על ידי עינ_התכלת* » 27 אוקטובר 2009, 16:25
הקטן שלי בתואם מושלם עם הצורך שלי בחומרים לכתיבה.
אתמול בלילה לפני השינה, (נשען בנחת, משל היה כרית, על הבליטה הרכה והנושמת שהיא הגבר של חיי, שהבטיח שעתיים קודם לכן שאין לו בעיה להחזיק מעמד עד שהצאצא ירדם כדי לשעשע אותי במשחקי מין כאלה ואחרים, ונפל לשנת משוללי פוטנציה כמה דקות לאחר מכן) הוא שואל אותי, "אמא, מתי זה יגמר?"
מה יגמר אני שואלת?
"האני הזה..."
מה???? אני מקשה
"הגידול שלי?, מתי זה הסוף?"
ההבנה מחלחלת לאט ואז אני לא מתאפקת ואומרת לו, "בסוף מתים"
הוא הסתכל עלי ובעיניו הפתעה
לאאא, הוא אומר לי
ואני מרגישה שהוא מצפה שאני אגיד לו משהו כמו, עכשיו מאוד כואב לך הפצע אבל עוד מעט זה יעבור.
אבל אני אומרת לו שוב, "בסוף כולם מתים"
והוא עונה לי, לאאאא רק חיות מתות
ואני, "גם אנשים"
ושוב לא מתאפקת ומוסיפה, "זה האבסורד של החיים האלה"
והשיחה ממשיכה, אבל הלב שלי דוהר כמו מטורף, ואני נזכרת ברגע שהבנתי שבסוף אני אמות, כשהייתי בערך בגילו, וזוכרת שההבנה שבאה קצת אחרי זה הפחידה אותי הרבה יותר, אם כולם מתים לפי התור, זה אומר שמתי שהוא, הרבה לפני, ההורים שלי ימותו.
אבל זה לא מגיע. עדיין לא.
הקטן שלי בתואם מושלם עם הצורך שלי בחומרים לכתיבה.
אתמול בלילה לפני השינה, (נשען בנחת, משל היה כרית, על הבליטה הרכה והנושמת שהיא הגבר של חיי, שהבטיח שעתיים קודם לכן שאין לו בעיה להחזיק מעמד עד שהצאצא ירדם כדי לשעשע אותי במשחקי מין כאלה ואחרים, ונפל לשנת משוללי פוטנציה כמה דקות לאחר מכן) הוא שואל אותי, "אמא, מתי זה יגמר?"
מה יגמר אני שואלת?
"האני הזה..."
מה???? אני מקשה
"הגידול שלי?, מתי זה הסוף?"
ההבנה מחלחלת לאט ואז אני לא מתאפקת ואומרת לו, "בסוף מתים"
הוא הסתכל עלי ובעיניו הפתעה
לאאא, הוא אומר לי
ואני מרגישה שהוא מצפה שאני אגיד לו משהו כמו, עכשיו מאוד כואב לך הפצע אבל עוד מעט זה יעבור.
אבל אני אומרת לו שוב, "בסוף כולם מתים"
והוא עונה לי, לאאאא רק חיות מתות
ואני, "גם אנשים"
ושוב לא מתאפקת ומוסיפה, "זה האבסורד של החיים האלה"
והשיחה ממשיכה, אבל הלב שלי דוהר כמו מטורף, ואני נזכרת ברגע שהבנתי שבסוף אני אמות, כשהייתי בערך בגילו, וזוכרת שההבנה שבאה קצת אחרי זה הפחידה אותי הרבה יותר, אם כולם מתים לפי התור, זה אומר שמתי שהוא, הרבה לפני, ההורים שלי ימותו.
אבל זה לא מגיע. עדיין לא.