על ידי אשמחלשמוח* » 06 מאי 2011, 21:42
קראתי כל מה שכתבתם. חלק כבר אני עושה וחלק בהחלט אנסה ואאמץ. וכבר נפלו לי עוד אסימונים.
והעיקר, אני יכולה לספר שנעים לי יותר. הזעזוע מעצמי ביחד עם התובנה ויחד עם התקופה הקשה הזו פשוט עשו שינוי. בהחלט מרגישה ביומיום שינוי. ועוד היד נטויה. יודעת לאן רוצה להגיע. ולכן הכל טוב- ספרים, טיולים, מחששבות, לבד, יחד, ריקודים, חברות. הכל הכל. כל דבר יתרום את חלקו.
היתה פעם סדרה בטלויזיה, לא זוכרת עכשיו איך קראו לה, על משפחה. לה קראו ג'יל והוא היה שיפוצניק או משהו כזה. והכל היה נורא בהומור ובטוב, גם כשהם כעסו וגם כשדבירים השתבשו ועם הילדים שלהם. ונזכרתי לפני כמה זמן, שהייתי רואה את זה עם בן הזוג שחייתי אתו אז, וחלמנו שככה יהיו החיים שלנו. אהבה והומור. וכשנפרדנו הוא אמר משהו על זה שכמה אני שונה ממה שאני אומרת שאני רוצה, כמה התנהגות שלי שונה ממה שהגדרנו . והיום, איפה הם ואיפה אני? מאחלת לעצמי להיות שם במהרה בימינו.
קראתי כל מה שכתבתם. חלק כבר אני עושה וחלק בהחלט אנסה ואאמץ. וכבר נפלו לי עוד אסימונים.
והעיקר, אני יכולה לספר שנעים לי יותר. הזעזוע מעצמי ביחד עם התובנה ויחד עם התקופה הקשה הזו פשוט עשו שינוי. בהחלט מרגישה ביומיום שינוי. ועוד היד נטויה. יודעת לאן רוצה להגיע. ולכן הכל טוב- ספרים, טיולים, מחששבות, לבד, יחד, ריקודים, חברות. הכל הכל. כל דבר יתרום את חלקו.
היתה פעם סדרה בטלויזיה, לא זוכרת עכשיו איך קראו לה, על משפחה. לה קראו ג'יל והוא היה שיפוצניק או משהו כזה. והכל היה נורא בהומור ובטוב, גם כשהם כעסו וגם כשדבירים השתבשו ועם הילדים שלהם. ונזכרתי לפני כמה זמן, שהייתי רואה את זה עם בן הזוג שחייתי אתו אז, וחלמנו שככה יהיו החיים שלנו. אהבה והומור. וכשנפרדנו הוא אמר משהו על זה שכמה אני שונה ממה שאני אומרת שאני רוצה, כמה התנהגות שלי שונה ממה שהגדרנו . והיום, איפה הם ואיפה אני? מאחלת לעצמי להיות שם במהרה בימינו.