על ידי צפריר_שפרון* » 16 יולי 2004, 19:04
כמה מהר זה יכול לעזור?
למה רק האמא?
נמצאת האם מהווה את הקרקע, האדמה עליה נובט הילד. נביטה זו, צמיחה זו מלווה כמובן גם במארחים או מלווים נוספים - אב, אחים אחיות וסביבה אנושית ואחרת. עם זאת, האחריות מונחת על האדמה, על האם (ומכאן בהכרח גם לסבתא מצד האם יש מקום של כבוד).
כאן, לפני שתפיסות פמיניסטיות יקפיצו לכאן התנגדויות, אין האם יכולה להתעלם מאחריותה כלפי פרי בטנה עד לעצמאותו. מבחינה גופנית, אנושית, מבחינת הנקבה שבה, בנפש הנשית הקולקטיבית וזו הפרטית.
אין הדבר מפחית מאחריותו של האב, מאחריות כל הסביבה האנושית לקיומו של כל פרט, עם זאת, היבטים אלה של איזון ברמת האם נמצאים עקרוניים במיוחד כאשר מדובר על תופעות של חוסר איזון
כרוני.
מכאן שהכרוניקה, או החזרה והמחזוריות של תופעות חוסר איזון בהכרח מופנות אל האם למען תניח שם איזון. האם בכל מקרה, היא המזינה, שוב, בכל מקרה - שגם אם נמצא האב מאכיל בפועל, מעשה זה שלו הואצל עליו על ידי האם. האם היא לב העניין. לכן "רק" האם.
כאן, הנחת האיזון הנדרשת מהאם בכל מקרה נתנת על ידה. אלא שלעתים קרובות נמצאת האם "משתמשת בילד" (
איך אנחנו משתמשים בילדים שלנו) לצרכיה, כמובן בלא מודעות או כוונה. אז למען איזונה, הילד שלה נמצא בחוסר איזון.
כאן, צרכי האם בשליטה מתנקזים אל ריסון עצמי ללא שליטה אצל הילד.
עניין זה קשה להסכמה לעתים קרובות, במיוחד שכל מקרה מצביע על חוסר איזון שעשוי לעלות מהיבטים רבים ושונים זה מזה.
לעתים מקומה של האם בעניין השליטה מתחבר ליחסיה עם הוריה, אמה, או אביה, או ליחסיה עם בן זוגה, או ליחסיה עם דמות הילד שבתוכה.
איני שולל כל טיפול בילד במקביל לתהליך הפסיכולוגי הנדרש (אשר ברוב המקרים אינו נדרש לפסיכולוג אלא על מנת להגיע לאבחון של עיקר העניין במקרה הפרטי, ועיקר העניין עשוי לעלות מתוך התבוננות פשוטה או התכוונות אנרגטית מונחית), עם זאת, ככלל ניתן לומר שעל האם ללמוד להניח גיבוי רגשי לילד, להרעיף עליו הערכה ולשחרר אותו ולהניח לו את האחריות שהוא מבקש אחריה. שחרור הילד ממלתעות האהבה והציפיות למושלמות עשוי להניב תועלת, בהחלט.
כאן, אפילו מנטרה שעליה חוזרת האם, משהו בסגנון אני משוחררת מפסולת, אני ראויה, אני זורמת, אני חיה וקיימת, עשויה להואיל להועיל.
כאן, אין לי ברירה אלא להעיד על אותו פתרון שרקחתי, אשר בכל מקרה שגם האם תיקח אותו במקביל לילד, וגם יהיה טיפול או יעוץ פסיכולגי מתאים (או אבחנה מדויקת והכוונה מדוייקת), הרי שהילד יוכל להשתחרר מהמשא הזה ולהיות חופשי, משוחרר ומטוהר.
לעניין האכילה נראה שם דף מתאים: "אכילת ילדים על פי ציפיות ההורים". ומתוך השם של הדף עולה עיקר העניין וארחיב בקרוב.
[u]כמה מהר זה יכול לעזור?[/u]
[u]למה רק האמא?[/u]
נמצאת האם מהווה את הקרקע, האדמה עליה נובט הילד. נביטה זו, צמיחה זו מלווה כמובן גם במארחים או מלווים נוספים - אב, אחים אחיות וסביבה אנושית ואחרת. עם זאת, האחריות מונחת על האדמה, על האם (ומכאן בהכרח גם לסבתא מצד האם יש מקום של כבוד).
כאן, לפני שתפיסות פמיניסטיות יקפיצו לכאן התנגדויות, אין האם יכולה להתעלם מאחריותה כלפי פרי בטנה עד לעצמאותו. מבחינה גופנית, אנושית, מבחינת הנקבה שבה, בנפש הנשית הקולקטיבית וזו הפרטית.
אין הדבר מפחית מאחריותו של האב, מאחריות כל הסביבה האנושית לקיומו של כל פרט, עם זאת, היבטים אלה של איזון ברמת האם נמצאים עקרוניים במיוחד כאשר מדובר על תופעות של חוסר איזון [b]כרוני[/b].
מכאן שהכרוניקה, או החזרה והמחזוריות של תופעות חוסר איזון בהכרח מופנות אל האם למען תניח שם איזון. האם בכל מקרה, היא המזינה, שוב, בכל מקרה - שגם אם נמצא האב מאכיל בפועל, מעשה זה שלו הואצל עליו על ידי האם. האם היא לב העניין. לכן "רק" האם.
כאן, הנחת האיזון הנדרשת מהאם בכל מקרה נתנת על ידה. אלא שלעתים קרובות נמצאת האם "משתמשת בילד" ([po]איך אנחנו משתמשים בילדים שלנו[/po]) לצרכיה, כמובן בלא מודעות או כוונה. אז למען איזונה, הילד שלה נמצא בחוסר איזון.
כאן, צרכי האם בשליטה מתנקזים אל ריסון עצמי ללא שליטה אצל הילד.
עניין זה קשה להסכמה לעתים קרובות, במיוחד שכל מקרה מצביע על חוסר איזון שעשוי לעלות מהיבטים רבים ושונים זה מזה.
לעתים מקומה של האם בעניין השליטה מתחבר ליחסיה עם הוריה, אמה, או אביה, או ליחסיה עם בן זוגה, או ליחסיה עם דמות הילד שבתוכה.
איני שולל כל טיפול בילד במקביל לתהליך הפסיכולוגי הנדרש (אשר ברוב המקרים אינו נדרש לפסיכולוג אלא על מנת להגיע לאבחון של עיקר העניין במקרה הפרטי, ועיקר העניין עשוי לעלות מתוך התבוננות פשוטה או התכוונות אנרגטית מונחית), עם זאת, ככלל ניתן לומר שעל האם ללמוד להניח גיבוי רגשי לילד, להרעיף עליו הערכה ולשחרר אותו ולהניח לו את האחריות שהוא מבקש אחריה. שחרור הילד ממלתעות האהבה והציפיות למושלמות עשוי להניב תועלת, בהחלט.
כאן, אפילו מנטרה שעליה חוזרת האם, משהו בסגנון אני משוחררת מפסולת, אני ראויה, אני זורמת, אני חיה וקיימת, עשויה להואיל להועיל.
[hr]
כאן, אין לי ברירה אלא להעיד על אותו פתרון שרקחתי, אשר בכל מקרה שגם האם תיקח אותו במקביל לילד, וגם יהיה טיפול או יעוץ פסיכולגי מתאים (או אבחנה מדויקת והכוונה מדוייקת), הרי שהילד יוכל להשתחרר מהמשא הזה ולהיות חופשי, משוחרר ומטוהר.
[hr]
לעניין האכילה נראה שם דף מתאים: "אכילת ילדים על פי ציפיות ההורים". ומתוך השם של הדף עולה עיקר העניין וארחיב בקרוב.