אין לי תשובות, רק ממליצה לא לשטוף את הפות עם סבון, אלא רק עם מים.
גם לא סבון אינטימי וכאלה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, לבת שלי בת השלוש הייתה דלקת בדרכי השתן, טופלה פעמיים באנטיביוטיקה לאחר תוצאה חיובית של תרבית שתן, עשינו שוב בדיקה שלישית לאחר שבוע של מתן אנטיביוטיקה, יצא צמיחה מעורבת של חיידקים נאמר לבצע שוב, גיליתי לאחרונה כתמים כחולים על התחתון, נותנת פרוביוטיקה ומקלחת באמבטיה עם קמומיל ושותפת את הפות עם סבון, אודה לעזרה מה זה ההפרשות הכחולות האלו עם קצת ריח לא חריף

עד איזה גיל יש הפרשות מהפות אצל תינוקות? היה לבת שלי הרבה אחרי הלידה ואז זה הפסיק ועכשיו גיל חודשיים וחצי יש הפרשה לבנה. האם זה נורמלי?

שלום רב
ביתי בת שנתיים וחצי, בתהליך גמילה מטיטולים, ובכל פעם שעושה פיפי/קקי מתעקשת לנגב בעצמה ומשפשפת חזק. לפני כשעה עשתה פיפי וקראה לי לבוא כי כואב ושורף, היה לה דם באצבעות ודם בכל איזור הפות ופי הטבעת. ניסיתי לחפש פצע אך לא מצאתי. אני שי בלחץ, מה זה יכול להיות והאם ללכת לרופאה ( לפני כשבועיים היינו אצל הרופאה עם דלקת בשתן והיא צרחה בטירוף כשהרופאה ניסתה לבדוק את איבר מינה) בבקשה עיזרו לי בדחיפות. תודה

שלום!
בתי בת 7 חודשים וכשהחלפתי לה ניקיתי לה עם מגוון בפות והיה בניגוב נגיעות של כמין דם חלשות כאלו אבל בהחלט רואים צבע בין ורוד לאדום .האם זה מסוכן?? יש לציין שהיום לראשונה עשיתי לה אנלציה ולאחר מכן המסתי לה כדור ורדרד קטן האם יכול להיות שהוא השפיע לכך?? אני בלחץ ודואגת תודה!!

ביתי בת 7 כבר תקופה של כמה חודשים ש"מפשפשת" .לא ממש מפריע לה ולא מתלוננת אבל לא ממש סימפטי לפשפש בציבור... היינו אצל רופא הילדים ונתן משחה הידרואגיסטן קרם שמאוד עזר אבל אחרי כמה שבועות שוב חזר. ניסינו פוליקוטן ולא עזר. רוב הפעמים מלווה בהפרשה שקופה- קרמית. די מפריע לה נראה לי בגלל הרטיבות. כבר זמן רב מתקלחת באמסטיית מים בלי סבון, את התחתונים אני מרתיחה עם סבון טבעי ושוטפת טוב טוב. די נמאס לה לשים משחות ונראה לי שכל ההתעסקות סביב זה מתחיל להציק לה. רופא הילדים אמר שאם יחזור ללכת לרופא עור. חשבתי לפנות לגניקולוג ילדים (ראיתי שיש בשניידר) בכדי לכסות את כל האופציות (עור, נרתיק...). למיזהוא יש עצה לאיזה רופא הכי כדאי ללכת? איך לטפל?

שאלת בנות ממש ממש קטנות:
בת שישה ימים, בוכה בכל פעם שהיא עושה פיפי.
אני חושבת שיש איזשהי רגישות חיצונית באיזור או איזשהו פצע קטן שמכאיב לה מאוד. עם זאת, יש שם לכלוך שצריך לנקות (לא הייתי נוגעת, אבל זה מריח קצת רע), וכשאני מנסה לנקות בעדינות בעזרת מים אז כואב לה יותר.

איך אפשר לעזור לה? אפשר לנקות עם קצת שמן שקדים ו/או לוונדר? חומר אחר?

אני נותנת לה לאכול חמוציות (אורגניות) כמעט כל יום כבר שבוע או יותר, חשוב שזה יהיה מיץ? הבנתי גם שזה טוב למניעה אבל לא לטיפול כשכבר יש.
תודה על העזרה

נשמע כמו דלקת קלה בדרכי השתן. לא כדאי להזניח.
אני מציעה להתחיל עם מיץ חמוציות ובמקביל חפשי מטפל טוב בדיקור סיני, הומיאופטיה קלאסית, רפלקסולוגיה או כל שיטת טיפול אחרת שאת מתחברת אליה.
יש פתרונות יעילים, מהירים ועמוקים, באמת לא חייבים אנטיביוטיקה...

הבת שלי מתלוננת שכואב לה הפות מדי פעם, בעיקר לפני שהיא נרדמת (ואז נרדמת) קיוויתי שיעבור.
ביומיים האחרונים התחילה להתלונן שיש לה "פיפי כואב" (כשעושה פיפי, שורף לה).

אני כלכך לא רוצה להכנס לענייני אנטיביוטיקה.
אשמח לשמוע רעיונות והצעות
תודה

(פלוס יש באמצע איזה דיונצ'יק בענייני בגדים שצריך להעביר לאנשהו)

דף לשינוי שם
למישהי יש רעיון לשם מתאים?

מישהו אולי יכול לומר לי באיזה גיל בממוצע מתחילות להופיע הפרשות?אני ממש לא זוכרת, תודה
לא יודעת על ממוצע, אבל הפרשות מהפות אצל ילדות מתחילות בערך עם הכניסה לגיל ההתבגרות, לי התחילו בגיל 11 +-.
אם יש לה הפרשות, משהו כנראה לא תקין. זו יכולה להיות בעיה הורמונלית או זיהומית (פטרייה וכו').

מישהו אולי יכול לומר לי באיזה גיל בממוצע מתחילות להופיע הפרשות?אני ממש לא זוכרת, תודה

לפעמים כשילדות משחקות בארגז חול הן יכולות להידבק בכל מיני דברים.
הייתי ממליצה לקפוץ לרופאת משפחה בהזדמנות..

הבת שלי בת 3 בדיוק, לאחרונה ראיתי בתחתונים שלה כתמתמים כאלה שנראים ממש כמו הפרשה מהפות (צהבהב חלבי כזה שטיפה מתקשה).
היום היא אמרה לי "אמא תראי יש לי כתם של קקי בתחתונים" ואני רואה כתם צהבהב-חום ממש של הפרשה.
בקיצור, אני מודאגת, נראה לכם נורמאלי?
באיזה גיל זה אמור להתחיל בכלל?
זה יכול להופיע מסיבות אחרות כמו אולי דלקת,פטריה וכו'?בגיל 3?
היא לא מתלוננת על משהו שמציק לה שם.
/-:

ילדה בת שנתיים ורבע שרוצה את החולצה הכחולה ומתעקשת אבל היא עוד לא יודעת צבעים

זה מזכיר לי את בן השנה ותשע (כן, קטן, אך סופר מפותח...) שלעתים מתעקש שהוא רוצה "את היאוק! לא יאוק הזה!! יאוק אחר!!" אז במקום לנסות להציע לו כל מיני "יאוקים", אני מושיטה לו את קופסת הצבעים ונותנת לו לבחור את ה"יאוק" החביב עליו (גם אם זה אדום, או כתום, או צהוב...). בקיצור, קחי אותה אל מדף החולצות ותני לה לבחור את הכחולה החביבה עליה. מקסימום תצא ורודה, העיקר שהיא בחרה.

רוצה לק, ופלסטר, ועוד ועוד שגעונות...
אני בהתחלה נלחמתי בלק ובפלסטרים, הרשיתי רק אחד, וכן הלאה. אחרי שהבנתי שזה סתם גורר מלחמות, הפסקתי להלחם... אז הן מושחות עצמן בלק, ומדביקות על עצמן פלסטרים בלי שום סיבה נראית לעין. הגדולות כבר לא, אבל הקטנה בת 4 וחצי עדיין ממציאה פצעים או שולפת פצעים ישנים בתור תירוץ לזה שהיא חייבת חייבת חייבת פלסטר של דורה, ברגע זה ממש, אחרת היא תמות! אז פ'סדר. שיהיה פלסטר של דורה. עדיפה ילדה עם כמה פלסטרים מיותרים וחיוך רחב ומרוצה, מילדה ממורמרת וכעוסה שממשיכה לדרוש את הפלסטרים וליילל במשך שעה וחצי כי לא קיבלה.

אני יכולה להבין את התסכול שלה, את הצורך שלה בפיתוח העצמאות, אבל לא רוצה לעודד את בזבוז הזמן הזה.
אפשר לעשות איתה הסכם. כשיש זמן, והיא יכולה "לבזבז" זמן, אז יש לה חופש לבחור. אבל כשאין זמן, כמו בבוקר, היא צריכה לותר, או להכין את הבגדים שהיא רוצה כבר בערב.
ככה היא תקבל את חופש הבחירה גם כשיש זמן וגם כשאין זמן.

וחוץ מזה, אפשר לחשוב שלבנות קטנות יש רק פות. אשמח לעוד דיונים בנושא בגדים, אי-פור, ושלל בעיות אחרות של בנות קטנות. אני מוצאת את עצמי לפעמים אבודה מול ילדה בת שנתיים ורבע שרוצה את החולצה הכחולה ומתעקשת אבל היא עוד לא יודעת צבעים אז לך תדע לאיזה חולצה "כחולה" היא מתכוונת. או שהיא רוצה לק, ופלסטר, ועוד ועוד שגעונות...
כמובן שהדבר מודגש לנוכח זה שהיא אחות קטנה לשני בנים (שאחד מהם יכול לצאת מהבית עם שתי נעלים שונות, מכנסיים הפוכים וחולצה קצרה בחורף .

דנה, ירוק עם ריח זה טריכומונאס!!! חיידק, שלא עובר אלא בטיפול.
פני לרפואה הקונבנציונאלית וחזקי אותה ברפואה המשלימה: פרוביוטיקה, שום, המעטת הפחמימות הפשוטות ועוד.
אחרי שוך הטיפול הקונבנציונלי נקטי בכלים שנותנת הרפואה המשלימה כדי למנוע הישנות.

רק בריאות!!!

דנה,הייתי בודקת,גם אצל הרופאה הקונבנציונאלית,נשמע כמו פטריה,ולא כדי להזניח.
קחי אותה לפחות לאיבחון,את דרך הטיפול תוכלי אחר כך לבחור ולהתייעץ(-כשתדעי במה צריך לטפל....)
תרגישו טוב ושבת שלום

ילדתי בת חמש, עם הפרשה צהובה -ירקרקה מהפות (סליחה על התיאור הגרפי...) שורף מידי פעם ברחצה, עם אדמומיות כמעט תמידית בחלק הפנימי של הפות. ריח לא נפלא נלווה לתופעת ההפרשה. (אין התעוררויות ליליות או כל תופעות בלילה, כך שלא נראה כתולעים)
מחפשת בנרות , רעיון או תובנה שיעזרו לי לעזור לה מבלי לבקר אצל הרופאה הקונבנציונאלית. תודה.

אני משתדלת לתת לה מעט בחירה, שלא תתבלבל וכן הלאה, אבל זה לא עובד.
מכירה את העניין. אני חושבת שזה תלוי בכמה את נחושה. אם תקבעי כללים ברורים ותפנימי אותם בעצמך, ללא תזוזה, יהיה יותר סדר. למשל: מותר להחליף בגדים רק פעם אחת אחרי הגן. מותר לבחור מתוך שתי חולצות. למצוא משהו שמאפשר בחירה אבל בלי בלגן. ולהיות מאוד מאוד מאוד ברורה ועקבית.

שלום לכולכן,
בתי בת השלוש משקיעה את רוב זמנה ומירצה (אגב, ללא דוגמא אישית מאימה הורתה..) בחיפוש, בחירה ולבישת בגדים "יפים", ש"מתאימים", בגדים ש"אני אוהבת". אם זה לפני היציאה לגן, לאחר החזרה מהגן (החלפת המחלצות שנלבשו בגן לחדשות), לאחר המקלחת, לפני השינה,ולמעשה, בכל עת כמעט.
היא מבקשת לטפס לארון ולחפש, שנבוא לעזור לה, "זה לא יפה", "זה לא מתאים", "אמא, מתי המכנסיים הפרחוניים כבר יחזרו מהכביסה?" .
היא לא תצא מהבית ללא המכנסיים התכלת עם הפרחים (זו המילה האחרונה עכשיו). העניין אורך דקות ארוכות ומורט עצבים עבורי, שלא לדבר על אביה האומלל, שלא מבין מאיפה זה בא לו...
אני כשלעצמי חסרת סבלנות בכל הקשור לביגוד, אשקיע בזה אולי 2 דקות, גם במחיר של יציאה מהבית כשאני נראית מעט "לא מסודרת".
אני משתדלת לתת לה מעט בחירה, שלא תתבלבל וכן הלאה, אבל זה לא עובד.
היא חשה בחוסר הבלנות שלי, בעצביי מתרופפים, ו(אולי דווקא בשל כך) ממשיכה בשלה.
אני יכולה להבין את התסכול שלה, את הצורך שלה בפיתוח העצמאות, אבל לא רוצה לעודד את בזבוז הזמן הזה. אני לא רוצה לסרס אותה ואת התהליכים שהיא עוברת, לא רוצה לפגוע בקשר שלנו, אבל רוצה מאד לשמור על גבולות ולאפשר לה להמשיך הלאה ולא להתקע במקומות האלה. הייתי שמחה גם להיות שותפה להתחבטויותיה, אבל לא לתת לזה לצאת מכלל שליטה.
מי שתוכל לתת לי כמה עצות, תובנות, הע/ארות בונות, אודה מאד מאד.

מה אני עושה?

אולי דווקא בגלל שהיא בלי חיתול הרבה זה מחמיר? לא כי חיתול יעזור אלא כי אולי האזור מתגרה כשהיא ערומה ואם האזור יהיה מכוסה יהיה דווקא פחות גירוי?
אולי זו רגישות למשהו שהיא באה במגע איתו הרבה - דשא לדוג'? או צמח אחר?
ואני אישית שמתי משחה כשהיה אדום ומצייק באזור - בד"כ קלנדולה או משהו דומה וזה עזר די מהר.

ולגבי חיתולי כותנה אין לי תובנות.

שלום רב, לבתי שחר בת העוד מעט עשרה חודשים יש כבר הרבה זמן אדמומיות בפות ונראה שזה מחמיר למרות שהיא בלי חיתול הרבה, כבר לא ברור לי אם זה טוב לשים משחה או לא? בטח צריך לשים משחה שהאדמומיות כבר חמורה? כנראה אלך מחר לרופא לבדוק את זה.
רציתי גם לשאול על חיתולי בד, יש פה מישהי שפשוט השתמשה בחיתולי טטרא? איך שמים אותם? בטח עדיף חיתולי כותנה, לא?
תודה רבה אשמח לעזרה!

תמר,
אם היא כל כך שונאת בדיקות,
תני לה כל יום מהאבקה הפרוביוטית כמה ימים, ותראי עם יש שיפור.
אפשר בנוסף לשים מהאבקה על הפות.
בחנויות טבע יש ג'ל של עףץ התה, מאוד מרגיע את הגירוד. את יכולה לשאול אם זה מתאים גם לקטנות.

אני ממש לא ממוחית. אבל, אני חושבת שלנשים ההפרשות קשורות למחזוריות ימי הפוריות וכו', ולכן לא נראה לי שזה מה שאת מתארת.
נראה לי ממש קנדידה.

תודה,
העניין הוא שיש לה פחד גדול ממגע של זרים (כולל של הרופאה הנחמדה שלה) ותמיד בדיקות מלוות בבכי והתנגדות. לעשות בדיקה במקום כזה תוך כדי שהיא מתנגדת, נראה לי ממש לא טוב, אם כי בשבילה אולי אין הבדל בין משטח גרון כשהיא מתנגדת לבין זה. היא לא מתביישת כמובן עדיין, היא פשוא לא רוצה שיגעו בה, במיוחד לא שם (לא אוהבת גם כשאני רוצה לבדוק שם). כיוון שלא נראה בכלל שזה מפריע לה, מתגרדת רק לעיתיפ רחוקות (היום למשל לא התגרדה כלל), אני תוהה אם למהר לטפל בזה, או שאולי פשוט ייתכן שלפעמים יש לילדות הפרשה מהנרתיק, כשם שיש לנשים?

אני חושבת שמה שאת מתארת זה מקרה קלאסי של קנדידה בפות.
ברור שצריך לראות כדי לאבחן.

לי נראה שזה ממש לא בעיתי ללכת לרופא בשביל זה.גיל 3 זה לא גיל שילדות מתבישות.וגם אם היתה לי ילדה שנורא מתבישת , אני חושבת שהייתי הולכת לרופאה אישה.
לי נראה חשוב שבן אדם ילך לעזור לגוף של עצמו ולא ינמק עם הבושה והחולי .

אפשר להסביר לה קודם שהרופא יבדוק אותה בעדינות ,יציץ ויגיד לכן מה זה.תגידי גם שאת תיהי איתה כל הזמן.

אם אכן זה קנדידה,יש כל מני טיפולים קונבנציונליים:משחות ואפילו סירופים.
אני חושבת שזה יעיל, אבל לא לטווח הארוך,גם עלולים להיות סיבוכים לפעמים מהטיפול.

אם את בעינין של רפואה אלטרנטיבית יש כמה אופציות : תזונה -לרוב ממליצים על הפחתה בסוכר וכ',בשביל זה צריך נטורופת טוב.
פרוביוטיקה-חידקים טובים שילחמו ברעים.
דיקור שיחזק את המערכת החיסונית .

בריאות.

לילדתי בת השלוש יש מדי כמה ימים הפרשה שנראית כמו מין פירורים לבנים בפות (לא פירורים זעירים, נגיד שלוש-ארבע חתיכות קטנות שכל אחת בגודל... קצת פחות מעדש אדום למשל, סליחה על ההמחשה). ייתכן שההפרשה קיימת כל הזמן - היא בדרך כלל לא רוצה שאבדוק, רק לפעמים מראה לי ואומרת "שוב הפיפי מלוכלך" ולפעמים (בערך פעם ביום בעיקר כשהיא ערומה) מתגרדת לזמן מה. לא נראה שמציק לה בזמן שמשתינה. היא גמולה כבר יותר משנה ועם חיתול רק בלילה. המקום לא אדום, אבל יש ימים עם ריח פחות טוב (אבל היום למשל, כשבברור הייתה הפרשה, לא היה ריח).
בקיצור, כיוון שלא נראה שזה מאוד מפריע לה באופן שוטף, אני מודאגת בעיקר מהשאלה אם זה מעיד על משהו שדורש טיפול, ואם לתמצת:

האם תקין שלילדה בת שלוש תהיה הפרשה לבנה מהפות? ומה עושים כדי לטפל בזה בעדינות? אני נורא חוששת מללכת איתה לרופאה בגלל בעיה כזו ובגיל כזה.

כל ערב היא יושבת באמבטיה אבל אנחנו לא נוגעים כדי לנקות. בדרך כלל האמבטיה היא עם מין תחליב רחצה של וולדה לתינוקות או עם שמן אמול של ד"ר פישר, מפני שעור הגוף שלה יבש מאוד בעונה זו ובלי זה היא מתייבשת עוד יותר.

אשמח לעזרה מהירה.

מתגרדת ומתולננת שכואב / שורף ויש לה ריח לא נעים מהפות.
הדלקת היא לא בשלפוחית! היא חיצונית.
אין לה בעית שליטה בסוגרים, רחוק מזה, היא היתה הרבה מאוד בלי חיתולים ובגיל שנתיים נגמלה במהירות מיוזמתה באופן סופי מחיתול.
אנחנו לא מסבנים את האיזור.
ובאופן כללי לא מסתבנים הרבה.

אבדוק את עניין התזונה לא אוכלת הרבה סוכר אבל הדרים אולי דווקא כן ואולי זה יותר מידי בשבילה.
היא לא מרבה לאונן אבל אולי פוצעת עצמה כשמגרדת.

איילה לא הבנתי על בסיס מה התעורר אצלך חשד שיש שלילדה יש בעיה מורכבת עם המערכת האורוגניטלית
תודה על התגובות

ממה הבת שלך נגמלה לפני שנה וחצי?
אם הכוונה היא לכך שהשיגה שליטה על סוגר השתן?
אולי אני טועה , אבל נראה לי שלילדה יש בעיה מורכבת עם המערכת האורוגניטלית.

עוד ענין תזונתי : סוכר . גם מעודד פטרת וגם דלקת בדרכי השתן.
לבדוק את התזונה וגם לעשות בדיקת שתן לסוכר /בדיקת דם.

אם היא מרבה לאונן , מה שדי סביר ונורמאלי , אבל פוצעת את עצמה תוך כדי , אולי כדאי לקנות לה KY גל שתשתמש בו .וכמובן לא לסבן.

מבחינה של כל מני בעיות מבניות אורוגניטליות , שהאמת היא שאני לא מתמצאת בהן , אבל אני מניחה שיש מי שיסבול מהן,עדיף בדיקה רצינית של מומחה בתחום , שיבדוק היטב ויתן אבחנה .
הילדה לא תסבול מכך שמתעסקים איתה יותר מדי/עם איבריה המוצנעים , היא תהנה מכך שלא מזניחים את הבעיות שלה.שכמובן , מאוד מעיקות וכואבות.

ברור שאם קצת גל יעזור למצב , סבבה .אם לא , לכו על איבחון מקיף אצל המומחה הכי טוב שאתם יכולים להרשות לעצמכם.יש מצב שעושים את הבדיקה בהרדמה/טישטוש (והרי זה לטובה ), בדיקה תפקודית : אם יש פינוי טוב של השתן , אולטרה סאונד וכ'

עוד עינין שאני נזכרת בו : חברה שלי נהגה לספר שהיו לה הרבה בעיות עם דלקות בשלפוחית , אבל אמא שלה מצאה דרכים אלטרנטיביות לטפל בה וזה הקל ושיפר מאוד ,וככה היא נמנעה מניתוח.

אני חושבת שסטריאואידים זה פיתרון מאוד קצר מועד ,מבחינה של טיפול ממושך :ממש יותר נזק מתועלת.
החלפת תחתונים היא בעיני פיתרון שעוזר לבעלי חניות הבגדים.

הרבה בריאות.

צריך להבדיל בין גירודים לבין נוגעת כי נעים לה.
הטיפולים שאת מתארת בעצמם נשמעים די חריפים.
אני יכולה להגיד שכשאצלנו היתה פטריה מאד מאד מאד חריפה שכבר הלכתי לרופאה (זה לא קורה הרבה) והיא רשמה משחות מרשם חריפות והנהנתי לה כי הייתי בטוחה שהנה אני יוצאת מכאן והולכת להשתמש בכל זה כי המצב קטסטרופה, בסוף פתרתי את זה תוך ימים ספורים בשיטות רכות יותר.
האם אתם משתמשים בסבון באיזור הזה? האם היא אוכלת מזון חומצי כמו הדרים?
בתור התחלה כדאי להפסיק כל שימוש בחומר הוא לא מים באיזור ולנסות להוריד הדרים לכמה זמן.

הילדה נגמלה לפני שנה וחצי בקלות. מאז היו לה כבר 3 פעמים דלקת.(אדום ויש הפרשה) טופלה באנטיביוטיקה משחה פעמיים ואח"כ במשחה עם סטרואידים. טיפלנו גם נגד תולעים.החלפתי את כל התחתונים שלה. לאחרונה אין אדמומיות אבל מגרדת כל הזמן. חוץ מזה שנוגעת שם כי נעים לה.
אני דואגת גם פיזית שיהיה לה נזק. וגם בגלל שכל הזמן עסוקים בפות שלה.
אשמח לתגובות אולי מישהו מכיר איך לטפל בזה?

לי זה נראה הגיוני לשאול אותה בבוקר מה היא מרגישה ושתתאר את הסימפטומים .
אני הייתי מבקשת ממנה שאני אבדוק .

לפי ידיעתי , אם הגירוד הוא בעיקר בלילה זה קשור לתולעים (ראי דף).
פטרת יכולה להציק בכל מני שעות.גם צריך לברר אם היא חושבת שנכנס/הכניסה משהו לנרתיק.

להתעלם ?-ממש לא.
<אילה מתעבת התעורריות בלילה , כל מה שניתן לטפל בו בשעות היום , עדיף שיטופל ביום>

שאלה חשובה. ביתי בת ה 7 התעוררה הלילה עם גרד עז בפות ואדמומיות שטפתי קצת נרגע..וכעקרון לקח לה זמן להרדם אחר כך מרוב גירודים. מה דעתכן? ללכת לרופא?לקנות משחת אגיסטן?להתעלם?

האם הפרשה "גבינתית" מהפות אצל בת חצי שנה מצביעה על משהו?

_היא ישנה איתנו במיטה משפחתית. זה כיף גדול ואני חובבת את הרעיון אבל זה קשה מאד בגמילת לילה.
כי כל הרטבה שלה צריך להחליף את 2 הסדינים שלנו (הם תמיד מרטיבים גם וגם) ולקוות שאנחנו עצמנו לא רטובים.
בקרוב היא עתידה לעבור לחדר משלה. אם זה יצלח ואחרי התבססות שם - ננסה שוב._

אפשר למצוא פתרונות כמו לשים סדין מגן מתחת (לנו יש כזה בלי גומי אז זה נוח) ומתחתיה מגבת, כך שלא תהיה הצפה על כל המיטה או פשוט לפשפש אותה באמצע הלילה איזו תקופה (לקחת אותה מתוך שינה ולהניח על הסיר).

אני מתנצלת על ההתערבות שלי בנושא, זה פשוט קצת מציק לי שגומלים ילדים בגיל מאוחר מחיתול בלילה, מרגיש לי שמתי שלא תעשי את זה זה יהיה אותו דבר (יעני עם פספוסים עוד להרבה זמן א"כ) , ברור לי שאת יודעת טוב ממני מה כדאי לעשות איתה ומתי. אני רק העלתי רעיונות במקרה ותחליטי אחרת.
אני מקוה שאת לוקחת אותי ברוח טובה.

פטריה אוהבת חום ולחות (לכן גם לרוב "באה" בקיץ).
לפטריה יכולה להתלוות הפרשה או ריח לא נעים.
עוזר: לאוורר ולייבש - לא לשים תחתון צמוד, עדיף שמלה+גרביים ולאוורר,
לייבש היטב אחרי אמבטיה ("לספוג" עם מגבת רכה, לא לנגב - כדי לא לשרוט),
להחליף תחתון (אם ישנו) לפחות פעמיים ביום,
מבחינת תזונה - להמנע ממתוקים (אם יש צורך להחמיר - להמנע מפחממה פשוטה בכלל).
לעשות אמבטיה עם קלנדולה (להכין חליטה מרוכזת ולשפוך לתוך אמבטיה).
יש מלא משחות שעוזרות "לייבש" את האיזור, החל במשחת קלנדולה של וולדה (טבעית),
דרך "אורה", "עדינול" של "טבע" - יש להם גם נוסחה למצבים קשים של אדמומיות, היא מגיעה בצבע לבן,
ועד דזיטין שזאת בומבה של צינק אוקסיד (40% אם אני לא טועה) - עוזרת תוך יממה.
<כמדומני צינק אוקסיד זה טלק>
אצלנו בבית אני מורחת משחת קלנדולה של HEEL שהיא כעקרון פחות קשורה לרשימה דלעיל,
אבל אצלנו בבית אני מורחת אותה על כל דבר בעת צרה.
הפתרון האחרון (אחרי שבטוחים שזאת פטריה והיא לא עוזבת אחרי טיפול "לייט") הוא בייבי אגיסטן.

כל משחה שציינתי צריכה לתת הקלה תוך יומיים-שלושה, אם אין הקלה יש לפנות לרופא.
(זה מה שכתוב באלון הצרכן של דזיטין אבל מזה אפשר להסיק על כל המשחות ה"כבדות")
תרגישו טוב

כל איזור הפות והטוסיק אצלינו אדומים בגיל שנתיים וחצי כבר קרוב לשנה בלי חיתולים. כלומר אדום רק לאחרונה, בלי חיתולים - הרבה זמן.........
המשחה הרגילה ממש לא משפרת את המצב ויש בכי קורע לב כל הלילה. משום מה מיים לא כל כך עוזרים ולכן אני חושדת שזו פטריה
מישהו מכיר?יודע?יכול לעזור?

_אבל לפעמים בלילה מתעוררת בבכי ומתלוננת ששורף.
בסוף הדבר שהכי עוזר זה להפשיט אותה ולשוטף לה את הפות בזרם מים בכיור_

בהחלט לבדוק תולעים במעיים

בפטריה המים שורפים ולא כ"כ עוזרים
ודווקא בגלל שההתעוררויות הן בלילה,
אז התולעים יוצאים לטיול.
שמעתי שהם יוצאים ב12 בלילה ואז ב4 או ב5 בבוקר.
לא צוחקת.
יש להם שעות שהם אוהבים לטייל.
להאיר עם פנס לתוך כל פתחי האוורור ולחפש יצורים קטנטנים.

אני הייתי "מאשימה" את החיתולים.
יכול מאד להיות אבל לא בהכרח. הבת שלי כשהיתה עם חיתול בלילה (והיתה עושה ה...מון), לא היו שום עניינים, ודווקא בתקופות שהיתה בלי חיתול בכלל (אם או בלי פספוסים) היתה אדמומיות באיזור.

אם לא מתאים לך עדיין להוריד חיתול אפשר לנסות להחליף את סוג החיתול. לבת של חברה שלי היתה פטרייה שעברה כשהיא החליפה מהאגיס (איכס) לפמפרס (איכס).

כי ניסינו להוריד והיא הרטיבה המון.
כולל בשנת צהריים קצרה ויחסית היא ילדה שלא הולכת הרבה לשרותים.
ברקע יש אח גדול שגמילת הלילה שלו היתה מ-א-ד ארוכה וקשה. אני יודעת שלא בטוח שזה משמעותי לגביה. (יש בזה ענין גנטי ומצד שני הוא בן והיא בת)

והאמת?
היא ישנה איתנו במיטה משפחתית. זה כיף גדול ואני חובבת את הרעיון אבל זה קשה מאד בגמילת לילה.
כי כל הרטבה שלה צריך להחליף את 2 הסדינים שלנו (הם תמיד מרטיבים גם וגם) ולקוות שאנחנו עצמנו לא רטובים.

בקרוב היא עתידה לעבור לחדר משלה. אם זה יצלח ואחרי התבססות שם - ננסה שוב.

אני הייתי "מאשימה" את החיתולים.
למה בעצם את לא מורידה אותם? (בעיקר אם היא גמולה כל כך הרבה זמן).

<השאלה נשאלה בטון נחמד וסליחה אם היא נשמעת חטטנית>

גם נייר טואלט וסבון כביסה יכולים לעורר רגישות, ובדים סינטטים או צמודים (ובטח יש עוד כמה וכמה אפשרויות)

תשטפי לה תמיד עם מיים
סבון לא אמור להגיע לשם.
חוצמזה, חיתולים רב פעמיים יכולים לעזור (הכי עדיף בלי).

יכול להיות גם תולעים
ראי תולעים במעיים אם אני לא טועה

יכול להיות שיש לה דלקת זה נפוץ אצל ילדות בשלבי גמילה

יש דף ילדות קטנות אולי להעביר

מישהי נתקלה בתופעה?

שורף לה כששוטפים לה עם סבון. אז הפסקנו. שוטפים רק עם מים וזהו.
אבל לפעמים בלילה מתעוררת בבכי ומתלוננת ששורף.
בסוף הדבר שהכי עוזר זה להפשיט אותה ולשוטף לה את הפות בזרם מים בכיור.

היא בת 3. גמולה מאז שהיתה בת שנתיים. בצהריים ובלילה עדיין עם טיטול. (אני מתה להפטר גם מזה. אולי זה יקל עליה)

מישהו מכיר?
יש דרך לעזור לה?
זה אמור להדאיג?

במשך היום אני מנגבת לה מפיפי עם נייר טואלט. אבל לפעמים היא עושה לבד ולא תמיד אומרת לי.

סליחה על כל התאורים הגרפיים. יש דרך להיות הגיינית יותר? להקל עליה?

ואני מבינה עכשיו שאולי זאת בדיוק הייתה הבעיה. שניקיתי לה יותר מדי טוב שם בפנים.. מה אתן אומרות?!
הגיוני לי.
מים. רצוי בישיבה באמבט או תחת הברז, לא לשפשף ולא לגעת, חשוב לייבש היטב, בטפיחות לא בניגוב!
אם לא עובר, הרשי לי להמליץ על משחת הקלנדולה של ולדה. מרחי אך ורק מבחוץ ומעט מאד. זה כבר יפעל את פעולתו אם זו תפרחת חיתולים.

תודה רבה על התגובה. אני אנסה זאת...

לא היתי נכנסת בכלל עם מגבון לתוך השפתיים. ממש לא. במגבון יש חומר ניקוי חזק מאוד (נסי לנקות איתו שרותים - זה משהו מדהים ומפחיד כמה זה מנקה טוב).

למעשה כרגע כשאדום, האם אפשרי מבחינתך בכלל לותר על המגבון ולשטוף רק במים תחת הברז? אפילו קקי אם שוטפים מיד, במים פושרים הכל יורד ללא כל סבון. זה הדבר הראשון שהיתי מנסה. אם זה לא עובר היתי הולכת לרופא, אבל ממש לא לרופאה הזו...

וואו! היה לי ממש חשוב לקרוא פה. יש לי שאלה. לבת שלי (בת עשרה חודשים ) יש צבע אדום כהה מאד בתוך הפות. לי אישית זה ניראה לא טוב אבל אני לא יודעת את מי לשאול. הרופאת ילדים אמרה לי (בפעם האחרונה שהיינו, וזה היה מאד מזמן בערך לפני שבעה חודשים) לנקות בפנים עם מגבון לח אז זה מה שעשיתי , ואני מבינה עכשיו שאולי זאת בדיוק הייתה הבעיה. שניקיתי לה יותר מדי טוב שם בפנים..
מה אתם אומרות?!

גם הרבה מים בלי שום חומר מנקים מספיק טוב ולא נשאר שום ריח.
מנסיוני אפשר ועדיף לא לסבן בכלל, בטח לא באזור כ"כ עדין עם עור כה דק. האזור הזה בגוף בנוי להתנקות בעצמו וזה לא דורש יותר מדי התערבויות.

בין השתיים הגדולות לקטנות מצטבר חומר סיכה בכמות קטנה בצבע לבן- צהבהב ובריח מסריח (ריח של שתן שעמד הרבה זמן). אני מנקה לה כמו שאני מנקה לעצמי- שוטפת עם היד עם מעט סבון ואז עם מים או רק עם המים. מרגישה מאוד בנוח עם השטיפה.

אולי זה מיותר לרוב מי שמגיעה הנה, אבל עם בנות להתרחק כמו מאש מבייבי פסטה. לא משנה איפה מורחים, בסוף זה נכנס בין השפתיים החיצוניות לפנימיות ולהוציא את זה היה ממש קשה. אם חייבים משחה אז רק משהו שנספג בעור (אני ממליצה על המשחה של וולדה).

וואלה גם אני עדיין מרגישה חוסר בטחון בכל האזור הזה..
אני לא מסירה את ההפרשה הלבנה. ככה אמרה לנו יועצת ההנקה בבי"ח וככה גם כתוב באתר של טיפת חלב.
כתוב שם שיש הורים שחושבים שאלו שאריות מהמשחה. אני מהאלה... כל פעם רציתי לשאול את האבא למה הוא מרח שם...

אתן מנקות בפות בעת ההחלפה?

את הניגוב עושים מלמעלה למטה (לכיוון הישבן).
אין צורך לנקות בפנים. (מלבד אם נכנס לשם קקי). ההפרשות הן טבעיות.
שטיפה רגילה (בכיור) עושה את העבודה. לא להשתמש בסבון.
אסור לנקות בתוך השפתיים הפנימיות. מנקים בין השפתיים החיצוניות לפנימיות.

אני לא מנקה לכתחילה. רק אם נכנס קקי.

אתן מנקות בפות בעת ההחלפה?ראיתי שיש שם הפרשה אבל אני לא בטוחה אם לנקות או שיש לזה יעוד:-P?

שרה, לא מומלץ בכלל לסבן בפות ולכן עדיף לשבת באמבטיה שאין בה סבון בכלל,(גם לא סבון נוזלי או סבון ללא סבון), ורק לקראת סוף האמבטיה לסבן את הטוסיק בעמידה ולשטוף.
אם אכן יש לה פטרייה, אל תסתפקי בטיפול הקונבנציונאלי. יש חשיבות לשינוי בתזונה בהתאם כדי שהפטרייה לא תשגשג . כדאי לברר האם הפטרייה היא בדרכי השתן או בנרתיק ולטפל בהתאם- לברר אצל מרפא טבעי טוב על דרכים טובות שכוללות עיצות תזונתיות וחומרים טבעיים מתאימים לטיפול בפטרייה.

בעיקרון נדמה לי שעדיף לא להשתדל יותר מדי עם מלאכת הניקוי והייבוש של האיזור הזה. הוא בנוי כך שיידע לדאוג טוב לעצמו וההתערבויות עלולות להפר את האיזון ודווקא לגרום להתפתחות של פטריות וצרות אחרות.

גם אני לא מבסנת בפות. את הטוסיק מסבנת בסבון שמן זית ללא תוספת בשמים (בחנויות טבע, די בזול).
אם הריח לא עובר תוך יומיים-שלושה יש סיכוי שיש לה שם פטרייה וכדאי לתת לרופא לאבחן. מאוד לא כדאי להזניח פטרייה, שכן היא רק הולכת ומשגשגת ולרב לא נעלמת מעצמה.

רקל עצמי לספר ידעתי...

אני מושיבה באמבט ללא סבון כלל.
מקלחת ומסבנת בעמידה.
סבון-רק בטוסיק. את הפות אני לא מסבנת לה כלל. רק "מעבירה את כף היד שלי עם מים כדי לודא שאין שאריות חול או משהי כזה.

חשבתי שאולי, אז ניסינו איזשהו סבון מוצק טבעי (שהוא גם שמפו) שאמרו לי שמתאים לתינוקות, וכשסיבנתי אותה, היא טענה ששורף לה בפיפי (אח"כ גם אני ניסיתי, ובהחלט יש משהו בדבריה...).
נראה לי שאחפש סבון חדש, יש לך אולי המלצות?
וגם שאלת בורה: כמה יסודי צריך לסבן ולנגב? בעיקרון, אני מעדיפה שהיא תסבן את עצמה, מפאת האינטימיות של האיזור...
תודה, שרה.

היא בד"כ יושבת באמבטיה עם סבון נוזלי
ואולי זה דוקא בגלל הסבון?
הוא משנה את חומציות הסביבה ויכולעודד פטריה.

על אף מקלחות יומיומיות, לביתי (שנתיים) יש לעיתים ריח רע מהפות, אולי זה בעצם רוב הזמן, ואני מריחה רק כשהיא בעירום מלא? (גם היא לעיתים אומרת "יש ריח מסריח בפיפי")
היא בד"כ יושבת באמבטיה עם סבון נוזלי, האם זה מנקה מספיק? ואולי זה בגלל שלא מנגבים מספיק יסודי?

ואני מצאתי את עצמי מסבירה לפני כמה חודשים לפספוסה בת שנתיים וקצת למה לובשים תחתונים מתחת לג'ינס...
איכשהו כשאת מגלה שאת נושאת בת, ומדמיינת את עצמך כאמא לבת, משוחחת איתה את שיחות הבנות האלה - לא תיארתי לי שזה יקרה כבר בגיל שנתיים (-:

אגב - מה אתן מסבירות להן כשהן או הם מצטרפים אליכם בשירותים ומגלים את נפלאות המחזור? (מה שהבת שלי עשתה - לקחה פד, הדביקה אותו אצלה בתחתונים, לקחה עוד פד, הדביקה אותו לרצפה, הכריזה שזו מיטה והשכיבה עליו את אחת הבובות לישון).

תולעים קטנות שיש בחול
תולעי מעי מדביקות רק דרך הפה (כלומר - אם נכנסות ביצים של תולעים למערכת העיכול, מהצד המתאים).

לגבי להלביש מכנסיים מתחת לשמלה - זה בעיקר כדי שיהיה נוח לרחוץ, וכדישלא יהיה דחוף לרחוץ. אם חול נשאר יותר מדי זמן, זה פשוט מגרד - משתפשף, פיזית. וזה בטח מציק (אבל גם לבנים!).

טוב, אז אני כן אגיד שלי יש פחדים מתולעים קטנות שיש בחול וכל מיני מרעין בישין, וכשהילדה הלכה לגן הלבשתי לה תמיד מכנסיים קצרים מתחת לשמלה, אם היא רצתה שמלה. התחתונים בלבד לא נראו לי הגנה מספקת לישיבה על חול. שמתי לב, שכל האמהות לילדות בגן עשו אותו דבר, ומאותה סיבה.
בים דווקא אני לא דואגת, היא ישבה שם עירומה על החול.
לא בים, אני מודה שבשכונה שלי - בכלל לא נתתי לה בינקותה לשבת על שום חול/אדמה וכו'. הכל מלא קקי של כלבים וחתולים ובדלי סיגריות ועוד גועל נפש. האמת, בחורף רטוב ובקיץ אי אפשר בכלל להסתובב שם בגלל הסירחון. וזו שכונה מטופחת.

(את הרופא שלנו אני לא אשאל כי אני יודעת בדיוק מה הוא יגיד)
נו, וכנראה כל רופא יגיד משהו דומה, כי בעולם המערבי לא מכירים ילדים שאינם מחותלים/לבושים.
בעיה - אין את מי לשאול, אז סומכים על "אני לא מכירה אף אחד שזה קרה לו" /-:

סיפרתי לאמא שלי אתמול שהיינו בבוץ (כששלוש פעמים ביום שואלים אותך מה חדש ומה עשיתן היום את מגיעה לרמות פירוט שלא תיארת לעצמך...)
והיא התחילה עם "תלבישי לה תחתונים או חיתול או משהו"

כל מה שכתבתן כאן על זה שה"מערכת" יודעת לשמור על עצמה ושום דבר לא נכנס,
זה על סמך מידע רפואי בדוק (נאמר, חוות דעת של רופא נשים או ילדים) או רק מנסיונכן?
כי "עשינו ולא קרה כלום" זאת לא הוכחה... אתן יודעות...
ואני ארגיש מאוד רע אם יגרם לה איזשהו נזק רק בגלל שאני חולה על התחת שלה.

(את הרופא שלנו אני לא אשאל כי אני יודעת בדיוק מה הוא יגיד)

ה עוגיה , שאלת ספציפית על בוץ, אז אני בהחלט שמה תחתונים במצב כזה וגם בארגז חול, כי מנסיון העבר מאז שהיא קטנטונת, זה מאוד שורף שם אח"כ.

בשאר הזמן היא חופשייה ומשוחררת, אבל בוץ ממש לא נשמע לי סימפטי.

איזה קטעים!
בדיוק עכשיו אני מתמודדת ביני לביני עם הסוגיות הללו.
אומני מסתובבת חופשייה ומשוחררת בחצר עם כל החול, קוצים, עלים, ענפים, חרקים, כלבים, חתולים, תרנגולות ועוד ועוד.
הרצון הראשוני שלי היה להשאיר אותה עם חיתול או "משהו" אבל מייד הבנתי שזה משהו תלוי חינוך וכי באמת יש חברות בהן הילדים / ות בעירום מלא עד שלב מסויים (או עד בכלל) וזו לא בעיה.
אז ליתר בטחון אני בודקת, כן מציצה בפישוק כשאני רוחצת אותה. ובנתיים טפו, טפו,טפו המערכת אכן נשמרת. ובינינו גוף האדם אכן מותאם לכך שלא תהיה חדירה חיצונית ללא הסכמה

גם אני במתעלמים מהאנטומיה המסובכת.
עכשיו אנחנו בגיל בו לפעמים היא מבקשת תחתונים. לא ראיתי שום קשר בין בקשות כאלה לאיפה (על מה) היא יושבת אחר כך או לפני כן (אדמה, דשא, חצץ, בטון, רצפה "שאפשר לאכול ממנה"(* ) ... ).

לגבי דלקת בדרכי השתן - אני, כל החיים שלי, יושבת על הרצפה, ומעולם (טפו טפו טפו) לא זכיתי לשכאלה. לכן תייקתי את זה יחד עם "לא לאכול אבטיח עם מים", ואני ממשיכה בחיי בשלווה.

(*) רצפה "שאפשר לאכול ממנה" - הזכויות של אורית ג - שניתן למצוא עליה, בד"כ, שאריות מזון מארוחות קודמות.

עוד משהו שנזכרתי : בחברות מסורתיות מעירים לבנות אם הן יושבות ברגליים לא צמודות , ישיבה מזרחית או פיסוק . נראה לי שזה יותר מטעמי צניעות , לשמור עליה מרעיונות של בנים בסביבה אבל גם הם לא בדיוק ידעו להסביר לי למה.

סיון בת שנתיים , מאז פרוץ האביב ערומה כל הזמן בבית ובחוץ ,על דשא וחול לעיתים מתלכלכת אבל המערכת בנויה ככה שקשה לדברים להכנס פנימה , תני לה להיות ערומה בכיף בלי לדאוג אם יהיה לה קר על הרצפה היא תמצא מקום אחר. רק עכשיו התחלתי להלביש תחתונים כי כשהיא ערומה היא שולטת על הצרכים ועם בגד לא .ואני מעדיפה לקדם את העניין הזה.

כשתינוקת משחקת ערומה בבוץ
האם יש סכנה ש"יכנס לה משהו"? שיזדהם?
להלביש לה תחתונים?
האם הגיל משנה?
ומה לגבי ישיבה על הרצפה?
אני לא יושבת בלי תחתונים על הרצפה אבל אצלה זה מרגיש לי אחרת. אולי אני טועה ומזיקה לה.
ומעבר להזדהמות, האם כל מה שאמרו לנו כל השנים :"אם תשבי על הרצפה תתקררי" (ויותר מאוחד כשגדלנו - תהיה לך דלקת בדרכי השתן) - יש בזה אמת או שזה יושב ליד "מים אחרי פירות"?