על ידי ציל_צול* » 19 אפריל 2014, 23:22
הי אופיר,
כמוך, גם אני אוהדת את הטבעונות, וכמוך - גם אני איני טבעונית במובן המקובל של שחור ולבן.
בדומה לקבוצות קיצוניות אחרות שהזכרת
הקבוצות לא קיצוניות בעיניי. הקיצוניים שבתוכן קיצוניים. קבוצה היא כמעט תמיד ישות הומוגנית מאוד, בעיקר בגדלים שעליהם אנחנו מדברים.
תסכימי איתי שיש לא מעט אנשים שברשתות החברתיות משתפים ותמונות קשות על תעשיות הבשר
בעיניי התמונות הללו, כל עד אינן מבוימות, ראויות לשיתוף כמו כל חומר אחר ואין בעצם השיתוף קיצוניות. מי שרואה בכך אמצעי שמפעיל עליו לחץ מיליטנטי צריך לבדוק קודם כל את עצמו במקום לבוא בטענה למשתף שיפסיק לשתף ויחזור להחביא את המציאות.
המציאות היא קשה. אין טעם להחביא אותה. ואור השמש לעולם עדיף מהחושך. האם מי שמכוון את הפנס אל מה שחשוך הוא קיצוני? לדעתי לא.
אני רואה הבדל גדול בין העלאת תכנים שכואבים לי לבין חדירה לצלחת של מישהו. יש לזה אנרגיה אחרת לגמרי.
את גם בטח יודעת שחלק גדול מהם מעריצים גורו אמריקאי טבעוני שנחשב קיצוני
אני דווקא לא יודעת את זה, ומסבה את תשומת לבך שגם אתה לא יודע את זה. זו הנחת עבודה שלך, נטולת כל הוכחה.
אין לי מושג קלוש מהי כמות האנשים שמעריצים את יורופסקי. אני יודעת שיש לא מעט אנשים שהושפעו ממנו וציינו את זה במפורש.
כמה כאלה יש? כמה מהם קולניים במיוחד ולכן נשמעים כמו "הרבה"? כמה מהם מעריצים וכמה מהם פשוט הושפעו? כמה מהם הושפעו אבל בו זמנית גם הסתייגו?
אין לי מושג. לאף אחד אין. והניסיון לערוך חיבור כזה נותן לי תחושה של דמגוגיה בשירות הטיעון שלך. של תחושת איום אישית של מישהו (לאו דווקא שלך, כאמירה כללית) שמתורגמת לפעולה החוצה של האשמה במקום לבדיקה פנימית.
להאיר את תופעת הקצנה שבאופן מסוים פוגעת במטרה
אני לא בטוחה שהקצנה פוגעת במטרה. כאשר מדובר בקבוצת ענק של אנשים שבוחרים במגוון עצום של דרכים להבעת דעתם, לקיצונים יש מקום. הם מניעים משהו שלא נע באמצעים אחרים. כמעט בכל מאבק בקנה מידה כזה הקיצונים ממש דרושים. מי שלא קיצוני "זוכה" בסוג השינוי שהם מייצרים בלי שהוא צריך להצטרף אליהם.
שינוי חברתי הוא דבר מאוד מורכב ויש לו המון רבדים. לדעתי, ראויים לגינוי אמיתי רק אלו אשר נוהגים באלימות ופוגעים באחרים. כל פעולה דמוקרטית שאינה פוגעת באחרים, מזעזעת ככל שתהיה, לא רק שאינה ראויה לגינוי היא ראויה להערכה.
להפגין, לצעוק בראש חוצות, לפרסם אמת שגורמים אינטרסנטיים מנסים להחביא וכו' זו לא פחות ממצווה בעיניי.
להיכנס לאנשים לצלחת, למחות באלימות, או בפולשנות, זה כבר סיפור אחר. וגם עליו אפשר להתווכח כאשר מה שעומד מנגד זה דבר חשוב מאוד שיש לו אלמנטים מוסריים חזקים. בין אם אלו זכויות אדם, זכויות הילד או זכויות בעלי חיים.
ככל שמי שנלחמים עבורו חסר קול כך הגיוני יותר שהנלחם יגביר את קולו. אפשר להתווכח האם זה מועיל או לא. אפשר גם להביט בהיסטוריה ולראות את תרומתם החשובה של קיצונים לשינוי ההיסטוריה, שאתה ואני נהנים ממנה (או שלא, תלוי בנקודת ההשקפה).
הי אופיר,
כמוך, גם אני אוהדת את הטבעונות, וכמוך - גם אני איני טבעונית במובן המקובל של שחור ולבן.
[u]בדומה לקבוצות קיצוניות אחרות שהזכרת[/u]
הקבוצות לא קיצוניות בעיניי. הקיצוניים שבתוכן קיצוניים. קבוצה היא כמעט תמיד ישות הומוגנית מאוד, בעיקר בגדלים שעליהם אנחנו מדברים.
[u]תסכימי איתי שיש לא מעט אנשים שברשתות החברתיות משתפים ותמונות קשות על תעשיות הבשר[/u]
בעיניי התמונות הללו, כל עד אינן מבוימות, ראויות לשיתוף כמו כל חומר אחר ואין בעצם השיתוף קיצוניות. מי שרואה בכך אמצעי שמפעיל עליו לחץ מיליטנטי צריך לבדוק קודם כל את עצמו במקום לבוא בטענה למשתף שיפסיק לשתף ויחזור להחביא את המציאות.
המציאות היא קשה. אין טעם להחביא אותה. ואור השמש לעולם עדיף מהחושך. האם מי שמכוון את הפנס אל מה שחשוך הוא קיצוני? לדעתי לא.
אני רואה הבדל גדול בין העלאת תכנים שכואבים לי לבין חדירה לצלחת של מישהו. יש לזה אנרגיה אחרת לגמרי.
[u]את גם בטח יודעת שחלק גדול מהם מעריצים גורו אמריקאי טבעוני שנחשב קיצוני[/u]
אני דווקא לא יודעת את זה, ומסבה את תשומת לבך שגם אתה לא יודע את זה. זו הנחת עבודה שלך, נטולת כל הוכחה.
אין לי מושג קלוש מהי כמות האנשים [b]שמעריצים[/b] את יורופסקי. אני יודעת שיש לא מעט אנשים שהושפעו ממנו וציינו את זה במפורש.
כמה כאלה יש? כמה מהם קולניים במיוחד ולכן נשמעים כמו "הרבה"? כמה מהם מעריצים וכמה מהם פשוט הושפעו? כמה מהם הושפעו אבל בו זמנית גם הסתייגו?
אין לי מושג. לאף אחד אין. והניסיון לערוך חיבור כזה נותן לי תחושה של דמגוגיה בשירות הטיעון שלך. של תחושת איום אישית של מישהו (לאו דווקא שלך, כאמירה כללית) שמתורגמת לפעולה החוצה של האשמה במקום לבדיקה פנימית.
[u]להאיר את תופעת הקצנה שבאופן מסוים פוגעת במטרה[/u]
אני לא בטוחה שהקצנה פוגעת במטרה. כאשר מדובר בקבוצת ענק של אנשים שבוחרים במגוון עצום של דרכים להבעת דעתם, לקיצונים יש מקום. הם מניעים משהו שלא נע באמצעים אחרים. כמעט בכל מאבק בקנה מידה כזה הקיצונים ממש דרושים. מי שלא קיצוני "זוכה" בסוג השינוי שהם מייצרים בלי שהוא צריך להצטרף אליהם.
שינוי חברתי הוא דבר מאוד מורכב ויש לו המון רבדים. לדעתי, ראויים לגינוי אמיתי רק אלו אשר נוהגים באלימות ופוגעים באחרים. כל פעולה דמוקרטית שאינה פוגעת באחרים, מזעזעת ככל שתהיה, לא רק שאינה ראויה לגינוי היא ראויה להערכה.
להפגין, לצעוק בראש חוצות, לפרסם אמת שגורמים אינטרסנטיים מנסים להחביא וכו' זו לא פחות ממצווה בעיניי.
להיכנס לאנשים לצלחת, למחות באלימות, או בפולשנות, זה כבר סיפור אחר. וגם עליו אפשר להתווכח כאשר מה שעומד מנגד זה דבר חשוב מאוד שיש לו אלמנטים מוסריים חזקים. בין אם אלו זכויות אדם, זכויות הילד או זכויות בעלי חיים.
ככל שמי שנלחמים עבורו חסר קול כך הגיוני יותר שהנלחם יגביר את קולו. אפשר להתווכח האם זה מועיל או לא. אפשר גם להביט בהיסטוריה ולראות את תרומתם החשובה של קיצונים לשינוי ההיסטוריה, שאתה ואני נהנים ממנה (או שלא, תלוי בנקודת ההשקפה).