקי הדאס אפשר לתלות איצטרובלים קטנים, ענפים, וכל מיני תרמילי פרות קשיחים וכד'.. ואפשר גם לצבוע אותם.
לא ניסיתי, אבל בתיאוריה נשמע לי שזה יכול לצאת יפה, ובפחות עבודה.. במחשבה שניה אולי זה חיסרון..

קונים בחנות למלאכת יד חישוקי מתכת, מהסוג שמשמשים לאהילים, או חישוקי עץ/במבוק.
מכינים מדאס Das בעזרת חותכני עוגיות צורות שונות של חיות, בעובי 2-3 מ"מ, או חותכים באמצעות סכין חיתוך או פשוט גוזרים במספרי ציפורניים או מספרים אחרים שהם דקים וחדים.
מעבירים באמצע, ברוחב (של ה 2-3 מ"מ) מחט עבה, כדי ליצור מקום להשחלת חוט.
צובעים בצבעים שונים - לא זוכרת את סוג הצבע, אבל בחנות יגידו לך.
משחילים ומקשטים בפעמונים וחרוזים שונים בין החיות. אפשר גם להכין חרוזים מהדאס.
אם קנית חישוק מתכת מיוחד לאהיל, יש באמצע שלו מקום להשחיל חוט. אם לא, קושרים שני חוטים בהצלבה ומהאמצע שלהם קושרים את החוט לתלייה. ככה זה יצא פחות מאוזן.
עברו כמה שנים מאז שעשיתי כזה - מקווה שאני עדיין זוכרת נכון. כמובן שאפשר לעשות את זה גם עם ילדים.
עשיתי כמה יפים מאוד בשחור-לבן בלבד, עם דגים ודולפינים פרי יצירתי המוגבלת.

אז איך עושים את המוביילים,מסעדה?

נכון.
הסתייגתי מהפעילות כמשותפת.
יש לי גם הסתייגויות מוידאו לתינוקות,
אבל נכון ש"חומוס - עושים באהבה..." (מדהים כמה אוכל יוצא לי לא טעים כשאני חייבת, ולא כל כך בא לי לבשל).

מעבר לעוינות הבסיסית שלי לטלוויזיה, הרעיון מאוד מוצא חן בעיני. משהו שהאמא מכינה במיוחד עבור הילד שלה הוא מתנה של אהבה, מתוך כוונה ומתוך עולם הדימויים המשפחתי, וזה נפלא (-:
מזכיר לי שלפני שנולדה הבכורה שלי עבדתי שעות להכין לה ספר שחור-לבן מקרטון וטפטים, ומאוד אהבתי אותו, וגם היא - הוא התפרק לחתיכות עד שהגיעה לגיל שנה. עם הקטנצ'יק כבר לא היה לי כוח וזמן, והספר ה-הרבה-יותר-מתוחכם-ומעניין-לדעתי שהוא קיבל, כמעט לא זכה להתעניינות.
גם את המוביילים שלהם הכנתי בעצמי, ולפני שהיו לי ילדים גם כל חברינו שילדו לפנינו קיבלו מוביילים מעשה ידי, ולמרות שאפילו ככפילה סוג ב' של בתיה עוזיאל לעולם לא אתקבל, המוביילים האלה פופולריים להפליא אצל מקבליהם. ככה זה - גם כשמבשלים מתוך אהבה זה תמיד יצא טעים (-:

ולי יש בעיה עם הרעיון מכיוון אחר (וזו הבעיה העקרונית שיש לי עם קלטות וידאו המראות מוסיקה) - מוסיקה היא אישית. כל אחד שומע את המוסיקה ומדמיין לעצמו מה שהוא רוצה.
כלומר, קלטת שההורים עורכים תהיה, לדעתי, טובה רק להורים כי אלה הם הדימויים שלהם. לא הייתי רוצה לדמיין במקום הילד שלי. בכלל - מוסיקה (שוב לעניות דעתי) צריך לשמוע ולהקשיב ולא לראות פיזית.

האמת? אני לא אוהבת את הרעיון.
זה נראה לי יותר מדי דומה לפעילויות האלה שאמא עושה והילד מסתכל.
אולי מתאים לילדים הרבה יותר גדולים, שהמחשב לא זר להם.
ואולי אני טועה.

לא ניסיתי עדיין.... אני רק אוספת לי דימויים בינתיים.
פשוט קיבלנו את ביייבי מוצרט הזה מחברים, ועד כה נראה שבני (5 חודשים) לא אוהב את זה בכלל! רוטן! יכול להיות שזה בגלל שהוא לא רגיל למסכים. אני לא רואה טלוויזיה בכלל ובן זוגי יותר (בעיקר סרטי AXN, אבל לאחרונה הוא הקים עסק אז הוא בכלל לא בבית (אופס! התגנב לו נושא חדש).
בכל מקרה, חשבתי שזה יכול להיות משהו מאוד מתוק לעשות עם ילד בן שנתיים עד בכלל, כהכנה משותפת לקראת אח חדש. שקיים או שבדרך.

בינתיים חשבתי גם על הצדדים הטכניים של הפקת קלטת כזו: קודם כל מעבירים רק את הסאונד (לא מחברים את הפלאג של התמונה) , על זה מכניסים קטעים, וברוח דווין קלארק אפשר גם לעצור את המוזיקה מדי פעם ולהכניס אפקט עם קול, לדוגמה: אצבע לוחצת על כמה מהכפתורים של "פינוקי" או צעצוע אחר, מזמר, בפעולה.

לחילופין, אפשר גם ללכת למישהו שיש לו מחשב עריכה (וככה להרוויח עוד הרפתקאה בדרך למוצר המוגמר). זה גם רעיון לעסק ביתי , עריכה של כזה דבר.
האמת, בזמן האחרון אני כל הזמן פוגשת ברחוב בחורה אחת שיש לה ציוד עריכה והיא עורכת בעיקר סרטים פרטיים לכל מיני אנשים. אפילו היום פגשתי אותה.

אהבתי את הרעיון, נשמע כייף. ניסית אותו? עשית את זה ביחד עם ילדים? בני כמה הם?

יש לי רעיון פיגוזי לפעילות עם הילדים!
לעשות ביחד קלטת בסגנון בייבי מוצרט, רק עם דימויים פרטיים. למשל, ענפיו של העץ החביב עליכם מהטיול מתנפנפים ברוח, המובייל הפרטי שמעל המיטה, תנועות רכות של קיפול כביסה...וכל מה שמרכיב את עולם הדימויים הפרטי שלכם.
לקלטת אפשר לקרוא "בייבי בוב מארלי", "בייבי סיימון וגרפונקל" "בייבי ז'ובים" או כל מוזיקה אחרת שמדברת אליכם.

אפשר לעשות את זה די בקלות במצלמה הביתית (שלכם או של מי שיש לו והוא לא משתמש כל כך, וכאלה יש די הרבה) תוך שימוש באפקטים הקיימים, ואחר כך לערוך את זה קטעים קטעים לתוך קלטת VHS ביתית רגילה.
זה פרוייקט שאפשר לעשות אותו באיזי כמו משחק בהמשכים.
ואחר כך אפשר לעצב ביחד עטיפה.

אה?

סדר יום יכול להיות נוח בהתחלה, כשאנחנו עוד לא כל כך בטוחים מה יהיה ואיך נסתדר. בהמשך כבר לומדים להכיר את עצמנו יותר טוב וכבר רואים איך הדברים קורים, ואז אין צורך בכל התכנונים.

רעיונות לפעילויות:

• שהות בחוץ, עם או בלי אוכל, עם או בלי כדור ומשחקים גדולים, עם או בלי מסלול טיול קצר
• הכנת אוכל, ואחרי זה ניקוי הסביבה והמשתתפים
• שירה וריקודים
• קיפול כביסה והתחפשות (עדיף רק במה שעוד לא קופל...)
• בריכה
• סיפורים, מתוך ספרים או מהראש
• ארגז חול, או קערה גדולה עם חול והרבה חיות/בובות קטנות
• ביקורים אצל ידידים ושכנים
• קניות
• שינה יחד בצהרים (החלום שלי )
• הרבה הרבה משחקי דמיון
• לעשות כלום

קודם תנסו לעשות הרבה כלום ויותר שום דבר ואז תגלו פתאום כמה המון אתם עושים. ובהמשך באים רעיונות בלי סוף דווקא מהילדים! בהרבה מיקרים הם לא ממש באים ומציינים שיש להם רעיון ל... אבל אם יושבים ומביטים בהם בזמן שהם עושים דבר מה- אומרים איזה מילה, מביאים פיסת בד, לפעמים מוציאים איזה זוג מספריים וכמה עלים יבשים ופתאום עושים ועושים ועושים ואפילו מתעייפים.
תהנו!

בסוף חודש הזה ילדיי בני השנתיים וחצי יוצאים מהגן ויהיו איתי בבית.
רציתי לקבל מהמנוסים או אפילו מבעלי רעיונות לפעילויות כיפיות או אפילו אחרות עם הילדים.
נדב ונעמה בני שנתיים וחצי
תודה

אתם מוזמנים להוסיף רעיונות לפעילות עם הילדים כיד הדמיון הטובה עליכם.
ראו גם: מדור הורות ומשפחה (סעיף "תעסוקות"), מדור עבודות יד, מדור פנאי ותרבות
דפים קשורים: סדר יום, סתם יום של חול ו-מדריך לחינוך ביתי