על ידי אופטימיות_נצחית* » 25 נובמבר 2019, 17:39
שלום לכולם,
רוצה לשתף את הסיפור שלי כדי לתת תקווה לאנשים.
בקצרה - היתה לי פיסורה די קשה במשך שמונה חודשים, היו תקופות שהייתי ממש על סף דיכאון מרוב יאוש... כאבי פיסורה זה משהו שאי אפשר לתאר, רק מי שחווה אותם יכול להבין.
היו תקופות שקצת השתפר, ואח"כ החמיר. כבר התחלתי לשקול ניתוח (למרות שאני ממש נגד ניתוחים, אלא אם כן מדובר בסכנת חיים) כי הרגשתי שאי אפשר לחיות ככה...
ואז אחרי שמונה חודשים היה שיפור (אומנם איטי מאוד מאוד אבל שיפור) משמעותי, ונכון להיום אני כבר חודש בלי כאבים. עדיין יש מדי פעם קצת אי נוחות באזור. אין לי מושג אם הפצע נסגר לחלוטין, אבל הבנתי שלוקח הרבה זמן עד שהמקום מחלים לחלוטין.
ניסיתי המון דברים, את כל הקרמים והמשחות שהמליצו עליהם, שמנים, עשיתי אמבטי ישיבה כל יום, שיניתי תזונה...
ובגלל שניסיתי כ"כ הרבה דברים, אין לי מושג מה באמת עזר בסופו של דבר.
אני חושבת שההחלמה היא אישית ויכול להיות שמה שעוזר לאחד לאו דווקא יעזור גם לאחר.
אז ההמלצה שלי היא פשוט לנסות, ולהקשיב לגוף. אם יש שיפור, תמשיכו.
אז אלה הדברים שהתמדתי איתם לקראת הסוף (יכול להיות שאחד מהם עזר יותר, ואולי זה השילוב של הכל...) -
- הדבר הכי חשוב לדעתי זה לשמור על יציאות רכות. וקבועות. בהתחלה לקחתי נורמלקס, אבל פחדתי שהגוף יתרגל אליו אז אחרי חודשיים עברתי למגנזיום (בהתחלה ציטראט, שלא עשה כלום, ואז ניסיתי מגנזיום אוקסיד שהיה סבבה). בתקופות הקשות, כהשריר של פי הטבעת היה מכווץ כל הזמן, גם יציאות רכות מאוד כאבו... אבל לפחות זה לא פוצע את האזור מחדש... אחרי חודש הרגשתי שהמגנזיום כבר לא עובד אז חזרתי לנורמלקס.
- עשיתי אמבטיות ישיבה במים, כל יום, לפחות פעמיים ביום. באיזשהו שלב הוספתי 3-4 כפיות מלח אנגלי כי קראתי שזה עוזר לשחרר שרירים. עשיתי אמבטיות במשך כל התקופה (משהו כמו 7 חודשים). אין לי מושג עד כמה זה עזר בהחלמה...
- לגבי שינוי תזונה - אני משתדלת לאכול יותר ירקות, אבל לא בהגזמה. בארוחת צהריים אוכלת כמה סוגי ירקות. משתדלת לקחת כתוספת ירקות מבושלים על פני אורז/תפו"א/איטריות. היתה תקופה שהתנזרתי משוקולד, אבל לא הרגשתי שזה שינה משהו, אז חזרתי לאכול (מתה על שוקולד). משתדלת לא לאכול חריף... בזמן שהפצע עוד היה פתוח, זה ממש שרף. ופעם אחת כשכבר היה שיפור ממש משמעותי, חזרתי לאכול חריף (בצל, שום חי, מלפפון כבוש במלח-חריף) והכאבים חזרו... לא יודעת אם זה היה בגלל החריף, אבל מעדיפה לא לקחת סיכון.
- מישהי פה המליצה על שמן המפ. לקחתי במשך חודש כפית בבוקר וכפית בערב. זה כבר היה בשלב של ההחלמה, יכול להיות שזה גם תרם לריפוי הסופי...
- המשחה שהתמדתי איתה לקראת הסוף היתה המשחה של שמן טוב (בוקר וערב). מורחת אותה בחודשיים האחרונים (עדיין מורחת פה ושם, אבל פחות).
- כשהרגשתי שהפצע כבר מתחיל להיסגר, התחלתי למרוח וזלין לפני יציאות כדי להגן על העור.
- בחודשיים האחרונים אני עושה דיקור סיני. היות והמצב כבר די טוב, המטפל אמר שכנראה הטיפול הבא יהיה האחרון.
- אומרים שסטרס מחמיר את המצב, אז מנסה לקחת את החיים קצת יותר בקלות... (לא תמיד הולך...).
- בחודשיים האחרונים אני גם נעזרת בשרפרף כשאני בשרותים. זה קצת מקל על היציאה...
אגב, אצלי הפיסורה הופיעה ביום בהיר אחד, שלושה שבועות אחרי שסיימתי טיפול אנטיביוטי אגרסיבי. בזמן הטיפול היו לי קצת שלשולים, ואחרי שהפסקתי לקחת, היציאות התחילו להיות קצת יותר קשות ומאוד יבשות. זה מה שגרם לפצע אצלי, לדעתי... לקח לי זמן (3 שבועות...) להבין שזו פיסורה (רק אז הלכתי לפרוקטולוג). וגם אז עוד הייתי אופטימית וחשבתי שזה יעבור לבד... מאמינה שאם הייתי מתחילה לטפל בזה ממש בהתחלה, זה היה עובר הרבה יותר מהר.
ועוד משהו... כמה אנשים פה שאלו איך יודעים שהפיסורה עוברת. אצלי ההחלמה היתה מאוד מאוד איטית. כמה חודשים... לאט לאט הכאבים פוחתים, גם בזמן היציאה וגם אחרי. נעשים חלשים יותר ונמשכים פחות זמן.
היתה לי בסוף תקופה של כמעט חודשיים שבהם זה הרגיש כאילו עוד שניה עובר. כאבים הרבה יותר חלשים, ואחרי יציאה היתה אי נוחות "רק" במשך שעתיים-שלוש. ואז התחלתי את הדיקור כי זה היה די מייאש... הרגשה כאילו הנה זה עובר אבל לא.
אני יודעת שחשוב להיות אופטימיים, אבל אחרי חודשים של סבל, היה לי מאוד קשה להאמין שזה יעבור יום אחד. ובכל זאת זה עבר... מקווה מאוד שלתמיד.
תחשבו חיובי ותאמינו! אתם רק צריכים למצוא את הכלים/משחה/טיפול שיעזרו לכם.
אם זה עבר לי, מאמינה שכל אחד יכול להתרפא.
מאחלת בהצלחה לכולם ויציאות נטולות כאב
אחרי שחווים את כאבי הפיסורה, כל יציאה לא כואבת היא פשוט תענוג
היום עדיין יש לי קצת חששות כל פעם שאני מתיישבת על האסלה
שלום לכולם,
רוצה לשתף את הסיפור שלי כדי לתת תקווה לאנשים.
בקצרה - היתה לי פיסורה די קשה במשך שמונה חודשים, היו תקופות שהייתי ממש על סף דיכאון מרוב יאוש... כאבי פיסורה זה משהו שאי אפשר לתאר, רק מי שחווה אותם יכול להבין.
היו תקופות שקצת השתפר, ואח"כ החמיר. כבר התחלתי לשקול ניתוח (למרות שאני ממש נגד ניתוחים, אלא אם כן מדובר בסכנת חיים) כי הרגשתי שאי אפשר לחיות ככה...
ואז אחרי שמונה חודשים היה שיפור (אומנם איטי מאוד מאוד אבל שיפור) משמעותי, ונכון להיום אני כבר חודש בלי כאבים. עדיין יש מדי פעם קצת אי נוחות באזור. אין לי מושג אם הפצע נסגר לחלוטין, אבל הבנתי שלוקח הרבה זמן עד שהמקום מחלים לחלוטין.
ניסיתי המון דברים, את כל הקרמים והמשחות שהמליצו עליהם, שמנים, עשיתי אמבטי ישיבה כל יום, שיניתי תזונה...
ובגלל שניסיתי כ"כ הרבה דברים, אין לי מושג מה באמת עזר בסופו של דבר.
אני חושבת שההחלמה היא אישית ויכול להיות שמה שעוזר לאחד לאו דווקא יעזור גם לאחר.
אז ההמלצה שלי היא פשוט לנסות, ולהקשיב לגוף. אם יש שיפור, תמשיכו.
אז אלה הדברים שהתמדתי איתם לקראת הסוף (יכול להיות שאחד מהם עזר יותר, ואולי זה השילוב של הכל...) -
[list=1]
[*] הדבר הכי חשוב לדעתי זה לשמור על יציאות רכות. וקבועות. בהתחלה לקחתי נורמלקס, אבל פחדתי שהגוף יתרגל אליו אז אחרי חודשיים עברתי למגנזיום (בהתחלה ציטראט, שלא עשה כלום, ואז ניסיתי מגנזיום אוקסיד שהיה סבבה). בתקופות הקשות, כהשריר של פי הטבעת היה מכווץ כל הזמן, גם יציאות רכות מאוד כאבו... אבל לפחות זה לא פוצע את האזור מחדש... אחרי חודש הרגשתי שהמגנזיום כבר לא עובד אז חזרתי לנורמלקס.
[*] עשיתי אמבטיות ישיבה במים, כל יום, לפחות פעמיים ביום. באיזשהו שלב הוספתי 3-4 כפיות מלח אנגלי כי קראתי שזה עוזר לשחרר שרירים. עשיתי אמבטיות במשך כל התקופה (משהו כמו 7 חודשים). אין לי מושג עד כמה זה עזר בהחלמה...
[*] לגבי שינוי תזונה - אני משתדלת לאכול יותר ירקות, אבל לא בהגזמה. בארוחת צהריים אוכלת כמה סוגי ירקות. משתדלת לקחת כתוספת ירקות מבושלים על פני אורז/תפו"א/איטריות. היתה תקופה שהתנזרתי משוקולד, אבל לא הרגשתי שזה שינה משהו, אז חזרתי לאכול (מתה על שוקולד). משתדלת לא לאכול חריף... בזמן שהפצע עוד היה פתוח, זה ממש שרף. ופעם אחת כשכבר היה שיפור ממש משמעותי, חזרתי לאכול חריף (בצל, שום חי, מלפפון כבוש במלח-חריף) והכאבים חזרו... לא יודעת אם זה היה בגלל החריף, אבל מעדיפה לא לקחת סיכון.
[*] מישהי פה המליצה על שמן המפ. לקחתי במשך חודש כפית בבוקר וכפית בערב. זה כבר היה בשלב של ההחלמה, יכול להיות שזה גם תרם לריפוי הסופי...
[*] המשחה שהתמדתי איתה לקראת הסוף היתה המשחה של שמן טוב (בוקר וערב). מורחת אותה בחודשיים האחרונים (עדיין מורחת פה ושם, אבל פחות).
[*] כשהרגשתי שהפצע כבר מתחיל להיסגר, התחלתי למרוח וזלין לפני יציאות כדי להגן על העור.
[*] בחודשיים האחרונים אני עושה דיקור סיני. היות והמצב כבר די טוב, המטפל אמר שכנראה הטיפול הבא יהיה האחרון.
[*] אומרים שסטרס מחמיר את המצב, אז מנסה לקחת את החיים קצת יותר בקלות... (לא תמיד הולך...).
[*] בחודשיים האחרונים אני גם נעזרת בשרפרף כשאני בשרותים. זה קצת מקל על היציאה...
[/list]
אגב, אצלי הפיסורה הופיעה ביום בהיר אחד, שלושה שבועות אחרי שסיימתי טיפול אנטיביוטי אגרסיבי. בזמן הטיפול היו לי קצת שלשולים, ואחרי שהפסקתי לקחת, היציאות התחילו להיות קצת יותר קשות ומאוד יבשות. זה מה שגרם לפצע אצלי, לדעתי... לקח לי זמן (3 שבועות...) להבין שזו פיסורה (רק אז הלכתי לפרוקטולוג). וגם אז עוד הייתי אופטימית וחשבתי שזה יעבור לבד... מאמינה שאם הייתי מתחילה לטפל בזה ממש בהתחלה, זה היה עובר הרבה יותר מהר.
ועוד משהו... כמה אנשים פה שאלו איך יודעים שהפיסורה עוברת. אצלי ההחלמה היתה מאוד מאוד איטית. כמה חודשים... לאט לאט הכאבים פוחתים, גם בזמן היציאה וגם אחרי. נעשים חלשים יותר ונמשכים פחות זמן.
היתה לי בסוף תקופה של כמעט חודשיים שבהם זה הרגיש כאילו עוד שניה עובר. כאבים הרבה יותר חלשים, ואחרי יציאה היתה אי נוחות "רק" במשך שעתיים-שלוש. ואז התחלתי את הדיקור כי זה היה די מייאש... הרגשה כאילו הנה זה עובר אבל לא.
אני יודעת שחשוב להיות אופטימיים, אבל אחרי חודשים של סבל, היה לי מאוד קשה להאמין שזה יעבור יום אחד. ובכל זאת זה עבר... מקווה מאוד שלתמיד.
תחשבו חיובי ותאמינו! אתם רק צריכים למצוא את הכלים/משחה/טיפול שיעזרו לכם.
אם זה עבר לי, מאמינה שכל אחד יכול להתרפא.
מאחלת בהצלחה לכולם ויציאות נטולות כאב
אחרי שחווים את כאבי הפיסורה, כל יציאה לא כואבת היא פשוט תענוג :)
היום עדיין יש לי קצת חששות כל פעם שאני מתיישבת על האסלה