מירי יש לי כמה דברים לכתוב לך.
ההודעה שלך על המקובלות הזכירה לי משהו שקרה אצלי בכיתה ו'. כשחילקו את הכיתה שלי ופיזרו אותה בין כיתות אחרות. אבל על זה אני ארחיב בהזדמנות אחרת.
אני יכולה לומר לך כמה דברים ככה מיד:
1
מי שלא רוצה בחברתך - את לא צריכה בחברתו! למרות שמאוד מאוד קשה לא לנסות להתחבר למקובלות, הרי י שלהן הרבה כח והשפעה. אבל תחשבי רגע בהגיון,
מי שלא רוצה בחברתך, גם מבלי לנסות להכיר אותך מבפנים - לא שווה שיקבל את כל הרגישות, והחכמה שלך. למרות שמאוד קל לכתוב לך את זה והרבה יותר קשה לבצע. אני באמת מציעה שתנסי רגע להסתכל מצד על הכיתה שלך, למשל תרכיבי משקפיים דמיוניות של סטודנטית לפסיכולוגיה שחוקרת את הכיתה שלך במשך כמה שבועות. תדמייני שאת מגיעה עם מחברת וכותבת מה שאת רואה. ומה את בעצם רואה?
מה שאני רואה!
כי אני מבחוץ, נכון?
אני רואה נערה חברותית, רגישה, אינטלגנטית שמאוד מאוד רוצה להתחבר לבנות מאוד מסוימות. הבנות האלה לא רוצות בחברתה, גם מבלי שהן מנסות להכיר אותה. למרות שיש להן לבנות האלה הרבה כוח, הן מקובלות, כולם רוצים להיות בחברתן, ומאוד קשה לא לרצות להתקבל על ידן. למרות כל זה, הנערה הזו מרוב נסיונות להתקבל בחברתן - מפסידה כל כך הרבה דברים טובים אחרים בסביבה שלה.
למשל היא מפסידה הרבה אנרגיה. כי היא כל הזמן עסוקה בלנסות להתקבל לחברתן היא גם נפגעת לא מעט (כמו שציינת- עד דמעות). כלומר יש פה בזבוז של זמן ורגש בנסיון להתקבל לחברה של בנות שכל מה שהנערה הזו מקבלת מהן זה רק כאב ואכזבה. היא גם מפסידה אפשרויות אחרות לחברות, כי היא כל כך מרוכזת בלהתחבר אליהן שכל דבר אחר , נראה פחות חשוב. אולי אפילו הי אמפסידה קצת ריכוז בלימודים כי זה הופך להיות מאוד מטריד, כלתחושת הלבד הזאתי שכבר לא נעים ולא קל להתרכז בלימודים.
בקיצור הנערה הזו מפסידה כל כך הרבה...
אבל הבשורה הטובה היא שהיא יכולה אם היא באמת באמת תבין כמה כח יש לה, וכמה היא יכולה לבדה לשנות את ההרגשה שלה מהרגשה רעה וקשה להרגשה טובה ומחוזקת. כמו בכל דבר, בנוסף לאמונה בעצמך צריך גם סבלנות והשקעה וכדאי מאוד גם להעזר במישהו . סבלנות והשקעה נדמה לי שיש לך, אמונה בעצמך גם יש לך אבל תמיד טוב לחזק את הדברים האלו. ועזרה ממישהו - ארחיב בסוף ההודעה.בקיצור, את במצב די טוב כשחושבים על זה. כי זה תלוי בך. הרבה יותר נחמד לפתור בעיות שתלויות בנו ולא להיות תלויים באחרים או להיותחסרי אונים.
הנסיון שלך להתחבר למקובלות ולא להתחבר לאחרות נשמע כמו לעבוד הרבה שעות בבייביסיטר, לחסוך כסף - לקנות שרשרת מאוד מיוחדת, שמאוד רצית הרבה זמן ואיך שבאת לענוד אותה - היא התפרקה. ואז שוב פעם לעבוד הרבה בבייביסיטר, לחסוך שוב הרבה כסף ושוב לקנות את אותו סוג של שרשרת מתוך כוונה שהפעם היא תחזיק מעמד . ושוב פעם השרשרת מתפרקת ברגע שאת עונדת אותה. אחרי שהשרשרת מתפרקת שוב ושוב, לא שווה כבר לשנות כיוון? להשקיע כסף במשהו אחר?
מה שכן, לא שווה לוותר על הרצון בשרשרת. שווה לעבוד שוב הרבה לחסוך כסף ולקנות שרשרת
אחרת , בסגנון שונה, אולי פחות מושכת, ופחות זוהרת - אבל כזו שתחזיק מעמד ותשרת אותך, ובטח לא תגרום לך אכזבה עוד הפעם.
אני מתכוונת שלפי דעתי הבנות המקובלות מסמלות בשבילך שרשרת זוהרת שאם רק תקני אותה תרגישי נהדר. אולי את חושבת שזה נכון - אולי ברגע שנהפכים להיות מקובלים דברים נראים אחרת (למרות שזה ממש לא ככה, גם למקובלים יש המון בעיות בינם לבין עצמם, כמו לכולם). אבל מה שחשוב זה
שכרגע
כל מה שאת מקבלת מהן זה אכזבה וכאב ועוד אכזבה וכאב.
ואני חושבת שבמקום לקנות שוב ושוב שרשרת שמאכזבת, שווה לקנות שרשרת יפה, אבל מסוג אחר. כלומר להתחבר לחברות אחרות, שהן יותר אמינות ושהן רוצות בחברתך . גם אם הן לא הכי מעניינות, לא מקובלות, או לא כל כך כייפיות. בשלב ראשון לפי דעתי, את צריכה לדאוג לעצמך שתהיה לך חברה או שתיים בכיתה, שלא תרגישי כל כך לבד. שתהיה מישהי שאכפת לה ממך, ולך ממנה.
- אני גם מניחה, אולי אני טועה, אבל בכל זאת, שאת לא רוצה להתחבר לבנות אחרות אולי כי הן לא מקובלות? ואז בעצם תיכנסי להגדרה בעיניי המקובלות של להיות חברה של לא מקובלות?
תראי, שנתיים את בכתה הזו. מה יש לך להפסיד? ניסית כבר בדרך הרגילה, לנסות כל פעם להתחבר למקובלות ולא הלך. מצד שני גם לא ניסית להתחבר לבנות אחרות (הלא מקובלות?) כי שם לא מעניין לך וגם כי... הן לא מקובלות. אז הנה עוד סיבה טובה לשנות את הגישה.
אם ניסית משהו שנתיים והוא לא עבד, שווה לשנות כיוון.
את מספרת שיש לך חברות מחוץ לבית הספר, אז סביר שיש לך יכולת להתחבר עם אחרות. ככה שלא נראה לי שיש לך בעיה להתחבר . וזה יופי.
הרי להרבה אנשים יש בעיה מאוד גדולה להתחבר עם אנשים אחרים, גם בבית ספר וגם מחוץ לבית הספר, גם ילדים, נוער וגם מבוגרים. אצלך לפי מה שהבנתי הבעיה היא רק בכיתה.
לכן הייתי מציעה באמת ובתמים ליצור קשר חברי עם בנות אחרות בכיתה. למשל, מיטל שיושבת על ידך. את כותבת שהיא לא ממש מתאימה לך, שהיא כנראה לא בראש שלך, ושהיא לא ברמה הלימודית שלך.
אבל זה מה שיש כרגע . אני לא חושבת שכל החברות צריכות להיות
בול בשבילנו. גם אם היא לא הכי מתאימה לך וגם אם נדמה שממש אבל ממש אין לך מה לחפש איתה, תנסי! אני יכולה לומר לך מנסיוני שנאלצתי הרבה פעמים במסגרות שונות, להתחבר עם ילדות, נערות, בחורות, שממש ממש לא רוצה כחברות - אם לא הייתי תקועה איתן! אבל זה הי העדיף על פני להיות לבד. מעבר לזה אחרי שמתחילים - לפעמים מגלים שיש הרבה דברים מעניינים בחברה החדשה הזו - שלא ראית קודם. בכל מקרה, אי אפשר להפסיד. ר קלהרוויח חברה.
אני באמת חושבת שזה חשוב להשקיע בקשר חברי בכיתה, כי גם אם הקשר לא יהיה הכי מעניין - את תרגישי שיש מישהי שאכפת לה ממך ולך אכפת ממנה, וזה יחזק אותך. וזה נראה לי כל כך חשוב כרגע. כי את נמצאת במצב, לפי מה שהבנתי, שאת מרגישה בודדה בכיתה. וזו הרגשה די
זוועתית .
אני באמת חושבת שאם תחליטי, וזה הכל עניין של החלטה (!) .להתחבר לעוד בת ועוד אחת , לאט לאט תרגישי יותר טוב. להגיע לכיתה בהרגשה יותר טובה ולא מבאסת. ההפסקות תהיינה מעניינות יותר. בכלל , חברות ולא משנה
כמה הן טובות או מעניינות, נותנות הרבה כח. בייחוד במסגרת סגורה כמו כיתה. עם הזמן את תתחזקי גם בינך לבין עצמך וגם בינך לבין הבנות המקובלות. את כבר לא תהיי ילדה אחת מולן, את תהיי עם עוד כמה בצד שלך.
אפילו ברמה הבסיסית, תוכלי לבוא בהרגשה שיש לך עם מי לדבר, למי לספר דברים שקרו לך, במקום לשבת שעות על גבי שעות במקום שאת מרגישה לא רצויה.
ודבר אחרון שרציתי לומר, כאנשים, יש לנו נטייה כשרע לנו שאנחנו היחידים שמרגישים כך. ושאין מישהו שיכול באמת לעזור. לפעמים אפילו הרגשה שאין אף אחד בעולם שיכול להבין בכלל מה עובר עלינו.
אם כרגע נדמה לך שאת היחידה שמרגישה ככה בכתה - זו עובדה לא נכונה. לצערי הרב , רק כשטיפה טיפה גדלים ומדברים קצת על העבר, ועל איך שהיה מגלים שלרובינו היו תחושות מלחיצות ולא נעימות ותחושות של לבד, בילדות ובנעורים. בכלל מגלים שהרבה בעיות חוזרות על עצמן אצל רוב האנשים.
ההבשורה הטובה היא - שיש מי שיודע איך לטפל בזה, בזכות תחום שאת אוהבת - פסיכולוגיה.
דבר שני שמגלים זה שאין קשר בין להיות מקובל לבין כמה אתה אדם טוב, כייפי, מעניין, מוצלח.
נכון שיש להן הרבה כח מבחינה חברתית ונכון שהיה משמח אותך מאוד להיות חלק מהן, בעניין הזה אני מבינה אותך. ואני לא חושבת שהנסיון להתקבל אליהן הוא נסיון לא טוב. זה טבעי שתנסי להתקבל לחברתן ואם לא היית מנסה זה היה מוזר. אבל אם לאורך זמן את מנסה , ולא מצליחה להתחבר אליהן וכל מה שקורה זה שאת חוטפת עלבונות שוב ושוב. אני מציעה שבאמת תחשבי על מה שכתבתי לך ותראי אם את יכולה להתחיל לאט לאט לשנות כיוון.
מעבר למה שאני כתבתי לך אני יכולה לומר שיועצת בית הספר מכירה הרבה מאוד בעיות של תלמידים, ובכל שנה יש להרבה תלמידים הרבה בעיות כמו שלך. גם אם נדמה לך שאת היחידה עם בעיה הזו, כאמור זה לא נכון. לרוב התלמידים יש בעיות.. חלקן חולפות, עם חלקן ממשיכים לחיות וחלקן כל כך מציקות ששווה מאוד להעזר במישהו שכבר ראה וטיפל בבעיות כאלה קודם לכן.
אולי זה לא נחשב הכי שווה ללכת לדבר עם היועצת ( אצלנו היו תקופות שזה נחשב שווהללכת ליועצת ותקופות שפחות) אבל כדאי בכל זאת ללכת אליה, אולי אחרי בית ספר, או שתניחי לה מכתב עם טלפון שלך על השולחן - ותדברו בטלפון.
זה מאוד עוזר לקבל תמיכה ממישהו שכבר עזר לאחרים עם בעיה כמו שלך בעבר.
ויש פה שני דפים שאני חושבת שתשמחי לקרוא:
לא הייתי מלכת הכיתה
מקובלים בחברה
אני חושבת שמה שהכי בולט בדפים האלה זה, כמה הבעיה הזו משותפת להרבה אנשים אחרים.
טובי
מירי יש לי כמה דברים לכתוב לך.
ההודעה שלך על המקובלות הזכירה לי משהו שקרה אצלי בכיתה ו'. כשחילקו את הכיתה שלי ופיזרו אותה בין כיתות אחרות. אבל על זה אני ארחיב בהזדמנות אחרת.
אני יכולה לומר לך כמה דברים ככה מיד:
1 [b]מי שלא רוצה בחברתך - את לא צריכה בחברתו![/b] למרות שמאוד מאוד קשה לא לנסות להתחבר למקובלות, הרי י שלהן הרבה כח והשפעה. אבל תחשבי רגע בהגיון, [b]מי שלא רוצה בחברתך, גם מבלי לנסות להכיר אותך מבפנים - לא שווה שיקבל את כל הרגישות, והחכמה שלך[/b]. למרות שמאוד קל לכתוב לך את זה והרבה יותר קשה לבצע. אני באמת מציעה שתנסי רגע להסתכל מצד על הכיתה שלך, למשל תרכיבי משקפיים דמיוניות של סטודנטית לפסיכולוגיה שחוקרת את הכיתה שלך במשך כמה שבועות. תדמייני שאת מגיעה עם מחברת וכותבת מה שאת רואה. ומה את בעצם רואה?
מה שאני רואה!
כי אני מבחוץ, נכון?
אני רואה נערה חברותית, רגישה, אינטלגנטית שמאוד מאוד רוצה להתחבר לבנות מאוד מסוימות. הבנות האלה לא רוצות בחברתה, גם מבלי שהן מנסות להכיר אותה. למרות שיש להן לבנות האלה הרבה כוח, הן מקובלות, כולם רוצים להיות בחברתן, ומאוד קשה לא לרצות להתקבל על ידן. למרות כל זה, הנערה הזו מרוב נסיונות להתקבל בחברתן - מפסידה כל כך הרבה דברים טובים אחרים בסביבה שלה.
למשל היא מפסידה הרבה אנרגיה. כי היא כל הזמן עסוקה בלנסות להתקבל לחברתן היא גם נפגעת לא מעט (כמו שציינת- עד דמעות). כלומר יש פה בזבוז של זמן ורגש בנסיון להתקבל לחברה של בנות שכל מה שהנערה הזו מקבלת מהן זה רק כאב ואכזבה. היא גם מפסידה אפשרויות אחרות לחברות, כי היא כל כך מרוכזת בלהתחבר אליהן שכל דבר אחר , נראה פחות חשוב. אולי אפילו הי אמפסידה קצת ריכוז בלימודים כי זה הופך להיות מאוד מטריד, כלתחושת הלבד הזאתי שכבר לא נעים ולא קל להתרכז בלימודים.
בקיצור הנערה הזו מפסידה כל כך הרבה...
אבל הבשורה הטובה היא שהיא יכולה אם היא באמת באמת תבין כמה כח יש לה, וכמה היא יכולה לבדה לשנות את ההרגשה שלה מהרגשה רעה וקשה להרגשה טובה ומחוזקת. כמו בכל דבר, בנוסף לאמונה בעצמך צריך גם סבלנות והשקעה וכדאי מאוד גם להעזר במישהו . סבלנות והשקעה נדמה לי שיש לך, אמונה בעצמך גם יש לך אבל תמיד טוב לחזק את הדברים האלו. ועזרה ממישהו - ארחיב בסוף ההודעה.בקיצור, את במצב די טוב כשחושבים על זה. כי זה תלוי בך. הרבה יותר נחמד לפתור בעיות שתלויות בנו ולא להיות תלויים באחרים או להיותחסרי אונים.
הנסיון שלך להתחבר למקובלות ולא להתחבר לאחרות נשמע כמו לעבוד הרבה שעות בבייביסיטר, לחסוך כסף - לקנות שרשרת מאוד מיוחדת, שמאוד רצית הרבה זמן ואיך שבאת לענוד אותה - היא התפרקה. ואז שוב פעם לעבוד הרבה בבייביסיטר, לחסוך שוב הרבה כסף ושוב לקנות את אותו סוג של שרשרת מתוך כוונה שהפעם היא תחזיק מעמד . ושוב פעם השרשרת מתפרקת ברגע שאת עונדת אותה. אחרי שהשרשרת מתפרקת שוב ושוב, לא שווה כבר לשנות כיוון? להשקיע כסף במשהו אחר?
מה שכן, לא שווה לוותר על הרצון בשרשרת. שווה לעבוד שוב הרבה לחסוך כסף ולקנות שרשרת [b]אחרת[/b] , בסגנון שונה, אולי פחות מושכת, ופחות זוהרת - אבל כזו שתחזיק מעמד ותשרת אותך, ובטח לא תגרום לך אכזבה עוד הפעם.
אני מתכוונת שלפי דעתי הבנות המקובלות מסמלות בשבילך שרשרת זוהרת שאם רק תקני אותה תרגישי נהדר. אולי את חושבת שזה נכון - אולי ברגע שנהפכים להיות מקובלים דברים נראים אחרת (למרות שזה ממש לא ככה, גם למקובלים יש המון בעיות בינם לבין עצמם, כמו לכולם). אבל מה שחשוב זה [b]שכרגע[/b]
כל מה שאת מקבלת מהן זה אכזבה וכאב ועוד אכזבה וכאב.
ואני חושבת שבמקום לקנות שוב ושוב שרשרת שמאכזבת, שווה לקנות שרשרת יפה, אבל מסוג אחר. כלומר להתחבר לחברות אחרות, שהן יותר אמינות ושהן רוצות בחברתך . גם אם הן לא הכי מעניינות, לא מקובלות, או לא כל כך כייפיות. בשלב ראשון לפי דעתי, את צריכה לדאוג לעצמך שתהיה לך חברה או שתיים בכיתה, שלא תרגישי כל כך לבד. שתהיה מישהי שאכפת לה ממך, ולך ממנה.
[list=1]
[*] אני גם מניחה, אולי אני טועה, אבל בכל זאת, שאת לא רוצה להתחבר לבנות אחרות אולי כי הן לא מקובלות? ואז בעצם תיכנסי להגדרה בעיניי המקובלות של להיות חברה של לא מקובלות?
[/list]
תראי, שנתיים את בכתה הזו. מה יש לך להפסיד? ניסית כבר בדרך הרגילה, לנסות כל פעם להתחבר למקובלות ולא הלך. מצד שני גם לא ניסית להתחבר לבנות אחרות (הלא מקובלות?) כי שם לא מעניין לך וגם כי... הן לא מקובלות. אז הנה עוד סיבה טובה לשנות את הגישה. [b]אם ניסית משהו שנתיים והוא לא עבד, שווה לשנות כיוון[/b].
את מספרת שיש לך חברות מחוץ לבית הספר, אז סביר שיש לך יכולת להתחבר עם אחרות. ככה שלא נראה לי שיש לך בעיה להתחבר . וזה יופי.
הרי להרבה אנשים יש בעיה מאוד גדולה להתחבר עם אנשים אחרים, גם בבית ספר וגם מחוץ לבית הספר, גם ילדים, נוער וגם מבוגרים. אצלך לפי מה שהבנתי הבעיה היא רק בכיתה.
לכן הייתי מציעה באמת ובתמים ליצור קשר חברי עם בנות אחרות בכיתה. למשל, מיטל שיושבת על ידך. את כותבת שהיא לא ממש מתאימה לך, שהיא כנראה לא בראש שלך, ושהיא לא ברמה הלימודית שלך. [b]אבל זה מה שיש כרגע[/b] . אני לא חושבת שכל החברות צריכות להיות [b]בול[/b] בשבילנו. גם אם היא לא הכי מתאימה לך וגם אם נדמה שממש אבל ממש אין לך מה לחפש איתה, תנסי! אני יכולה לומר לך מנסיוני שנאלצתי הרבה פעמים במסגרות שונות, להתחבר עם ילדות, נערות, בחורות, שממש ממש לא רוצה כחברות - אם לא הייתי תקועה איתן! אבל זה הי העדיף על פני להיות לבד. מעבר לזה אחרי שמתחילים - לפעמים מגלים שיש הרבה דברים מעניינים בחברה החדשה הזו - שלא ראית קודם. בכל מקרה, אי אפשר להפסיד. ר קלהרוויח חברה.
אני באמת חושבת שזה חשוב להשקיע בקשר חברי בכיתה, כי גם אם הקשר לא יהיה הכי מעניין - את תרגישי שיש מישהי שאכפת לה ממך ולך אכפת ממנה, וזה יחזק אותך. וזה נראה לי כל כך חשוב כרגע. כי את נמצאת במצב, לפי מה שהבנתי, שאת מרגישה בודדה בכיתה. וזו הרגשה די [b]זוועתית[/b] .
אני באמת חושבת שאם תחליטי, וזה הכל עניין של החלטה (!) .להתחבר לעוד בת ועוד אחת , לאט לאט תרגישי יותר טוב. להגיע לכיתה בהרגשה יותר טובה ולא מבאסת. ההפסקות תהיינה מעניינות יותר. בכלל , חברות ולא משנה [b]כמה[/b] הן טובות או מעניינות, נותנות הרבה כח. בייחוד במסגרת סגורה כמו כיתה. עם הזמן את תתחזקי גם בינך לבין עצמך וגם בינך לבין הבנות המקובלות. את כבר לא תהיי ילדה אחת מולן, את תהיי עם עוד כמה בצד שלך.
אפילו ברמה הבסיסית, תוכלי לבוא בהרגשה שיש לך עם מי לדבר, למי לספר דברים שקרו לך, במקום לשבת שעות על גבי שעות במקום שאת מרגישה לא רצויה.
ודבר אחרון שרציתי לומר, כאנשים, יש לנו נטייה כשרע לנו שאנחנו היחידים שמרגישים כך. ושאין מישהו שיכול באמת לעזור. לפעמים אפילו הרגשה שאין אף אחד בעולם שיכול להבין בכלל מה עובר עלינו.
אם כרגע נדמה לך שאת היחידה שמרגישה ככה בכתה - זו עובדה לא נכונה. לצערי הרב , רק כשטיפה טיפה גדלים ומדברים קצת על העבר, ועל איך שהיה מגלים שלרובינו היו תחושות מלחיצות ולא נעימות ותחושות של לבד, בילדות ובנעורים. בכלל מגלים שהרבה בעיות חוזרות על עצמן אצל רוב האנשים.
ההבשורה הטובה היא - שיש מי שיודע איך לטפל בזה, בזכות תחום שאת אוהבת - פסיכולוגיה.
דבר שני שמגלים זה שאין קשר בין להיות מקובל לבין כמה אתה אדם טוב, כייפי, מעניין, מוצלח.
נכון שיש להן הרבה כח מבחינה חברתית ונכון שהיה משמח אותך מאוד להיות חלק מהן, בעניין הזה אני מבינה אותך. ואני לא חושבת שהנסיון להתקבל אליהן הוא נסיון לא טוב. זה טבעי שתנסי להתקבל לחברתן ואם לא היית מנסה זה היה מוזר. אבל אם לאורך זמן את מנסה , ולא מצליחה להתחבר אליהן וכל מה שקורה זה שאת חוטפת עלבונות שוב ושוב. אני מציעה שבאמת תחשבי על מה שכתבתי לך ותראי אם את יכולה להתחיל לאט לאט לשנות כיוון.
מעבר למה שאני כתבתי לך אני יכולה לומר שיועצת בית הספר מכירה הרבה מאוד בעיות של תלמידים, ובכל שנה יש להרבה תלמידים הרבה בעיות כמו שלך. גם אם נדמה לך שאת היחידה עם בעיה הזו, כאמור זה לא נכון. לרוב התלמידים יש בעיות.. חלקן חולפות, עם חלקן ממשיכים לחיות וחלקן כל כך מציקות ששווה מאוד להעזר במישהו שכבר ראה וטיפל בבעיות כאלה קודם לכן.
אולי זה לא נחשב הכי שווה ללכת לדבר עם היועצת ( אצלנו היו תקופות שזה נחשב שווהללכת ליועצת ותקופות שפחות) אבל כדאי בכל זאת ללכת אליה, אולי אחרי בית ספר, או שתניחי לה מכתב עם טלפון שלך על השולחן - ותדברו בטלפון.
זה מאוד עוזר לקבל תמיכה ממישהו שכבר עזר לאחרים עם בעיה כמו שלך בעבר.
ויש פה שני דפים שאני חושבת שתשמחי לקרוא:
[po]לא הייתי מלכת הכיתה[/po]
[po]מקובלים בחברה[/po]
אני חושבת שמה שהכי בולט בדפים האלה זה, כמה הבעיה הזו משותפת להרבה אנשים אחרים.
טובי
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.