על ידי בוחרת_באהבה* » 09 נובמבר 2010, 11:37
מעבר נעים ויישוב טוב
פעם עברתי עם קטנטן דירה לארץ אחרת ודנו על זה קצת בדף
מעבר גדול עם ילד קטן דיבורים על הסתגלות , זה לא אותו גיל ולא אותו מצב אבל היו כמה תובנות
בינתיים חזרנו ומה שעשינו במעבר הזה עם בן שנתיים וחצי:
- לספר סיפור : סתם המצאנו על חתול שעובר דירה ושואל את אמא שלו אם יהיה לו בבית החדש חדר ומשחקים וספרים
ואם יהיה לו שם חברים והכי חשוב אם גם אבא ואמא יהיו איתי בבית החדש, וכמובן התשובות המכילות והמרגיעות של אמא חתולה, לא הסברתי לו מעולם את הנמשל, התחלנו עם הסיפור כשבועיים לפני המעבר הראשון (היו הרבה הקיץ) והוא כבר עשה את ההיקש
אני חושבת שזה מאוד עזר לו להתמודד עם הרגשות שלו, הוא היה הרבה מצטט מיוזמתו את השאלות והתשובות בסיפור (הוא מאוד מילולי), עד היום כשהוא רוצה להתפנק הוא קורא לעצמו חתולי תולי

אני הרגשתי שנכון לספר סיפור הרבה לפני באופן כללי וכדי לעזור להטביע את הרעיון אבל שאין טעם להכין ילד בפועל הרבה זמן לפני בדיבורים ישירים על, לדעתי זה מעורר חרדות ואי וודאות והזמן הוא גם ככה אינסופי לו
- לשתף אותו באריזה ובפריקה של הארגזים ובארגון הבית, בצורה כיפית של משחק "החיות שלך יכולות לישון בינתיים עד שנגיע לבית החדש פה במזוודה הירוקה" וגם בפריקה, הבן שלנו עדיין אוהב להוציא דברים ממקומות מסתור ולצהול "תראו מה מצאתי"
וגם שישים מדבקות על הארון החדש (שמצאנו בפח, במקרה שלנו), שיסחוב קצת דברים, כלומר שיהיה שותף ושייך, לא הכל נוחת עליו מבחוץ אלא הוא אקטיבי ושולט
- אפילו אם רוצים לעצב מחדש את החדר שלו ואת הבית, להשתדל להשאיר דברים מוכרים ואהובים בצורה מוכרת ואהובה.
וביום עצמו או בלילות הראשונים להשתמש הרבה בחושים כדי ליצור תחושה מוכרת ולא מאיימת על-מילולית: ריח מוכר (של אבקת כביסה מהמצעים או ריחות אחרים שאתם רגילים אליהם), מוסיקה אהובה, אור קטן ממנורה שמכיר שמאיר בצורה מוכרת ונעימה, ארוחת ערב שמכירים ולא טייק אווי מגעיל לסתום את החור... חפצים מוכרים במיטה, וילון, דובי...
- לדעתי לא כדאי שיהיה שם בזמנים הכי לחוצים של המעבר עצמו אם יש אופציה טובה של סבתא וכו. אני עצמי תמיד חווה בית אהוב שלי שננטש כשהוא ריק ומלוכלך ושונה כחוויה קצת מפרקת ותולשת
וגם בבית החדש עדיף שיגיע כשזה כבר קצת דומה לבית
- הכי חשוב ובסיסי: לתמוך ולהכיל וכל זה ולא לפחד מזה שתהיה תקופה קצת קשה. הכל בקצב שלו, לאפשר לו לשאול וגם לבכות ולפחד כי מעבר כזה הוא לא קל והוא מעורר הרבה, הוא לא ישתכנע שזה קל אם יגידו לו שהבית החדש נהדר ונפלא, אבל אם אמא שם בשבילו אז הוא ירגיש שזה אולי קשה אבל אני יכול להתגבר
יש כל מיני איתותים למצוקה, שינויים באכילה, בשינה, בהתנהגות, בשת"פ- כל אלו נורמאליים ואפילו בריאים אם הם לא חריגים מידי בעוצמתם או במשכם
קטנטנים מסתגלים מהר, הרבה יותר מהר מאיתנו
בהצלחה

מעבר נעים ויישוב טוב
פעם עברתי עם קטנטן דירה לארץ אחרת ודנו על זה קצת בדף [po]מעבר גדול עם ילד קטן דיבורים על הסתגלות[/po] , זה לא אותו גיל ולא אותו מצב אבל היו כמה תובנות
בינתיים חזרנו ומה שעשינו במעבר הזה עם בן שנתיים וחצי:
[list]
[*] לספר סיפור : סתם המצאנו על חתול שעובר דירה ושואל את אמא שלו אם יהיה לו בבית החדש חדר ומשחקים וספרים
[/list]
ואם יהיה לו שם חברים והכי חשוב אם גם אבא ואמא יהיו איתי בבית החדש, וכמובן התשובות המכילות והמרגיעות של אמא חתולה, לא הסברתי לו מעולם את הנמשל, התחלנו עם הסיפור כשבועיים לפני המעבר הראשון (היו הרבה הקיץ) והוא כבר עשה את ההיקש
אני חושבת שזה מאוד עזר לו להתמודד עם הרגשות שלו, הוא היה הרבה מצטט מיוזמתו את השאלות והתשובות בסיפור (הוא מאוד מילולי), עד היום כשהוא רוצה להתפנק הוא קורא לעצמו חתולי תולי :-)
אני הרגשתי שנכון לספר סיפור הרבה לפני באופן כללי וכדי לעזור להטביע את הרעיון אבל שאין טעם להכין ילד בפועל הרבה זמן לפני בדיבורים ישירים על, לדעתי זה מעורר חרדות ואי וודאות והזמן הוא גם ככה אינסופי לו
[list]
[*] לשתף אותו באריזה ובפריקה של הארגזים ובארגון הבית, בצורה כיפית של משחק "החיות שלך יכולות לישון בינתיים עד שנגיע לבית החדש פה במזוודה הירוקה" וגם בפריקה, הבן שלנו עדיין אוהב להוציא דברים ממקומות מסתור ולצהול "תראו מה מצאתי"
[/list]
וגם שישים מדבקות על הארון החדש (שמצאנו בפח, במקרה שלנו), שיסחוב קצת דברים, כלומר שיהיה שותף ושייך, לא הכל נוחת עליו מבחוץ אלא הוא אקטיבי ושולט
[list]
[*] אפילו אם רוצים לעצב מחדש את החדר שלו ואת הבית, להשתדל להשאיר דברים מוכרים ואהובים בצורה מוכרת ואהובה.
[/list]
וביום עצמו או בלילות הראשונים להשתמש הרבה בחושים כדי ליצור תחושה מוכרת ולא מאיימת על-מילולית: ריח מוכר (של אבקת כביסה מהמצעים או ריחות אחרים שאתם רגילים אליהם), מוסיקה אהובה, אור קטן ממנורה שמכיר שמאיר בצורה מוכרת ונעימה, ארוחת ערב שמכירים ולא טייק אווי מגעיל לסתום את החור... חפצים מוכרים במיטה, וילון, דובי...
[list]
[*] לדעתי לא כדאי שיהיה שם בזמנים הכי לחוצים של המעבר עצמו אם יש אופציה טובה של סבתא וכו. אני עצמי תמיד חווה בית אהוב שלי שננטש כשהוא ריק ומלוכלך ושונה כחוויה קצת מפרקת ותולשת
[/list]
וגם בבית החדש עדיף שיגיע כשזה כבר קצת דומה לבית
[list]
[*] הכי חשוב ובסיסי: לתמוך ולהכיל וכל זה ולא לפחד מזה שתהיה תקופה קצת קשה. הכל בקצב שלו, לאפשר לו לשאול וגם לבכות ולפחד כי מעבר כזה הוא לא קל והוא מעורר הרבה, הוא לא ישתכנע שזה קל אם יגידו לו שהבית החדש נהדר ונפלא, אבל אם אמא שם בשבילו אז הוא ירגיש שזה אולי קשה אבל אני יכול להתגבר
[/list]
יש כל מיני איתותים למצוקה, שינויים באכילה, בשינה, בהתנהגות, בשת"פ- כל אלו נורמאליים ואפילו בריאים אם הם לא חריגים מידי בעוצמתם או במשכם
קטנטנים מסתגלים מהר, הרבה יותר מהר מאיתנו
בהצלחה (())