גם
אצלנו דווקא לאבא הוא קורא יותר בשם שלו ולי פחות. הוא פשוט מחקה אותי
בת רבע לשלוש, מחקה אותי, קוראת לאבא שלה בשמו הפרטי, וגם בשמות החיבה שאני מדביקה לו.
אבל אלו שמות פונקציונליים. כלומר ככה היא קוראת לו כשהיא צריכה שיביא לה משהו למשל.
או כשהוא לא מקשיב לה - היא מנדנדת לו בשמו הפרטי (בדיוק כמוני D-: [-:)
הקטנה שלי פשוט אוהבת את הצליל של השם שלו ויכולה לקרוא לו ככה סתם, מגלגלת את קולה.
כשהיא באמת קוראת לו - זה "אבא".
ואני רק אמא.
אף אחד לא אוהב את הצליל של השם שלי, לא מתענג עליו ולא מגלגל אותו.
אפשר לומר הוא יצא מכלל שימוש.
כמו שמישהיא אמרה על עצמה -
כל כולי אמא.
בעלי לא קורא לי בשמי, הוא לא קורא לי בכלל D-:
הוא לא יוזם שיחות.
מזל שאני יוזמת כל 5 דק' אז אם יש לו משהו להגיד לא חסרות לו הזדמנויות להשחיל את זה לשיחה אקראית כלשהי.
ואם זה משהו דחוף הוא שולח את הבנות אלי: לכו תגידו לאמא....
לפני כמה זמן גיליתי לגדולה שגם לאמא יש שם.
היא חשבה על זה זמן מה ברצינות, ואז צחקה כאילו עלתה על זה שהתבדחתי:
לא-לא-לא, את אמא, רק אמא P-:
זה מה יש D-:
גם [u]אצלנו דווקא לאבא הוא קורא יותר בשם שלו ולי פחות. הוא פשוט מחקה אותי[/u]
בת רבע לשלוש, מחקה אותי, קוראת לאבא שלה בשמו הפרטי, וגם בשמות החיבה שאני מדביקה לו.
אבל אלו שמות פונקציונליים. כלומר ככה היא קוראת לו כשהיא צריכה שיביא לה משהו למשל.
או כשהוא לא מקשיב לה - היא מנדנדת לו בשמו הפרטי (בדיוק כמוני D-: [-:)
הקטנה שלי פשוט אוהבת את הצליל של השם שלו ויכולה לקרוא לו ככה סתם, מגלגלת את קולה.
כשהיא באמת קוראת לו - זה "אבא".
ואני רק אמא.
:-(
אף אחד לא אוהב את הצליל של השם שלי, לא מתענג עליו ולא מגלגל אותו.
אפשר לומר הוא יצא מכלל שימוש.
כמו שמישהיא אמרה על עצמה - [po]כל כולי אמא[/po].
בעלי לא קורא לי בשמי, הוא לא קורא לי בכלל D-:
הוא לא יוזם שיחות.
מזל שאני יוזמת כל 5 דק' אז אם יש לו משהו להגיד לא חסרות לו הזדמנויות להשחיל את זה לשיחה אקראית כלשהי.
ואם זה משהו דחוף הוא שולח את הבנות אלי: לכו תגידו לאמא....
לפני כמה זמן גיליתי לגדולה שגם לאמא יש שם.
היא חשבה על זה זמן מה ברצינות, ואז צחקה כאילו עלתה על זה שהתבדחתי:
לא-לא-לא, את אמא, רק אמא P-:
זה מה יש D-: