על ידי אהבה_טהורה* » 04 ספטמבר 2008, 12:42
אהבה טהורה תעשי לי ילד! או אהבה טהורה! או קהילה! או מה שלא יהיה! איזה סיפור נפלא סיפרת לנו
איזה הצעות מקסימות, אבל בידיוק סיימתי לעשות שלושה ילדים ואני עסוקה בללמוד להיות אמא.
חלום מתוק המסעות לפני האמהות, שנות הנדודים והחיים בטבע היו באמת דבר מדהים ואז כמו כל דבר בחיים שלי הפכתי לאמא ללא תכנון או מחשבות קודמות בנושא, ללא בית, ללא כסף, ללא שורשים עם בחור שהתאהבתי בו ולא ידעתי עליו כלום ושני כלבים, לתפוס טרמפ עם כלב יותר מקובל מאשר עם תנוק, החיים שלי התהפכו, כדי לשרוד שיניתי את אורח החיים שלי מקצה לקצה, חלק מהשינויים נגדו את החלומות שהיו לי עד ההריון אבל אני מאוד גמישה ושינוי זה הדבר הכי קבוע בי, אני לא פוחדת משינוי אני זקוקה לו כדי לחיות, אם הייתי בן אדם אידיאולוגי הייתי הופכת למאוד אומללה בתקופה הזאת כי שחררתי הרבה בסגנון התזונה, האקולוגיה וההתנהלות החופשית שהיו לי לפני והייתי לפעמים צריכה לוותר על דברים ממש אישיים כדי לא להפוך לפריק שואו בחברה [כמו להסיר פתאום שערות ברגליים, להסתרק להחליף בגדים] מצאתי את עצמי במצב מוזר, נראה כמצב די הפוך ממה שחווים אנשים פה באתר, מילדת חופש שאף פעם לא הלכה לפי המוסכמות, מרדנית וחסרת בושה, ילדה שגדלה משוחררת באמת מתחושת צורך להיות דומה, תמיד נראיתי, דיברתי וחייתי באופן שנתפס על ידי החברה כמוזר, תמהוני, פתאום רציתי להשתייך, רציתי להשיל את הייחוד, לא לבלוט כלפיד בוער בחברת אנשים, להרגיש מה זה ואיך זה והאמת למרות שדי הצלחתי עדיין נחשבתי " המוזרה" אבל באופן חינני כזה שאפשר לבלוע, ועכשיו אני מרגישה שמיציתי את העיניין, היה נחמד להיות ילדה טובה ואני שמחה שהענקתי לעצמי את החוויה הזאת, אבל אני מתגעגעת לאני הפראית שלי שהיא המקור שלי, רק מה, כמו שהתהליך מפראית לטובה לקח שנים אני מרגישה עכשיו כשהגעתי להבנה סוף סוף שהגיע הזמן להשתחרר מהפרק הזה, שזה שוב תהליך והשינוי קורה לאט, קודם בראש ואז בחיים ואני סקרנית לאן השינוי יוביל אותי עכשיו.
רק אוסיף שהבחור הפרוע שהכניס אותי להריון, התגלה כאהבת חיי , ויש לנו כבר שלושה ילדים לא מתוכננים שכאלה.
[u][po]אהבה טהורה[/po] תעשי לי ילד! או אהבה טהורה! או קהילה! או מה שלא יהיה! איזה סיפור נפלא סיפרת לנו[/u]
איזה הצעות מקסימות, אבל בידיוק סיימתי לעשות שלושה ילדים ואני עסוקה בללמוד להיות אמא.
חלום מתוק המסעות לפני האמהות, שנות הנדודים והחיים בטבע היו באמת דבר מדהים ואז כמו כל דבר בחיים שלי הפכתי לאמא ללא תכנון או מחשבות קודמות בנושא, ללא בית, ללא כסף, ללא שורשים עם בחור שהתאהבתי בו ולא ידעתי עליו כלום ושני כלבים, לתפוס טרמפ עם כלב יותר מקובל מאשר עם תנוק, החיים שלי התהפכו, כדי לשרוד שיניתי את אורח החיים שלי מקצה לקצה, חלק מהשינויים נגדו את החלומות שהיו לי עד ההריון אבל אני מאוד גמישה ושינוי זה הדבר הכי קבוע בי, אני לא פוחדת משינוי אני זקוקה לו כדי לחיות, אם הייתי בן אדם אידיאולוגי הייתי הופכת למאוד אומללה בתקופה הזאת כי שחררתי הרבה בסגנון התזונה, האקולוגיה וההתנהלות החופשית שהיו לי לפני והייתי לפעמים צריכה לוותר על דברים ממש אישיים כדי לא להפוך לפריק שואו בחברה [כמו להסיר פתאום שערות ברגליים, להסתרק להחליף בגדים] מצאתי את עצמי במצב מוזר, נראה כמצב די הפוך ממה שחווים אנשים פה באתר, מילדת חופש שאף פעם לא הלכה לפי המוסכמות, מרדנית וחסרת בושה, ילדה שגדלה משוחררת באמת מתחושת צורך להיות דומה, תמיד נראיתי, דיברתי וחייתי באופן שנתפס על ידי החברה כמוזר, תמהוני, פתאום רציתי להשתייך, רציתי להשיל את הייחוד, לא לבלוט כלפיד בוער בחברת אנשים, להרגיש מה זה ואיך זה והאמת למרות שדי הצלחתי עדיין נחשבתי " המוזרה" אבל באופן חינני כזה שאפשר לבלוע, ועכשיו אני מרגישה שמיציתי את העיניין, היה נחמד להיות ילדה טובה ואני שמחה שהענקתי לעצמי את החוויה הזאת, אבל אני מתגעגעת לאני הפראית שלי שהיא המקור שלי, רק מה, כמו שהתהליך מפראית לטובה לקח שנים אני מרגישה עכשיו כשהגעתי להבנה סוף סוף שהגיע הזמן להשתחרר מהפרק הזה, שזה שוב תהליך והשינוי קורה לאט, קודם בראש ואז בחיים ואני סקרנית לאן השינוי יוביל אותי עכשיו.
רק אוסיף שהבחור הפרוע שהכניס אותי להריון, התגלה כאהבת חיי , ויש לנו כבר שלושה ילדים לא מתוכננים שכאלה.