סקר האם אתם הולכים לבריתות

שליחת תגובה

אין לך הפרת אמונים כמו עצם ההבטחה
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: סקר האם אתם הולכים לבריתות

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמוני* » 23 יולי 2013, 22:57

מצחיק להחיות שיחה בת שלוש כמעט. אבל לא יכולתי להתאפק, מצחיק לקרוא ש "כלום לא נותר מתרבותם הקלוקלת" של אומות העולם.
גם כי... יש עוד כמה, בפעם האחרונה שבדקתי, ושנית, זה מעיד על בורות משהו. הכתב הזה שאנחנו משתמשים בו, בא מארמית. הספרות מהודו (למרות שמקובל לקרוא להן ספרות ערביות), הכסף שלנו נושא כיתובים בשפות זרות של אימפריות ש"כלום לא נותר מתרבותם הקלוקלת". ואלו רק דוגמות קטנות. את הדמוקרטיה אתה המצאת ידידי? ואת המתמטיקה? את כל המוסיקה? או שגם לאחרים היתה יד ורגל בדבר? ובמה אתה מתגאה, ששימרנו מסורת מחרידה כמו זו? מילא היית אומר שבת, חגים, משפחתיות.

בקיצור, ימשיך כבודו לבצע את טקס ההתעללות באיבר מינו של חסר ישע בן שמונה ימים, ואני אמשיך ללגלג מהצד. לא תראה אותי נדחף לאירועים החשוכים האלה. אני יהודי נימול, אבל מתבייש במה שכתבת.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 נובמבר 2010, 01:32

אנחנו נדחפים גם אם לא מזמינים אותנו

"בעלי השמחה" לא יחשבו שנדחפתם- זו מצווה, אלא"כ זו בריתה...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 23 נובמבר 2010, 21:39

אנחנו הולכים לכל הבריתות האפשריות, גם לאלה שאיננו מכירים. ומתפללים לבורא עולם שיחזק את הרך הנולד ויכניסו לעם היהודי הנפלא בטוב, כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.

אנחנו נדחפים גם אם לא מזמינים אותנו

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי או_רורה* » 23 נובמבר 2010, 16:02

גם אני מלתי.
שני בנים.
גם "כמי שכפאה שד" ולמען שלום הבית, המשפחה והבעל.
יש לציין, שבעלי מודע לעובדה שמאז זרמו מים ממש רבים בנהר, ואם יהיה לנו בן נוסף הוא לא יעבור מילה. (לפחות מבחינתי).

בברית של הראשון - לא נכחתי, הייתי בבית חולים. סיפור ארוך ומיותר.
בברית של השני - הייתי, הבנתי את הקעיון, חוויתי סיוטים לאחר מכן, לא עושה את זה שוב בחיים.

לכל הבריתות שאליהן הוזמנתי - הלכתי.

נו, כמו שאני לא מטיפה יום וליל לכל מכריי, ששמים את ילדיהם בגן מגיל 3 חודשים למשך 10 שעות ביום.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 22 נובמבר 2010, 20:20

מוהל של סלבס שלוקח 2000 ש"ח ועושה זאת ממש בהרדמה

האמת להאמר, שיש מאלה הקרויין 'סעלעבס' שהייתי בשמחה בא לראות אותם נימולים - אפילו נימולים שנית - ואני מבין לגמרי מדוע נוטל המוהל הזה בשכרו כסף רב.
יש כאלה שכמה שאין אתה מל אותם, עדיין עורלתם שלמה כאילו לא נפרעו מהם מעולם.

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ש_ש* » 22 נובמבר 2010, 11:25

שקושרים סטטיסטית בין הבכי של התינוק בזמן חיתוך עורלתו לעצם הכאב של החיתוך ותלישת העורלה המחוברת לעטרה.
אני גם שמעתי על זה אחרי שחברים שלנו מלו את בנם ע"י מוהל של סלבס שלוקח 2000 ש"ח ועושה זאת ממש בהרדמה- הילד אפילו לא מצמץ ולא היתה החלמה
קשה, אז כשסיפרתי שאיזה יופי מצאו פתרון, נאמר לי שהבכי הוא חשוב...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי יוטי_בעיר* » 22 נובמבר 2010, 10:01

כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.
יש תרבויות ששרדו הרבה מאד שנים (אפילו יותר מיהודים) בלי ברית מילה.
אלה דיבורים יפים למי שמאמין בזה, לא לדיון מהסוג הזה. במקרה הטוב זה ייפול על אזנים ערלות ( ;-) ) במקרה הפחות טוב זה רק יתסיס עוד יותר.

<יוטי דתיה שמלה את בניה אבל מקפיץ אותה לשמוע שרק היהודים נשמרו ועוד בגלל המילה>

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי סלעית* » 22 נובמבר 2010, 08:33

לא.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 22 נובמבר 2010, 00:47

אנחנו הולכים לכל הבריתות האפשריות, גם לאלה שאיננו מכירים. ומתפללים לבורא עולם שיחזק את הרך הנולד ויכניסו לעם היהודי הנפלא בטוב, כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.
נו, מה חדש.
אתה בחרתנו.
אגב, לא מדויק - שלא נותר דבר מתרבותם הקלוקלת. הנה אנו משמרים בתרבותנו העילית את השבת המסופוטמית, את חג האש של הלילה הארוך (חנוכה, coming soon) ואת מגוון סיפורי המיתולוגיות האיזוריות כדוגמת המבול, הבריאה ועוד.
ללא ספק, רק אצלנו הגירסה היא הסופית, השלמה והקדושה באמת. תרבות 2.0, דור 3.5 .
גם הנוצרים קיבלו ברית חדשה מזו שלנו, קלה לעיכול ונוחה ליישום.
והנה המורמונים חידשו גם על זאת, די לאחרונה.
אז למה לומר, דבר לא נותר, בלי לערב הורים, הא?

והבכי הוא בכי של שמחה להיות חלק מהעם הקדוש הזה.
יש מחקרים - הזויים, ללא סימוכין מקובלים - שקושרים סטטיסטית בין הבכי של התינוק בזמן חיתוך עורלתו לעצם הכאב של החיתוך ותלישת העורלה המחוברת לעטרה.
אני לא בא לערער על המקובל שהבכי בכי של שמחה הוא, רק להעלות רציונל נוסף לאוויר. להתייחסות. בדחילו.
(דה. |רעיון| )

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ש_ש* » 22 נובמבר 2010, 00:40

אנחנו הולכים לכל הבריתות האפשריות, גם לאלה שאיננו מכירים. ומתפללים לבורא עולם שיחזק את הרך הנולד ויכניסו לעם היהודי הנפלא בטוב, כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.
:-)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אמא_יהודיה_גאה* » 21 נובמבר 2010, 22:09

אנחנו הולכים לכל הבריתות האפשריות, גם לאלה שאיננו מכירים. ומתפללים לבורא עולם שיחזק את הרך הנולד ויכניסו לעם היהודי הנפלא בטוב, כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי שלי* » 21 נובמבר 2010, 22:06

אנחנו הולכים לכל הבריתות האפשריות, גם לאלה שאיננו מכירים. ומתפללים לבורא עולם שיחזק את הרך הנולד ויכניסו לעם היהודי הנפלא בטוב, כפי שכל הדורות שקיימו את העם הזה עשו ושמרו על יייחודו ונצחיותו. להבדיל מאומות העולם שנכחדו ודבר לא נותר מתרבותם הקלוקלת.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אמונה_בה'* » 21 נובמבר 2010, 15:01

למטרותיו ש ל הסקר ולאיזון המציאות: אני מאד אוהבת ללכת לבריתות.
זהו הארוע הכי אמיתי שקיים בעינייבאמת.
בדרך כלל האולם הוא ברמה פשוטה והאוכל בהתאם ומתמקדים במטרה האמיתתי. זה לא עוד חתונה שנחגגת עם הרבה רעש וצלצולים.
המטרה האמיתית היא הברית שכרת עמנו בורא העולם. הכניסה הזו לעולם היהדות היא מרגשת כמו כשתינוק נולד. והבכי הוא בכי של שמחה להיות חלק מהעם הקדוש הזה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 21 נובמבר 2010, 14:35

גם לו הייתה לי חברה טובה מאוד מוסלמית מצרית לא הייתי מגיעה לטקס מילת הבת שלה, ואני בטוחה שאף אחד/ת בדף הזה לא היה חושב להגיע לטקס מילת בנות.
= עיוורון תרבותי

זו הסיבה שנתלים בכל מיני סיבות - רפואיות, חברתיות - כי כשלקחת את הסיבה הדתית (הלא רציונלית) מהחילוני שלא מקיים שאר מצוות, נשארת, כהורה שמל, בחברה הלא נוחה של הורים שמלים בנותיהם.

וגם,
_אני הלכתי לבריתות
אמא שלי אומרת שהדתיים מאמינים שזו מצווה גדולה_
במה אמא שלך עצמה מאמינה ? (-:

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי הולכת* » 21 נובמבר 2010, 00:08

אני הלכתי לבריתות
אמא שלי אומרת שהדתיים מאמינים שזו מצווה גדולה

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי מישהי* » 20 נובמבר 2010, 22:14

אני בטוחה שאף אחד/ת בדף הזה לא היה חושב להגיע לטקס מילת בנות.
חוץ ממני, הא?

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי זוג_צעיר* » 20 נובמבר 2010, 21:56

אנחנו לא הולכים לבריתות. כולם יודעים למה, כולם ידעו תמיד שאם יהיה לנו בן נשאיר אותו שלם.

גם לו הייתה לי חברה טובה מאוד מוסלמית מצרית לא הייתי מגיעה לטקס מילת הבת שלה, ואני בטוחה שאף אחד/ת בדף הזה לא היה חושב להגיע לטקס מילת בנות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי _יער* » 19 נובמבר 2010, 16:32

אני אישית כן מלתי את בניי- השם ישמור...
אבל לא מגיעה לבריתות לעולם
לדעתי זה טקס מקודש בין הבן האב והאם ואין מקום לאפחד אחר
מלנו אותם על השולחן במטבח רק עם המוהל
אין סיבה למסיבה לדעתי בטח לא לאכול בורקס ועוף
ואין מקום אנרגטי לשום אדם חוץ מלנוגעים בדבר

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 19 נובמבר 2010, 16:26

אני מופתעת שהדף הזה שפתחתי עדיין כאן, היינו בברית באיחור , למרות שהמוהל איחר בחיתוך גם אנחנו פיספסנו אותו, אך כמה חבל...
וגם פיספסנו את המנות הראשונות ולכולם היה ברור למה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי עדיין_לא_כאן* » 19 נובמבר 2010, 14:53

אם מישהו לא מתחתן דרך הרבנות הוא לא יגיע לשמחה של חבריו לחתונה עם חופה?

אם הזוג יחתוך במהלך החתונה חלק מהגוף של התינוק שלהם, אז אני אבחר שלא להשתתף.
ואם כבר, הייתי בחתונה שאחיה של הכלה (חוזר בתשובה) סירב להשתתף כי הרב היה לא מהרבנות (רפורמי) ומבחינתו זה "יותר גרוע מנאצים ופוגע ברגשותיו"

וממש נוגעת לליבי הדאגה שלך לילדים שלי. אני בטוחה שאם מישהו פעם ידרוש מאחת מבני או בנותי להוכיח את יהודתם, הם יידעו בדיוק איך להתמודד עם זה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי מישהי* » 19 נובמבר 2010, 01:44

ה' ישמור- אני בשוק שיש אנשים שלא מלים את הילדים שלהם לאן הדרדרנו- חבל
זה גם ממש לא אסתטי
מקווה שלילדים לא תהיה בעיה עם נשים כשיגדלו או בכלל להוכיח את יהדותם

חוץ מזה מה הקשר לא ללכת לאירוע שאת נגד הרצונות שלהם
אם מישהו לא מתחתן דרך הרבנות הוא לא יגיע לשמחה של חבריו לחתונה עם חופה?
פלצנות לשמה

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי התפוז_האורגני* » 17 אוקטובר 2009, 02:30

ככל שמעורבות יותר דרמות של רגשי אשמה/מריבות/אי-נעימות/מבוכה, כך יש לך יותר מה לברר ולהבהיר לעצמך עם עצמך.
אני מסכים עם זה, ולפעמים מה שפועל כמו קסם הוא התרוץ. מה כבר יהיה לי להבהיר עם עצמי אם אומר שבדיוק יצא לי חצ'קון?
האמת שלי נשארת האמת שלי גם אם אני לא מחצין אותה, וככה אני גם מקל על הזולת לשמור על האמת שלו בזמן שהוא רגיש מבחינתו.
אם ישאלו אותי לדעתי, לא אהסס ואומר אותה ללא כחל ושרק, אבל לפעמים, כאשר בן השיח הוא אדם כמו האח של פותחת הדף, כדאי להחליק.

_מה יגיד עמנואל (אייכה??), איש פייגלין, אם יזמינו אותו לחנוכת מרכז המדיה החדש של ארגון בצלם בבית לחם?
מצטער אבל אני קצת התייבשתי אתמול וגם מחכה למדביר שיגיע, הנמלים האלו, נורא._
אני לא יודע, אבל אולי אם מנכ"ל בצלם הוא אחיו, זה בדיוק מה שהוא יגיד.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 16 אוקטובר 2009, 21:31

לי אין דעות נחרצות בקשר למה יקרה אם וכאשר יהיה לי בן, אבל קשה לי עם בריתות. לאחי ולאחותי יש בנים, לי בינתיים אין
.
אחותי לא הזמינה אף אחד ועשתה בנוכחות המוהל בלבד. נראה לי שהסבתא מהצד השני נדחפה אבל ההורים שלי שמח לוותר על העונג.
עם הבן הבכור של אחי יצא שבאמת נתקענו בפקקים (מזל שגרתי בתל אביב ואספו אותי משם בשעה עמוסה ביותר) ובאמת יצא ש"פספסנו" , הגענו כמה דקות אחרי. זה היה ה"אירוע המצומצם" ולא המסיבה, אבל היו משפחה קרובה ואכן הגנו. חלפו מעל לעשר שנים אבל אני עדיין זוכרת איך הוא לא הפסיק לצרוח המון זמן ואיך השקו אותו אלכוהול עוד ועוד ועוד עד שנרדם. האמת שאחותי ואני מאד שמחנו שאיחרנו על אף שלא תכננו לא להיות.
הבן השני שלו, 8 שנים אחר כך, היה בפגיה קרוב לחודש ויצא מהפגיה כשבוע לפני הברית. חלק מההוראות שהוא יצא איתן הביתה היתה האכלה/האבסה של כמות ענקית כל 3 שעות, בשל הבעיה הספציפית שהיתה לו. הם היו מותשים והיה מתוכנן ברית בבית עם קרובי משפחה קרובים.
הגעתי עם בתי יום או יומיים קודם, קצת האכלתי, קצת יצאתי איתו במנשא לגן משחקים הקרוב (בשביל הבת שלי) שולחת את האם המותשת לישון שעה-שעתיים, וככה הרשיתי לעצמי להסתלק משם שעה בערך לפני שכולם הגיעו. לא נטרו לי, יודעים שאני מוזרה וגם שמחו שהגעתי בזמן שהועיל. בדיעבד, אני חושבת שהייתי נשארת, בגלל הקרבה. אצל אחרים אין מצב שהייתי באה, אפילו לחתונות אני לא באה כמעט, אז בטח שעל בריתות אין מה לדבר.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 16 אוקטובר 2009, 20:25

ותהא התגובה אשר תהא, התגובה שלך אליה היא המבחן, נייר הלקמוס לעיל:
ככל שתרגיש שמה ששלך שלך ומה ששלה שלה, אתה ברור יותר.
ככל שמעורבות יותר דרמות של רגשי אשמה/מריבות/אי-נעימות/מבוכה, כך יש לך יותר מה לברר ולהבהיר לעצמך עם עצמך.

מקווה שאני מספיק ברור !!
(-:

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 16 אוקטובר 2009, 20:21

אבל קרוטונית, המטרה הרי אינה לשכנע -
אין צורך לשלוח מייל עם המאמרים מ"אף מילה".
אפשר לומר למשל
"אני רוצה להיות כנה איתך. את יודעת שקשה לי עם הבריתות ואני די הפסקתי להגיע אליהן. אני אוהבת אתכם ושמחה מאד בשבילכם על התינוק החדש... אני אגיע בשבוע הבא אם זה בסדר, אני אטלפן... תגידי, יש לו מנשא?"

למדתי שכשאתה ברור לעצמך אתה ברור לאחרים. וזה נייר לקמוס מסוים... הנושא שכביכול מובן ומוסכם בינך לבין עצמך מתגלה לעיתים, דרך המפגש עם אחרים, כמורכב יותר ממה שהיה נדמה. וכך רגשותיך כלפיו, נוהגים לא להתחשב בנימוס במה שהשכל החליט.

לדוגמא-
מצאתי את עצמי אומר אתמול לאבא שלי, "אני אשמח לשמוע דעות ועצות, במיוחד מאבא שלי... אבל אתה חסר פה כאבא וסבא, לאו דוקא כיועץ." (שיחת "מתי אתה בא לבקר", גם הצוציקית שאלה אותו לפני כן).
כי היה לי ברור מאד שהקטנה מתגעגעת אליו ואני, אני הרי 35 שנים הוא חסר לי!.. P-:
אני חושב שהוא הבין...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 16 אוקטובר 2009, 19:12

_מה יגיד עמנואל (אייכה??), איש פייגלין, אם יזמינו אותו לחנוכת מרכז המדיה החדש של ארגון בצלם בבית לחם?
מצטער אבל אני קצת התייבשתי אתמול וגם מחכה למדביר שיגיע, הנמלים האלו, נורא._
:-D

מצד שני, זו גם קצת מידה של כיבוד הזולת, לא לדחוף לאחרים בפרצוף את האג'נדה שלך בפעם האלף, כשידועים הבדלי העמדות ביניכם וכשהסיטואציה "מוחלטת". זה שתסביר את הסיבה לביטול, לא יגרום להם להשתכנע ולבטל פתאום את ההזמנה לאולם ולמוהל ולארוחת צהריים. לדבר על זה - חשוב תמיד, אבל בנסיבות האלה לא ממש עוזר.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 16 אוקטובר 2009, 14:17

את יודעת, תמרוש רוש ,
יכוליות שאחרי כל מפגש איתך, הילד הקשה-להגיע-אליו הזה היה חוזר הביתה ואמא שלו היתה מבחינה בהבדל כלשהו, לטובה. מתקשר יותר/ פחות אלים/ וכד'. מה שהיו הקשיים שלו.
ואת לא ידעת בשכל, אבל בבטן כן.
וזה יצא עם אמא שלו, אחרי שהסתיים הטיפול.
לעיתים לוקח זמן לעבד ארועים, תהליכים, רגשות. אחרי 12 שנה אתה מבין שבת-זוג שפגעה בך נתנה לך בעצם מתנה שרק היום אתה מבין...
וזה בסדר.
וזה מאד שונה משקר לבן!!!
שקר לבן זה רעש לבן. אתה לא מכויל על התדר שלך.

ובמקרה דנן (ברית) אתה משדר שאתה לא בטוח / מתבייש בדעתך ובהרגשתך כלפי המילה.
מה יגיד עמנואל (אייכה??), איש פייגלין, אם יזמינו אותו לחנוכת מרכז המדיה החדש של ארגון בצלם בבית לחם?
מצטער אבל אני קצת התייבשתי אתמול וגם מחכה למדביר שיגיע, הנמלים האלו, נורא.
???
D-:

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 אוקטובר 2009, 08:46

יש שקרים שהם אמת

שמעתי רב שמתיר "לשקר" לחתן כשמחמיאים לו כמה כלתו יפה, מפני שבעיני החתן היא באמת יפה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי שירי_בן_דב* » 16 אוקטובר 2009, 08:08

לא הלכתי לבררית של הבן של אחותי. ראוי לציין שזה היה בחוג המשפחה המאוד מצומצמת, יעני סבים, סבתות ואחים של שני הצדדים. אחותי שידעה מבעוד מועד מהם דעותי בנושא כי טרחתי ליידע אותה לפני, רמזה לי בעדינות ש"אני ממש לא חייבת לבוא", כך שבמקרה שלי זה לא היה מסובך. אני ממש שמחה שיכולתי להתחמק מזה כל כך בקלות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי תמרוש_רוש » 16 אוקטובר 2009, 06:28

עם ילד קטן בבית זה הכי קל: טלפון בבוקר הברית "אוי, תשמעי, דניאל עם חום ואני חייבת להישאר אתו בבית. לא בא בחשבון לקרב אותו לתינוק בן שבוע. פיקוח נפש. נתראה בקרוב?"
או פשוט לאחר בשעה ולהגיד שהיו פקקים, שהמפתחות נעלמו, שהאוטו לא התניע. קורה. מה תעשה.
_אם זה לא קרה, זה פשוט שקר.
ושקרים, לדעתי, זאת אופציה שצריך לשמור כדבר אחרון-אחרון-אחרון, אחרי שכל שאר האופציות נשללו._

נכון מאוד.
תמיד הייתי נגד שקרים.
אבל, את יודעת מה, יש שקרים שהם אמת.
פעם עבדתי עם ילד אחד, בחינוך מיוחד. שנה שלמה ניסיתי לעבוד אתו, למצוא מטרות נכונות לטיפול, למצוא דרכים להביא אותו לטיפול ולהשאיר אותו שם ולהביא אותו לאיזשהו סוג של שיתוף פעולה, ולהביא לשיפור במצבו, ולא הצלחתי. ולא השגתי כמעט שום דבר. כל הטיפול היה תסכול אחד גדול.
בשנה שאחר כך, כבר לא עבדתי עם הילד הזה, מטעמים אדמיניסטרטיביים. אבל בתחילת השנה פגשתי את אמא שלו במסדרון, והיא הודתה לי על מה שעשיתי אתו.
חייכתי לה ואמרתי לה, ספונטנית לחלוטין: "זה היה תענוג לעבוד אתו"
ואחרי שהלכתי משם, התעשתתי ותפסתי את עצמי, וממש לא הבנתי: איך יכולתי להוציא מהפה דבר שקר כזה? הרי ברור לחלוטין שזה לא היה תענוג. בכלל. זה היה כישלון מקצועי ובכלל לא כיף.
אבל באותו רגע, עם האמא, זה מה שהרגשתי. ומה שאמרתי הרגיש לי לחלוטין אמיתי. לא שיקרתי, במובן הזה שאמרתי את מה שהיה בלבי באותו רגע. זה לא היה נכון עובדתית, על בטוח. אבל באופן כלשהו זו היתה האמת.
(מתערבת אתכם שאילו בדקו אותי אותו רגע במכונת אמת - לא היו רואים שום תגובות שאופייניות בדרך כלל לשקר)

עכשיו, תעזבו את השאלה האם בכלל הייתי צריכה לעבוד אתו כל כך הרבה או באופן הזה ולמה מקום העבודה שלי נתן לי להתמזמז כל כך הרבה זמן ללא תוצאות, זו שאלה אחרת בכלל. הנקודה שאני רוצה להעביר היא: יש שקרים שהם אמת. זה נדיר מאוד, בדרך כלל ראוי לדבוק באמת, אבל יש מצבים שבהם ראוי ונכון לתמוך במישהו מבחינה רגשית ולתת לו את המענה הרגשי הנכון, גם אם הוא לא קשור לעובדות.

ואפילו רבותנו עסקו בנושא הזה, בסוגיה של "איך מרקדים לפני הכלה" (או משהו דומה). האם להגיד לה "כלה נאה וחסודה", או "כלה כמות שהיא"? יש בית הלל ובית שמאי, זה לא חדמשמעי.

וברית מילה, חתיכת נושא טעון וכואב, עשוי בהחלט להיות הזדמנות כזאת. לא בהכרח, אבל אולי.

_כשאדם אומר דבר שלא בתואם עם המציאות, כלומר שיש דיסוננס בין הדבר הנאמר לדבר שקיים במציאות - זה יוצר צרימה ודיסוננס בחיים של הבן אדם.
זה מפריע לו לחיות בתואם עם המציאות.
שלא לדבר על כך שזה מפר את האמון שלו בחיים, באנשים.
אחת הסיבות העיקריות, לדעתי, שממש לא כדאי לשקר ולא להוציא מהפה משהו שהוא לא בתואם עם המציאות - משום ששקר פוגע קודם כל באדם עצמו. רגשית, אנרגטית !_

זו אמירה נהדרת, שעוזרת לי לחדד את הנקודה שלי:
תחזרי שניה לסיפור שלי על הילד והאמא:
כשאמרתי לה שהיה תענוג לעבוד אתו, זאת היתה אמירה שבאה בתיאום מוחלט ובהרמוניה מוחלטת - עם הרגשות שהרגשתי באותו רגע.
זה לא בא בהרמוניה עם מה שהרגשתי חודש קודם, וחצי שנה קודם, ושנה קודם. נכון. אבל באותו הרגע - זו היתה האמת לאמיתה. בדיוק.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי טרול_בט'* » 15 אוקטובר 2009, 09:10

לא צריך הוכחה. מספיק להסתכל סביב.
ולראות מה? מה החשש בדיוק?

אתה בטח יודע איך דתיים פנאטים מתנהגים, לא?
לא - איך?

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 אוקטובר 2009, 23:07

??? ממש "הוכחה" מצויינת hilarious
לא צריך הוכחה. מספיק להסתכל סביב. אתה בטח יודע איך דתיים פנאטים מתנהגים, לא? כי אתה אחד מהם...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי טרול_בט'* » 14 אוקטובר 2009, 21:39

אז המדינה שלנו תדרדר כמו שפרס- אירן כיום הדרדרה לפנאטיות דתית

??? ממש "הוכחה" מצויינת D-:

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני* » 14 אוקטובר 2009, 21:34

השם "אורתודוקסי" פירושו "הדרך הנכונה"

יהדות אורתודוקסית (אורתו =ישר, דוקסיה =דרך).

כלומר לכל אחד יש את הדרך הנכונה שלפיה הוא נוהג

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 14 אוקטובר 2009, 21:30

בתור אחת שכן מלה את בניה, כנשוכת נחש
התכוונתי לכתוב "כמי שכפאה שד"...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 אוקטובר 2009, 18:46

נראה לי שהתכוונת לומר "פחות ופחות חילונים." (נקודה. בלי המשך. כי זה מה שיש וזה מה שלא יהיה יותר בעתיד הממש קרוב, ולא תהיה קיימת הבעיה הקשה שמובאת בדף הזו, ועוד רבות אחרות)
אז המדינה שלנו תדרדר כמו שפרס- אירן כיום הדרדרה לפנאטיות דתית. אם יש אלוהים, אז זה לא יקרה...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי דלית_ב* » 14 אוקטובר 2009, 10:33

אין לי כוונות להכנס לדיון על הגדרות דת. להגדרתם הם אותרודוכסים לכל דבר ולטעמי זה לא לעניין לשים עצמך כשופטת ומתייגת. עובדה, יש אורתודוכסים שלא חותכים עורלות - כן יירבו @}

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ד.ק* » 13 אוקטובר 2009, 23:06

_תשמעי, כאשר ידוע שהשארנו את הבן שלנו שלם, אין דבר כזה להתחמק באלגנטיות.
כי גם אם באמת אני עייפה או אין לי כוח לנהוג (אז תקחי מונית, זאת הברית של האחיין!), או לא הצלחתי להגיע (מה זאת אומרת?! הדודה שולה באה ממטולה ואת לא הצלחת?!), או אני עובדת (כולם לקחו חופש ואת לא יכולת לעשות זאת לאחיך??) או כוחותיי הנפשיים לא יעמדו לי - ה-כ-ל יתקבל כתירוצים.
כי אם באמת הייתי רוצה הייתי באה. אז כנראה שלא באמת רציתי. וזה כמובן נכון._

ברור שבסופו של דבר, אם היית רוצה, היית באה. אפשר לארגן לבוא בכל מצב, אם את מבינה למה אני מתכוונת..
השאלה מה המחיר שזה גובה מאתנו. אם אני עייפה וזה יעשה לי רע ובהתאמה לבעלי וילדיי, כי אח"כ אהיה חסרת סבלנות ויכאב לי כל הגוף ולא אהיה מסוגלת להיות נחמדה לאנשים או להנות, אז זו סיבה אמיתית. אם טקס מילה עושה לך לא טוב, זו סיבה מספקת כדי לא ללכת.


_אחי השני, אגב, לא נעלב מזה שלא באתי, וברור לכל אחד מאיתנו שהבחירות שלו לא נעשות כדי לבקר את השני, אלא שוב, כי אלה הבחירות שלנו.
אחי הראשון, לעומת זאת, זקוק לאישור אחרים על מעשיו, ואם נדמה לו שנרמז שמה שהוא עושה הוא לא בסדר, יוצאים אש וקיטור._

אם את מכירה את נקודת התורפה הזו אצלו, אולי את גם מכירה דרך להביא בפניו את הדברים כך שלא ירגיש מאוים באותה נקודה חלשה שלו.


אני מקווה שלפי מה שפירטתי כאן את מבינה שאין לי אפשרות במקרה הספציפי שלי להתחמק באופן אלגנטי, במיוחד כשהסיבות הנ"ל אמורות להיות מתוכננות מראש ואז הן שקריות (ואם אני ערנית, לא עובדת ובריאה?) חוץ מ"כוחותיי לא יעמדו לי" אבל זה לא תירוץ בשבילם.

הסיבות האלה הן סיבות אמיתיות בגינן אני לא הלכתי לכל מיני ארועים (ולכן כתבתי שם שאצלי זה לא מגיע מאידאולוגיה מסוימת ולכן לגביכן זה שונה).


אשמח אם תפסיקי לנעוץ את ההבדל בין החוויות השונות שלנו במשהו שקשור בך ובי, ותחשבי שאולי זה תלוי בקרובים שלך ובקרובים שלי.

אני לא משווה ביננו. חלילה. נתתי דוגמאות מעולמי הפרטי כשהדוגמאות עומדות באור הזרקורים, כמו רבים אחרים בדף זה, שנתנו דוגמאות משלהם.

אישית אני מאמינה בלקיחת אחריות בכל סיטואציה, במיוחד בסיטואציות שנראות באופן מיידי כ"תלויות" באחרים או בנסיבות.

ככל שאני מבינה, האופציה היחידה לאנשים שבחרו לא למול את ילדיהם והגעה לטקס ברית מילה היא ייהרג ובל יעבור עבורם, היא (במידה ומישהו מבקש הסבר) להסביר בנועם כי עבורכם מדובר בטקס קשה מנשוא ואין ביכולתכם (הנפשית/הפיזית/הרוחנית/הרגשית/הפוליטית/אמונית/אידאולוגית/מאגית <בחרי את הרצוי>) להשתתף בו. תשמחו להגיע לבקר לפני/אחרי כדי להשתתף בשמחת הרך הנולד, לצפות בפאר היצירה מקרוב ולהביע תמיכתכם בהורים המאושרים. לא צריך לנופף באידאולוגיות, להגיד מילים קשות כמו ברברי או לעשות הפחתות ערך לצד השני ("הבן שלנו שלם", אז מה שלהם? חסר?). את כל האידאולגיה, הזעם, הכאב, התסכול והכעס אפשר לשמור לדפים בבאופן או לשיחה עם חבר/ה, שם אפשר לשחרר את חרצובות לשונך ולפרוק.

אם אחרי הסבר כזה הצד השני עושה מהומות - מה חבל, אבל מכאן - זה עניינם.


היה עדיף לשים סימן שאלה אחרי המשפט הזה. לא - דתיים אורתודוכסים לחלוטין.

דתיים אורתודוקסיים שלא מלו את בנם? זה כמו להגיד דבר והיפוכו. אבסורד. אולי הם דתיים, אבל אורתודוקסים לא. יכול להיות שהם שמים עצמם תחת מטריית האורתודוקסיה, אם הם לא מלו את בנם, הם בעצם עברו על אחד הכללים הבסיסיים של ההלכה וזה כשלעצמו סותר אורתודוקס.

הנה על אורתודוקסיה


לא. אלא שיש לפעמים אנשים שאנחנו אוהבים ומכירים (כמו אחים) עושים מעשים שהם לרוחנו, ולפעמים ממש לא.

עדיין -


לא הצלחתי להבין מה הקשר?

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני* » 13 אוקטובר 2009, 22:25

מאז שהחלטנו להשאיר אותו שלם

כל חברי הדתיים מכבדים את בחירתי ואילו החילונים לא מקבלים אותה

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי לוטם_מרווני* » 13 אוקטובר 2009, 21:36

תשמעי, כאשר ידוע שהשארנו את הבן שלנו שלם, אין דבר כזה להתחמק באלגנטיות.
האמת שמאז שהחלטנו להשאיר אותו שלם, לא מזמינים אותנו לבריתות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי טרול_בט'* » 13 אוקטובר 2009, 19:29

פחות ופחות חילוניים מתחתנים בחופה דתית

נראה לי שהתכוונת לומר "פחות ופחות חילונים." (נקודה. בלי המשך. כי זה מה שיש וזה מה שלא יהיה יותר בעתיד הממש קרוב, ולא תהיה קיימת הבעיה הקשה שמובאת בדף הזו, ועוד רבות אחרות)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי הפנתרה_הוורודה* » 13 אוקטובר 2009, 17:12

לא הצלחתי להבין מה הקשר? את מנסה לומר שיש איזון?
לא. אלא שיש לפעמים אנשים שאנחנו אוהבים ומכירים (כמו אחים) עושים מעשים שהם לרוחנו, ולפעמים ממש לא.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 אוקטובר 2009, 14:40

מצד שני, אני אמא שלא מרימה את הקול על הילדים שלה לשארית חייהם (עד כה, לפחות). העולם מורכב.
לא הצלחתי להבין מה הקשר? את מנסה לומר שיש איזון?

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי דלית_ב* » 13 אוקטובר 2009, 12:45

את מתכוונת לדתיים רפורמים
היה עדיף לשים סימן שאלה אחרי המשפט הזה. לא - דתיים אורתודוכסים לחלוטין.

פלוני אלמונית
כוחותיי לא עומדים לי גם להיות בקרבת האירוע ולכן איני יכולה לבוא לפני/אחרי הקטס. רע לי מזה פיזית.
הנה התשובה שלך :-)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי '_'* » 13 אוקטובר 2009, 11:49

מילא זה הם מפרסמים את התמונות בגאווה

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי הפנתרה_הוורודה* » 13 אוקטובר 2009, 11:02

תשמעי, כאשר ידוע שהשארנו את הבן שלנו שלם, אין דבר כזה להתחמק באלגנטיות.

בעיני הדילמה קשורה למערכת היחסים במשפחה ולא לדעות האישיות. מי שבוחר להיעלב - זו בחירה שלו. כשאני לא מגיעה ליום הולדת של אחיינית שלי, אף אחד לא חושד שזה משום שמגישים חטיפים וצבעי מאכל בעוגה.
איך אנשים יכולים להיות כ"כ עיורים למה שהם עושים, הכל בשם האמונה שזה מה שאמרו להם אנשים אחרים שאלוהים רוצה שיעשו, והם מאמינים להם.

הכל בעיני המתבונן. בברית של הבן שלי, אני החזקתי אותו על הידיים כשהמוהל חתך. מצד שני, אני אמא שלא מרימה את הקול על הילדים שלה לשארית חייהם (עד כה, לפחות). העולם מורכב.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 אוקטובר 2009, 09:18

' ' ואוו התמונות באמת ממחישות הכל ללא מילים.
איך אנשים יכולים להיות כ"כ עיורים למה שהם עושים, הכל בשם האמונה שזה מה שאמרו להם אנשים אחרים שאלוהים רוצה שיעשו, והם מאמינים להם. (סליחה שניסחפתי, פשוט אני בהלם כמה המלך עירום)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 13 אוקטובר 2009, 07:10

תשמעי, כאשר ידוע שהשארנו את הבן שלנו שלם, אין דבר כזה להתחמק באלגנטיות.
כי גם אם באמת אני עייפה או אין לי כוח לנהוג (אז תקחי מונית, זאת הברית של האחיין!), או לא הצלחתי להגיע (מה זאת אומרת?! הדודה שולה באה ממטולה ואת לא הצלחת?!), או אני עובדת (כולם לקחו חופש ואת לא יכולת לעשות זאת לאחיך??) או כוחותיי הנפשיים לא יעמדו לי - ה-כ-ל יתקבל כתירוצים.
כי אם באמת הייתי רוצה הייתי באה. אז כנראה שלא באמת רציתי. וזה כמובן נכון.

אחי השני, אגב, לא נעלב מזה שלא באתי, וברור לכל אחד מאיתנו שהבחירות שלו לא נעשות כדי לבקר את השני, אלא שוב, כי אלה הבחירות שלנו.
אחי הראשון, לעומת זאת, זקוק לאישור אחרים על מעשיו, ואם נדמה לו שנרמז שמה שהוא עושה הוא לא בסדר, יוצאים אש וקיטור.
דיברתיה קוממי, לא זכרתי שאת זו שבתחילת הדף כתבה נגד שקר, קבלי את התנצלותי. אני מקווה שלפי מה שפירטתי כאן את מבינה שאין לי אפשרות במקרה הספציפי שלי להתחמק באופן אלגנטי, במיוחד כשהסיבות הנ"ל אמורות להיות מתוכננות מראש ואז הן שקריות (ואם אני ערנית, לא עובדת ובריאה?) חוץ מ"כוחותיי לא יעמדו לי" אבל זה לא תירוץ בשבילם.

כוחותיי לא עומדים לי גם להיות בקרבת האירוע ולכן איני יכולה לבוא לפני/אחרי הקטס. רע לי מזה פיזית.

ואם תקראי את כל מה שכתבתי, תביני שאני נתקלתי ביחס עוין מצד אחי וגיסתי, וזה שאת לא נתקלת ביחס כזה כשלא הגעת לא משנה את העובדה שאני כן. אשמח אם תפסיקי לנעוץ את ההבדל בין החוויות השונות שלנו במשהו שקשור בך ובי, ותחשבי שאולי זה תלוי בקרובים שלך ובקרובים שלי.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי נטע_ש* » 12 אוקטובר 2009, 23:25

מאחר שהם עשו עניין וסירבו לקבל את אי הגעתי, וניסו להפעיל עליי מכבש לחצים באופן אישי וע"י שליחים ועדיין לא הסכמתי, אז זה לא יכול היה להתקבל על ידם.
נשמע לי לא רק עניין של הברית, אלא כמו שכתבו כאן עניין של מערכת יחסים והפעלת כוחניות. לא יודעת מה הייתי עושה, בכל מקרה לכל בחירה שלך תהיה תוצאה, את יכולה לנסות לשער מה תהיה התוצאה ולהחליט איזו תוצאה נראית לך עדיפה לכולם. לא כל כך נורא לבעוט במשפחה, אבל יש לזה תוצאה, וזה לא רע, אבל גם דורש לגייס הרבה אנרגיות אחרי זה לתקופה מסויימת, תלוי ברמת הפולניות...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ד.ק.* » 12 אוקטובר 2009, 23:10

_אפשר להמנע באלגנטיות בלי לנופף באידאולוגיות שעבור הצד השני נתפשות כמתריסות.
את מציעה לי לשקר? להגיד כן כן ואז "פתאום" ברגע האחרון "יקרה" משהו שימנע ממני לבוא? מצטערת, אני לא כזו. אני גם שונאת שעושים את זה באופן כללי, לי או לאחרים. כתוב בתורה שמותר לשקר? ואת מצפה גם מהילדים שלי להשתתף בשקר הזה? אני לא יכולה לבוא. ליטרלי. לא יכולה. אם הוא מקבל מחלה כסיבה לאי הגעה, יתכבד ויקבל גם את אי היכולת הנפשית שלי לעמוד באירוע כזה._

איפה כתבתי לשקר? יותר מזה - בתגובה לדברים שכתב רני כתבתי:

אני לא מסכימה עם החלק של התירוצים, אבל בהחלט אפשר לא ללכת לבריתות של אנשים לא קרובים

כתגובה לדבריה של אהבת עולם על השקר כתבתי:

(אהבת עולם):

_עצות מהסוג הזה מאו---ד מקוממות אותי.
מה שאת מספרת קרה באמת או לא קרה?
אם זה לא קרה, זה פשוט שקר.
ושקרים, לדעתי, זאת אופציה שצריך לשמור כדבר אחרון-אחרון-אחרון, אחרי שכל שאר האופציות נשללו.
מפריע לי שאנשים מתייחסים לשקרים בכזו אגביות.

(דברתיה קוממי): ברררר. כנ"ל.

(אהבת עולם): ששקר פוגע קודם כל באדם עצמו.

(דברתיה קוממי): בכל מקום בתורה (זו שמצווה עלינו למול, כן?) כתוב: תרחק מן השקר. לא כתוב תלחם בו, לא כתוב "מגר אותו", לא כתוב "תעקור אותו", רק - מדבר שקר תרחק.
משום ששקר דבק בך. אם אתה מתקרב אליו, אם אתה מנסה להלחם בו, הסכנה שהוא ידבק בך עולה על הסיכויים שלך למגר אותו ולכן עליך לברוח ממנו כמו מאש._


איני מבינה איך הגעת ל"לשקר". ושוב: לזה אני מתכוונת בלעשות רעש, צלצולים, התרסות ומהומה. כתבת מגילה חוצבת להבות על פרשנות שלך למילים "להמנע באלגנטיות" מבלי להתייחס לדברים שנכתבו קודם.

להמנע מהגעה באלגנטיות בהקשר ההגיוני של כל הדיון שלנו הוא להמנע מהתרסות. בשום אופן לא לשקר.


_אם ההלכה לא מדברת אליו, שלא יעשה ברית.
נו, מזה הכל מתחיל. ברור לך שהוא מחלל שבת והכל. העיקר עושה עניין מאי התייצבות לברית._

מה אכפת לך אם הוא מחלל שבת? לגבי העניין מאי התייצבות לברית: אני אומרת לך, שהייתי בכל כך הרבה בריתות בחיי ובהרבה כאלה שפשוט לא הלכתי, גם של אנשים קרובים ולא נתקלתי מעולם מ'עניין'. מה שאני מנסה להגיד, ויכול להיות שאני טועה, שאולי האופן בו הצגת את סירובך להגיע היה בעל נימה לוחמנית. אני לא הגעתי לברית של בנה של אחותי הקטנה והמתוקה שבלידתה היינו היא, בעלה ואני, בבית, ברגעים אינטימיים וקסומים ולאחר מכן כל המשבר שעברנו עם רישום היילוד (בירוקרטיה חלמאית לאחר לידת בית) ואיש לא עשה מזה עניין! אחותי רק אמרה לי שהיא זקוקה לי שם אבל אני לא הייתי מסוגלת להגיע כי הייתי עייפה באופן חריג וכוחותיי לא עמדו לי להיות בארוע כזה (שגם לי קשה, אגב).




ובשם מי את אומרת את זה? זה פשוט לא נכון. לא נימול שאימו יהודיה הוא יהודי. בדיוק כמו שחילוני הוא יהודי. גם מי שלא שומר שבת, או אוכל חמץ בפסח, או לא צם ביום כיפור הוא יהודי אם אמו יהודיה. כדאי שתבדקי שוב.

יש הבדל בין להיות יהודי, שזה אתה תמיד תהיה (לפחות לפי איך שידונו אותך בשמיים), גם אם תהיה נימול או לא, לבין להיות קשור בקשר רוחני, בעודך חי, בשושלת האבות.



אני לא בטוחה למה את התכוונת, אני חושבת שבהחלט ראוי לתת תשובת נגד למסיונריות למען כריתת רקמות טקסית בעוללים. הפרופגנדה למען האקט הזה כל-כך נרחבת וממוסדת ומעוגנת בחיי היומיום.

התכוונתי לבחירה לעשות את הפרופגנדה הזו דוקא נגד ההורים המודיעים על הברית, בטלפון, בשיחה שבה הם התקשרו בשמחה לבשר.


אני מכירה דתיים שעושים טקס ברית מילים ונמנעים מהסכין. וגם עם החיוך בסוף המשפט זה לא כל-כך נעים לעשות מבן אדם שקר.

את מתכוונת לדתיים רפורמים. לא עשיתי ממך שקר. מהדיעות בהן את מחזיקה. אי אפשר להגיד שעשיתי מהן שקר מוחלט, אבל הן בהחלט שקר עבור אנשים מסוימים. כמו שהדיעות והמעשים של אחרים הם שקר עבורך. לגור מחוץ לקו הירוק? למול תינוקות? עבור השקפת עולמך הם שקר מוחלט. אני טועה?


_אפשר להמנע באלגנטיות בלי לנופף באידאולוגיות שעבור הצד השני נתפשות כמתריסות.
איך? נראה לי שאם תתארי דרכים כאלו מאוד תעזרי כאן להרבה אנשים._

הנה כמה סיבות בגינן אני לא הגעתי לבריתות:
  • אני עייפה ואין לי כוח היום להתרוצץ עם הילדים בנסיעות ולארועים
  • לא הצלחתי להגיע
  • אין לי כוח לנהוג.
  • כוחותיי הנפשיים לא יעמדו לי.
  • אני עובדת (בתקופת רווקותי, פעמים רבות לא הייתי מוכנה לוותר על יום עבודה בשביל ברית).
  • לא יכולה להגיע מסיבות אישיות (יש פעמים בהן אני צריכה להגן על הסיבות משום שהן קשורות בחיי הפרטיים או בחיי בעלי או ילדיי ואם מהצד השני מדובר בחפרן/ית חסר/ת טאקט לגביהן אני מרשה לעצמי, לפי רמת היחסים, או להיות בוטה ולהגיד: "לא עניינך", או לגמגם משהו <במקרה הזה לא היה אכפת לי לשקר, רק שאני כל כך לא טובה בזה, שעדיף לגמגם משהו ולהשמע כאחת שמנסה להתחמק מאשר לנסות להמציא שקר לא מוצלח).
הסיבות שלי לא היו מתוך התנגדותי לברית המילה, אז אני מניחה שזה שונה. אני גם לא נתקלתי מעולם ביחס עוין מקרובים שלא הגעתי לבריתות של ילדיהם.

אפשר להגיד שזה כל כך קשה לך מבחינה נפשית, שעדיף לחוגגים שאת לא תהיי שם, כדי לא לחרב את השמחה.

חוצמזה, אפשר להגיע ולעזוב לפני הטקס. אפשר להגיע אחרי הטקס.

מאז הברית של הבן שלי אני בבריתות לא מתקרבת בזמן הטקס. או שאני עומדת ביציאה מהאולם או בחוץ והפרצופים שאני עושה כאלה מעוותים (אני מלאת מימיקה, יש לזה גם חסרונות, למשל, במקרים כאלה) והקולות הלא רצוניים שיוצאים ממני, אי אפשר להתעלם מזה. הדמיון שלי עובד ביתר ואני תמיד נזכרת באיבר המקורקף של הבן שלי אחרי הברית ועוד לפני שהתינוק בוכה אני פורצת בבכי. אף אחד לא אומר לי כלום על זה שאני לא מחכה לשמוע את בכיו של התינוק ולבקש בקשות ולקרוא תחינות ואצלנו זה צד אחד חרדי וצד שני דתי לאומי. אף אחד לא מבקר אותי או נוזף בי או עושה לי פרצוף (לפעמים צוחקים עליי). אני משוכנעת שאם היתה לי אידאולוגיה של אי-מילה והייתי מתנהגת ככה, הייתי מביאה על עצמי עליהום.

(ד.ק).

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי נטע_ש* » 12 אוקטובר 2009, 23:09

_בשני המקרים ברית קטנה בבית לאחרי התלבטות הלכתי.
בראשונה האמא רצתה להיות עם התינוק וכולם ניסו לדחוף אותה ולהזיז אותה משם. זה שהצלחתי לתמוך בה ו"להחזיר" אותה להיות ע"י בנה בזמן הברית קצת הקל עלי את זוועת האירוע. הרגשתי שזה לא היה לחינם (לא שתמיכה באמא היא לחינם)_
הייתה לי חוויה דומה למה שכתבה חוט השני , הלכתי לברית של אחיין שלי, בן אחי. היה לי מאד לא נוח להיות נוכחת, בכל אופן, הייתי דבוקה לאחיינית שלי, אחות התינוק, שהייתה בת 5, והיא הייתה דבוקה אלי.
התינוק על אבי, ושתינו עומדות, מחזיקות ידיים ומסתכלות. היא שואלת אותי, למה עושים לו את זה? בצורה הכי פשוטה ותמימה. אני עונה, באותה תמימות - אני לא יודעת. פשוט שתינו עומדות שם בוהות ולא מבינות, אפילו בלי שיפוט. אני חושבת שלפחות לרגע יכולנו שתינו לראות שאין סיבה טובה לגרום את הסבל והחיתוך שאנחנו רואות מול העיניים שלנו כרגע. מי יודע, אולי האירוע והיכולת שלי להיות עם אחייניתי אהובתי לרגע אחד להראות צד אחר, שאף אחד אחר לא היה מראה כי כולם בעיניין של הברית, אולי זה משהו.
ובשבילי זה גם זרע זרע חשוב, כי איך שנגמר אבי (הסבא) אמר, נו נטע, פעם הבאה זה כבר יהיה שלך. ובלי לחשוב ובלי לדעת מה יהיה ואיפה אני אהיה ועם מי כשאלד ילד, אמרתי - אני בחיים לא אעשה דבר כזה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי תזמורת_הים* » 12 אוקטובר 2009, 19:22

במקום לשנות שם צריך לאחד עם לא הולכת לבריתות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי לוטם_מרווני* » 12 אוקטובר 2009, 18:59

טקס ברית מילה בין ילד לאלוהים
הטקס הוא ברית בין אבי הילד לאלוהים. יחי ההבדל.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי מרמיט* » 12 אוקטובר 2009, 18:06

שמנת חמוצה, בחרת ניק טוב.

הדיון בדף הזה נגע בעיקר לספקנים שדווקא לא* רוצים ללכת, וחבריהם אוהבי הזולת ומכבדי הזולת עושים להם את המוות על זה.

ואם כבר הגבתי כאן, החוויה האישית שלי:
לא הייתי בברית כבר שנים, בעיקר כי לא הוזמנתי... חבר קרוב הזמין אותנו לברית של בנו לפני כמה שבועות. אמרתי לו שקלושים הסיכויים שנבוא, כי אני לא מת על בריתות (הוא יודע שהמרמיטון לא נימול). אח"כ גם אשתו התקשרה; המרמיטה דווקא תכננה ללכת, "כי הזמינו" (וכי ההתנגדות שלה פחות מושרשת משלי, היוזמה להשאיר את המרמיטון שלם באה ממני), אבל בסוף ויתר מסיבותיה שלה.
באנו אחרי כמה ימים, הבאנו מתנות ושמחנו בשמחתם, לא נראה לי שהם נוטרים לנו טינה על זה.

אם זה היה אח שלי, אולי זה היה יותר קשה... מצד שני אם זה היה אח שלי הייתי מצפה שיבין יותר את הקושי שלי עם המעמד הזה. מצד שלישי, המשפחה שלי חילונית במפגיע, אז קל לי לדבר. מצד רביעי, אצלי אפילו בר-מצווה מעוררת התנגדות, עם כל ההתרפסות הזאת בפני האבא המתעלל שהיאהוד קוראים לו אלוהים.
  • מרגיעון/מחכימון: הספק מבורך. אני משתדל לחיות את חיי לאור המשפט הזה.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי שמנת_חמוצה* » 12 אוקטובר 2009, 14:38

כיוון שהברית הינה טקס רוחני,
ראוי ורצוי
שמי שמתנגד לעניין
יכבד את אילו שבחרו לימול את ילדיהם
וירחקו מהמקום
זה טקס קשה, כואב ודואב
הורים פונים למוהל שיבצע טקס ברית מילה בין ילד לאלוהים
גם אם הם לא מאמינים בזה (ע"ע של חילונים אתאיסטים מלים), המוהל מכוון רוחנית לעניין
אז אנא, גם ככה זה קשה, גם ככה צריך אמונה גדולה כדי לבצע את הדבר, למה אנשים שבחרו (!!!) בחירה קשה צריכים את הספקנים והמגלגלי עיניים בסביבתם?

כמה קשה לכבד את האחר וכמה קל לרצות שיכבדו אותך...
שכחתם קצת את אהבת הזולת וכיבוד הזולת
וחבל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 12 אוקטובר 2009, 14:33

_אני מציעה לשנות את שם הדף למשהו שמשקף את תוכנו:
האם אתם הולכים לבריתות?._
אבל שאלו רק הורים שלא מלו את בניהם, לא?

בתור אחת שכן מלה את בניה, כנשוכת נחש (ולא מטעמים דתיים), אני גם כן לא הולכת יותר לבריתות של אחרים שנערכות כמסיבה גדולה. בעצם גם למסיבה קטנה לא. גם אם חיפשו ומצאו איזה טעם (כמו שאני מצאתי) כן לערוך את הטקס הנורא הזה, עדיין אין פה מה לחגוג.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אהבת_עולם* » 12 אוקטובר 2009, 14:13

שיניתי את שם הדף, ומחקתי את האיזכור של _דף זמני בתחילת הדף, כי נראה לי שהדיון שהתפתח כאן מוצדק לו שיישאר.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי חוט_השני* » 12 אוקטובר 2009, 13:17

ברברית מילה
מעולה:-)
זה את תיקנת או שאני כרגיל בדיליי?

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אהבת_עולם* » 12 אוקטובר 2009, 13:04

צוויליך, |Y|

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 12 אוקטובר 2009, 11:15

וחוצמזה

כן גדול ל אמת , האמת מבהירה, מרעננת, תומכת, מרווה.
בעזרת ה אמת אני מתקרב לפשטות, למרכז שלי, לומד על עצמי ועל התגובות שלי לעולם.
האמת היא הידידה הוותיקה שלי עם החיוך בזוויות העיניים, היא מזכירה לי את מה שחשוב.
השקר לעומת זאת יקר, לא אקולוגי, מזהם את הסביבה הנפשית שלי ונוטה להתפרק תוך זמן קצר.
השקר ברגיל יקח אותך למקום אחר וגם אם נדמה שנוח לעיתים, עדיף להחליפו ב אמת שמוגשת בענווה ובעדינות מירבית.
לא מומלץ לתכנן מראש להשתמש ב שקר .

וכעת
בואו נשמע כיפאק גדול ל אמת
כולם - כיפאק -
הי!

צוויל

<הכותב צדקן גדול, פחות מזה צדיק, אבל מנסה, מנסה....>

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 12 אוקטובר 2009, 11:05

כן,
הדף הזה הוגדר כזמני ע"י הפותחת ובכלל השאלה המקורית היתה בנוגע להגעה כמוזמן לטקס ברית מילה.
מי זוכר? (-:

הדיון מעניין, אבל מה על הרעיון של להעביר אותו לדף מתאים?

צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי עוד_טי* » 12 אוקטובר 2009, 10:55

זה לא הפורום המתאים אבל בכל זאת רציתי למחות על חוסר הבנה ודיעה (בלבד - אני מקווה).
בה האשה קבל עם ועדה הופכת להיות רכושו של בן זוגה (הבעל שלה) - הוא קונה אותה בכסף, הוא יכול למכור אותה,
מתי תימחק כבר הדעה הקדומה חסרת היסוד הזו ?
בחתונה יהודית דתית אישה לא הופכת להיות רכוש של בעלה. את הכסף היא מקבלת. רצונה הוא הקובע. הוא לא יכול למכור אותה. היא לא חייבת להענות לשום רצון שלו בשום תחום. הבעל מקבל על עצמו התחייבויות שלא לענות את אשתו בכל תחום שהוא. כן, גם בתחום ההוא.
לא יפה להפיץ עיוותים לא נכונים.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אהבת_עולם* » 12 אוקטובר 2009, 10:40

אני מציעה לשנות את שם הדף למשהו שמשקף את תוכנו:
האם אתם הולכים לבריתות.

(או סקר האם אתם הולכים לבריתות)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי דלית_ב* » 12 אוקטובר 2009, 10:08

"למה לעשות מזה פרופגנדה?"
אני לא בטוחה למה את התכוונת, אני חושבת שבהחלט ראוי לתת תשובת נגד למסיונריות למען כריתת רקמות טקסית בעוללים. הפרופגנדה למען האקט הזה כל-כך נרחבת וממוסדת ומעוגנת בחיי היומיום.
לדוגמה, ילד בן 8 מהישוב בו אני מתגוררת שאומר לי "אבל חייבים לעשות ברית", אחייניתי בת ה-6 שאומרת "כולם עושים" וחברת קיבוץ מבוגרת שמנופפת את אצבעה מול פרצופו של בן-זוגי ואומרת "אבל ברית חייבים לעשות".
לדוגמה רופאים שמנתחים תינוקות בריאים ומטילים בהם מום כמעשה יומיום ורשיונם אינו נשלל.
לדוגמה העדר כל פיקוח אפקטיבי על מוהלים, העדר כל מעקב, העדר כל מחקר רציני ומקיף (ברוך השם לא חסרים נבדקים), העדר כל מתן מידע אחראי בנושא (כמה הורים יודעים לזהות סימפטומים להצרות פי השופכה? זה סיבוך שקורה לאחד מתוך 10-20 נימולים וכרוך בניתוח תיקון בהרדמה מלאה ובעל פוטנציאל נזק לכליות ולמערכת השתן בהעדר טיפול מתאים ובזמן)
ועוד ועוד.

אז להשאיר גלויה ברכבת או לא להגיע לברברית מילה, זו לא פרופגנדה בהשוואה למתרחש בקרב התומכים באקט (ובעיקר מצד אלו המתפרנסים ממנו. זו תעשיה מכובדת למדי).

את באשר לאדם הדתי בבחינת "מדבר שקר תרחק"
אני מכירה דתיים שעושים טקס ברית מילים ונמנעים מהסכין. וגם עם החיוך בסוף המשפט זה לא כל-כך נעים לעשות מבן אדם שקר.

אפשר להמנע באלגנטיות בלי לנופף באידאולוגיות שעבור הצד השני נתפשות כמתריסות.
איך? נראה לי שאם תתארי דרכים כאלו מאוד תעזרי כאן להרבה אנשים.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 12 אוקטובר 2009, 06:07

ראי, אני התייחסתי לאלו הבוחרים לעשות מזה רעש וצלצולים עם כל ברית של בן משפחה ולהדיר רגליהם כאילו בשקט אבל ברעש גדול מאוד. אפשר להמנע בנחת בלי חגיגות שמציתות אש מיותרת.
אסביר שוב. אני לא הולכת לבריתות. אף אחד לא עשה מזה עניין (כולל דודים בני דודים וסבתות), חוץ מאחי וגיסתי. מאחר שהם עשו עניין וסירבו לקבל את אי הגעתי, וניסו להפעיל עליי מכבש לחצים באופן אישי וע"י שליחים ועדיין לא הסכמתי, אז זה לא יכול היה להתקבל על ידם.

אפשר להמנע באלגנטיות בלי לנופף באידאולוגיות שעבור הצד השני נתפשות כמתריסות.
את מציעה לי לשקר? להגיד כן כן ואז "פתאום" ברגע האחרון "יקרה" משהו שימנע ממני לבוא? מצטערת, אני לא כזו. אני גם שונאת שעושים את זה באופן כללי, לי או לאחרים. כתוב בתורה שמותר לשקר? ואת מצפה גם מהילדים שלי להשתתף בשקר הזה? אני לא יכולה לבוא. ליטרלי. לא יכולה. אם הוא מקבל מחלה כסיבה לאי הגעה, יתכבד ויקבל גם את אי היכולת הנפשית שלי לעמוד באירוע כזה.

אם ההלכה לא מדברת אליו, שלא יעשה ברית.
נו, מזה הכל מתחיל. ברור לך שהוא מחלל שבת והכל. העיקר עושה עניין מאי התייצבות לברית.

רלוונטי מאוד מבחינת מה שנקרא "שמיא" - הוזמנת לברית ולא הלכת, יש על זה דין.
רלוונטי אך ורק למי שההלכה רלוונטית לחייו באופן יום וימי.

"חסר תרבות" מתאים לחופה דתית ככל שזה נוגע להשקפתך.
  1. בחופה היהודית משתקפת התרבות היהודית של לפני 2000 שנה ויותר. אני לא מוכנה שיתייחסו אליי כאל חפץ וגם בן זוגי לא מעוניין בכך. מאחר שבעינינו יש חשיבות למילים בחרנו שלא להתחתן כך.
  2. אחזור לדברי דלית ב - לא חותכים שם שום חלק מהגוף וזו בחירה של האנשים המבוגרים שמשתתפים באירוע באופן אישי. אין מה להשוות.
אוי. איזו זריקת אחריות. האדם החילוני לא מבין מה מקשקשים לו שם בארמית אז הוא עושה חופה דתית. אפילו לא כופפו לו את היד. הוא פשוט טמבל לפי איך שאת מציגה את זה. אגב, את החלק החשוב מקריאים בעברית.
רוב האנשים אינם חושבים
פחות ופחות חילוניים מתחתנים בחופה דתית. יותר ויותר עורכים טקס רפורמי או קונסרבטיבי שהוא שוויוני יותר, ורבים יותר מתחתנים בחתונה אזרחית בחו"ל או עורכים טקס אלטרנטיבי שמשקף את אורח חייהם והשקפת עולמם.
ומהיכרות עם כמה שכן התחתנו בחתונה הדתית, זה לא ממש מעניין אותם מה בדיוק נאמר שם, זה מעין ככה עשו תמיד אז גם אנחנו עושים. תמיד קשה לא להיות כמו כולם, יותר פשוט לעשות כמו כולם בין אם מדובר בחתונה בין אם מדובר במילה. באופן אישי אני מעדיפה לחשוב לפני שאני עושה דברים.

את יכולה לכתוב שמבחינתך הרך הנולד כן קשור לשושלת האבות מתוקף היותו בנה של יהודיה. אבל לא מבחינת היהדות.
ובשם מי את אומרת את זה? זה פשוט לא נכון. לא נימול שאימו יהודיה הוא יהודי. בדיוק כמו שחילוני הוא יהודי. גם מי שלא שומר שבת, או אוכל חמץ בפסח, או לא צם ביום כיפור הוא יהודי אם אמו יהודיה. כדאי שתבדקי שוב.

לפחות על תתעקשי לסתור אותה באופן ילדותי... לזה התכוונתי בטינאייג'ריות.
אם הדרת עצמך מהברית באופן בו את מנהלת כאן את הדיון, זה באמת מעורר אנטגוניזם.
אני עונה לך תשובות ענייניות. את עונה לי בצורה לא מכובדת. חבל.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי '_'* » 12 אוקטובר 2009, 00:28

http://www.tapuz.co.il/forums/main/View ... 466192&r=1
למי שלא יוצא לו ללכת
ורוצה לדעת מה הוא מפספס

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 אוקטובר 2009, 00:14

בעיני חיתוך איבר המין וקילופו, זו התעללות ממדרגה ראשונה ואני מסרבת לעמוד מנגד בשקט כשדבר כזה מתרחש לנגד עיני. היות ואני חושבת שלעשות מהומות לא יעשה טוב למניעת האקט, עדיף שאני אהיה רחוקה מהאירוע.

בהחלט. מדובר בטקס קשה מאוד. אני מבינה את אלו שאינם מאמינים ומדירים את בנם מן המילה ואת עצמם מבריתות (לחלוטין לא מבינה חילונים גמורים המבצעים את המילה בילדיהם). עם זאת, כמו שחמי אוהב להגיד: "למה לעשות מזה פרופגנדה?"


יש לי גלויות. יש לי סרט של ארי ליבסקר (עם כריכה מצוינת אגב). מי שרוצה אפשר לפנות אלי בדף בית. אני משאירה את הגלויות ברכבת, בשירותים ציבוריים במרפאות וכד'.

את באשר לאדם הדתי בבחינת "מדבר שקר תרחק" :-)

ראי, אני התייחסתי לאלו הבוחרים לעשות מזה רעש וצלצולים עם כל ברית של בן משפחה ולהדיר רגליהם כאילו בשקט אבל ברעש גדול מאוד. אפשר להמנע בנחת בלי חגיגות שמציתות אש מיותרת. אפשר להמנע באלגנטיות בלי לנופף באידאולוגיות שעבור הצד השני נתפשות כמתריסות.


_זאת משום שאסור לאדם להדיר רגליו מברית אליה הוזמן.
לא רלונטי כלפי מי שההלכה לא מדברת אליו._

אם ההלכה לא מדברת אליו, שלא יעשה ברית. רלוונטי מאוד מבחינת מה שנקרא "שמיא" - הוזמנת לברית ולא הלכת, יש על זה דין. היות שיש יחס של ערבות הדדית בין אדם לחברו, קבעו שאין להזמין לברית ורק להודיע.


ברברי : אני מצטטת ממילון אבן שושן - פראי, גס, אכזרי, חסר תרבות.

"חסר תרבות" מתאים לחופה דתית ככל שזה נוגע להשקפתך.

מתאים קצת יותר לטקס שבו חותכים חלק מאבר המין של התינוק מאשר לטקס שבו האדם החילוני ממילא לא מבין מה מקשקשים לו שם בארמית.

אוי. איזו זריקת אחריות. האדם החילוני לא מבין מה מקשקשים לו שם בארמית אז הוא עושה חופה דתית. אפילו לא כופפו לו את היד. הוא פשוט טמבל לפי איך שאת מציגה את זה. אגב, את החלק החשוב מקריאים בעברית.



הרך הנולד שייך לשושלת האבות מתוקף היותו בנה של אם יהודיה. שום חיתוכים וניתוחי תיקון לא יעלו או יורידו למידת היותו יהודי או לא.

את יכולה להמשיך להתעקש, אך כשאת באה לדון על השקפה ספציפית (יהדות, הלכה במקרה הזה), לפחות על תתעקשי לסתור אותה באופן ילדותי. את יכולה לכתוב שמבחינתך הרך הנולד כן קשור לשושלת האבות מתוקף היותו בנה של יהודיה. אבל לא מבחינת היהדות.

לזה התכוונתי בטינאייג'ריות.


פה לצערי את טועה. כי אני לא רציתי ללכת, ולא הלכתי, וכמו שאמרתי - זוכרים לי את זה עד היום. כלומר, לשיטתך, עושים לי עניינים ודילמות מכך שבחירתי שונה משלהם.

מחילה ממך, באמת. סליחה ושוב סליחה(אני מרשה לעצמי קצת יותר משום שאת לא מזוהה. לא הייתי מעזה אם היית בניק): אם הדרת עצמך מהברית באופן בו את מנהלת כאן את הדיון, זה באמת מעורר אנטגוניזם.

(דברתיה קוממי).

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ריחות_של_יסמין* » 11 אוקטובר 2009, 22:31

אני לא הלכתי לבריתות כבר שנים, גם לפני שהפיץ שלי נולד ולא נימול...
גם לברית של האחין שלי לא הלכתי (נדמה לי שאפילו לא הוזמנתי)
אףחד לא לקח את זה קשה...
לא יודעת מה היתי עושה אם היו לוקחים קשה...היתי מעדיפה לא לבוא בכל מקרה, זה אירוע מצמרר בעיני...
חיתוך בבשר החי...

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 11 אוקטובר 2009, 14:30

זאת משום שאסור לאדם להדיר רגליו מברית אליה הוזמן.
לא רלונטי כלפי מי שההלכה לא מדברת אליו.

וחתונה דתית? בה האשה קבל עם ועדה הופכת להיות רכושו של בן זוגה (הבעל שלה) - הוא קונה אותה בכסף, הוא יכול למכור אותה, העדים החתומים על הכתובה הם זכרים בלבד והוא מתחייב בפני X אנשים (בד"כ הרבה מאוד) לדאוג בין היתר ל.... ביאתה. לא ברברי?
מה שדלית ב אמרה.

ברברי : אני מצטטת ממילון אבן שושן - פראי, גס, אכזרי, חסר תרבות. מתאים קצת יותר לטקס שבו חותכים חלק מאבר המין של התינוק מאשר לטקס שבו האדם החילוני ממילא לא מבין מה מקשקשים לו שם בארמית.

אגב, אנחנו כמובן בחרנו לחתן את עצמנו קבל עם ועדה בטקס שאת מילותיו אנחנו חיברנו, ולסיומת גם התחתנו באופן אזרחי כדי שמשרד הפנים יהיו מרוצים.

_במקום זה נעלבו נורא שאני לא באה לחגוג את החיתוך.
נעלבו מזה שאת לא באה לחגוג את הצטרפות הנימול לשושלת האבות. החיתוך הוא רק הדרך לשם._
הרך הנולד שייך לשושלת האבות מתוקף היותו בנה של אם יהודיה. שום חיתוכים וניתוחי תיקון לא יעלו או יורידו למידת היותו יהודי או לא.

לא רוצים ללכת לברית, אל תלכו. רוצים ללכת? ... עושים דילמה משום דבר. בעצם לא משום דבר: מבחירה שונה משלכם.
פה לצערי את טועה. כי אני לא רציתי ללכת, ולא הלכתי, וכמו שאמרתי - זוכרים לי את זה עד היום. כלומר, לשיטתך, עושים לי עניינים ודילמות מכך שבחירתי שונה משלהם.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי דלית_ב* » 11 אוקטובר 2009, 10:57

מה עם הורים שמחסנים את ילדיהם? מה עם מעשנים? מה עם הורים הבוחרים לכרות לילדיהם את הפוליפים (ואל תקשקשו לי על בריאות בהקשר הפוליפי כי לדידי זו שטות, ברבריות וחוסר הבנה בסיסי)? מה עם אמהות שבוחרות לא להניק? ואלו שבוחרות קיסרי אלקטיבי? ומה עם הורים השולחים את תינוקם הרך בגיל 3 חודשים למעון משבע עד חמש וחצי אחה"צ? ואלו המכים את ילדיהם? ואם זו מכה קטנה על היד? ואם זו סטירה? ומה עם אלימות מילולית? איך תדעו? אם היא אומרת לילד שלה כל יום שהוא חרא ושהיא שונאת אותו או אם התפלק לה פעם לפני כמה שנים? לפי מה מחליטים? ומה עם התעללות סמויה?

מה איתם (עם ההורים)? לא הבנתי.
אולי אפשר להסביר שוב - אפשר עדיין לכבד את האנשים מבלי לכבד אקט מסוים אחד שהם לוקחים בו חלק.

ואגב, אני מעולם לא קיבלתי הזמנה לטקס עישון ליד הילד (או דחיפת סיגריה לפיו), גם לא קיבלתי הזמנה לטקס נתינת סטירה, או לטקס נתינת הבקבוק הראשון או לטקס קללות והשפלה או כל דבר אחר ברשימה שמנית.
בעיני חיתוך איבר המין וקילופו, זו התעללות ממדרגה ראשונה ואני מסרבת לעמוד מנגד בשקט כשדבר כזה מתרחש לנגד עיני. היות ואני חושבת שלעשות מהומות לא יעשה טוב למניעת האקט, עדיף שאני אהיה רחוקה מהאירוע.

יש לכם פוסטרים של גונן על הילד בסלון?
יש לי גלויות. יש לי סרט של ארי ליבסקר (עם כריכה מצוינת אגב). מי שרוצה אפשר לפנות אלי בדף בית. אני משאירה את הגלויות ברכבת, בשירותים ציבוריים במרפאות וכד'.

וחתונה דתית? בה האשה קבל עם ועדה הופכת להיות רכושו של בן זוגה (הבעל שלה) - הוא קונה אותה בכסף, הוא יכול למכור אותה, העדים החתומים על הכתובה הם זכרים בלבד והוא מתחייב בפני X אנשים (בד"כ הרבה מאוד) לדאוג בין היתר ל.... ביאתה. לא ברברי?
אם היו מחתנים בה תינוק או אדם חסר אונים אחר, כמובן שלא הייתי באה. בחתונות שאני מוזמנת אליהן, מדובר בשני אנשים בוגרים שיכולים למחות, להתנגד ולהמנע מהטקס בדרכים יעילות למדי. אגב, אני בד"כ הולכת הצידה בזמן הטקס, הוא מביך אותי.
וכמובן, אין אלמנט של פגיעה פיסית בלתי הפיכה, תוך הטלת מום באיבר רגיש וחשוב, כך שמדד הברבריות יורד משמעותית.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ניצן_אמ* » 11 אוקטובר 2009, 09:41

מרחיבה מעט - לדעתי אין "מקובל" בדברים האלה. כל מקרה לגופו.
ולראייה מגוון התגובות בדף הזה.

ולכן, אם כל מקרה לגופו, הרי שכל מקרה לגופי.
כלומר, מכיוון שאין סטנדרט, וכל אחד מאמין בדברים אחרים ובכללי התנהגות שונים, כולל אני, אז אני נוטה להתחשב בראש ובראשונה בדעתי-אני ובעמדותיי-אני ובתחושות וברגשות של הסובבים-אותי ולא את מישהו אחר. זה יהיה די טיפשי מצדי להתחשב באיזו עמדת רוב "מקובלת"-עאלק כשאני אני, ולא הרוב, וכשמי שבתקשורת איתי בא בתקשורת איתי ולא עם דעת הקהל העולמית...

_סתם לשם הבהרה, אם אח שלך היה מתחתן באולמי פונפון, עם די ג'י טראנס, לא היית הולכת בכלל?
ולברית של הבן הבכור של אחותך?
אולי כשזה אח שלך והוא מאוד מאושר ובשבילו זה יום גדול, אולי אז המצוקה מתגמדת לעומת השמחה של אהוביך
לא חייבת לענות כמובן_
אני חושבת שלזה שאחי הקטן התחתן חתונה מקסימה ביער (לפני חודש, מזל טוב, תודה.) יש חשיבות ולא סתמית. כלומר, אני חיה מראש בתנאים שבהם נוח להצהיר הצהרות כאלה ולעמוד בהם, כי האנשים שסביבי לא נוקשים וטקסיים במיוחד. לו אחותי מלה, ואפילו אצל רופא ובארוע קטנטן ומזמינה אותי, לא הייתי באה. חד וחלק. אני מאמינה שמכיוון שהיא יודעת מאיפה אני באה, מכירה אותי היטב, יודעת מאיפה אני פועלת (לא עקרונות ודווקא וכללי טקס ו"מקובל" שהם הכי לא אני.) היא לא היתה נפגעת במיל. אם כבר אולי היא היתה מרגישה צורך להסביר את עצמה...

דליתוש סיכמה בשבילי כבר בתחילת הדף (כמו הרבה פעמים.)
אני לא מסוגלת לראות אנשים שאני אוהבת ואכפת לי מהם, עושים כאלה דברים לתינוקות ועוד בחיוך ובשמחה. למען מערכת היחסים שלי איתם, עדיף לי לא לראות אותם בקלונם.

ניצן. הדברים המשובחים וההתנסחות הרהוטה שלך מתגמדים ומקבלים נופך מניפולטיבי וטעם רע עם סיומת כזו.
תודה על המחמאה, וסליחה אם חשת ברע בעקבות דבריי. אני עומדת מאחוריהם, כולל פתיחות וסיומות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמונית* » 11 אוקטובר 2009, 02:49

הוא שקל ללכת, אבל אז הוא ראה שעל ההזמנה היה כתוב "נא לדייק, המוהל לא מחכה". ישר יצאה לו הרוח מהמפרשים והוא החליט לוותר על התענוג.

לא נותנים הזמנות לברית. לברית לא מזמינים. מודיעים על קיומה של הברית ללא הזמנה מפורשת, זאת משום שאסור לאדם להדיר רגליו מברית אליה הוזמן.

ובהקשר הזה:

אם אלו אנשים קרובים - צריך ללכת ללא שאלות. אם אלו אנשים רחוקים - בדיוק כמו כל אירוע אחר, אפשר להמציא תירוצים ולא לבוא.

אני לא מסכימה עם החלק של התירוצים, אבל בהחלט אפשר לא ללכת לבריתות של אנשים לא קרובים, זה אפילו מקובל אצל הדוסים וזו הסיבה בגללה אסור להזמין לברית אלא רק להודיע - משום שהרבה אנשים, בעיקר הקרובים-רחוקים, לא מגיעים (בד"כ זה יוצא באמצע יום עבודה או בבוקר מוקדם, כשמתארגנים וממהרים) והיות והלכתית אסור לסרב להגיע לברית שהוזמנת אליה, קבעו כי יש למסור הודעה ללא הזמנה.


_דבר נוסף אפשר ללכת ובזמן החיתוך לצאת בשקט החוצה להתאוורר ולחזור.
בכל הבריתות שהייתי תמיד בחיתוך יצאתי בלי קשר לדעותי._

בודאי! זה דבר שגם אצל הדתיים, מי שהאקט קשה מדי עבורו עושה. אין הכרח להיות בחדר בו מוהלים את התינוק.


_אני מכבדת אחרים אך לא מוכנה לתת יד ולהיות שותפה ולו פסיבית למעשה שבעיניי הוא לא מוסרי.
כשם שלא לך לטקס שבו חותכים חלק אחר מגופו של תינוק או ילד (אם נניח יהיה לי חבר מתרבות אחרת) לא אלך לטקס הזה.
בעיניי זה מעשה ברברי ואיני מסוגלת להיות קשורה אליו בשום דרך שהיא.
ועם כל אי הנוחות שדתיים חשים ממחתונה רפורמית, אפשר לומר עליה הרבה דברים אבל לא שהיא ברברית._

וחתונה דתית? בה האשה קבל עם ועדה הופכת להיות רכושו של בן זוגה (הבעל שלה) - הוא קונה אותה בכסף, הוא יכול למכור אותה, העדים החתומים על הכתובה הם זכרים בלבד והוא מתחייב בפני X אנשים (בד"כ הרבה מאוד) לדאוג בין היתר ל.... ביאתה. לא ברברי?


במקום זה נעלבו נורא שאני לא באה לחגוג את החיתוך.

נעלבו מזה שאת לא באה לחגוג את הצטרפות הנימול לשושלת האבות. החיתוך הוא רק הדרך לשם.


_לא הולכת לבריתות.
גם לא להוצאות להורג, לעקידות ולהלקאות פומביות. עדינת נפש._

ניצן. הדברים המשובחים וההתנסחות הרהוטה שלך מתגמדים ומקבלים נופך מניפולטיבי וטעם רע עם סיומת כזו.


"מילה זה לא משהו רציני, עובדה שאין לנו בעיה לעשות את זה בציבור מול כל החברה, שתי שניות וגמרנו"

מילה זה אכן לא עניין של מה בכך, אולם החלק של החיתוך אורך לדעתי פחות משניה אחת.


_עצות מהסוג הזה מאו---ד מקוממות אותי.
מה שאת מספרת קרה באמת או לא קרה?
אם זה לא קרה, זה פשוט שקר.
ושקרים, לדעתי, זאת אופציה שצריך לשמור כדבר אחרון-אחרון-אחרון, אחרי שכל שאר האופציות נשללו.
מפריע לי שאנשים מתייחסים לשקרים בכזו אגביות._

ברררר. כנ"ל.


ששקר פוגע קודם כל באדם עצמו.

בכל מקום בתורה (זו שמצווה עלינו למול, כן?) כתוב: תרחק מן השקר. לא כתוב תלחם בו, לא כתוב "מגר אותו", לא כתוב "תעקור אותו", רק - מדבר שקר תרחק.
משום ששקר דבק בך. אם אתה מתקרב אליו, אם אתה מנסה להלחם בו, הסכנה שהוא ידבק בך עולה על הסיכויים שלך למגר אותו ולכן עליך לברוח ממנו כמו מאש.

בחייאת. תקועים בגיל 16? יש לכם פוסטרים של גונן על הילד בסלון? מה עם הורים שמחסנים את ילדיהם? מה עם מעשנים? מה עם הורים הבוחרים לכרות לילדיהם את הפוליפים (ואל תקשקשו לי על בריאות בהקשר הפוליפי כי לדידי זו שטות, ברבריות וחוסר הבנה בסיסי)? מה עם אמהות שבוחרות לא להניק? ואלו שבוחרות קיסרי אלקטיבי? ומה עם הורים השולחים את תינוקם הרך בגיל 3 חודשים למעון משבע עד חמש וחצי אחה"צ? ואלו המכים את ילדיהם? ואם זו מכה קטנה על היד? ואם זו סטירה? ומה עם אלימות מילולית? איך תדעו? אם היא אומרת לילד שלה כל יום שהוא חרא ושהיא שונאת אותו או אם התפלק לה פעם לפני כמה שנים? לפי מה מחליטים? ומה עם התעללות סמויה?

לא רוצים ללכת לברית, אל תלכו. רוצים ללכת? אפשר גם לצאת בזמן החיתוך. לא נתקלתי מעולם במישהו שהיתה לו בעיה עם זה והייתי בבריתות של הדוסים הגדולים ביותר. אין חובה להיות באולם ברגע החיתוך. עושים דילמה משום דבר. בעצם לא משום דבר: מבחירה שונה משלכם.

(דברתיה קוממי)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אהבת_עולם* » 11 אוקטובר 2009, 01:52

עוד משהו קטן על שקרים, או דברי-לא-אמת, או 'שקרים קטנים', 'שקרים לבנים' או איך שלא תקראו לזה:

לתפיסתי (ושמעתי את זה פעם ממורה ליוגה שלי), כשאדם אומר דבר שלא בתואם עם המציאות, כלומר שיש דיסוננס בין הדבר הנאמר לדבר שקיים במציאות - זה יוצר צרימה ודיסוננס בחיים של הבן אדם.
זה מפריע לו לחיות בתואם עם המציאות.
שלא לדבר על כך שזה מפר את האמון שלו בחיים, באנשים.

אחת הסיבות העיקריות, לדעתי, שממש לא כדאי לשקר ולא להוציא מהפה משהו שהוא לא בתואם עם המציאות - משום ששקר פוגע קודם כל באדם עצמו. רגשית, אנרגטית !
(אפילו שקר 'קטן', או שקר עם מטרה טובה).

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אהבת_עולם* » 11 אוקטובר 2009, 01:51

_עם ילד קטן בבית זה הכי קל: טלפון בבוקר הברית "אוי, תשמעי, דניאל עם חום ואני חייבת להישאר אתו בבית. לא בא בחשבון לקרב אותו לתינוק בן שבוע. פיקוח נפש. נתראה בקרוב?"
או פשוט לאחר בשעה ולהגיד שהיו פקקים, שהמפתחות נעלמו, שהאוטו לא התניע. קורה. מה תעשה._

עצות מהסוג הזה מאו---ד מקוממות אותי.
מה שאת מספרת קרה באמת או לא קרה?
אם זה לא קרה, זה פשוט שקר.
ושקרים, לדעתי, זאת אופציה שצריך לשמור כדבר אחרון-אחרון-אחרון, אחרי שכל שאר האופציות נשללו.

מפריע לי שאנשים מתייחסים לשקרים בכזו אגביות.
|אוף|

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני_אלמוני* » 10 אוקטובר 2009, 16:04

ניצן,

בלת"ק, אותי לא מעניינים "כללי הטקס" ולכן אני לא הולכת לארועים שעשויים לגרום לי אישית למצוקה קשה
סתם לשם הבהרה, אם אח שלך היה מתחתן באולמי פונפון, עם די ג'י טראנס, לא היית הולכת בכלל?
ולברית של הבן הבכור של אחותך?
אולי כשזה אח שלך והוא מאוד מאושר ובשבילו זה יום גדול, אולי אז המצוקה מתגמדת לעומת השמחה של אהוביך
לא חייבת לענות כמובן

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי חוט_השני* » 10 אוקטובר 2009, 01:39

לפני כמה שנים (כשההתנגדות שלי כבר היתה ברורה וידועה) יצא לי להיות מוזמנת לבריתות ע"י שתי חברות טובות שממש ביקשו את תמיכתי.
בשני המקרים ברית קטנה בבית לאחרי התלבטות הלכתי.
בראשונה האמא רצתה להיות עם התינוק וכולם ניסו לדחוף אותה ולהזיז אותה משם. זה שהצלחתי לתמוך בה ו"להחזיר" אותה להיות ע"י בנה בזמן הברית קצת הקל עלי את זוועת האירוע. הרגשתי שזה לא היה לחינם (לא שתמיכה באמא היא לחינם)
בשניה היא לא היתה איתו וזה כבר היה לי הרבה יותר קשה. (וסליחה שאני מתמקדת בקשיים של עצמי בארוע שכזה:-()
לא בטוחה מה יהיה אם וכאשר אוזמן שוב.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני* » 09 אוקטובר 2009, 08:18

עם ילד קטן בבית זה הכי קל:

שקרים לבנים, חמודים, זאת הדרך שלנו לחיות

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי תמרוש_רוש » 09 אוקטובר 2009, 01:22

לי לא יצא להיות מוזמנת לבריתות מאז שעמדתי על דעתי (והחלטתי שאני נגד).
בפעם האחרונה שהוזמנתי באתי באיחור של שעה, די בספונטניות, פספסתי את החיתוך, ועדיין הרגשתי רע.
אם זה היה אחי... אני לא יודעת. הייתי משתדלת לבוא בזמנים אחרים, ולהפגין תמיכה מסוגים אחרים (להביא אוכל ליולדת, מתנה-עם-מחשבה לתינוק, לרחוץ להם כלים, לנקות את הבית...), כדי שיראו שאני לא "נגדם" אלא רק נגד המעשה.

עם ילד קטן בבית זה הכי קל: טלפון בבוקר הברית "אוי, תשמעי, דניאל עם חום ואני חייבת להישאר אתו בבית. לא בא בחשבון לקרב אותו לתינוק בן שבוע. פיקוח נפש. נתראה בקרוב?"
או פשוט לאחר בשעה ולהגיד שהיו פקקים, שהמפתחות נעלמו, שהאוטו לא התניע. קורה. מה תעשה.
או לבוא, ולצאת מהאולם / מהחדר / מהבית ברגע שהכבנות מתחילות. ולחזור אחר כך.

ולהרגיש נאחס בכל מקרה, כי אין שום דרך לעבור סיטואציה כזאת בלי להרגיש נאחס. בין אם הולכים ובין אם לא הולכים. זה נאחס, וזהו זה. בטח ובטח במשפחה פולנית.
(אפשר לצפצף על הפולניות, ולהתעקש מול הבנאדם שאת אוהבת אותו ואכפת לך ממנו אבל לא יכולה לעשות XYZ ונא להפריד בין הדברים. אבל זה מהלך ארוך טווח מאוד. שנים. יש פולנים שבסופו של דבר יבינו)

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי bi_cycle* » 08 אוקטובר 2009, 14:36

ואני לא מבינה למה לא מפרידים בין החיתוך, שהוא פרוצדורה רפואית לכל דבר, לבין ה'מסיבה' או איך שלא יקראו לזה.
רוצים לחתוך את בנכם שרק נולד ? למה זה צריך להיות בפומבי?
זה בעיני הדיסוננס במיטבו- "מילה זה לא משהו רציני, עובדה שאין לנו בעיה לעשות את זה בציבור מול כל החברה, שתי שניות וגמרנו"

ולעניין- אני לא מסוגלת לבוא לחזות בתינוק האומלל, ובטח שלא רוצה שילדי יהיו במעמד המזעזע.
למה לאח מותר להעלב ולך לא? אני הייתי מסבירה לאחי שעם על האהבה אליו, לא אוכל להשתתף בטקס שפוגע ברגשותי.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי ניצן_אמ* » 08 אוקטובר 2009, 14:06

בלת"ק, אותי לא מעניינים "כללי הטקס" ולכן אני לא הולכת לארועים שעשויים לגרום לי אישית למצוקה קשה. כבר כתבתי את דעתי בנידון גם בדפי חתונות. לדעתי אין "מקובל" בדברים האלה. כל מקרה לגופו.

במאמר מוסגר..
האמת, קצת חורה לי שנורא מתחשבים בסבא שימות אם לא ימולו, אבל באח שממש סובל אם כן מלים לא רק שלא מתחשבים אלא גם ממש כועסים ומתנתקים ממנו.
מקסימים אותי הדיסוננסים האלה. איך בשורה התחתונה הכל תירוצים מיופייפים. למה לא כועסים ומתנתקים מהסבא שתובע שתחתכו לילד? בסה"כ לא באים לברית, יא רבאק.
במילים אחרות, מה שיוטי כתבה רק מהצד השני. יש בחירות שאנשים מסוגלים לכבד כי הן בכיוון אחד, אבל ברגע שהן בכיוון השני, זו סטייה.
לא לבוא לחתונה רפורמית כשאתה דתי אדוק זה לא מעליב, לא לבוא לחתונה דתית כי אתה אתיאיסט זה כן מעליב. מי אמר?

אה, מה? מקובל להעלב כשלא באים לארועים? רק לי זה הזוי? אני מעדיפה לפרגן למי שמולי אדישות לזה שאבוא או לא אבוא וידיעה שאני שמחה מהצטרפות הרך אל המשפחה ושאני אוהבת בצורה אינדיבידואלית, ממש כמו כולם :-) כלומר, אולי נבוא אח"כ ונפרגן לאמא סלט אורגני ומסז' בכפות הרגליים. אהבה וכבוד ותשומת לב לא צריכות לבוא במעטפת "המקובלת". ואני בכלל טוענת שאין כזה דבר התנהגות "מקובלת" מרגע שמתחילים להביט בפרטים.

בנושא הספציפי, אם מישהו מוכן לשקר לי, לנווט אותי ולעשות עליי מניפולציות רק כדי שאני אראה איך הוא חותך לבן שלו איברים תקינים, שיחפש אותי בסיבוב. כבוד ואהבה ותקשורת ותשומת לב הם יחסים הדדיים בעיניי, ולא מחוייבות חד צדדית וללא דיון.

לא הולכת לבריתות.
גם לא להוצאות להורג, לעקידות ולהלקאות פומביות. עדינת נפש. :-P

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי צוויליך* » 08 אוקטובר 2009, 13:47

לפי ההרגשה.
קשה לכם? אל תלכו.
חבל לכם על הנימול אך זו הבחירה של ההורים, לתפישתכם? לכו.
קשה לכם להחליט? תפתחו דף בבאופן.
אה. לא משנה. כבר פתחתם...
לפי ההרגשה.

חומר למחשבה:
אם אתם נגד התערבות הממסד הדתי בחיי הפרט ולכן לא נישאתם, האם אינכם הולכים לחתונות אורתודוקסיות?
יודע שזה לא אותו דבר, אבל העיקרון פה הוא האם לעשות את ההפרדה בין בחירתכם לבחירת האחר. הם לא ימנעו ממילה כי אתם לא תבואו.
מאחל לכם החלטה שלמה,


צוויל

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי יוטי_בעיר* » 08 אוקטובר 2009, 12:41

פלוני, האם העובדה שהוא לא מגיע לטקס תגרום לביטולו? הוא עושה מה שהוא מרגיש לנכון. אם הוא מסיבותיו מתנגד לקיום טקס כזה, הוא לא רוצה לקחת בו חלק. פייר אינף
פלונית אלמונית , זו אני כתבתי על בעלי ולא פלוני.
מה שניסיתי לומר זה שאפשר להגיע להבנות אחד אם השני אם רוצים.
אני יכולה להבין למה אנשים נעלבים כשלא מגיעים לברית של התינוק כשמעמידים את זה בתור לחגוג את החיתוך , הרי אנשים חוגגים את המסיבה של הולדת הבן ומזה אנשים נעלבים. אפשר להבריז בצורה מאד נחמדה מדברים כאלה בלי לעצבן אף אחד (כמעט). תאמינו לי, אני עושה את זה כל הזמן.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 08 אוקטובר 2009, 12:11

אצלנו (אנחנו דתיים) בעלי לא מוכן להשתתף בטקס נישואים רפורמי, גם אם זה משפחה או חברים קרובים,
פלוני, האם העובדה שהוא לא מגיע לטקס תגרום לביטולו? הוא עושה מה שהוא מרגיש לנכון. אם הוא מסיבותיו מתנגד לקיום טקס כזה, הוא לא רוצה לקחת בו חלק. פייר אינף.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 08 אוקטובר 2009, 12:03

ברור שלא, והלוואי שהיו אומרים לי לא רוצים לא צריך.
במקום זה נעלבו נורא שאני לא באה לחגוג את החיתוך.
הרי יודעים שאני שמחה בשמחתם על הולדת הבן, וגם ביקרתי לפני ואמרתי שאבקר אחרי, והבאתי מתנות יפות, רק מה, לא הייתי מוכנה להעמיד פנים שזה משמח אותי או משאיר אותי שוות נפש כשחותכים לתינוק חלק מהגוף.

מותר להתנגד למשהו גם אם זה לא מה שיגרום לביטולו. יש מרחק גדול בין הדברים.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלוני* » 08 אוקטובר 2009, 09:28

האם העובדה שלא תגיעו לברית תגרום לביטולו ?!
אז תפסיקו להרגיש חשובים, לא רוצים לא צריך

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי פלונית_אלמונית* » 08 אוקטובר 2009, 08:41

אני מכבדת אחרים אך לא מוכנה לתת יד ולהיות שותפה ולו פסיבית למעשה שבעיניי הוא לא מוסרי.
כשם שלא לך לטקס שבו חותכים חלק אחר מגופו של תינוק או ילד (אם נניח יהיה לי חבר מתרבות אחרת) לא אלך לטקס הזה.
בעיניי זה מעשה ברברי ואיני מסוגלת להיות קשורה אליו בשום דרך שהיא.
ועם כל אי הנוחות שדתיים חשים ממחתונה רפורמית, אפשר לומר עליה הרבה דברים אבל לא שהיא ברברית.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי יוטי_בעיר* » 08 אוקטובר 2009, 08:10

השאלה שעומדת פה לדעתי היא לא הברית עצמה. אני חושבת שזה כבר ברור שמי שלא מל לא בעד המילה.
מה שנשאר זה הענין של כיבוד דעות ורגשות משני הצדדים.
אז יש מי שיוצא בזמן החיתוך ויש מי שלא יכול להגיע ויש משפחה שלא אכפת לה ויש מי שזוכר עוד שנים א"כ, תלוי ביכולת לקבל את אמונותיו ודרכיו של האחר.
אני מאמינה שאפשר בשיחות נעימות ובהסברים להגיע לעמק השווה. אפשר להסביר יפה למה לא מגיעים ואפשר לעשות חשבון של כמה חשוב לא להגיע מול העלבות של הקרובים.
אצלנו (אנחנו דתיים) בעלי לא מוכן להשתתף בטקס נישואים רפורמי, גם אם זה משפחה או חברים קרובים, אבל כן מגיע למסיבה א"כ ואני לא מוכנה ללכת לבריתות וכשמלתי את ילדי לא הסכמתי שאיש יגיע (חוץ מההורים ש"נדחפו"). אף אחד לא נעלב עדין מהבחירות שלנו. הרצון להוכיח את עצמי או אחרים לא מביא אותי לזה. כבוד לעצמי ולאחרים כן מביא.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי אמא_ל_2* » 07 אוקטובר 2009, 23:54

אני פשוט לא יכולה לעמוד בברית! לא יכולה! אני לא אצליח לחייך, ואני בד"כ טיפוס חייכני וסובלני.
זה פשוט עובר את הגבולות שלי.

אנשים מבינים אותי. אני אומרת שקשה לי עם זה. פשוט את האמת לאמיתה (לא את כל האמת, כמובן, שבא לי להציע להם לקחת סכין ולהוריד לעצמם חתיכה קטנה של בשר, להדגמה).
בפעם הקודמת שלא הגעתי לברית, וכמובן שלחתי את כל שאר משפחתי בצירוף צ'ק מכובד, הסתבר שהאמא של האשה (!) גם היתה נגד העניין. ובגלל שהיתי מנומסת מדי ולא דיברתי יותר מדי, זה התגלה רק לאחר מעשה.
חודשים חשבתי, מה היה קורה לו היתי קצת יותר מתקשרת, האם התינוק הזה היה שלם? שתי נשים משמעותיות (אני קרובה למדי) סביבה יכולות היו להשפיע. אבל כל אחת היתה מנומסת.

נו שוין. בקיצור לא עומדת בבריתות.

סקר האם אתם הולכים לבריתות

על ידי מהחותכים* » 07 אוקטובר 2009, 23:46

קרובי המשפחה הדתיים שלי הגיעו לוקס חתונה אלטרנטיבי שהוזמנו אליו. וזה אפילו לא היה מעגל כזה קרוב ומחייב.
אבל לצפות ממני לתת לכך הכשר?
נראה לך שמישהו חשב שהם נתנו בכך הכשר ל"רבית" ש"משיאה" (סליחה)?

חזרה למעלה