אבל אף אחד לא שואל את השאל הכי מתבקשת..
האם זה שתינוק מקבל תרופה פסיכיאטרית מהרגע שנוצר לא גורם לו לבעיה נפשית???

אני מסכימה לחלוטין עם הצורך באמא בריאה ובהחלט חושבת שעניני הנפש נופלים בקטגוריה הזו. התסכול הוא מהצורך לעשות חישובים והסתברויות ובירורים לגבי העניין ולפעמים מהצורך לבחור בין אמא לילד. אני לא מתנצלת על הצורך לבחור באמא, אני מתוסכלת מקיומו. כשניסינו להרות היו המון נשמות טובות שאמרו לי שאם רק ארגע זה יקרה. אבל אם כדי להכנס להריון צריך לוותר שבועיים מכל חודש על תרופות שמחזיקות אותי מאוזנת ומתפקדת - זה לא בדיוק מעודד רגיעה.
לא מפסיקים לקחת. ממשיכים אם אין איסור. עושים את כל הבדיקות במהלך ההריון (סקירות, אולטרסאונד כל חודש וכו'). נכון, זה הריון שיותר צריך לשים לב בו והוא פחות זורם.
אכן תרופה שאין עליה מידע
לא מדויק. יש המון מידע על ציפרמיל ועל תרופות באותו מסלול נוירולוגי. מכירה כאלה שלקחו ציפרלקס בהריון. לא נרשמו תופעות לוואי.
תראי, אם יש לך כבר ילדים (שלושה אם אני לא טועה?) אז אולי כדאי לוותר על ההריון, אם את לא יכולה להגיע למצב עם עצמך שאת לוקחת את התרופות הללו בלב שקט. כי גם לא לקחת וגם לקחת ולהיות כל הזמן במתח וברגשות אשמה זה לא טוב לא לך ולא לעובר.
אם לא היו לך ילדים או אם היה לך רק אחד הייתי אומרת: לכי על זה.

הולכת - דווקא דיברתי עם המכון והם אמרו לי שזו אכן תרופה שאין עליה מידע (או ליתר דיוק שאין מידע שמצדיק הפסקת לקיחה, אבל עדיף להפחית מינון בכל זאת). ובהיותי אנאלית גם קראתי כל מחקר שנעשה על התרופה בשבע השנים האחרונות בהקשר הריון (שמצאתי). ונשארתי עם "אין מספיק מידע"...

אני מסכימה לחלוטין עם הצורך באמא בריאה ובהחלט חושבת שעניני הנפש נופלים בקטגוריה הזו. התסכול הוא מהצורך לעשות חישובים והסתברויות ובירורים לגבי העניין ולפעמים מהצורך לבחור בין אמא לילד. אני לא מתנצלת על הצורך לבחור באמא, אני מתוסכלת מקיומו. כשניסינו להרות היו המון נשמות טובות שאמרו לי שאם רק ארגע זה יקרה. אבל אם כדי להכנס להריון צריך לוותר שבועיים מכל חודש על תרופות שמחזיקות אותי מאוזנת ומתפקדת - זה לא בדיוק מעודד רגיעה.

מתמודדים. ממשיכים הלאה. מתפשרים. לא ויתרנו ולא נוותר בגלל שמורכב יותר. הגעתי למודוס ויונדי עם עצמי ועם המגבלות שלי ואני בכנות יכולה לומר שאני לא מרגישה אשמה. ולא להרגיש אשמה זה הרבה מאד לאשה במצבי.

אבל למה רק אני? זה לא פייר !! <חיוך עקום>

ציפרלקס היא תרופה מקטגוריה C -
אוקיי. זה מה שכתוב באינטרנט. עזבי. יש מחקרים שלא מעודכנים באינטרנט. בשביל זה יש מרכז טרטולוגי. המרכז הטרטולוגי של פרופ' אורנוי בירושלים מרכז את כל המחקרים הכי עדכניים. יותר אמין מהדירוג הקטגורי שעליו את מדברת (ואני מכירה). הדירוג הזה דרך אגב לא השתנה כבר כמה שנים למרות שיש מחקרים חדשים. זה פשוט לא מעודכן. תתיעצי עם המרכז הטרטולוגי ותקבלי תשובה יותר מחד משמעית לגבי ציפרלקס.
שהידיעה שייתכן שכדי לדאוג לעצמי אני צריכה להעמיד את התינוק בסיכון מכעיסה וממרמרת אותי
הגישה היא שאם לאמא לא טוב גם לעובר לא יהיה טוב. הרי לא לוקחים תרופות סתם. לא תגידי לאשה עם בעיות פיזיולוגיות (לא שענייני הנפש הם לא פיזיולוגיים) לא לקחת תרופה נגד לחץ דם למשל. אין אופציה כזאת.

אני הייתי מציעה לך להתייחס כנתון לזה שלא תוכלי להניק (לפחות לא להרבה זמן כמו שהיית רוצה) ולחשוב אם בנתונים אלה היית רוצה ילד נוסף (אני הייתי רוצה לו יכולתי). ההנקה מדהימה וחשובה אבל אפשר בלי. גם אני הפסקתי להניק בגלל בעיה רפואית ולו ידעתי מראש שכך יהיו הדברים, הייתי עושה הכל שוב. ניסיתי לנטרל גם את הצורך להתנצל על אי ההנקה, אם אי אפשר אז אי אפשר וזהו. זה נורא להרגיש כ"כ חרא ובנוסף להסביר לכולם למה ואיך. זה בינך לבינך ולא בינך לאחרים.

פלונית -

ציפרלקס היא תרופה מקטגוריה C - אין הוכחות לכך שהיא מזיקה. מנגד גם אין הוכחות לכך שלא... ולא יהיו כי לא עושים מחקרים בנשים הרות. והמחקרים שעושים בעכברים (שהפיזיולוגיה שלהם שונה במובהק משלנו בדיוק בתחומים הרלוונטיים לדיוננו) לא חד משמעיים מספיק. יש לי חברה שלקחה ציפרמיל (שהוא הגרסה המוקדמת, החלשה יותר, של ציפרלקס) בשני ההריונות (כי זה היה פיקוח נפש במקרה שלה) ולשתי הבנות שלה יש בעיות די רציניות בעיניים שלא מוסברות ע"י גנטיקה משפחתית. האם יש קשר? אין שום דרך לדעת. ואם היה לא ברור שהיה מה לעשות - כל תחליף עלול היה להיות גרוע באותה מידה או יותר ולא הכי מומלץ בעולם לשחק עם התרופה או אפילו המינון אם הוא עובד בסיטואציות כאלו (אם לא שבור - לא מתקנים...)

הבעיה הגדולה עם תרופות בהריון זה שהן סוג של רולטה רוסית. תלידומיד נחשבה לבטוחה - עד שגילו שהיא לא. לא מזמן גילו תרופה פסיכיאטרית (שכחתי את שמה משהו עם פקס) שנטילתה בהריון תורמת כנראה לאוטיזם.

אני לא אומרת לא לקחת. אני אפילו לא אומרת ששווה לחקור את זה כי אני לא בטוחה שהתשובות עוזרות באיזושהי צורה להתמודד עם הדילמה. אני אומרת שהצורך לבחור מתסכל ואפילו טיפה מייאש. שהידיעה שייתכן שכדי לדאוג לעצמי אני צריכה להעמיד את התינוק בסיכון מכעיסה וממרמרת אותי. רוב הזמן אני נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שכאמור לעיל - זה מה שיש ואני עושה כמיטב יכולתי במצב מחורבן שאיננו אשמתי.

וכל מה שאמרתי קודם עדיין תקף. אני מאמינה שטוב לו לאדם שנברא. שילד זה ברכה. שאפשר להתמודד עם הקשיים ושלא חייבים לדפוק את הראש בקיר, אפשר למצוא דרך לטפש עליו או ללכת מסביב.

אבל הייתי מעדיפה שלא יהיה קיר.

והייתי מאד שמחה לקבל קצת ריטלין עכשיו כדי שאוכל לסיים מטלת כתיבה שכבר שבוע אני לא מצליחה להשלים והיום צריך להגיש...

_אני מאד רוצה ילדים. מאמינה שיכולה לתת להם הרבה ושחוויית ההורות תעניק לי המון. באה ממשפחה מהסוג ב"באופני" בייחוד בכל הנוגע להנקה שנחשבת אלנו כמעט לדת וזו נקודת ההתייחסות שלי - מאד רוצה את החוויה מאד רוצה שתהיה לילדים שלי, מאד חשוב להתפתחות ולבריאות שלהם מבחינתי.
א-ב-ל
אני חושבת שלילדים שלי חשוב לא פחות, ואולי קצת יותר שתהיה להם אמא בריאה שיש לה יכולת להכיל אותם ואת עצמה בלי לטפס על הקירות. ואני חושבת שהחוויה, גם אם לא תהיה מושלמת כפי שחלמתי כשהייתי צעירה יותר, עדיין תהיה טובה, מעצימה ואיכותית_
מחזקת, מחזקת, מחזקת.

אני מבקשת למזער את הטעות ככל שניתן
אפשר לחלוק? הריון קודם עם ציפרלקס, הכל בסדר ואפילו לא היתה תסמונת גמילה. הריון נוכחי עם ציפרלקס, מקווה שיהיה בסדר גם עכשיו. עד עכשיו כל הבדיקות תקינו.

אני בהריון שני (הראשון לא נגמר טוב) ועם דילמה דומה - לוקחת בשוטף תרופות פסיכיאטריות שעוזרות לי לתפקד והעדרן הנוכחי מפריע לי לעבוד.

כיוון שאני בשלב הלפני התובנות שלי נובעות מהיכרותי עם עצמי לבד - בלי ילד - אבל אם תעזורנה לך, תהני:

אני מאד רוצה ילדים. מאמינה שיכולה לתת להם הרבה ושחוויית ההורות תעניק לי המון. באה ממשפחה מהסוג ב"באופני" בייחוד בכל הנוגע להנקה שנחשבת אלנו כמעט לדת וזו נקודת ההתייחסות שלי - מאד רוצה את החוויה מאד רוצה שתהיה לילדים שלי, מאד חשוב להתפתחות ולבריאות שלהם מבחינתי.

א-ב-ל

אני חושבת שלילדים שלי חשוב לא פחות, ואולי קצת יותר שתהיה להם אמא בריאה שיש לה יכולת להכיל אותם ואת עצמה בלי לטפס על הקירות. ואני חושבת שהחוויה, גם אם לא תהיה מושלמת כפי שחלמתי כשהייתי צעירה יותר, עדיין תהיה טובה, מעצימה ואיכותית.

לכן התוכנית שלי, נכון להיום, היא לנסות. בזמן ההריון אין ברירה או אופציה אחרת (למרות שהאיש שלי השתעשע ברעיון של סרוגייט) ולכן ויתרתי על התמיכה הכימית. אחרי הלידה - להניק לפחות כל עוד אני בחופשת לידה ולא סימפטומלית (ויש לי מזל, ברגע זה אני יחסית "ברמיסיה" וסובלת "רק" מקשיים בריכוז). אם המחלה תחזור לפני תום חופשת הלידה - אני חוזרת לתרופות והעולל יעבור לצערי הרב לתמ"ל. אם לא, בתום חופשת הלידה המתוכננת נעשה הערכת מצב / סיכונים / תפקוד ונראה כמה אני מסוגלת עוד לסחוב. אם ארגיש שזה לא זה - אני לא אאמלל את עצמי ואשתדל מאד לא להרגיש אשמה ואבחר לטפל לא רק ביורש העצר אלא גם באמא שלו.

זה לא מושלם. זה מתסכל אותי שאני לא יכולה להיות הכל בשביל האוצר שאני מחכה לו כבר כל כך הרבה זמן.

אבל זו אני, וזה מה שיש. ולא הייתי רוצה למנוע את החוויה מעצמי רק כי היא לא תהיה בדיוק מה שתכננתי.

יש לי חשד כבד שבכל מקרה - היא לא תהיה אפילו קרובה למה שתכננתי...

ההולכת באתרים , תודה. ריגשת גם אותי @}
ברור שאין 100% בחיים וזה היופי אבל יש רמת ביטחון מסויימת ובמה שנוגע לתרופות בהריון, אני מבקשת למזער את הטעות ככל שניתן...
שלולית- אני עדיין מניקה את בת השנה וחצי שלי, ואני יודעת שלוקח זמן לחלב להיעלם, אז סביר שחלב יהיה, אבל נראה לי שתינוקות מגיל מסויים מאבדים את היכולת לינוק, אם לא ינקו מעולם... מה שכן, סביר להניח שאשאב חלב. אבל זה לא אותו דבר...

שאני לא אוכל להניק..
נדמה לי שאפשר, גם באימוץ, להניק. אולי על ידי עיסוי פטמות מתמשך. אם זה מה שעוצר אותך, כדאי לשאול יועצת הנקה

אני פשוט לא יודעת איך מגדלים ילד בלי הנקה, נראה לי חסר.
זה ברור אבל מתרגלים גם לזה ורואים את הנוחות שבעניין. זה פשוט משהו אחר.
אין 100% בטוח
דרך אגב, אין 100% ביטחון בשום דבר בחיים גם בהריון ללא תרופות שבו תעשי את כל הבדיקות האפשריות. זה עדיין לא מונע מאנשים להביא ילדים.

_ההריון וההנקה גורמים לי טלטלה רגשית מטורפת- דכאונות ברמה של חוסר תפקוד וכל מה שסיפרת, ואני לא מסוגלת לקחת תרופות בהריון והנקה כי אין 100% בטוח (כן מטפלת עם פסיכולוג ולאחרונה פרחי באך שעושים עבודה מצויינת). איכשהו יש כבר שלושה אבל אני ממש חרדה מהריון נוסף. ותמיד רציתי משפחה גדולה. עדיין רוצה.
ויש כבר כל כך הרבה ילדים שרוצים וצריכים בית..._
כל הכבוד לך שעמדת בשלושה הריונות! ויש לך לב רחב אם את רוצה לקחת ילד שאין לו בית. אני מתרגשת.

לגבי הנקה-
אני חושבת שזה שונה אם רוצים ילד ראשון או שני או שלישי.
בילד ראשון הרצון הוא מסוג אחר.
אני חושבת על נושא האימוץ כבר כמה זמן, והסיבה היחידה שקשה לי איתו היא שאני לא אוכל להניק... (יש לי שלושה בבית...)
אני פשוט לא יודעת איך מגדלים ילד בלי הנקה, נראה לי חסר. אני מודעת לכך שיש כאלה שבוחרות שלא להניק מראש, אבל מבינה את הכותבת- דווקא בגלל שהיא כבר גידלה ילדים עם הנקה ממושכת, אי אפשר לדמיין בכלל איך מגדלים בלי.
אחת העם- אולי היית רוצה לשקול אימוץ?
אני שוקלת אימוץ מסיבות דומות אך שונות- ההריון וההנקה גורמים לי טלטלה רגשית מטורפת- דכאונות ברמה של חוסר תפקוד וכל מה שסיפרת, ואני לא מסוגלת לקחת תרופות בהריון והנקה כי אין 100% בטוח (כן מטפלת עם פסיכולוג ולאחרונה פרחי באך שעושים עבודה מצויינת). איכשהו יש כבר שלושה אבל אני ממש חרדה מהריון נוסף. ותמיד רציתי משפחה גדולה. עדיין רוצה.
ויש כבר כל כך הרבה ילדים שרוצים וצריכים בית...

זה לא יהיה אותו הדבר, בטוח. אבל זו הדרך הבטיחותית ביותר בשבילי ובשביל הילדים שכבר יש, להרחיב את המשפחה. @}

הי,

אם תמצאי תרופה שתתאים לך בהריון, אבל מחוץ לסל, כלומר שמחירה גבוה, אני מציעה לך לפנות ל"עזר מציון". יכול להיות שיש דרכים להשיג מימון לתרופה, אם את רוצה אותה בשביל הריון. יש היום המון המון קרנות ותורמים בארגונים וגם פרטיים, שכדי לעזור לזוגות להוליד, יממנו כמה חודשים ואפילו שנים של תרופה כזו.

הבעיה לקום, לזכור לצחצח, להצליח לארגן ילדים , להכין להם אוכל, לדאוג שיצחצחו. .. וגם, תארו לעצמכם משפחה שלמה עם הפרעת קשב. לא נראה לי שזה כל כך קל לדמיין. כל תפקודי היום יום מאתגרים אש.
מבינה אותך, אני עם הפרעת קשב. אבל עוד לא הגעתי ללקיחת ריטלין. אחרי ההריון הנוכחי.

מה עם ולפורל?

that would be the day.....
הבעיה לקום, לזכור לצחצח, להצליח לארגן ילדים , להכין להם אוכל, לדאוג שיצחצחו. .. וגם, תארו לעצמכם משפחה שלמה עם הפרעת קשב. לא נראה לי שזה כל כך קל לדמיין. כל תפקודי היום יום מאתגרים אש.

אין ערעור על חשיבות ההנקה. התמ"ל מיועד בדיוק למקרים שבהם לא ניתן להניק
ולגבי ההריון - שזוגך ייקח על עצמו את החשבונות למשך זמן מה

להניק לפחות שנה זה ממש בסיסי בעיני והעצה מעלי לא עצה טובה לדעתי
ומה קורה עם אימהות שלא יכולות להניק בכלל כי התרופות שהן לוקחות הן לא "אופציה"? אז שהן לא יעשו ילדים? ואם הסבל שלה יהיה קשה מנשוא בלי התרופה אז שלא תעשה ילדים רק בגלל ההנקה?
אין ערעור על חשיבות ההנקה אבל כמו בכל דבר לא צריך להיות קיצוניים. התמ"ל מיועד בדיוק לזה. למקרים שבהם לא ניתן להניק (לפחות היה מיועד לזה במקור)

להניק לפחות שנה זה ממש בסיסי בעיני והעצה מעלי לא עצה טובה לדעתי
ומה קורה עם אימהות שלא יכולות להניק בכלל כי התרופות שהן לוקחות הן לא "אופציה"? אז שהן לא יעשו ילדים? ואם הסבל שלה יהיה קשה מנשוא בלי התרופה אז שלא תעשה ילדים רק בגלל ההנקה?

לא, קונצרטה למיטב ידיעתי היא מאותה משפחה. אבל מה שאני שמעתי עליו הוא אכן לא בסל. אני חושבת שמה שאני שמעתי עליו עולה כ400 שח בחודש. אברר.

לפני שהיו לי ילדים בכלל לא היתה לי חשובה הנקה כלל, דווקא היום שאני אם זה משמעותי עבורי.

להניק לפחות שנה זה ממש בסיסי בעיני והעצה מעלי לא עצה טובה לדעתי
אם היית יודעת מראש שלא תוכלי להניק לא היית עושה ילדים?

אשמח אם תבררי לי
האם הכוונה קונצרטה?
הבעיה עם שאר התרופות שהן לא בסל

עד כמה שאני יודעת יש תחליף לרטאלין עם פחות תופעות לוואי שאינו מאותה משפחה. אני לא זוכרת את השם של התרופה אבל אם תירצי אוכל לברר לך.

חבל שלא נולדתי גבר
אוףףףףף

כאמור עשיתי בדיקה מקיפה בנושא והגעתי למסקנה שאני לא מתכוונת לקחת ריטלין בהריון או הנקה. יכול להיות שדעתי היתה שונה אם לא היו לי ילדים כלל, או אם הייתי מגלה שאני בהריון לא מתוכנן אחרי שכבר לקחתי את התרופה.
אני אכן יכולה להניק פחות או לא להניק, למרות שקשה לי כל כך לדמיין לגדל ילד מבלי להניק אותו. אפילו היום, בשעות הלילה, אם ילד מגיע אלי למיטה, אני לפעמים חושבת שתכף הולכים לינוק ממני(אבל זה לא קורה:-D) , אני כבר 6 שנים מחכה עם הריון כדי לראות אם אמצא תחליף לריטלין או שיהיה לי פיתרון אחר והשעון הביולוגי מתקתק......

טוב האמת היא שבאופן מפתיע אין עדיין מספיק מחקרים על הנקה וריטלין
להניק לפחות שנה זה ממש בסיסי בעיני והעצה מעלי לא עצה טובה לדעתי
השאלה היא אם באמת לא תוכלי לחיות שנה או שתיים בלי
ועל זה רק את יכולה לענות

אבל גם הנקתי כל ילד מעל לשלוש שנים
להניק פחות אולי? סליחה שאני אומרת את זה (שלא יתלשו לי את הראש) לא חושבת שההנקה צריכה להיות השיקול. תינוקות גדלים גם על תמ"ל במקרה הצורך.

אבל גם הנקתי כל ילד מעל לשלוש שנים
להניק פחות אולי?

_גם תרופות שמותרות בהריון והנקה כדאי לבדוק שוב ושוב.
חברה טובה נטלה תרופות שהפסיכיאטרית אמרה כי הן מותרות בהריון, וכמה זמן אחרי הלידה היא נזכרה לשאול את חברתי אם הילדה שלה בסדר.
משקבלה תשובה חיובית, הודתה שבדיעבד לאחרונה התגלה קשר בין התרופה הנ"ל לאוטיזם.
לך סמוך על תשובה של איש מקצוע..._
זהו, שצריך לברר את זה לא אצל הרופא המטפל אלא במרכזים הטרטולוגיים ואני מתכוונת בעיקר לפרופ' אורנוי הגדול והמרכז שלו בירושלים.
יקירתי, בתור מי שלוקחת תרופות פסיכיאטריות בהריונות (ציפרלקס) מבינה אותך מאוד. כמה ילדים כבר יש לך?

עשיתי התיעצות מקיפה מאד שכללה פרט לפסיכאטר מרכז טרולוגי ונוירולוג ילדים שמתמחה בבעיות התפתחות נוירולוגיות.
לרב התשובה לא חד משמעית אבל במקרה זה כן
וגם- אני חושבת שיש הבדל גדול אם אשה הרה במצב נפשי קשה מגיע לפסיכיאטר מאשר אשה שאינה הרה.כשהאשה כבר הרה ויש סכנה רצינית לחייה , יכול להיות שייקחו סיכונים מסויימים.
אני כאמור- לא בהריון.
אני לא רוצה לפרט, אבל ניסיתי כל מני אפשרויות וזו אפשרות די יחידה שיש כרגע שמאזנת אותי ומשפיעה טוב. אופציה להחלפה פחות טובה היא תרופה מאותה משפחה ואז ממילא גם היא אסורה, כך שאין אפשרות.
טוב, אני אפרט-ריטלין
אני חושבת שיש סיכוי שאתפקד בהריון, כי כבר עברתי הריונות בעבר. אבל גם הנקתי כל ילד מעל לשלוש שנים, ואני לא רואה עצמי בלי התרופה שנים כל כך ארוכות
פשוט הגעתי בלי התרופה למשברים קשים מאד, ועם התרופה אני מאד מאוזנת.
אני יודעת שיש פה הרבה אנשים שנגד ריטלין אבל בשבילי זה הצלה ממש. מאחורי ילדות קשה עם המון לקויות למידה בעיות משמעת והתנהגות וקושי להתמיד, ומאז הריטלין החיים שלי מרגישים יותר בשליטה. במאגר מוסגר אציין שמרגיזים אותי אנשים שנגד התרופה באופן גורף , החיים שלי היו מאושרים הרבה יותר אם הייתי מכירה אותה ולא הייתי כל כך חוששת לקחת תרופות.
כדור אחד וכל העולם מתבהר ,אני משלמת חשבונות בזמן ומרגישה לרגע כמו אדם "נורמלי".בימים ששכחתי לקחת אני סהרורית וחסרת אוריינטציה. מלאת מרץ לכל הכיוונים וזה קשה

_יש הרבה מאוד תרופות פסיכאטריות שמותר לקחת בהריון והנקה
באיזה סוג של בעיה או תרופה מדובר
אני אנסה להציע לך תחליפים_

אילה, את פסיכיאטרית? יש לך ידע מקצועי בתרופות פסיכיאטריות?
בנושאים כאלה הייתי נזהרת מהתיעצות אינטרנטית.

קודם כל באמת לברר אם התרופה מותרת או לא - יועצות הנקה בודקות בספר של ד"ר תומס הייל. שנית לשאול את עצמך אם תצליחי לתפקד טוב בתשעת חודשי הריון. אם כן או אם יש תרופה חלשה יותר שתעזור לתשעה חודשים, לכי על זה ועם כל הכאב ותרי על ההנקה. או תניקי חלקית מאוד מהיום הראשון.

גם תרופות שמותרות בהריון והנקה כדאי לבדוק שוב ושוב.
חברה טובה נטלה תרופות שהפסיכיאטרית אמרה כי הן מותרות בהריון, וכמה זמן אחרי הלידה היא נזכרה לשאול את חברתי אם הילדה שלה בסדר.
משקבלה תשובה חיובית, הודתה שבדיעבד לאחרונה התגלה קשר בין התרופה הנ"ל לאוטיזם.
לך סמוך על תשובה של איש מקצוע...

יש הרבה מאוד תרופות פסיכאטריות שמותר לקחת בהריון והנקה
באיזה סוג של בעיה או תרופה מדובר
אני אנסה להציע לך תחליפים

באותה בעיה בדיוק רק שאצלי יש סיכון שיהיה לי התקף בלידה

מדובר בתרופה פסיכיאטרית
אולי יש תרופה פסיכיאטרית שעושה את אותה פעולה ומותרת בהריון והנקה?
יש לא מעט תרופות פסיכיאטריות מותרות.
הייתי מתייעצת עם הפסיכיאטר/ית...

יש לי התלבטות מאד גדולה.
אני ממש רוצה ילד נוסף
אבל!
אני לוקחת תרופה שאסור לקחת אותה בהריון וממש אסור בהנקה. בררתי את זה לעומק.
בשנתיים האחרונות אני לוקחת את התרופה ואיכות חיי השתפרה.
אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה היא עוזרת לי לתפקד
מדובר בתרופה פסיכיאטרית
וכן, ניסיתי כבר המון שנים, דיקור, אומגה 3,שיאצו, טווינא, הומאופתיה, אייפק טיפולים הוליסטים למיניהם ואני בטיפול בשיחות היום.
אני לא תלויה בה ברמה של חיים ומוות, אבל כן ברמה של כן\לא לקום בבוקר ולתפקד.
הצעתי לבעלי שנאמץ, הוא לא מוכן לשמוע על זה, אפילו אם זה אומר שלא יהיה ילד נוסף
אני מתלבטת
מה אתם אומרים?