תתני קצת יותר פרטים...

שבוע 22 ונורא רזה צי ליגיטימי??..

אני העליתי כ-15-16 קילו ועכשיו בשבוע 36-37.
זה הרבה?
כבר חושבת מתי הכול יירד.
העובר גם לא גדול מדי, לפני שבועיים וחצי העובר שקל כמעט 2.100 קילו, לא גדול כל כך.
מה כולל רוב המשקל, מי שפיר, תוספת דם, שליה וכו'?

עליתי 5 קילו ואני בשבוע 18,
את האמת, זה מוגזם?

יו, תודה, תודה, תודה על הדף הזה (שלא גיליתי עד כה בנבירותיי במדור הריון ולידה)
איך בא לי טוב - !
כמה היגיון ושפיות בעניין המשקל בהריון לעומת כל מה שהולך מסביב.
בדיוק כשהעניין התחיל להדאיג אותי, כי בשבועות האחרונים אני עולה ועולה במשקל וכ-ל הזמן רעבה (קונטרסט עצום למה שהיה בארבעת החודשים הראשונים, בהם לא היה לי תיאבון וירדתי במשקל).
אז בדיוק התחלתי לתהות אם ה-7 קילו שעליתי עד כה בערך בחודש וחצי זה נורמלי (שבוע 25 עכשיו) ופתאום לקרוא כאן את הגישה הבריאה לעליה במשקל בהריון, ההבנה שזה לא מיותר אלא נחוץ, והאמונה שבאמת אפשר לרדת אח"כ - כ"כ מרענן ובריא.
תודה לכל הכותבות משנת 2005 באשר הן!

בהריון שלישי ולא מצליחה להפסיק להתבאס מהעלייה במשקל. בשניים הקודמים עליתי 17 ו-15 קילו. ירדתי הכל ויותר תוך כשנה (ההנקה עזרה לי). עכשיו בשבוע 30 וכבר עליתי 14 קילו. אני יודעת שזה חלק מההריון, אבל ממש מרגישה רע עם עצמי ולא מצליחה לשכנע את עצמי שזה ממש שטויות. אני לא אוכלת מתוקים וג'אנק בכלל. נדמה לי שהחולשה העיקרית שלי זה פחמימות שבימים לא הריוניים אני מרסנת הרבה יותר. אני כרגע שוקלת 75 קילו וכבד לי ולא נוח לי. שני הילדים הקודמים נולדו סביב 4 קילו (בלי סוכרת, אבא גדול), אז אני מניחה שזה גם קשור. אבל בקיצור, בשורה התחתונה, מתבאסת מזה נורא.
עצות, מישהי?

הי אם את עוד פה (שבוע 24?)
לרזות בהריון מזיק לעובר! אני עליתי מעל 20 קילו בראשון. תוך ארבעה חודשי הנקה ירדתי למשקל ההתחלתי. תוך שבעה חודשי הנקה ירדתי למשקל שהוא נמוך מדי עבורי (עוד 4 קילו). כיום אני בהריון נוסף ומברכת כל גרם. קשה להניק, לטפל, לאכול. קראי את הדף.
העובר לא משמין בעצמו וצריך לקבל אספקה מאוזנת, כבר כתבו מעלי רעיונות בריאים (ולא משמינים.)
צריך להבין שהגוף משתנה, זו מהותו. לשומן העודף (ירכיים, אגן) יש תפקיד בנשיאת הגוף ההריוני. הגוף יכול לחזור להיות אף רזה יותר, או חזק יותר (כוונתי לחיזוק שרירי בטן/אגן אחרי הלידה) אבל כל דבר בזמנו. המשך נעים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בשבוע 20 ועליתי 12 קילו אני רצה לרזות בלי להזיק לעובר

ה- דף בשבילי, קראתי בריפרוף, וחלק מהדברים שנכתבו (בעיקר דבריה של בשמת) העלו אצלי שאלות ותהיות.
אני רזה באופן טבעי, שמעתי שמי שרזה בדר"כ מעלה הרבה יחסית לאחרות בהריון, ואילו מי שמלאה אז פחות.
עכשיו בשבוע 36 עליתי 7 ק"ג מתחילת ההריון ולאחרונה הורדתי 0.5 ק"ג (כלומר סה"כ עליתי 6.5) זה בסדר?
גם בהריון הקודם שלי העליתי מעט (לא זוכרת בדיוק). כעיקרון זה לא מדאיג אותי מאוד, כי אני מרגישה טוב, אוכלת בריא, ויודעת שאז הילדה שלי יצאה בסדר גמור, אבל מכיון שזה לא מתנהג לפי הכלל הנ"ל (והירידה של 0.5 ק"ג שהיתה במשקל) זה מעט מדאיג אותי, ובנוסף ה|אפרוח| במשך כל ההריון צמוד לגבול התחתון של הגרף, אבל שומר על קצב גדילה קבוע (שזה כמובן מה שחשוב)

לפעמים עובר בי הרהור אם אני לא אעלה במשקל אז מי יסחוב את ההריון?

ואחריו פשוט אשקיע קצת יותר בשביל להזור ל 73 שלפני ההריון
אם תיניקי, קרוב לוודאי שלא תהיה לך בעיה לחזור לשם, גם בלי "להשקיע" יותר מדי (אלא אם כן ב"להשקיע" את מתכוונת ל"לא להתפרע").

אותי מאוד הדאיג עניין ההשמנה - אני לא רזה בכלל גם לפני ההריון, לפני שנה הייתי כמעט 80 אחרי שהתחלתי לחשוב על הריון רזיתי עד 73 ומאוד עניין אותי לדעת לא איך לרזות בהריון, כי אני לא רוצה להזיק לתינוק שלי בשום פנים ואופן, אבל איך לא להשמין יותר מדי. אם תקראו ספרים או דברו עם דיאטניות תראו שהמקובל בהריון לעלות 12 קילו להריון עם עובר אחד, כאשר בטרימסטר הראשון - 2 קילו ומשבוע 13 400-500 גרם לכל שבוע (כמובן שזה נורא אישי ובטרימסטר הראשון יש בנות שיורדות בגלל הבחילות או נתיה קבוע שלהם לעלות בשבוע מש' 22 600- 700 גרם, אבל לקחתי את זה לקו מנחה) . אני עכשיו בשבוע 22 - יש לי הפרש של קילו בין הרצוי למצוי והעליה היא הדרגתית ומסודרת - אין קפיצות גדולות מדי. לצורך מעקב בניתי גרף בהקסל שבו בקו אחד מסומן הרצוי ובקו בצבע אחר המצוי. מה שעזר לי לעלות בתוך הנורמה זה כמה דברים פשוטים שלדעתי כל אישה יכולה לעשות בלי בעיה (והבסיס לכל היא הנאה אישית שלי מכל דבר). 1.תמיד יש לי בתיק גביע יוגורט ופירות ואני משתדלת לאחול כל שעתיים-שלוש פרי או יוגורט - כמובן בנוסף ל 3 ארוחות קבועות ביום וגם לשתות כוס מיים או מיץ טבעי כל כמה שעות. 2. ארוחת צהריים בעבודה אנחנו קונים במסעדה ומנות כפי שאתם יודעים ענקיות סידרתי בני לבין עוד שניים ואנחנו קונים 2 מנות ל 3 אנשים - זה מגוון וכמות מספקת ולא מתפוצצים 3. עוד לפני ההריון הלכתי לחוג לרקודי בטן (פעם בשבוע) ועכשיו הוספתי גם שחייה בברכה (אני מאוד אוהבת לשחות) גם פעם בשבוע וגם פילטיס לנשים בהריון - מצויין גם לשרירים גם לנשימות וגם להרגשה כללית (גם פעם בשבוע) - סה"כ 3 פעמים בשבוע ספורט כמובן שהכל מותאם להריון - בדקתי שהמאמנים מיומנים בטיפול בנשים בהריון ואני רגוע שהם יודעים ומרגישה שהם מקפידים על כללים. - כמו שאמרתי במקרה שלי זה פשוט עובד ואני מרוצה ממהלך ההריון. ואחריו פשוט אשקיע קצת יותר בשביל להזור ל 73 שלפני ההריון ואולי אפילו 68 שאני רוצה לשקול...

למי שמעוניינת על ShowDoc]תזונה בהריון Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=407

תירוץ להתיר כל רסן
או, טוב שהעלית את הנקודה הזאת.
את צודקת: אני שכחתי - מתוך אמונה מוטעית שכולן מכירות - לתת את ההסתייגות שיש לקרוא את הדפים "שלי" הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף וכן כמובן תזונה ללידת תינוק בריא .
אם כן,
חשוב להדגיש שהעלייה במשקל צריכה לבוא מתוך אכילה של מזון אמיתי ולא של כל מיני רעלים שמתחזים למזון.
בדפים שהזכרתי אני מפרטת הרבה יותר לגבי המזון וחשיבותו בהריון. (זהירות: דפים מפחידים).

אי אפשר בשום אופן להשמין 40 ק"ג ממזון בריא. תאמינו לי, ניסיתי.

אין הכוונה לכך שתתנזרו כל ההריון מעוגות או באגט או כל מיני רעלים שמתחשק מדי פעם, אבל הפרופורציה חשובה, וחשוב גם לזכור שהכל הולך ישירות לגידול העובר שלנו.
אז כמו שאנחנו כאן לא נעשן בהריון, וגם נימנע בעיקרון מאלכוהול ומקפה, ונקפיד בהריון על שתיית מים (נקיים) למען מי השפיר והחזקת הגוף שלנו ומניעת התייבשות (גורמת לצירים מוקדמים) - ככה כדאי שנמלא את הבטן בירקות ופירות חיים, בקטניות, באגוזים (כולל שקדים, כולל חמאות/טחינות מאגוזים ושקדים) ובזרעונים (שומשום וטחינה, זרעי פשתן, גרעיני דלעת וחמניה, וכו'), בדגנים מלאים, בבשר ובביצים (רצוי אורגניים) ובמוצרי חלב (רצוי אורגניים, רצוי מותססים למיניהם כמו יוגורטים ולבנה, או גבינות לבנות או גבינות קשות לא מתוצרת הארץ, על פני חלב ניגר או גבינות צהובות שמבוססות בעיקר על צבע צהוב וכימיקלים אחרים), ורק אם נשאר בה עוד מקום נאכל משהו לא בריא.

הדף הזה מגיע בדיוק בזמן.

אני כבר בשבוע 16 ואני לא יודעת כמה עליתי אבל מעט מאד. כל מי שרואה אותי אומר "יו, כמה רזית", וזה מבאס אותי בכל פעם מחדש.

העניין הוא שבהריון הראשון ירדתי בהתחלה 7 ק' ואח"כ עליתי 15. חודש אחרי הלידה חזרתי למשקל של תחילת ההריון ומאז ירדתי עוד 10 ק'.

כלומר את ההריון הזה אני מתחילה רזה (לא שחיפית, לא להגזים). ואני בטוחה שירדתי 2 ק' ואולי עליתי שלושה בחזרה.
אני ממש מנסה לאכול הרבה אבל אין לי תיאבון. לפחות אני אוכלת מזונות מאד עשירים: מלאים, אורגניים, הרבה דגנים וקטניות והמון שקדיה וטחינה.
מחר אמא שלי תבוא ואנחנו הולכות לבשל המון קציצות הודו ולהכיןם דגים, כי זה מה שהכי בא לי עכשיו.

לגבי מה שסמדר כתבת על רזון-הריון-השמנה-לידות
אני כל-כך מסכימה. יש פחד להשמין בעקבות ההריון, בעיקר הריון ראשון. לא מספיק שאהפוך לאמא אז גם פתאום אהיה שמנה (ולא סקסית ולא מושכת, אוי סטראוטיפים, סטראוטיפים). אבל מהניסיון שלי, אם אוכלים כמו שצריך, אוכל טוב ולא זבל משמין וריק, מניקים הרבה, ולא שוכחים פעילות גופנית מתונה (!!!! - ללכת כל יום עם התינוק בעגלה או במנשא) באויר הצח, אח"כ חוזרים לגיזרה הקודמת. במקרה שלי אפילו מרזים עוד יותר.

שלעולם לא אקבל את גופי בחזרה, אחרי ההריון הזה
לי ברור שלא אקבל אותו חזרה... יהיה לנו גוף אחר, שחלקים בו התרחבו וזזו ונמתחו וחלקם לא ישובו למקומם. מה גם שהגוף משתנה עם הגיל ממילא והפעם הבאה שנביט בו נהיה יותר מבוגרות מעכשיו אז ברור שהוא יהיה אחר.

עניין המשקל כבר היה לי מוזר מאוד בהקשר (אי)בריאותי אחר - כשחליתי לפני כמה שנים כל הזמן קיבלתי מחמאות על ההרזיה שרזיתי וכבר אז חשבתי שזה ממש עיוות מחשבתי שאנשים מקנאים בי על הירידה במשקל (שבאה בנסיבות איך נאמר, מצערות?!). אבל אני מודה בבושת פנים שגם אני הייתי מרוצה מכך שירדתי במשקל (טוב, זה שאני יודעת שהתפיסה החברתית התעוותה לא אומר שאני לא נגועה בעיוות בעצמי)


ה לי שההתנייה התרבותית הזו יוצרת הן את ההריוניות המתפרעות והן את עושות הדיאטה. אלה ואלה מנותקות מגופן. אישית, יש לי עוד דרך לעשות מבחינת החיבור לגוף, אבל אני לומדת. הריון הוא הזדמנות לא רעה.
כה נכון

יש איזו בעיה בקשר בין מידע רפואי ותעשיית האופנה אידיאל הרזון.
נכון. ובכלל יש בתרבות שלנו התייחסות די חולנית למזון, לגוף ולקשר ביניהם. התייחסות כל כך מושרשת עד שקשה להתנגד לה אפילו אם מודעים. כשהייתי בת 17 ספרתי קלוריות. וכן, ברמת ההיגיון ידעתי שזה שטויות. ולא, לא היתה לכך שום סיבה אובייקטיבית. במקרה שלי זה היה אפילו מסוכן.

לקח לי זמן (כמה שנים...) לגלות שאני נשארת באותן מידות (קטנות...) -- לפחות בבגדים, כי להישקל הפסקתי אחרי שראיתי שזה מביא אותי למקומות לא טובים -- אם אני פשוט אוכלת לפי הרעב, לא סופרת שום קלוריה או אחוזי שומן, אבל כן משתדלת להקפיד על מזונות מלאים ובריאים (שיותר טעימים ממילא).
מצד שני, אפילו עכשיו יש רגעי חולשה, בהם מנקר החשש שלעולם לא אקבל את גופי בחזרה, אחרי ההריון הזה (לידות הרי משמינות ).
נראה לי שההתנייה התרבותית הזו יוצרת הן את ההריוניות המתפרעות והן את עושות הדיאטה. אלה ואלה מנותקות מגופן. אישית, יש לי עוד דרך לעשות מבחינת החיבור לגוף, אבל אני לומדת. הריון הוא הזדמנות לא רעה.

בענייני עריכה -- נראה לי שחרף רככת המוח ההריונית עשית עבודה די יסודית. בכל אופן, אני לא נתקלתי עדיין במשהו רלוונטי שלא הועבר הנה.

סמדר,
אהבתי מה שכתבת.
הטיעונים שלך נכונים מאוד - התרת הרסן, התעלמות מהגוף וצרכיו (שמחמירות בהריון) העדר ספורט וכו'. "הלידה משמינה" (אהבתי!)

אני לא נוקטת עמדה ביחס לכמה צריך להעלות - ברור ש 40 קילו זה הרבה יותר מדי וכנראה גם 30. השאלה היא איפה נכון להיות בין 10-20 (או ככה אני מבינה אותה בכל מקרה).

יחד עם זאת, יש איזו בעיה בקשר בין מידע רפואי ותעשיית האופנה אידיאל הרזון. לצערי אני סובלת מרככת המוח ההריונית (-; ובשום אופן אין סיכוי שאזכור היכן קראתי רק לאחרונה על השינוי שחל בטבלאות המשקל הסטנדרטי (הרפואיות) במהלך העשורים האחרונים. לכאורה לא חל שום שינוי גנטי/ מבני/ בריאותי וכו' ועדיין המשקל שנחשב תקין לפני 4 עשורים גבוה במס' קילוגרמים ממה שנחשב תקין כיום.
נדמה לי שבשמת רמזה לכך - שהטבלא של עליה ממוצעת מחושבת לא לפי מה שרצוי, אלא לפי המצוי. והמצוי כולל בתוכו נשים שעושות דיאטת אי השמנה במהלך ההריון. (אבל זו פרשנות שלי)

וחוץ מזה בעניני עריכה - האם את זוכרת איפה עוד כתבנו על הדיון הזה (אצלי, אצל בשמת, בסוכרת הריונית ו.... ? פשוט כדי לרכז הכל כאן.

זה מהגישה של "תיזהרי לא להשמין בהריון".
בהחלט ייתכן, אבל הגישה הזו לא צמחה סתם. קולגה בעבודה סיפרה לי שבהריונות שלה היא עלתה 40 ק"ג. עברו 5 שנים מהלידה האחרונה, והיא עדיין נאבקת בשאריות, וגם קודם היא לא היתה רזה במיוחד. אני מתקשה לדמיין מצב אצל אשה מערבית, בו עלייה כזו תהיה מוצדקת מבחינה בריאותית.
בהחלט קיימת התופעה של נשים שההריון מבחינתן הוא תירוץ להתיר כל רסן. כאלה שבאמת לא יודעות מתי הן אוכלות בגלל רעב, ומתי בגלל צרכים אחרים, ואם לפני ההריון הן מצליחות לשלוט בעצמן איכשהו -- בהריון הן מתפרעות לגמרי. ולא רק מבחינת כמויות המזון, אלא מבחינת איכותו. בת דודה שלי אמרה לי "איזה כיף לך, עכשיו את יכולה לאכול מה וכמה שאת רוצה". זה אמנם היה בשבוע 11, ו"מה וכמה שאני רוצה" היה שולח אותי מהר מאד למיון עם תת תזונה, אבל הראש הוא "הכל מותר".
זה מזכיר לי ששאלתי פעם את אישי, עוד לפני שהתחתנו, למה בעצם אמו שמנה כל כך (אחיותיה ממוצעות למדי, ובאופן כללי לא נראה שיש במשפחה איזו בעיית השמנה אקוטית, גם אם הם לא רזים במיוחד). הוא ענה "אני לא יודע... לידות". (טוב, היום הוא כבר יותר חכם...)
לא רק ש"הכל מותר", אלא שברור ש"לידות משמינות". לידות. לא אכילה לא נכונה, לא כושר גופני לקוי, לא ירידה בחילוף החומרים שבאה עם הגיל וצריך להתאים אליה את צריכת המזון, לא מצב נפשי בעייתי -- לידות.
נראה לי שזה המשך של ה"פטור מאחריות" שניתן בהריון. "השמנתי מפני שילדתי, לא מפני שאני מזניחה את עצמי ומטפלת רע בגוף שלי".
ובתור קונטרה -- כנראה צריך להזהיר נשים לא להשמין בהריון, ולגרום להן לקחת בעצמן אחריות על זה.
זה שאני לא מתה על הדרך שבה הספר ההוא עושה את זה -- זה כבר נושא אחר, וכבר יש לו דף...

אבל בטח ממוצעים אלה מושפעים מהנסיון לא להשמין בהריון.
בכ"ז נראה לי חשוב לא לשפוך את התינוק עם המים,
יש היום ידע על שומן - בהקשר הבריאותי המזיק שלו, שלא היה בשנות החמישים שישים. יש הרגלי תזונה (רעים) שלא איפיינו את השנים ההן.

הבעיה היא שמתערבב הידע הזה יחד עם אידיאל היופי הרזה-שילדי-מורעב (מצטערת, אני לא מבינה איך הדוגמניות בערוץ האופנה נראות למישהו יפות. לי הן נראות מוזלמניות מאופרות, אבל זה נושא אחר)

אולי יש להתיחס גם לשאלה ממה משמינים (משומן טוב / רע, מסוכר / חלבון וכו')

_יש לך מושג על ממוצעים?
אבל בטח ממוצעים אלה מושפעים מהנסיון לא להשמין בהריון._
בדיוק.
לדעתי לטובה קראוזה יש נתונים. אני לא זוכרת איפה קראתי את הנתונים על העלייה הממוצעת בשנות הששים, החמישים וכו' לעומת היום.

למה לסיים עם עודפים?
טוב להנקה, טוב לכוחות של היולדת המותשת, טוב לשבועות עם תינוק חדש שבהם החיים מתבלגנים ולא מספיקים לאכול לפעמים, דבר רע מאוד לכל אחת, וחמור למי שאין לה עודפים, טוב להיות מלאה, רכה ומכילה, אשה ואמא.
אפשר לעשות הכל גם כשאת רזה וגם כשאת רזה מדי, אתם יודעים שאני יודעת, אבל תאמינו לי: אין רזרבות. רע מאוד. יותר רע ממה שחשבתי.
חבל שא אפשר לשרוף את אידיאל הרזון האופנתי כמו ששרפו חזיות.

תגידו, כל המידע החיוני בדף הזה ובדף שלי ובדף של סמדר ועוד - לא ראוי לדף משלו ובו עצות להריוניות "באופניות" בנושאי סכרת, תזונה בהריון, לידת בית, התמודדות עם ביקורת הסביבה כלפי בחירות חריגות שלנו, וכל השאר? (למה באופניות? לא כדי לסלק אחרות, פשוט כי העצות כאן מכוונות לראש מסוים, בלי להסביר או להתנצל או להצטדק, באופן לא פוליטיקלי קורקט בכלל, והייתי רוצה שהדף יוגדר כך. מראש. שלא יתחילו להתלונן בו למה מתייחסים לרופאים ככה ולמה הגישה חד צדדית כלפי א או ב) (אני צריכה להבהיר שאין לי כלום נגד כל רופא ושהחברים/ות הרופאים שלי הם לא כאלה?)

אני מכירה את המספר 12 כממוצע.
בואו נעשה סדר:
מה שאני אמרתי איננו ה"ממוצע" מבחינת מה באמת קורה בהריונות.
גם לא המינימום מבחינת מה שקורה בשטח - אלא
זה המינימום להערכתי למה שרצוי ובריא לעובר - קודם כל!!!! - וליולדת.
הערכתי מבוססת על שיקולים מלומדים, אבל תעשו לי טובה ותוותרו לי על המבחן להיום, טוב? (-;

אני בעצמי לא עליתי אפילו את הכי מינימום שתיארתן (פרופ' בר מדבר על מינימום 7 ק"ג, וזה מה שאני עליתי, והכל הכל ירד מייד בלידה (-: . רע מאוד).
מה שאני אמרתי גם אינו מייצג את פרופ' בר וספרו.
להיפך, זו הגישה שאני מתנגדת לה.
הגישה שהסונר שלה מסנן החוצה כל עדות מחקרית או של פרקטיקה רפואית לחשיבות העלייה במשקל בהריון, מפני שהשיקול הקובע בה הוא האמונה החברתית בחשיבותו של הרזון האופנתי .
don't get me started בעניין הזה, כי אז תשמעו ממני שגם כאן, כמו לגבי לידות בית ובשאלות רבות אחרות, יש רופאים רבים שמאחורי האצטלה הרפואית של עצותיהם לא מסתתר שום ידע רפואי אלא אפילו ההיפך מכל מחקר רפואי - אלא הם בסך הכל מביעים את המיתוסים החברתיים הקולקטיביים, באופן שמאפשר להם הציבור הצמא ל"בני סמכא".
אז "הרופא" ממלא בתרבות החילונית פונקציות רבות שמילא בעבר (או ממלא עדיין בתרבויות אחרות) "הרב" או "המלך"?
כדאי להכיר בזה, ושאנשים כמונו כאן בבאופן (כאלה שאוהבים להפעיל את שרירי הטלת הספק ושאין להם כבוד ומורא בפני מיתוסים או בפני "כמו כולם") לא רק יכירו אלא אפילו יתחילו מראש עם "באמת? למה מי אמר?"

_אצל דר' בר כתוב שהעלייה המומלצת היא 10-15 ק"ג
זה מהגישה של "תיזהרי לא להשמין בהריון"._
ואללה? מענין.
יש לך מושג על ממוצעים?
אבל בטח ממוצעים אלה מושפעים מהנסיון לא להשמין בהריון.

סמדר,
אצל דר' בר כתוב שהעלייה המומלצת היא 10-15 ק"ג
זה מהגישה של "תיזהרי לא להשמין בהריון".
אני מסיפור אחר. הפוך אפילו.
שרה ק הפנתה לכמה אתרים שמסבירים למה חשוב לאכול טוב ולעלות בהריון.
אני מסתמכת על הרבה חומר נוסף, אבל הגישה אותה גישה.
סמדר, את רבע עוף יותר ממני! ונראה לי שמה שעלה זה רק ההריון - כלומר, גידול בחזה, מי שפיר, משקל התינוק/ת, משקל השילייה, וכן הלאה. לא את. לא בטוח שאת עלית אפילו גרם אחד. לכן כבד לך, וזה גם עניין של חלוקת משקל. איך את מסתדרת עם יוגה לחיזוק שרירי הגב?
אני, אגב, לא עליתי בהריון. עם הבכורה סיימתי מייד אחרי הלידה במינוס 3 ק"ג, עם הקטן הייתי מייד אחרי הלידה במשקלי הרגיל במצב הנמוך (50 ק"ג גבולי, מתחת לזה אני במינוס וזה עושה לי רע). זה רע מאוד.

אני יודעת שרזות נוטות להעלות יותר
לא, זו טעות אופטית. ההריון בכל מקרה שוקל 7-10 ק"ג בממוצע. אם את רזה, 10 ק"ג הם כחמישית ממשקל גופך. אם את שמנה, אז פחות.

ואני מכירה 9-10 כמינימום...

לעלות 15-20 קילו לפחות זה יופי.
בשמת, הצילו, ה 11-12 קילו שהעליתי עד עכשיו מהווים יותר מ 25% ממשקלי ההתחלתי, וזה כ--ב--ד.
אין לי שום מושג איך סוחבים עוד 5-6 קילו (זה מן הסתם הצפי, ב 10 השבועות שנותרו לי). בעיקר שהכל תלוי בקדמת הגוף וממש לא נמצא בשום מקום אחר (שזה יתרון אסתטי לא מבוטל, וכנראה לא הייתי מוותרת עליו, אבל זה מתחיל להיות ממש קשה. אפילו לקום מהכיסא זה לפעמים כמו להקיף בריצה את הבניין).
אגב, אצל דר' בר כתוב שהעלייה המומלצת היא 10-15 ק"ג. אני יודעת שרזות נוטות להעלות יותר, וזה גם נשמע לי הגיוני פיזיולוגית, אבל בכל זאת, מאין הנתון של 15-20 ק"ג?

בסך הכל עלית 7 קילו? זה הכל? בסוף שישי?... בכל אופן, 12 קילו נחשבים עלייה מעטה מאוד בהריון. משהו כמו "המינימום". אז יש לך עוד חמישה קילו לפחות לעלות בשליש האחרון. לפחות. לעלות 15-20 קילו לפחות זה יופי
באמת?
אני מכירה את המספר 12 כממוצע.
(ולא אספר כמה עליתי עם התאומים.)

בשמת,
כדאי לסיים את ההריון עם עודפים, מסיבות רבות.
באמת? לא ידעתי (ואני דווקא קוראת דברים שאת כותבת על תזונה להריון בריא). למה בעצם?
(רק דעי שאת "חשודה" כבעלת דעה מוטה לטובת השמנה, כי אני יודעת ממה שכתבת שאת רזה רזונת ... (-; )
אני לא מוטרדת מהשמנה כשלעצמה (טוב, לו עליתי 30 קילו אני מניחה שזה היה מטריד גם בצד הזה) אבל נבהלתי (וכבר נרגעתי) מהעליה הפתאומית הזו בבת אחת.

אז בסך הכל עלית 7 קילו? זה הכל? בסוף שישי?... בכל אופן, 12 קילו נחשבים עלייה מעטה מאוד בהריון. משהו כמו "המינימום". אז יש לך עוד חמישה קילו לפחות לעלות בשליש האחרון. לפחות. לעלות 15-20 קילו לפחות זה יופי. כדאי לסיים את ההריון עם עודפים, מסיבות רבות.
(הציטוט לא ממך, אלא מעצה שקיבלת).

מה שאת מתארת דווקא נשמע נורמלי
טוב, שאת אומרת כי אני די נבהלתי... בהתחלה לא כל כך עליתי במשקל (דווקא במקרה ידעתי את נק' ההתחלה כי הרופא אמר לי להשקל כשידענו על ההריון מאוד!! מוקדם) בכל אופן 5 חודשים העלתי רק 3 קילו והטריד אותי שאני לא עולה מספיק ואז פתאום בחודש האחרון (אמצע 5 עד אמצע 6 העלתי 4 קילו) זה יחד עם הסוכר הגבוה די הלחיצו אותי.
חזרתי עכשיו מההעמסה השניה.
הקושי הגדול - נורא משעמם לחכות בקופ"ח 3.5 שעות, וכל פעם שאת נכנסת לקחת דם כל אלו שבתור רושפים לעברך... (במקום לרחם עלי), וגם הייתי רעבה... אבל, רכשתי חומר קריאה מתאים (לאישה....) ואז גיליתי עוד בחורה מעמיסה וקישקשנו, רק דקירה אחת התפספסה (כן קיבלתי 4 + 1 בונוס), הלבורנטיות היו ממש חביבות (טוב אנחנו כבר מכירות טוב (-: ) בקיצור היה ממש בסדר.
בערב אדע התוצאות. (אל תדאגו בטח אגלה לכן (-; (

Pלונית, רק בעניין העלייה במשקל -- מה שאת מתארת דווקא נשמע נורמלי. בכל אופן, גרף העלייה אצלי הוא דומה ואחות הטיפה מרוצה...
מאחר שאני לא יודעת את משקלי הטרום הריוני במדויק, כי לא היתה לי שום סיבה לבדוק אותו ב 10 השנים לפני ההריון, אני לא יודעת כמה עליתי בארבעת החודשים הראשונים, אבל זה היה מעט מאד או בכלל לא, ואולי אפילו ירדתי -- עם תדירות הבחילות וההקאות אז, זה לא בלתי סביר. בחודשים החמישי והשישי היתה קפיצה של 4 ק"ג בחודש, ועכשיו -- בחודש השביעי -- שני ק"ג (לא שמישהו מבין איפה מתחבאים כל הקילוגרמים האלה, כי אני נראית כמו ילדה שמדדה בעקבות בטן וציצים שלא קשורים אליה בכלל, אבל זה מורגש, וכ-ב-דד).
גם אם תסיימי את ההריון עם 20 ק"ג עודף -- זה לא אומר שהם יישארו שם, וגם לא אומר בהכרח שאת סוכרתית, כי העלייה במשקל תלויה בעוד גורמים. אם את אוכלת באופן מודע ומאוזן בסך הכל, רוב הסיכויים שהגוף שלך מעלה במשקל כמה שהוא צריך

הייתי רעבה רוב הזמן, אבל הפסקתי לעלות במשקל
אני כתבתי את זה?? בטח שגיאת הקלדה 0-:
העיצות שלך מחכימות ואני אף מיישמת אותן... אני אוכלת יודעת שצום בהריון זה לא טוב, (וממילא אני לא מסוגלת לצום P-:).
ואמנם בהתחלה העליה שלי במשקל היתה מתונה אך זה השתנה ועכשיו היא כבר די מהירה (אני מקווה שזה לא יאפיין את המשך ההריון כי אסיים אותו עם 20 קילו עודף (-;
ירקות, קיטניות ומרק בהחלט בתפריט, האמת התפריט שלי די דומה למה שהצעת למעט העובדה המצערת שאני מוסיפה לו גם קמח לבן (לחם, פיתות, עוגיות) וסוכר... מתמיד אני אוהבת מתוק ועכשיו נראה לי שיותר (אבל אולי בעצם אני רק יותר מודעת?!)
בכל מקרה תודה.
אולי שווה להעביר את עצתך לדף הרלוונטי (אני לא זוכרת מהו).
אני הולכת להעמיס (עוד) סוכר. התלבטתי התלבטתי והחלטתי שבעניני הסוכרת אני לא יכולה "לקחת סיכון" יותר מידי מטריד אותי.
אני שונאת את זה - 4 בדיקות דם עם הורידים שלי אני מאוד מרחמת עלי ברגעים אלו (וגם השקמה כל כך מוקדמת.... )-: )
יום טוב ועליז לכולם

הייתי רעבה רוב הזמן, אבל הפסקתי לעלות במשקל!!!
זה משהו שלחלוטין לא הייתי ממליצה עליו בהריון.
שלא לומר, מסוכן לעובר ממש.
Pלונית, אני מקווה שתעלי במשקל ושלא תהיי רעבה רגע. נורא חשוב לעלות במשקל, ומסוכן ממש להיות רעבה כי זה גורם נזק לעובר. ראי המאמרים באתר אמנות הלידה שרשמתי לך את הלינקים אליהם.
פשוט צריך למצוא את המזונות הבריאים ולאכול הרבה. לזלול ירקות ופירות ללא כל הגבלה, כולל אבוקדו (מלא כל טוב) ועוד.
לגבי לחם, יש עכשיו לחמים מלאים אורגניים אפילו בג'מבו, טעימים נורא (אדמה, לחם השדה, הרדוף ועוד).
אורז מלא - צריך ללמוד להכין, וזה יותר טעים. אנחנו כבר לא יכולים לאכול אורז לבן יותר (בסך הכל כמה חודשים מאז שהפסקנו וזה לא טעים לנו יותר). אבל עזבי, את לא חייבת אורז בכלל - תאכלי תפוחי אדמה ותחסכי לך את הדילמה (-;
עכשיו שחורף וקר - מרק ירקות הוא רעיון מצויין, וכדאי לדחוף בו קצת עדשים או שעועית או איזה קטנייה שאת אוהבת, שיהיה ערך תזונתי יותר גבוה בלי להרגיש (אני הייתי שמה כף חומוס או עדשים או שעועית כלשהי שבישלתי בנפרד, לתוך המרק ששמתי בקערה. כף על קערה שלמה זה לא מורגש).
כשבא לך מתוק: פירות, שקדיה על לחם מלא (מתוק אבל בעצם - שקדים! מלא ברזל וסידן), וכאמור - הרבה חלבונים בתפריט הם הסוד גם לאיזון הכמיהה למתוק. זה מאזן את האינסולין וכו'. ביצים, בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, קטניות יבשות, שקדים ואגוזים ועוד. זה טוב גם נגד רעלת הריון, ועוד צרות. אבל - רצוי ייעוץ. כמה ומה, לך באופן ספציפי.
תקראי גם את המאמרים על הריון תאומים שם - זה לא רלבנטי ישירות, אבל יש לך שכל, תסיקי את המסקנות ממה שמתואר שם (-:

אגב, כמה זה נחשב להעלות הרבה (אימהית) במשקל?

{דף שאת תוכנו גזרתי מתוך דיון שהתחיל ב סכרת הריונית והתפצל לו לדף של בשמת, לשלי, לשל סמדר ואולי עוד כמה....}